סין מחליפה את נציג הסחר הבכיר מול ארה"ב: ניסיון לאותת על שינוי גישה?
לי צ'נגגאנג מונה לסגן שר הסחר ולנציג הבכיר של סין למשא ומתן בסחר הבינלאומי, בעיצומה של הסלמה מחודשת מול ממשל טראמפ
סין על רקע מלחמת הסחר המתחממת מחדש בין סין לארצות הברית, הודיעה בייג'ין על מינויו של לי צ'נגגאנג לתפקיד סגן שר הסחר ונציג בכיר לניהול מו"מ סחר בינלאומי - במקום וונג שואוון, ששימש בתפקיד בשנים האחרונות. המהלך, שמגיע בעיצומם של צעדי מכס הדדיים חסרי תקדים,
מעלה שאלות לגבי הכיוון האסטרטגי שבוחרת סין לנקוט מול הממשל האמריקאי החדש-ישן של דונלד טראמפ.
על רקע ההסלמה החריפה במלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, הודיעה בייג'ין על מינויו של לי צ'נגגאנג לתפקיד סגן שר הסחר ונציג בכיר לניהול המו"מ
המסחרי הבינלאומי, במקומו של וונג שואוון הוותיק. המהלך המפתיע מגיע על רקע סבב חדש של מכסים הדדיים, כאשר ממשל טראמפ הטיל לאחרונה מכסים מצטברים בגובה של 145% על כלל היבוא מסין, לרבות 20% מס ייעודי שנועד, לטענת הבית הלבן, להגיב למעורבות סינית בייצור והפצת פנטניל.
התגובה הסינית לא איחרה לבוא: העלאות מכס בשיעורים של עד 125% הוכרזו על מוצרים אמריקאיים - תגובה שעשויה להביא את היקף הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם למבוי סתום. בתוך כך, טראמפ הבהיר כי הוא פתוח להסכם חדש עם בייג'ין, אך מבהיר שהיוזמה צריכה לבוא מהצד הסיני: "הכדור במגרש של סין, הם צריכים לבוא אלינו", אמרה דוברת הבית הלבן קרולין לויט.
בנסיבות אלו, מינויו של לי נראה כרגע טקטי מצד סין. לדברי אלפרדו מונטופאר-הלו, ראש מרכז סין של The Conference Board, מדובר בצעד פתאומי שעשוי
לשדר גם פתיחות לדיאלוג, אך עלול גם לשבש תהליכים פנימיים קיימים. לי נחשב למומחה מדיניות מנוסה, עם ניסיון רב בשירות הציבורי, לרבות תפקידים במחלקות להסכמים בינלאומיים, משפט סחר והגנה על תחרות הוגנת. בעברו גם ייצג את סין בארגון הסחר העולמי ואף תקף בפומבי את ארה"ב
בגין מדיניות המכסים הבלתי מתואמת, אותה כינה "מנוגדת לרוח הרב-צדדית של הסחר העולמי".
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המניה שנפלה 11% בגלל המתיחות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהלך טקטי או שינוי כיוון אמיתי?
וונג שואוון, מי שכיהן בתפקיד זה מאז 2022 ושימש לפני כן כדמות מפתח במגעים מול ממשל טראמפ כבר
משנת 2019, נחשב לדמות תקיפה במיוחד. על פי דיווחים שונים בקהילת העסקים הזרה בבייג'ין, הוא היה "בולדוג" במו"מ - תיאור שמסביר אולי את הרצון של בייג’ין לרענן את השורות דווקא בשעה רגישה שכזו. שמו של וונג הוסר מאתר משרד הסחר, והממשלה הסינית לא פרסמה הסבר להחלפתו,
דבר שהגביר את חוסר הוודאות.
לי בן ה־58 כיהן בעבר כעוזר לשר הסחר בממשל הסיני בדיוק בתקופה המקבילה לכהונתו הראשונה של טראמפ, ומכיר היטב את הקווים הקשוחים של מדיניות הסחר האמריקאית. במקביל, הוא זוהה לאחרונה כמנהיג שיח עם יזמים פרטיים
במסגרת כנס ממשלתי שעסק בהשבת האמון של הסקטור העסקי. המינוי הרשמי לתפקיד החדש מגיע גם בזמן ביקורו של נשיא סין שי ג'ינפינג במדינות מפתח בדרום-מזרח אסיה, מהלך שנועד לחזק את הקשרים האזוריים לנוכח הקרע עם וושינגטון.
פרופ' אלפרד וו מהאוניברסיטה
הלאומית של סינגפור טוען כי "על פניו מדובר בקידום טכני שגרתי, אך כיוון שהוא מתרחש ברגע כל כך רגיש מבחינה מדינית, הוא מקבל משמעות אסטרטגית רחבה הרבה יותר". השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם לי צ'נגגאנג אכן מסוגל לגשר על הפערים ההולכים וגדלים בין בייג’ין לוושינגטון,
או שמדובר בסימפטום נוסף לכך שכל צד מסתגר בעמדתו, והפתרון עוד רחוק מלהיראות באופק.
