לי צ'נגגאנג; קרדיט: טוויטר
לי צ'נגגאנג; קרדיט: טוויטר

סין מחליפה את נציג הסחר הבכיר מול ארה"ב: ניסיון לאותת על שינוי גישה?

לי צ'נגגאנג מונה לסגן שר הסחר ולנציג הבכיר של סין למשא ומתן בסחר הבינלאומי, בעיצומה של הסלמה מחודשת מול ממשל טראמפ

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה סין

על רקע מלחמת הסחר המתחממת מחדש בין סין לארצות הברית, הודיעה בייג'ין על מינויו של לי צ'נגגאנג לתפקיד סגן שר הסחר ונציג בכיר לניהול מו"מ סחר בינלאומי - במקום וונג שואוון, ששימש בתפקיד בשנים האחרונות. המהלך, שמגיע בעיצומם של צעדי מכס הדדיים חסרי תקדים, מעלה שאלות לגבי הכיוון האסטרטגי שבוחרת סין לנקוט מול הממשל האמריקאי החדש-ישן של דונלד טראמפ.


על רקע ההסלמה החריפה במלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, הודיעה בייג'ין על מינויו של לי צ'נגגאנג לתפקיד סגן שר הסחר ונציג בכיר לניהול המו"מ המסחרי הבינלאומי, במקומו של וונג שואוון הוותיק. המהלך המפתיע מגיע על רקע סבב חדש של מכסים הדדיים, כאשר ממשל טראמפ הטיל לאחרונה מכסים מצטברים בגובה של 145% על כלל היבוא מסין, לרבות 20% מס ייעודי שנועד, לטענת הבית הלבן, להגיב למעורבות סינית בייצור והפצת פנטניל.


התגובה הסינית לא איחרה לבוא: העלאות מכס בשיעורים של עד 125% הוכרזו על מוצרים אמריקאיים - תגובה שעשויה להביא את היקף הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם למבוי סתום. בתוך כך, טראמפ הבהיר כי הוא פתוח להסכם חדש עם בייג'ין, אך מבהיר שהיוזמה צריכה לבוא מהצד הסיני: "הכדור במגרש של סין, הם צריכים לבוא אלינו", אמרה דוברת הבית הלבן קרולין לויט.


בנסיבות אלו, מינויו של לי נראה כרגע טקטי מצד סין. לדברי אלפרדו מונטופאר-הלו, ראש מרכז סין של The Conference Board, מדובר בצעד פתאומי שעשוי לשדר גם פתיחות לדיאלוג, אך עלול גם לשבש תהליכים פנימיים קיימים. לי נחשב למומחה מדיניות מנוסה, עם ניסיון רב בשירות הציבורי, לרבות תפקידים במחלקות להסכמים בינלאומיים, משפט סחר והגנה על תחרות הוגנת. בעברו גם ייצג את סין בארגון הסחר העולמי ואף תקף בפומבי את ארה"ב בגין מדיניות המכסים הבלתי מתואמת, אותה כינה "מנוגדת לרוח הרב-צדדית של הסחר העולמי".


מהלך טקטי או שינוי כיוון אמיתי?


וונג שואוון, מי שכיהן בתפקיד זה מאז 2022 ושימש לפני כן כדמות מפתח במגעים מול ממשל טראמפ כבר משנת 2019, נחשב לדמות תקיפה במיוחד. על פי דיווחים שונים בקהילת העסקים הזרה בבייג'ין, הוא היה "בולדוג" במו"מ - תיאור שמסביר אולי את הרצון של בייג’ין לרענן את השורות דווקא בשעה רגישה שכזו. שמו של וונג הוסר מאתר משרד הסחר, והממשלה הסינית לא פרסמה הסבר להחלפתו, דבר שהגביר את חוסר הוודאות.


לי בן ה־58 כיהן בעבר כעוזר לשר הסחר בממשל הסיני בדיוק בתקופה המקבילה לכהונתו הראשונה של טראמפ, ומכיר היטב את הקווים הקשוחים של מדיניות הסחר האמריקאית. במקביל, הוא זוהה לאחרונה כמנהיג שיח עם יזמים פרטיים במסגרת כנס ממשלתי שעסק בהשבת האמון של הסקטור העסקי. המינוי הרשמי לתפקיד החדש מגיע גם בזמן ביקורו של נשיא סין שי ג'ינפינג במדינות מפתח בדרום-מזרח אסיה,  מהלך שנועד לחזק את הקשרים האזוריים לנוכח הקרע עם וושינגטון.


פרופ' אלפרד וו מהאוניברסיטה הלאומית של סינגפור טוען כי "על פניו מדובר בקידום טכני שגרתי, אך כיוון שהוא מתרחש ברגע כל כך רגיש מבחינה מדינית, הוא מקבל משמעות אסטרטגית רחבה הרבה יותר". השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם לי צ'נגגאנג אכן מסוגל לגשר על הפערים ההולכים וגדלים בין בייג’ין לוושינגטון, או שמדובר בסימפטום נוסף לכך שכל צד מסתגר בעמדתו, והפתרון עוד רחוק מלהיראות באופק.

