סין מחליפה את נציג הסחר הבכיר מול ארה"ב: ניסיון לאותת על שינוי גישה?
לי צ'נגגאנג מונה לסגן שר הסחר ולנציג הבכיר של סין למשא ומתן בסחר הבינלאומי, בעיצומה של הסלמה מחודשת מול ממשל טראמפ
על רקע מלחמת הסחר המתחממת מחדש בין סין לארצות הברית, הודיעה בייג'ין על מינויו של לי צ'נגגאנג לתפקיד סגן שר הסחר ונציג בכיר לניהול מו"מ סחר בינלאומי - במקום וונג שואוון, ששימש בתפקיד בשנים האחרונות. המהלך, שמגיע בעיצומם של צעדי מכס הדדיים חסרי תקדים,
מעלה שאלות לגבי הכיוון האסטרטגי שבוחרת סין לנקוט מול הממשל האמריקאי החדש-ישן של דונלד טראמפ.
על רקע ההסלמה החריפה במלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, הודיעה בייג'ין על מינויו של לי צ'נגגאנג לתפקיד סגן שר הסחר ונציג בכיר לניהול המו"מ
המסחרי הבינלאומי, במקומו של וונג שואוון הוותיק. המהלך המפתיע מגיע על רקע סבב חדש של מכסים הדדיים, כאשר ממשל טראמפ הטיל לאחרונה מכסים מצטברים בגובה של 145% על כלל היבוא מסין, לרבות 20% מס ייעודי שנועד, לטענת הבית הלבן, להגיב למעורבות סינית בייצור והפצת פנטניל.
התגובה הסינית לא איחרה לבוא: העלאות מכס בשיעורים של עד 125% הוכרזו על מוצרים אמריקאיים - תגובה שעשויה להביא את היקף הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם למבוי סתום. בתוך כך, טראמפ הבהיר כי הוא פתוח להסכם חדש עם בייג'ין, אך מבהיר שהיוזמה צריכה לבוא מהצד הסיני: "הכדור במגרש של סין, הם צריכים לבוא אלינו", אמרה דוברת הבית הלבן קרולין לויט.
בנסיבות אלו, מינויו של לי נראה כרגע טקטי מצד סין. לדברי אלפרדו מונטופאר-הלו, ראש מרכז סין של The Conference Board, מדובר בצעד פתאומי שעשוי
לשדר גם פתיחות לדיאלוג, אך עלול גם לשבש תהליכים פנימיים קיימים. לי נחשב למומחה מדיניות מנוסה, עם ניסיון רב בשירות הציבורי, לרבות תפקידים במחלקות להסכמים בינלאומיים, משפט סחר והגנה על תחרות הוגנת. בעברו גם ייצג את סין בארגון הסחר העולמי ואף תקף בפומבי את ארה"ב
בגין מדיניות המכסים הבלתי מתואמת, אותה כינה "מנוגדת לרוח הרב-צדדית של הסחר העולמי".
- המהפכה השקטה: סין הופכת ממעצמת ייצור למעצמת הון
- רשת הפיצות המערבית פותחת סניף ראשון בלב הכלכלה הסובייטית ומה קרה היום לפני 45 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהלך טקטי או שינוי כיוון אמיתי?
וונג שואוון, מי שכיהן בתפקיד זה מאז 2022 ושימש לפני כן כדמות מפתח במגעים מול ממשל טראמפ כבר
משנת 2019, נחשב לדמות תקיפה במיוחד. על פי דיווחים שונים בקהילת העסקים הזרה בבייג'ין, הוא היה "בולדוג" במו"מ - תיאור שמסביר אולי את הרצון של בייג’ין לרענן את השורות דווקא בשעה רגישה שכזו. שמו של וונג הוסר מאתר משרד הסחר, והממשלה הסינית לא פרסמה הסבר להחלפתו,
דבר שהגביר את חוסר הוודאות.
לי בן ה־58 כיהן בעבר כעוזר לשר הסחר בממשל הסיני בדיוק בתקופה המקבילה לכהונתו הראשונה של טראמפ, ומכיר היטב את הקווים הקשוחים של מדיניות הסחר האמריקאית. במקביל, הוא זוהה לאחרונה כמנהיג שיח עם יזמים פרטיים
במסגרת כנס ממשלתי שעסק בהשבת האמון של הסקטור העסקי. המינוי הרשמי לתפקיד החדש מגיע גם בזמן ביקורו של נשיא סין שי ג'ינפינג במדינות מפתח בדרום-מזרח אסיה, מהלך שנועד לחזק את הקשרים האזוריים לנוכח הקרע עם וושינגטון.
פרופ' אלפרד וו מהאוניברסיטה
הלאומית של סינגפור טוען כי "על פניו מדובר בקידום טכני שגרתי, אך כיוון שהוא מתרחש ברגע כל כך רגיש מבחינה מדינית, הוא מקבל משמעות אסטרטגית רחבה הרבה יותר". השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם לי צ'נגגאנג אכן מסוגל לגשר על הפערים ההולכים וגדלים בין בייג’ין לוושינגטון,
או שמדובר בסימפטום נוסף לכך שכל צד מסתגר בעמדתו, והפתרון עוד רחוק מלהיראות באופק.
- פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
- סין פותחת בחקירות נגד ענף השבבים האמריקאי: עימות סחר חדש מתקרב
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
פוליטיקת הסחר בין ארה"ב לסין הפכה בשנים האחרונות לזירת עימות מרכזית בזירה הגיאו-פוליטית, ומעמדו של נציג הסחר הסיני הפך ליותר מסמלי. בטווח הקצר, ניתן
להבין את חשיבותו של השינוי הנוכחי דרך תפקידו של וונג שואוון, שהיה דמות מפתח בהובלת ההסכמות הזמניות מול ממשל טראמפ ב-2019 ובניסיונות לרכך את ההשלכות של "השלב הראשון" של הסכם הסחר בין המדינות. כעת, עם חזרתו של טראמפ לזירה, וסבב חדש של מכסים שהוטלו ללא מסגרת
דיפלומטית ברורה, מינויו של לי עשוי לשקף מהלך טקטי מצד בייג'ין, אולי כדי לשדר פתיחות מחודשת לדיאלוג, מבלי לוותר על עמדות יסוד. ייתכן שגם מדובר במהלך שמטרתו להרגיע את הקהילה העסקית הסינית והבינלאומית, שצופה בדאגה במתיחות ההולכת ומחריפה. כך או כך, המינוי עשוי
להתפרש כאיתות לגמישות אסטרטגית, אך לא בהכרח לכניעה ללחץ האמריקאי.
המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
שבוע אחרי ש נובה 4.45% גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8% 425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב.
ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.
יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%.
אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%.
- קמטק מדווחת על הכנסות של כ-123 מיליון דולר וצופה המשך צמיחה
- עכשיו זה רשמי - הנפקת אקסס בסין נדחית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.
כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.