לי צ'נגגאנג; קרדיט: טוויטרסין מחליפה את נציג הסחר הבכיר מול ארה"ב: ניסיון לאותת על שינוי גישה?
לי צ'נגגאנג מונה לסגן שר הסחר ולנציג הבכיר של סין למשא ומתן בסחר הבינלאומי, בעיצומה של הסלמה מחודשת מול ממשל טראמפ
סין על רקע מלחמת הסחר המתחממת מחדש בין סין לארצות הברית, הודיעה בייג'ין על מינויו של לי צ'נגגאנג לתפקיד סגן שר הסחר ונציג בכיר לניהול מו"מ סחר בינלאומי - במקום וונג שואוון, ששימש בתפקיד בשנים האחרונות. המהלך, שמגיע בעיצומם של צעדי מכס הדדיים חסרי תקדים,
מעלה שאלות לגבי הכיוון האסטרטגי שבוחרת סין לנקוט מול הממשל האמריקאי החדש-ישן של דונלד טראמפ.
על רקע ההסלמה החריפה במלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, הודיעה בייג'ין על מינויו של לי צ'נגגאנג לתפקיד סגן שר הסחר ונציג בכיר לניהול המו"מ
המסחרי הבינלאומי, במקומו של וונג שואוון הוותיק. המהלך המפתיע מגיע על רקע סבב חדש של מכסים הדדיים, כאשר ממשל טראמפ הטיל לאחרונה מכסים מצטברים בגובה של 145% על כלל היבוא מסין, לרבות 20% מס ייעודי שנועד, לטענת הבית הלבן, להגיב למעורבות סינית בייצור והפצת פנטניל.
התגובה הסינית לא איחרה לבוא: העלאות מכס בשיעורים של עד 125% הוכרזו על מוצרים אמריקאיים - תגובה שעשויה להביא את היקף הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם למבוי סתום. בתוך כך, טראמפ הבהיר כי הוא פתוח להסכם חדש עם בייג'ין, אך מבהיר שהיוזמה צריכה לבוא מהצד הסיני: "הכדור במגרש של סין, הם צריכים לבוא אלינו", אמרה דוברת הבית הלבן קרולין לויט.
בנסיבות אלו, מינויו של לי נראה כרגע טקטי מצד סין. לדברי אלפרדו מונטופאר-הלו, ראש מרכז סין של The Conference Board, מדובר בצעד פתאומי שעשוי
לשדר גם פתיחות לדיאלוג, אך עלול גם לשבש תהליכים פנימיים קיימים. לי נחשב למומחה מדיניות מנוסה, עם ניסיון רב בשירות הציבורי, לרבות תפקידים במחלקות להסכמים בינלאומיים, משפט סחר והגנה על תחרות הוגנת. בעברו גם ייצג את סין בארגון הסחר העולמי ואף תקף בפומבי את ארה"ב
בגין מדיניות המכסים הבלתי מתואמת, אותה כינה "מנוגדת לרוח הרב-צדדית של הסחר העולמי".
- סין פותחת בחקירה נגד אנבידיה בנוגע לעסקת מלאנוקס; המניה יורדת 1.5% בטרום
- סין פותחת בחקירות נגד ענף השבבים האמריקאי: עימות סחר חדש מתקרב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהלך טקטי או שינוי כיוון אמיתי?
וונג שואוון, מי שכיהן בתפקיד זה מאז 2022 ושימש לפני כן כדמות מפתח במגעים מול ממשל טראמפ כבר
משנת 2019, נחשב לדמות תקיפה במיוחד. על פי דיווחים שונים בקהילת העסקים הזרה בבייג'ין, הוא היה "בולדוג" במו"מ - תיאור שמסביר אולי את הרצון של בייג’ין לרענן את השורות דווקא בשעה רגישה שכזו. שמו של וונג הוסר מאתר משרד הסחר, והממשלה הסינית לא פרסמה הסבר להחלפתו,
דבר שהגביר את חוסר הוודאות.
