סין מחליפה את נציג הסחר הבכיר מול ארה"ב: ניסיון לאותת על שינוי גישה?
לי צ'נגגאנג מונה לסגן שר הסחר ולנציג הבכיר של סין למשא ומתן בסחר הבינלאומי, בעיצומה של הסלמה מחודשת מול ממשל טראמפ
על רקע מלחמת הסחר המתחממת מחדש בין סין לארצות הברית, הודיעה בייג'ין על מינויו של לי צ'נגגאנג לתפקיד סגן שר הסחר ונציג בכיר לניהול מו"מ סחר בינלאומי - במקום וונג שואוון, ששימש בתפקיד בשנים האחרונות. המהלך, שמגיע בעיצומם של צעדי מכס הדדיים חסרי תקדים,
מעלה שאלות לגבי הכיוון האסטרטגי שבוחרת סין לנקוט מול הממשל האמריקאי החדש-ישן של דונלד טראמפ.
על רקע ההסלמה החריפה במלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, הודיעה בייג'ין על מינויו של לי צ'נגגאנג לתפקיד סגן שר הסחר ונציג בכיר לניהול המו"מ
המסחרי הבינלאומי, במקומו של וונג שואוון הוותיק. המהלך המפתיע מגיע על רקע סבב חדש של מכסים הדדיים, כאשר ממשל טראמפ הטיל לאחרונה מכסים מצטברים בגובה של 145% על כלל היבוא מסין, לרבות 20% מס ייעודי שנועד, לטענת הבית הלבן, להגיב למעורבות סינית בייצור והפצת פנטניל.
התגובה הסינית לא איחרה לבוא: העלאות מכס בשיעורים של עד 125% הוכרזו על מוצרים אמריקאיים - תגובה שעשויה להביא את היקף הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם למבוי סתום. בתוך כך, טראמפ הבהיר כי הוא פתוח להסכם חדש עם בייג'ין, אך מבהיר שהיוזמה צריכה לבוא מהצד הסיני: "הכדור במגרש של סין, הם צריכים לבוא אלינו", אמרה דוברת הבית הלבן קרולין לויט.
בנסיבות אלו, מינויו של לי נראה כרגע טקטי מצד סין. לדברי אלפרדו מונטופאר-הלו, ראש מרכז סין של The Conference Board, מדובר בצעד פתאומי שעשוי
לשדר גם פתיחות לדיאלוג, אך עלול גם לשבש תהליכים פנימיים קיימים. לי נחשב למומחה מדיניות מנוסה, עם ניסיון רב בשירות הציבורי, לרבות תפקידים במחלקות להסכמים בינלאומיים, משפט סחר והגנה על תחרות הוגנת. בעברו גם ייצג את סין בארגון הסחר העולמי ואף תקף בפומבי את ארה"ב
בגין מדיניות המכסים הבלתי מתואמת, אותה כינה "מנוגדת לרוח הרב-צדדית של הסחר העולמי".
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהלך טקטי או שינוי כיוון אמיתי?
וונג שואוון, מי שכיהן בתפקיד זה מאז 2022 ושימש לפני כן כדמות מפתח במגעים מול ממשל טראמפ כבר
משנת 2019, נחשב לדמות תקיפה במיוחד. על פי דיווחים שונים בקהילת העסקים הזרה בבייג'ין, הוא היה "בולדוג" במו"מ - תיאור שמסביר אולי את הרצון של בייג’ין לרענן את השורות דווקא בשעה רגישה שכזו. שמו של וונג הוסר מאתר משרד הסחר, והממשלה הסינית לא פרסמה הסבר להחלפתו,
דבר שהגביר את חוסר הוודאות.
לי בן ה־58 כיהן בעבר כעוזר לשר הסחר בממשל הסיני בדיוק בתקופה המקבילה לכהונתו הראשונה של טראמפ, ומכיר היטב את הקווים הקשוחים של מדיניות הסחר האמריקאית. במקביל, הוא זוהה לאחרונה כמנהיג שיח עם יזמים פרטיים
במסגרת כנס ממשלתי שעסק בהשבת האמון של הסקטור העסקי. המינוי הרשמי לתפקיד החדש מגיע גם בזמן ביקורו של נשיא סין שי ג'ינפינג במדינות מפתח בדרום-מזרח אסיה, מהלך שנועד לחזק את הקשרים האזוריים לנוכח הקרע עם וושינגטון.
