סימני שאלה לקראת דוחות הבנקים בוול סטריט
המערכת הפיננסית האמריקאית פותחת את עונת הדוחות השבוע כשהיא תחת ענן כבד של חוסר ודאות. הבנקים הגדולים של וול סטריט - ג’יי.פי. מורגן, וולס פארגו, סיטיגרופ, גולדמן זאקס, מורגן סטנלי ובנק אוף אמריקה, חוו בשבוע האחרון ירידות חדות של עד 18%, בעקבות הכרזת
ממשל טראמפ על הטלת מכסים רחבים על סחורות מיובאות. מדד סקטור הבנקאות נפל ב-15.5% ביומיים, הירידה הדו-יומית החדה ביותר מאז משבר הקורונה ב-2020. ברקע: גל של ביטולי הנפקות והשהיית עסקאות מיזוגים ורכישות, ופחד מפני מיתון שמתחיל להתגלגל.
מלבד הנפילות בשווי השוק, הבנקים ניצבים כעת מול גל של הקפאות והשהיות בשוק ההון. כמה מהנפקות הענק שתוכננו לתחילת השנה בהן StubHub, Klarna ו-Chime - נדחו. גם פלטפורמות כמו eToro ומבטחות כמו Ategrity הקפיאו את תוכניות הרישום שלהן. בנוסף, לפי דיווחים, בכירי הבנקים כבר בוחנים הפחתה בתחזיות ההכנסות שלהם מעסקי ייעוץ ההשקעות.
האתגר המרכזי שעומד כעת בפני הבנקים הוא כפול ומורכב. מצד אחד, ירידת הריביות באגרות החוב הארוכות - תגובה ישירה לחששות מהאטה כלכלית ומהשלכות המכסים - מצמצמת את מרווח הריבית, שהוא מקור רווח מרכזי עבור הבנקים. כאשר פערי הריביות בין הלוואות לפיקדונות מצטמצמים, קשה יותר לייצר רווחיות מפעילות אשראי, גם אם הביקוש להלוואות נותר יציב. מצד שני, הסיכון למיתון בארה״ב הולך וגובר, כאשר כלכלנים ובתי השקעות מרכזיים מעלים את הסבירות לכניסה למיתון כבר השנה.
אם התחזיות הללו יתממשו, הבנקים יידרשו להיערך בהתאם - כולל הגדלה של ההפרשות להפסדי אשראי, מהלך שמשפיע ישירות על שורת הרווח הנקי. גם ללא מיתון מיידי, מורגש שינוי בסנטימנט: תחזיות 2025 שנראו אופטימיות בתחילת השנה, מתחילות
להתעמעם, על רקע הסביבה המאקרו-כלכלית המורכבת, והתגובה החריפה של השווקים למדיניות הסחר של טראמפ. לא מעט אנליסטים סבורים שהבנקים ייאלצו להנמיך את התחזיות להמשך השנה, במיוחד בנוגע לצמיחה באשראי, רווחיות מיזוגים ורכישות, ואף תשואות מהשקעות שוק. המסר הכללי שעולה
בשיחות עם מנהלי השקעות ובכירים בענף הפיננסים הוא ברור: התקופה הקרובה מחייבת ניהול סיכונים הדוק יותר, ויכולת להגיב במהירות לסביבה עסקית משתנה. עונת הדוחות הנפתחת כעת צפויה לשקף לא רק את ביצועי הרבעון הראשון, אלא גם את התחושות לגבי מה שמצפה מעבר לפינה.
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להבדיל מהמשבר של 2023, שהתמקד בקריסת בנקים אזוריים, האנליסטים מדגישים כי המצב הנוכחי הוא מערכתי – והשפעתו ניכרת בכל רחבי הכלכלה העולמית. "זו לא בעיה פנימית של מערכת הבנקאות - זה אירוע שמשפיע על השוק כולו", אמר אחד האנליסטים הבכירים. החשש המרכזי הוא שהבנקים ישדרו תחזית פסימית מדי מה שעלול להאיץ את תחושת חוסר הוודאות בקרב משקיעים.
ביום שישי הקרוב ייפתחו הדוחות הרבעוניים של הבנקים הגדולים, כשהפוקוס המרכזי יהיה על תחזיות להמשך: האם הם מצפים להחמרה כלכלית? האם הם מקצים עוד כספים להפסדים פוטנציאליים?
וכיצד הם נערכים להתמודדות עם סביבת מכסים חדשה, רגולציה נזילה וצמיחה שמאבדת קצב? תשובות לשאלות האלה עשויות לקבוע לא רק את הכיוון של מניות הבנקים אלא של כל וול סטריט לשבועות הקרובים.