לי בן ה־58 כיהן בעבר כעוזר לשר הסחר בממשל הסיני בדיוק בתקופה המקבילה לכהונתו הראשונה של טראמפ, ומכיר היטב את הקווים הקשוחים של מדיניות הסחר האמריקאית. במקביל, הוא זוהה לאחרונה כמנהיג שיח עם יזמים פרטיים
במסגרת כנס ממשלתי שעסק בהשבת האמון של הסקטור העסקי. המינוי הרשמי לתפקיד החדש מגיע גם בזמן ביקורו של נשיא סין שי ג'ינפינג במדינות מפתח בדרום-מזרח אסיה, מהלך שנועד לחזק את הקשרים האזוריים לנוכח הקרע עם וושינגטון.
פרופ' אלפרד וו מהאוניברסיטה
הלאומית של סינגפור טוען כי "על פניו מדובר בקידום טכני שגרתי, אך כיוון שהוא מתרחש ברגע כל כך רגיש מבחינה מדינית, הוא מקבל משמעות אסטרטגית רחבה הרבה יותר". השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם לי צ'נגגאנג אכן מסוגל לגשר על הפערים ההולכים וגדלים בין בייג’ין לוושינגטון,
או שמדובר בסימפטום נוסף לכך שכל צד מסתגר בעמדתו, והפתרון עוד רחוק מלהיראות באופק.
- קורוויב מזנקת ב-6% בעקבות עסקה של 6 מיליארד דולר עם אנבידיה
- אלפאבית פורצת את מחסום 3 הטריליון דולר: מי עשה את זה לפניה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
פוליטיקת הסחר בין ארה"ב לסין הפכה בשנים האחרונות לזירת עימות מרכזית בזירה הגיאו-פוליטית, ומעמדו של נציג הסחר הסיני הפך ליותר מסמלי. בטווח הקצר, ניתן
להבין את חשיבותו של השינוי הנוכחי דרך תפקידו של וונג שואוון, שהיה דמות מפתח בהובלת ההסכמות הזמניות מול ממשל טראמפ ב-2019 ובניסיונות לרכך את ההשלכות של "השלב הראשון" של הסכם הסחר בין המדינות. כעת, עם חזרתו של טראמפ לזירה, וסבב חדש של מכסים שהוטלו ללא מסגרת
דיפלומטית ברורה, מינויו של לי עשוי לשקף מהלך טקטי מצד בייג'ין, אולי כדי לשדר פתיחות מחודשת לדיאלוג, מבלי לוותר על עמדות יסוד. ייתכן שגם מדובר במהלך שמטרתו להרגיע את הקהילה העסקית הסינית והבינלאומית, שצופה בדאגה במתיחות ההולכת ומחריפה. כך או כך, המינוי עשוי
להתפרש כאיתות לגמישות אסטרטגית, אך לא בהכרח לכניעה ללחץ האמריקאי.
טראמפ וחיילי המשמר המלכותי, נוצר באמצעות AI"יום הדין" של וול סטריט: הורדת ריבית וביקור ממלכתי בלונדון - האנליסטים נערכים לפתיחת השבוע
אפשר לחתוך את המתח בוול סטריט עם סכין: הפד' צפוי לקצץ לראשונה מזה 9 חודשים ריבית כששוק העבודה מאותת על חולשה; על הרקע הזה טראמפ ימריא לממלכה המאוחדת מלווה במשלחת טכנולוגית כדי להעמיק את השותפות בין המעצמות - ומה עוד יש על הלוח הכלכלי השבוע?
גולת הכותרת של השבוע תהיה החלטת הריבית. אפשר כבר לקרוא לזה הורדת הריבית כי הסבירות שזה מה שיקרה היא קרובה לוודאית. ביום רביעי בשעה 21:00 בערב שעון ישראל הפד' יפרסם את ההחלטה שלו וחצי שעה לאחר מכן יו"ר הפד' יערוך מסיבת עיתונאים ובה הוא יפרט את מה שהוביל את הבנק הפדרלי להוריד את הריבית (כן זה מה שהולך להיות) אבל כאן תמיד מגיעה ההפתעה, זה שהפד' יוריד ריבית בטווח של 25 נ"ב זו עובדה די מוחלטת השאלה היא מה הבנק חושב על העתיד. איך הקצב יראה בהמשך, האם אפשר בכלל לצפות להורדה של יותר מ-25 נקודות בסיס? יש כ-10% שסבורים שכן.