- השליחים של אובר בסכנה - רובוטי משלוח יוצאים לדרך בבריטניה
- למה סנדיסק מתרסקת ב-18%?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
פוליטיקת הסחר בין ארה"ב לסין הפכה בשנים האחרונות לזירת עימות מרכזית בזירה הגיאו-פוליטית, ומעמדו של נציג הסחר הסיני הפך ליותר מסמלי. בטווח הקצר, ניתן
להבין את חשיבותו של השינוי הנוכחי דרך תפקידו של וונג שואוון, שהיה דמות מפתח בהובלת ההסכמות הזמניות מול ממשל טראמפ ב-2019 ובניסיונות לרכך את ההשלכות של "השלב הראשון" של הסכם הסחר בין המדינות. כעת, עם חזרתו של טראמפ לזירה, וסבב חדש של מכסים שהוטלו ללא מסגרת
דיפלומטית ברורה, מינויו של לי עשוי לשקף מהלך טקטי מצד בייג'ין, אולי כדי לשדר פתיחות מחודשת לדיאלוג, מבלי לוותר על עמדות יסוד. ייתכן שגם מדובר במהלך שמטרתו להרגיע את הקהילה העסקית הסינית והבינלאומית, שצופה בדאגה במתיחות ההולכת ומחריפה. כך או כך, המינוי עשוי
להתפרש כאיתות לגמישות אסטרטגית, אך לא בהכרח לכניעה ללחץ האמריקאי.
ה-SU7 של שיואמי. קרדיט: רשתות חברתיותתוך פחות משנתיים, שיאומי רווחית יותר מטסלה
19 חודשים בלבד אחרי השקת הסדאן החשמלית SU7, חטיבת הרכב וה-AI של שיאומי מייצרת רווח רבעוני של כ-98 מיליון דולר, הרבה לפני טסלה ואחרים בענף; האקוסיסטם, המותג והיעילות הובילו לרווחיות מהירה
שיאומי ממשיכה להפתיע את תעשיית הרכב החשמלי, כאשר חטיבת ה-EV והבינה המלאכותית שלה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח של כ-98 מיליון דולר, פחות משנתיים לאחר שהשיקה את הסדאן החשמלית SU7. החברה הגיע לאיזון משמעותית מהר יותר מהמתחרות, היות וטסלה נזקקה ליותר
מחמש שנים עד שהציגה רווח רבעוני ראשון, ולי-אוטו הגיעה לכך רק אחרי כשנתיים. בעידן שבו רוב הסטארט-אפים בתחום שורפים מזומנים לאורך שנים, שיאומי נכנסת לתמונה עם יתרון מבני יוצא דופן: קהל עצום של משתמשים קיימים, אמון מותג גבוה, ואקו-סיסטם שמחברת את העולם הדיגיטלי
של הלקוחות עם עולם הרכב החדש.
כוחו של הרגל
הכניסה של שיאומי לעולם הרכב מתבססת על נכסים שהחברות המסורתיות פשוט אינן מחזיקות. מאות מיליוני משתמשים שכבר רכשו סמארטפונים, שעונים חכמים ומוצרים ביתיים של החברה הפכו לקהל טבעי לשלב הבא: הרכב
החשמלי. עבורם, עליית המדרגה מרכישת טלפון לרכישת רכב לא מצריכה שינוי תודעתי גדול: הם כבר נמצאים עמוק באקוסיסטם של שיאומי, סומכים על המותג ורגילים לממשקיו. בנוסף, הארכיטקטורה מבוססת התוכנה של רכבי החברה מאפשרת לה לייצר מקורות הכנסה נוספים מתוך מערכות הרכב, בדומה
למודלים שמוכרים מעולם המובייל. כך נוצרת סביבה שבה עלות גיוס הלקוח כמעט אפסית, וזה יתרון אדיר לחברה, בענף שבדרך כלל משלם סכומי עתק על כל לקוח חדש.
האסטרטגיה המנצחת: דגם יחיד והשקה שמתנהלת כמו מוצר אלקטרוני
שיאומי אימצה גישה שונה
לחלוטין מהמקובל בענף הרכב. במקום להשיק מספר רחב של דגמים ולחלק משאבים בין פיתוחים מקבילים, היא התמקדה בדגם אחד ויחיד, ה-SU7, וטיפלה בו כמו מוצר אלקטרוני מהונדס היטב. שרשרת אספקה הדוקה, שליטה גבוהה ברכיבים קריטיים ותכנון השקה המדמה את עולם הסמארטפונים יצרו
ביקוש גדול כבר מהרגע הראשון. וברגע שהחברה עמדה ביעדי הביקוש, היא היתה יכולה להתמקד ברווחיות ולא בהגדלת נפח מכירות, ובכך חסכה שנים של הפסדים שמאפיינות את רוב הכניסות החדשות לענף הרכב.