"יום הדין" של וול סטריט: הורדת ריבית וביקור ממלכתי בלונדון - האנליסטים נערכים לפתיחת השבוע
אפשר לחתוך את המתח בוול סטריט עם סכין: הפד' צפוי לקצץ לראשונה מזה 9 חודשים ריבית כששוק העבודה מאותת על חולשה; על הרקע הזה טראמפ ימריא לממלכה המאוחדת מלווה במשלחת טכנולוגית כדי להעמיק את השותפות בין המעצמות - ומה עוד יש על הלוח הכלכלי השבוע?
גולת הכותרת של השבוע תהיה החלטת הריבית. אפשר כבר לקרוא לזה הורדת הריבית כי הסבירות שזה מה שיקרה היא קרובה לוודאית. ביום רביעי בשעה 21:00 בערב שעון ישראל הפד' יפרסם את ההחלטה שלו וחצי שעה לאחר מכן יו"ר הפד' יערוך מסיבת עיתונאים ובה הוא יפרט את מה שהוביל את הבנק הפדרלי להוריד את הריבית (כן זה מה שהולך להיות) אבל כאן תמיד מגיעה ההפתעה, זה שהפד' יוריד ריבית בטווח של 25 נ"ב זו עובדה די מוחלטת השאלה היא מה הבנק חושב על העתיד. איך הקצב יראה בהמשך, האם אפשר בכלל לצפות להורדה של יותר מ-25 נקודות בסיס? יש כ-10% שסבורים שכן.
מאחורי הורדת הריבית יש לא מעט נתונים שתומכים בהקלה המוניטרית. נתונים שאליהם הפד' המתין על הגדר במשך חודשים. במשך חודשים השוק האמריקאי שידר סוג של עמידות, אבל בשבועות האחרונים החלו להופיע הסדקים. מדדי התעסוקה נחלשו, סקרי האמון הצרכני ירדו לרמה של 55.4 נק', והאינפלציה התכנסה לכיוון יעד הפד' אבל היא עדיין רחוקה ממנו בקצב שנתי של תשע עשיריות כשבמדד ה-CPI האחרון הקצב השנתי עמד על 2.9% בהתאם לצפי.
אבל אולי הנתון הדרמטי ביותר שמסביר את שינוי הטון שאנחנו הולכים לראות אצל הפד' הוא התיקון לאחור של 911 אלף משרות עדכון רטרואקטיבי לנתוני התעסוקה של השנה האחרונה. כלומר, כל התקופה האחרונה שנראתה כמו שוק עבודה חזק ומתפקד, מתבררת כמשבר תעסוקתי סמוי מהעין. המדדים סיפרו סיפור של יציבות, אבל המציאות הייתה אחרת לגמרי. בדיעבד, הכלכלה האמריקאית איבדה כמעט מיליון מקומות עבודה יותר ממה שנדמה היה וזה משנה לגמרי את התמונה.
הפד', שמחזיק במנדט כפול גם לשמור על יציבות המחירים וגם לתמוך בכלכלה-תעסוקה מוצא את עצמו בדילמה. מצד אחד, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, עם מדד שנתי של
2.9% שמסרב להתקרר. אבל מהצד השני, שוק העבודה מאותת על חולשה שדורשת מהבנק הפדרלי להתערב. במצב כזה, קשה לראות את הפד' נשאר על הגדר ולכן הפחתת ריבית ברביעי הקרוב היא כמעט ודאית. השאלה הגדולה היא לא מה יקרה השבוע, אלא מה יקרה אחריו. האם זה התחלה של פיבוט, או מהלך
בודד שרק יגיע לאזן את המצב? זה כבר שאלת מיליון הדולר.
- לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?
- מחלוקת בפדרל ריזרב: וולר דורש הורדות ריבית מיידיות – בכירים אחרים קוראים לזהירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הציפיות: הפד' יוריד ריבית - אבל כמה?
על פי מה שמשתקף מהחוזים על הפד' (Fed Fund Futures), שוק ההון מגלם כעת הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז ביום רביעי הקרוב, כאשר רק
10% מהמשקיעים מעריכים שהפד ילך רחוק יותר עם הורדה כפולה של 50 נ"ב. אנליסטים מבהירים כי הפחתה חדה יותר יכולה להתפרש כתגובה של פאניקה מצד הבנק,ככה שמצד אחד זה אולי יכול להקל מוניטרית אבל מצד שני זה יראה שהבנק פסימי מאוד על הכלכלה והעתיד.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.