מאחורי הורדת הריבית יש לא מעט נתונים שתומכים בהקלה המוניטרית. נתונים שאליהם הפד' המתין על הגדר במשך חודשים. במשך חודשים השוק האמריקאי שידר סוג של עמידות, אבל בשבועות האחרונים החלו להופיע הסדקים. מדדי התעסוקה נחלשו, סקרי האמון הצרכני ירדו לרמה של 55.4 נק', והאינפלציה התכנסה לכיוון יעד הפד' אבל היא עדיין רחוקה ממנו בקצב שנתי של תשע עשיריות כשבמדד ה-CPI האחרון הקצב השנתי עמד על 2.9% בהתאם לצפי.
אבל אולי הנתון הדרמטי ביותר שמסביר את שינוי הטון שאנחנו הולכים לראות אצל הפד' הוא התיקון לאחור של 911 אלף משרות עדכון רטרואקטיבי לנתוני התעסוקה של השנה האחרונה. כלומר, כל התקופה האחרונה שנראתה כמו שוק עבודה חזק ומתפקד, מתבררת כמשבר תעסוקתי סמוי מהעין. המדדים סיפרו סיפור של יציבות, אבל המציאות הייתה אחרת לגמרי. בדיעבד, הכלכלה האמריקאית איבדה כמעט מיליון מקומות עבודה יותר ממה שנדמה היה וזה משנה לגמרי את התמונה.
הפד', שמחזיק במנדט כפול גם לשמור על יציבות המחירים וגם לתמוך בכלכלה-תעסוקה מוצא את עצמו בדילמה. מצד אחד, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, עם מדד שנתי של
2.9% שמסרב להתקרר. אבל מהצד השני, שוק העבודה מאותת על חולשה שדורשת מהבנק הפדרלי להתערב. במצב כזה, קשה לראות את הפד' נשאר על הגדר ולכן הפחתת ריבית ברביעי הקרוב היא כמעט ודאית. השאלה הגדולה היא לא מה יקרה השבוע, אלא מה יקרה אחריו. האם זה התחלה של פיבוט, או מהלך
בודד שרק יגיע לאזן את המצב? זה כבר שאלת מיליון הדולר.
- לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?
- מחלוקת בפדרל ריזרב: וולר דורש הורדות ריבית מיידיות – בכירים אחרים קוראים לזהירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הציפיות: הפד' יוריד ריבית - אבל כמה?
על פי מה שמשתקף מהחוזים על הפד' (Fed Fund Futures), שוק ההון מגלם כעת הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז ביום רביעי הקרוב, כאשר רק
10% מהמשקיעים מעריכים שהפד ילך רחוק יותר עם הורדה כפולה של 50 נ"ב. אנליסטים מבהירים כי הפחתה חדה יותר יכולה להתפרש כתגובה של פאניקה מצד הבנק,ככה שמצד אחד זה אולי יכול להקל מוניטרית אבל מצד שני זה יראה שהבנק פסימי מאוד על הכלכלה והעתיד.
טראמפ וחיילי המשמר המלכותי, נוצר באמצעות AI"יום הדין" של וול סטריט: הורדת ריבית וביקור ממלכתי בלונדון - האנליסטים נערכים לפתיחת השבוע
אפשר לחתוך את המתח בוול סטריט עם סכין: הפד' צפוי לקצץ לראשונה מזה 9 חודשים ריבית כששוק העבודה מאותת על חולשה; על הרקע הזה טראמפ ימריא לממלכה המאוחדת מלווה במשלחת טכנולוגית כדי להעמיק את השותפות בין המעצמות - ומה עוד יש על הלוח הכלכלי השבוע?