ה-YU7: הדגם השני שהפך להצלחה מסחררת בתוך שעות
כמעט
בלי להתאמץ, דגם ה-SUV השני של החברה, YU7, הפך במחצית 2025 לאחד הסיפורים החמים בשוק הרכב הסיני. בתוך שעות ספורות מקבלת ההזמנות כבר נרשמו כ-289 אלף הזמנות, נתון שממחיש כיצד מותג טכנולוגיה מצליח לייצר באזז שהמתחרות מתקשות לשחזר. ההתרחבות הזו הפכה את פעילות הרכב
של שיאומי לאחת המרכזיות בחברה, כאשר יותר מרבע מהכנסות הקבוצה כבר מגיעות ממנה, הרבה מעבר לזרוע ה-IoT ההיסטורית.
לצד האופטימיות, הענף הסיני כולו נכנס לתקופה מאתגרת. הממשלה מתכוונת לצמצם את הטבת המס על רכבים חשמליים והיברידיים, והמשך סבסוד הטרייד-אין
עדיין לא מובטח. כבר באוקטובר הורגשו ירידות במכירות הרכב, ושיאומי נאלצה לפעול כדי למזער פגיעה בביקוש. החברה מציעה ללקוחות הנחת גישור של עד כ-2,100 דולר למי שיזמין רכב עד סוף נובמבר ויקבל אותו במהלך 2026, צעד שמעודד הזמנות אך בהכרח יפגע במרווחי הרווח.
אורקל הופכת למדד החדש לסיכוני ה-AI: שוק האשראי שולח אותות אזהרה
היקף גיוסי החוב, קפיצה חריגה במחירי ה-CDS ונפילה של כשליש במניה מציבים את אורקל במרכז הוויכוח על היציבות הפיננסית של מהפכת הבינה המלאכותית ומהווים אינדיקציה לסיכונים שמסתתרים מאחורי מרוץ ההשקעות בתשתיות AI
אורקל Oracle Corp -6.58% מסתמנת בחודשים האחרונים כאחד המדדים המרכזיים להבנת הסיכונים הפיננסיים סביב שיגעון הבינה המלאכותית. לא בגלל שהחברה נמצאת על סף משבר, אלא בגלל שהיקף ההשקעות שהיא לוקחת על עצמה, בעיקר במימון חוב, הפך אותה לכלי שהמשקיעים משתמשים בו כדי לבחון עד כמה הסיפור של AI יציב באמת. בזמן שחברות הטכנולוגיה הגדולות מציגות מודלים של צמיחה כמעט בלתי מוגבלת, אורקל בחרה במסלול ישיר: לגייס עשרות מיליארדי דולרים ולשפוך אותם לתשתיות מאסיביות של מרכזי נתונים. המהלך הזה הפך את חוזי ביטוח-החוב של החברה (CDS) למוקד פעילות חריגה בשוק האשראי.
המחיר לביטוח מפני חדלות פירעון של החוב של אורקל לחמש שנים כמעט שילש את עצמו בחודשים האחרונים. מבחינת שוק האג"ח, זה אות ברור שמשקיעים חוששים מהסיכונים הנלווים להשקעות הענק, גם אם הסבירות לאירוע חדלות פירעון נחשבת נמוכה מאוד.
היקף המסחר בנגזרים של החברה זינק למעל 5 מיליארד דולר בשבעה שבועות, פי עשרים מהתקופה המקבילה בשנה שעברה. סוחרים בשוק מסבירים שהגידול הזה נובע בעיקר מהמקום שאורקל תפסה בנרטיב: מי שלא בטוח שההשקעות ב-AI יחזירו את עצמן בזמן, מוצא ב־CDS על אורקל כלי נוח לגידור. במקביל, מניית אורקל רשמה צניחה של כשליש מאז תחילת ספטמבר. המשקיעים לא איבדו אמון בחברה, אך הם מאותתים שהקפיצה המהירה לתחום תשתיות ה־AI מגיעה עם מחיר תזרימי, תפעולי ואולי גם אסטרטגי.
חוב של עשרות מיליארדים
אורקל הפכה לאחד השחקנים הגדולים ביותר בתשתיות AI, לצד גופים כמו OpenAI וסופטבנק. אחד הפרויקטים הגדולים שהיא שותפה להם, Stargate, שואף להשקיע חצי טריליון דולר בבניית תשתיות מחשוב בקנה מידה שלא נראה בעבר. כחלק מהמהלך הזה, אורקל צפויה לקחת על עצמה חוב של עשרות מיליארדי דולרים נוספים. רק בספטמבר היא הנפיקה אג"ח בהיקף של 18 מיליארד דולר, אחת ההנפקות הגדולות של השנה בארה״ב.
- אורקל נופלת ב-4% - אבל האנליסטים צופים אפסייד של 70%
- אורקל חזרה למחיר טרם הזינוק: האם זו הזדמנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במבט קדימה, אנליסטים במורגן סטנלי מעריכים שהחוב המתואם של אורקל יכפיל את עצמו בתוך כמה שנים ויגיע לכ־290 מיליארד דולר. החברה בעצם מעבירה את מרכז הכובד שלה מעולם תוכנה רווחי ויציב לעולם יקר ומורכב בהרבה.
