סין מחליפה את נציג הסחר הבכיר מול ארה"ב: ניסיון לאותת על שינוי גישה?
לי צ'נגגאנג מונה לסגן שר הסחר ולנציג הבכיר של סין למשא ומתן בסחר הבינלאומי, בעיצומה של הסלמה מחודשת מול ממשל טראמפ
סין על רקע מלחמת הסחר המתחממת מחדש בין סין לארצות הברית, הודיעה בייג'ין על מינויו של לי צ'נגגאנג לתפקיד סגן שר הסחר ונציג בכיר לניהול מו"מ סחר בינלאומי - במקום וונג שואוון, ששימש בתפקיד בשנים האחרונות. המהלך, שמגיע בעיצומם של צעדי מכס הדדיים חסרי תקדים,
מעלה שאלות לגבי הכיוון האסטרטגי שבוחרת סין לנקוט מול הממשל האמריקאי החדש-ישן של דונלד טראמפ.
על רקע ההסלמה החריפה במלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, הודיעה בייג'ין על מינויו של לי צ'נגגאנג לתפקיד סגן שר הסחר ונציג בכיר לניהול המו"מ
המסחרי הבינלאומי, במקומו של וונג שואוון הוותיק. המהלך המפתיע מגיע על רקע סבב חדש של מכסים הדדיים, כאשר ממשל טראמפ הטיל לאחרונה מכסים מצטברים בגובה של 145% על כלל היבוא מסין, לרבות 20% מס ייעודי שנועד, לטענת הבית הלבן, להגיב למעורבות סינית בייצור והפצת פנטניל.
התגובה הסינית לא איחרה לבוא: העלאות מכס בשיעורים של עד 125% הוכרזו על מוצרים אמריקאיים - תגובה שעשויה להביא את היקף הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם למבוי סתום. בתוך כך, טראמפ הבהיר כי הוא פתוח להסכם חדש עם בייג'ין, אך מבהיר שהיוזמה צריכה לבוא מהצד הסיני: "הכדור במגרש של סין, הם צריכים לבוא אלינו", אמרה דוברת הבית הלבן קרולין לויט.
בנסיבות אלו, מינויו של לי נראה כרגע טקטי מצד סין. לדברי אלפרדו מונטופאר-הלו, ראש מרכז סין של The Conference Board, מדובר בצעד פתאומי שעשוי
לשדר גם פתיחות לדיאלוג, אך עלול גם לשבש תהליכים פנימיים קיימים. לי נחשב למומחה מדיניות מנוסה, עם ניסיון רב בשירות הציבורי, לרבות תפקידים במחלקות להסכמים בינלאומיים, משפט סחר והגנה על תחרות הוגנת. בעברו גם ייצג את סין בארגון הסחר העולמי ואף תקף בפומבי את ארה"ב
בגין מדיניות המכסים הבלתי מתואמת, אותה כינה "מנוגדת לרוח הרב-צדדית של הסחר העולמי".
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהלך טקטי או שינוי כיוון אמיתי?
וונג שואוון, מי שכיהן בתפקיד זה מאז 2022 ושימש לפני כן כדמות מפתח במגעים מול ממשל טראמפ כבר
משנת 2019, נחשב לדמות תקיפה במיוחד. על פי דיווחים שונים בקהילת העסקים הזרה בבייג'ין, הוא היה "בולדוג" במו"מ - תיאור שמסביר אולי את הרצון של בייג’ין לרענן את השורות דווקא בשעה רגישה שכזו. שמו של וונג הוסר מאתר משרד הסחר, והממשלה הסינית לא פרסמה הסבר להחלפתו,
דבר שהגביר את חוסר הוודאות.
לי בן ה־58 כיהן בעבר כעוזר לשר הסחר בממשל הסיני בדיוק בתקופה המקבילה לכהונתו הראשונה של טראמפ, ומכיר היטב את הקווים הקשוחים של מדיניות הסחר האמריקאית. במקביל, הוא זוהה לאחרונה כמנהיג שיח עם יזמים פרטיים
במסגרת כנס ממשלתי שעסק בהשבת האמון של הסקטור העסקי. המינוי הרשמי לתפקיד החדש מגיע גם בזמן ביקורו של נשיא סין שי ג'ינפינג במדינות מפתח בדרום-מזרח אסיה, מהלך שנועד לחזק את הקשרים האזוריים לנוכח הקרע עם וושינגטון.
פרופ' אלפרד וו מהאוניברסיטה
הלאומית של סינגפור טוען כי "על פניו מדובר בקידום טכני שגרתי, אך כיוון שהוא מתרחש ברגע כל כך רגיש מבחינה מדינית, הוא מקבל משמעות אסטרטגית רחבה הרבה יותר". השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם לי צ'נגגאנג אכן מסוגל לגשר על הפערים ההולכים וגדלים בין בייג’ין לוושינגטון,
או שמדובר בסימפטום נוסף לכך שכל צד מסתגר בעמדתו, והפתרון עוד רחוק מלהיראות באופק.
- טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
- ממשל טראמפ שוקל לאפשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
פוליטיקת הסחר בין ארה"ב לסין הפכה בשנים האחרונות לזירת עימות מרכזית בזירה הגיאו-פוליטית, ומעמדו של נציג הסחר הסיני הפך ליותר מסמלי. בטווח הקצר, ניתן
להבין את חשיבותו של השינוי הנוכחי דרך תפקידו של וונג שואוון, שהיה דמות מפתח בהובלת ההסכמות הזמניות מול ממשל טראמפ ב-2019 ובניסיונות לרכך את ההשלכות של "השלב הראשון" של הסכם הסחר בין המדינות. כעת, עם חזרתו של טראמפ לזירה, וסבב חדש של מכסים שהוטלו ללא מסגרת
דיפלומטית ברורה, מינויו של לי עשוי לשקף מהלך טקטי מצד בייג'ין, אולי כדי לשדר פתיחות מחודשת לדיאלוג, מבלי לוותר על עמדות יסוד. ייתכן שגם מדובר במהלך שמטרתו להרגיע את הקהילה העסקית הסינית והבינלאומית, שצופה בדאגה במתיחות ההולכת ומחריפה. כך או כך, המינוי עשוי
להתפרש כאיתות לגמישות אסטרטגית, אך לא בהכרח לכניעה ללחץ האמריקאי.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיותטראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
מהלך "טראמפי" טיפוסי: הממשל האמריקאי יהפוך לשותף כלכלי בעסקאות השבבים; ההחלטה הגיעה לאחר פגישה עם מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג; חברות סיניות התקשו להשיג שבבים מתקדמים לאימון מודלי AI; האם סין תאשר את העסקה? אנבידיה
מטפסת כ-2% במסחר המאוחר
הנשיא דונלד טראמפ הודיע לאחר סגירת המסחר כי ארצות הברית תאפשר לאנבידיה לייצא את שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים מדגם H200 לסין, בתמורה לכך שהממשל האמריקאי יקבל 25% מכל עסקה. המהלך מהווה בשורה משמעותית לענקית השבבים שנלחמה חודשים ארוכים לשמור על גישה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. "הודעתי לנשיא שי מסין שארצות הברית תאפשר לאנבידיה לשלוח את מוצרי ה-H200 שלה ללקוחות מאושרים בסין ובמדינות אחרות בתנאים המאפשרים ביטחון לאומי חזק", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו טרות', "25% ישולמו לארצות הברית של אמריקה" הוסיף.
ההחלטה הגיעה בעקבות פגישה בין טראמפ למנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בשבוע שעבר, במהלכה נדונו יצוא שבבי H200, כך לפי מקורים מעורים בעניין. מניית החברה טיפסה בכמעט 2% במסחר המאוחר, והמתחרה AMD מוסיפה אף היא כ-2% לערכה. המהלך מגיע לאחר שמוקדם יותר השנה, אנבידיה הסכימה לתת לממשל האמריקאי 15% ממכירות סין של שבב בעל ביצועים נמוכים יותר, אך סין סיכלה את התוכניות הללו כחלק ממשא ומתן מסחרי מתמשך. החברה הסינית Huawei הפכה למתחרה ישירה של אנבידיה בשוק הסיני, מה שהגביר את הלחץ על ההנהלה האמריקאית לאפשר את הייצוא.
גם עם החלק שיילך לממשל האמריקאי, ההחלטה עשויה להיות שווה מיליארדי דולרים במכירות לנבידיה, שנהנית משולי רווח נוחים על שבבי הבינה המלאכותית שלה. ברבעון הפיסקלי האחרון, נבידיה דיווחה על שולי רווח גולמיים של 73.4% על מכירות של 57 מיליארד דולר. באוגוסט, סמנכ"לית הכספים של נבידיה קולט קרס אמרה כי "אם הסוגיות הגיאופוליטיות ירגעו", אנבידיה תוכל לספק שבבים בשווי של 2 עד 5 מיליארדי דולר לסין בכל רבעון, שיכולים לגדול אם ההזמנות יגדלו. יחד עם זאת מדובר בהליך חסר תקדים של מעין "מכסים הפוכים" שהמדינה גובה על ייצוא מוצרים. זוהי לא פרקטיקה מקובלת, אך טראמפ ניסה לנקוט במהלכים דומים בעבר, במה שיש רואים כ"סחיטה" של החברות הכמהות לייצוא הסיני.
שבב ה-H200 בעל ביצועים גבוהים יותר מה-H20 שנבידיה הורשתה למכור בעבר, אך הוא אינו חזק כמו מוצרי בלקוול המובילים של החברה שיצאו השנה, או דור שבבי רובין שייצא בשנה הבאה. לפי הערכות שונות ה-H200 חזק כמעט פי 6 מה-H20. ההחלטה מגיעה שבועות ספורים לאחר שגורמים בממשל, כולל שר החוץ מרקו רוביו, סיכלו יוזמה של אנבידיה למכור גרסה מצומצמת של שבב בלקוול לסין לפני פגישת סחר לאחרונה בין טראמפ לשי ג'ינפינג. עם זאת, גורמים אחרים כולל "צאר הבינה המלאכותית" דייוויד סאקס ושר המסחר האוורד לוטניק תמכו בייצוא ה-H200, בראותם בכך פשרה טובה שמאפשרת לנבידיה להתחרות עם Huawei הסינית מבלי להקפיץ את סין קדימה בתחום ה-AI. הואנג, מנכ"ל החברה, טען בעקביות שאנבידיה צריכה להיות מורשית להתחרות בשוק הסיני מכיוון שלמדינה יש רבים מחוקרי הבינה המלאכותית המובילים בעולם וארצות הברית צריכה לרצות שהם ישתמשו בטכנולוגיה אמריקאית. "אתם לא הולכים להחליף את סין", אמר הואנג באירוע במכון המחקר CSIS בשבוע שעבר.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאלה המרכזית היא האם סין תאפשר לחברות הטכנולוגיה שלה לרכוש את השבבים. מוקדם יותר השנה, לאחר שייצוא H20 אושר, סין הורתה לחברות שלה שלא להשתמש בשבבים בשל חששות ביטחון לכאורה. אנליסטים ראו במסר הסיני טקטיקה משא ומתן כדי לקבל שבב טוב יותר כמו H200. האם סין תסכים כעת לקבל את השבבים המתקדמים יותר, אך לא אלו מהשורה הראשונה?