גולת הכותרת של השבוע תהיה החלטת הריבית. אפשר כבר לקרוא לזה הורדת הריבית כי הסבירות שזה מה שיקרה היא קרובה לוודאית. ביום רביעי בשעה 21:00 בערב שעון ישראל הפד' יפרסם את ההחלטה שלו וחצי שעה לאחר מכן יו"ר הפד' יערוך מסיבת עיתונאים ובה הוא יפרט את מה שהוביל את הבנק הפדרלי להוריד את הריבית (כן זה מה שהולך להיות) אבל כאן תמיד מגיעה ההפתעה, זה שהפד' יוריד ריבית בטווח של 25 נ"ב זו עובדה די מוחלטת השאלה היא מה הבנק חושב על העתיד. איך הקצב יראה בהמשך, האם אפשר בכלל לצפות להורדה של יותר מ-25 נקודות בסיס? יש כ-10% שסבורים שכן.
מאחורי הורדת הריבית יש לא מעט נתונים שתומכים בהקלה המוניטרית. נתונים שאליהם הפד' המתין על הגדר במשך חודשים. במשך חודשים השוק האמריקאי שידר סוג של עמידות, אבל בשבועות האחרונים החלו להופיע הסדקים. מדדי התעסוקה נחלשו, סקרי האמון הצרכני ירדו לרמה של 55.4 נק', והאינפלציה התכנסה לכיוון יעד הפד' אבל היא עדיין רחוקה ממנו בקצב שנתי של תשע עשיריות כשבמדד ה-CPI האחרון הקצב השנתי עמד על 2.9% בהתאם לצפי.
אבל אולי הנתון הדרמטי ביותר שמסביר את שינוי הטון שאנחנו הולכים לראות אצל הפד' הוא התיקון לאחור של 911 אלף משרות עדכון רטרואקטיבי לנתוני התעסוקה של השנה האחרונה. כלומר, כל התקופה האחרונה שנראתה כמו שוק עבודה חזק ומתפקד, מתבררת כמשבר תעסוקתי סמוי מהעין. המדדים סיפרו סיפור של יציבות, אבל המציאות הייתה אחרת לגמרי. בדיעבד, הכלכלה האמריקאית איבדה כמעט מיליון מקומות עבודה יותר ממה שנדמה היה וזה משנה לגמרי את התמונה.
הפד', שמחזיק במנדט כפול גם לשמור על יציבות המחירים וגם לתמוך בכלכלה-תעסוקה מוצא את עצמו בדילמה. מצד אחד, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, עם מדד שנתי של
2.9% שמסרב להתקרר. אבל מהצד השני, שוק העבודה מאותת על חולשה שדורשת מהבנק הפדרלי להתערב. במצב כזה, קשה לראות את הפד' נשאר על הגדר ולכן הפחתת ריבית ברביעי הקרוב היא כמעט ודאית. השאלה הגדולה היא לא מה יקרה השבוע, אלא מה יקרה אחריו. האם זה התחלה של פיבוט, או מהלך
בודד שרק יגיע לאזן את המצב? זה כבר שאלת מיליון הדולר.
- לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?
- מחלוקת בפדרל ריזרב: וולר דורש הורדות ריבית מיידיות – בכירים אחרים קוראים לזהירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הציפיות: הפד' יוריד ריבית - אבל כמה?
על פי מה שמשתקף מהחוזים על הפד' (Fed Fund Futures), שוק ההון מגלם כעת הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז ביום רביעי הקרוב, כאשר רק
10% מהמשקיעים מעריכים שהפד ילך רחוק יותר עם הורדה כפולה של 50 נ"ב. אנליסטים מבהירים כי הפחתה חדה יותר יכולה להתפרש כתגובה של פאניקה מצד הבנק,ככה שמצד אחד זה אולי יכול להקל מוניטרית אבל מצד שני זה יראה שהבנק פסימי מאוד על הכלכלה והעתיד.