פרופ' אלפרד וו מהאוניברסיטה
הלאומית של סינגפור טוען כי "על פניו מדובר בקידום טכני שגרתי, אך כיוון שהוא מתרחש ברגע כל כך רגיש מבחינה מדינית, הוא מקבל משמעות אסטרטגית רחבה הרבה יותר". השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם לי צ'נגגאנג אכן מסוגל לגשר על הפערים ההולכים וגדלים בין בייג’ין לוושינגטון,
או שמדובר בסימפטום נוסף לכך שכל צד מסתגר בעמדתו, והפתרון עוד רחוק מלהיראות באופק.
- הממשל הסיני דוחף חברות שבבים לבורסה - הביקוש בשיא, המניות מזנקות
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
פוליטיקת הסחר בין ארה"ב לסין הפכה בשנים האחרונות לזירת עימות מרכזית בזירה הגיאו-פוליטית, ומעמדו של נציג הסחר הסיני הפך ליותר מסמלי. בטווח הקצר, ניתן
להבין את חשיבותו של השינוי הנוכחי דרך תפקידו של וונג שואוון, שהיה דמות מפתח בהובלת ההסכמות הזמניות מול ממשל טראמפ ב-2019 ובניסיונות לרכך את ההשלכות של "השלב הראשון" של הסכם הסחר בין המדינות. כעת, עם חזרתו של טראמפ לזירה, וסבב חדש של מכסים שהוטלו ללא מסגרת
דיפלומטית ברורה, מינויו של לי עשוי לשקף מהלך טקטי מצד בייג'ין, אולי כדי לשדר פתיחות מחודשת לדיאלוג, מבלי לוותר על עמדות יסוד. ייתכן שגם מדובר במהלך שמטרתו להרגיע את הקהילה העסקית הסינית והבינלאומית, שצופה בדאגה במתיחות ההולכת ומחריפה. כך או כך, המינוי עשוי
להתפרש כאיתות לגמישות אסטרטגית, אך לא בהכרח לכניעה ללחץ האמריקאי.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
הממשל הסיני דוחף חברות שבבים לבורסה - הביקוש בשיא, המניות מזנקות
גיוסי ההון משמשים להאצת הפיתוח כדי לסגור את הפער מול אנבידיה; אחרי ש"אנבידיה הסינית" זינקה ביומה הראשון 500%, ביקושים של פי 3,000 למטאX ואון-מיקרון.
שוק ההון הסיני רושם בימים האחרונים ביקוש חריג של משקיעים פרטיים להנפקות של יצרניות שבבים מקומיות, על רקע המאבק הסיני להשגת עצמאות טכנולוגית מול מגבלות היצוא האמריקאיות. בסוף השבוע האחרון, המשקיעים הפרטיים בהנפקת מטא-אקס הזמינו פי 3,000 מההיצע בהנפקה ואון-מיקרו מבייג'ין דיווחה על ביקוש של פי 3000
הגל הנוכחי הוא המשך ישיר להנפקה הדרמטית של מור ת'רדס, שהמניה שלה זינקה ב-500% ביום המסחר הראשון -המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון.
מטא-אקס, שפועלת גם היא בתחום שבבי GPU לאימון בינה מלאכותית, מתכננת לגייס כ-3.9 מיליארד יואן במחיר של 104.66 יואן למניה. מכפיל המכירות שלה על בסיס תחזיות 2025 עומד על 56.4 - נמוך יחסית לממוצע הענף בשנה שעברה (127.4). און-מיקרו, יצרנית שבבי תדרי רדיו, מתכוונת לגייס עד 2.07 מיליארד יואן ונהנית מגידול בהזמנות מהואווי וסמסונג.
הרקע להתלהבות הוא כפול: מצד אחד, הרגולטור הסיני (CSRC) מאשר לרוב הנפקות במשורה כדי לשמור על נזילות השוק, ולכן כל הנפקה חדשה בתחום השבבים הופכת לאירוע נדיר ומבוקש. מצד שני, המדיניות הלאומית ממשיכה לעודד השקעה בעצמאות טכנולוגית, כולל הקלות רגולטוריות מהירות ותמיכה מקרנות ממשלתיות. הממשל שם למטרה לצמצם את הפער מול אנבידיה ותומך בכל באופן ישיר וגם דרך גיוסי כספים מהציבור.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל את ההזדמנות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, מגבלות היצוא האמריקאיות שהוחמרו במרץ 2025 והצעת חוק SAFE Chips Act מדצמבר 2025, שמבקש להאריך את האיסור על יצוא שבבי AI מתקדמים עד 2028, מחזקות את התפיסה שחברות כמו מור ת'רדס ומטא-אקס הן חלק מפתרון אסטרטגי לאומי. התוצאה היא הזרמת כספים חסרת תקדים לתחום, גם כאשר השוק המשני כולו נמצא במגמה זהירה.