קיראו עוד ב"גלובל"


פוליטיקת הסחר בין ארה"ב לסין הפכה בשנים האחרונות לזירת עימות מרכזית בזירה הגיאו-פוליטית, ומעמדו של נציג הסחר הסיני הפך ליותר מסמלי. בטווח הקצר, ניתן להבין את חשיבותו של השינוי הנוכחי דרך תפקידו של וונג שואוון, שהיה דמות מפתח בהובלת ההסכמות הזמניות מול ממשל טראמפ ב-2019 ובניסיונות לרכך את ההשלכות של "השלב הראשון" של הסכם הסחר בין המדינות. כעת, עם חזרתו של טראמפ לזירה, וסבב חדש של מכסים שהוטלו ללא מסגרת דיפלומטית ברורה, מינויו של לי עשוי לשקף מהלך טקטי מצד בייג'ין, אולי כדי לשדר פתיחות מחודשת לדיאלוג, מבלי לוותר על עמדות יסוד. ייתכן שגם מדובר במהלך שמטרתו להרגיע את הקהילה העסקית הסינית והבינלאומית, שצופה בדאגה במתיחות ההולכת ומחריפה. כך או כך, המינוי עשוי להתפרש כאיתות לגמישות אסטרטגית, אך לא בהכרח לכניעה ללחץ האמריקאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סין מניותסין מניות

סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית

רן קידר |

סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם. 


השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד

ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.


משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.

משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.

ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.


עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק

שוק העבודה בארה״ב קופא: החברות מעדיפות להמתין ולא לגייס

למרות המשך הצמיחה הכלכלית, ארגונים בוחרים לשמור על מצבת עובדים רזה, להקפיא גיוסים ולהישען על טכנולוגיה ובינה מלאכותית במקום על הרחבת כוח האדם

אדיר בן עמי |

שוק העבודה האמריקאי נכנס לשנת 2026 כשהגישה הדומיננטית בקרב החברות היא להימנע מגיוסים מיותרים. לאחר תקופה ארוכה של אי־ודאות, חברות רבות מעדיפות לשמור על מבנה ארגוני רזה, להאט החלטות כוח אדם ולהתבסס יותר על טכנולוגיה ואוטומציה במקום על עובדים חדשים.

לפי תחזיות של אתר הדרושים Indeed, קצב הגיוס בשנה הקרובה צפוי להיות נמוך במיוחד, עם צמיחה שולית בלבד במספר המשרות. ההערכה היא שחברות רבות אינן רואות צורך להרחיב את כוח האדם גם אם הפעילות העסקית תימשך. כבר כעת ניתן לראות הצהרות פומביות שממחישות את המגמה. שופיפיי, אחת מחברות האי־קומרס הבולטות, הודיעה כי בכוונתה לשמור על מצבת עובדים יציבה גם בשנה הקרובה, לאחר יותר משנתיים ללא גידול בכוח האדם. גם Chime, חברת פינטק הצומחת במהירות, אותתה כי אינה מתכננת הרחבות משמעותיות.

עמדה דומה עלתה בכנס של מנכ"לים שנערך בניו יורק ביוזמת בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת ייל. בסקר שנערך בקרב המשתתפים, 66% מהמנהלים השיבו כי הם מתכננים להקפיא גיוסים או אף לצמצם את מספר העובדים, בעוד שרק כשליש ציינו כי בכוונתם לגייס עובדים חדשים.


״נחכה ונראה״


מנהלים בענף ההשמה מתארים אווירה של "נחכה ונראה". לדבריהם, חוסר הוודאות סביב הכלכלה, המדיניות המוניטרית והשפעת הבינה המלאכותית מוביל חברות להעדיף השקעה בהון ובמערכות טכנולוגיות על פני הרחבת כוח האדם. הזהירות הזו באה לידי ביטוי גם בנתונים המאקרו־כלכליים. שיעור האבטלה בארה"ב עלה בנובמבר ל־4.6%, הרמה הגבוהה ביותר בארבע השנים האחרונות. אף שמדובר עדיין ברמה שאינה נחשבת גבוהה היסטורית, העלייה מאותתת על היחלשות מסוימת בשוק העבודה.

במהלך 2025 נוספו משרות בעיקר בענפים כמו בריאות וחינוך, אך במקביל מתרבים הסימנים לכך ששוק הצווארון הלבן מאט. תחומים שבעבר הובילו את הגיוס כמו טכנולוגיה, שיווק, ניתוח נתונים ופיתוח תוכנה מציגים ירידה חדה בפרסומי משרות חדשות. חברות גדולות ומוכרות תרמו לתחושת הקיפאון. אמזון, ורייזון, טארגט ו־UPS ביצעו קיצוצים במשרות משרדיות בחודשים האחרונים. מהלכים אלה חיזקו את תחושת חוסר הביטחון בקרב עובדים מקצועיים, גם בענפים שנחשבו עד לאחרונה ליציבים.