המסחר בוול סטריט יפתח מחר בצל הנפילות החדות בשווקים במהלך השבוע שעבר, כזכור טראמפ הכריז ב-2 באפריל על מדיניות המכסים החדשה על הייבוא לארה"ב מה שגרם לסימני שאלה רבים בקרב החברות גדולות, האנליסטים, וכמובן גם המשקיעים. הנאסד"ק השלים ירידה של 21% ונכנס לטריטוריה דובית, שעל פי ההגדרה נחשבת כירידה של מעל ל-20% מהשיא.

השבוע צפוי להיות משמעותי בשווקים כאשר המשקיעים יצפו לקבל תובנות חדשות ממדיניות המכסים וההשפעה שלה על השוק העולמי ואמריקאי, בין היתר, ביום חמישי צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ כאשר הצפי הוא לעליה של 0.3%, ובראייה שנתית, השוק צופה שהאינפלציה תעמוד על 2.6%. בנוסף, ביום שישי צפוי להתפרסם מדד המחירים ליצרן בחודש מרץ, השוק צופה עליה של 0.2%, (בחודש שעבר נותר ללא שינוי).

האנליסטים של לידר שוקי הון מציינים כי: "מדד מנהלי הרכש בתעשייה ISM ירד ב-1.3 נקודות במרץ ל-49.0 עם ירידה ברכיב ההזמנות החדשות של 3.4 נק' אל 45.2 (התכווצות) וירידה של 2.9 נק' ברכיב התעסוקה אל 44.7. רכיב המחירים עלה ב-7.0 נקודות! אל רמה גבוהה מאד של 69.4! מדובר בשילוב השלילי ביותר: ירידה בהזמנות, בתעסוקה מלווה באינפלציה! מדד מנהלי הרכש בענפי השירותים ירד ל-50.8 מ-53.5 עם ירידה מתונה ברכיב ההזמנות וירידה חדה (7.7- נק') ברכיב התעסוקה. מדובר באינדיקטור מדאיג בשל המשקל הגדול של עובדים בענפי השירותים. רכיב המחירים ירד מעט אך נותר גבוה יחסית.

מספר המשרות הפנויות ירד ב-2.5% בפברואר. בסביבה של חוסר וודאות מעסיקים מחפשים פחות עובדים. נתון היסטורי (ופחות רלוונטי): נוספו 228 אלף מועסקים במרץ (מעל הציפיות), אך נתון זה משקף את הסביבה הכלכלית החיובית בעבר (indicator lagging). עדיף לשים לב לסקרי הציפיות השונים (leading indicators), כולל מדדי מנהלי הרכש ומדדי האמון הצרכי אשר רובם פסימיים במיוחד".

• מה יקרה ב-30 באוקטובר והאם זה יוביל לעליות בשווקים?
• שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בהתייחסות למלחמת הסחר מציינים בלידר: "שנים רבות עוד ילמדו על יום השחרור (Day Liberation). המזל של ישראל שהקטר העיקרי של המשק הינו ייצוא שירותי ההיי טק (אשר צפוי להיות פטור ממכס) ופחות יצוא סחורות. ברור שבעולם צפויה הסטת סחר מארה"ב אל מדינות אחרות וייווצרו גושי סחר חדשים. ארה"ב מהווה כ-15% מסך היבוא העולמי, ירידה מ-20% ב-2020. ירידה בביקוש העולמי צפויה ללחוץ להמשך ירידה במחירי הסחורות בעולם".

מהו הסיכוי שהמכסים ישונו משמעותית?

אלכס זבז'ינסקי הכלכלן הראשי של מיטב מציין כי: "יש מעט סיבות לקוות שההכרזה על המכסים תוביל למו"מ מהיר ולהסכמות עם ארה"ב. 

-ראשית, הממשל של טראמפ באמת מאמין שהמכסים הם האמצעי הנכון לטפל בבעיות המבניות של הכלכלה האמריקאית ולא רק כלי למו"מ. נראה שמקבלי החלטות בארה"ב פחות פרגמטיים ויותר אידאולוגיים בעניין זה.

• פורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון
• איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

-אין כל כך זמן לנהל מו"מ. חלק מהמכסים כבר נכנסו לתוקף ואחרים יכנסו כבר בימים הקרובים.

-מדינות שונות אומנם יסבלו מהמכסים, אך המאבק בארה"ב מחזק פוליטית את הממשלות. הפופולריות של מפלגת לייבור בקנדה זינקה על רקע המאבק בארה"ב וכעת היא מובילה בביטחון לקראת הבחירות הקרובות. גם במקסיקו התחזקה מאוד הפופולריות של מפלגת שלטון. מצב זה יקשה על השגת הסכמות באמצעות וויתורים לממשל האמריקאי.

-רצון להצטייר חזקים בעימות עלול לדחוף חלק מהממשלות להטלת מכסים נגדיים, כפי שעשתה סין, למרות שצעד זה רק מחמיר נזקים לכלכלה.

-אין בסיס רחב לנהל מו"מ. הנוסחה לפיה חושבו המכסים החדשים מתייחסת לגודל העודף במאזן הסחר מול ארה"ב. זה מצב נתון ולא ברור איך אפשר לשנותו במו"מ כי המכסים הקיימים על היבוא מארה"ב כבר נמוכים מאוד. על סמך נתוני ארגון הסחר הבינלאומי (WTO), המכס הממוצע המשוקלל שמטיל האיחוד האירופאי על המוצרים הלא חקלאים האמריקאים עומד על 0.9%, בקנדה על 1.9%, במקסיקו על 3%, ובבריטניה על 0.5%. כל יתר העלויות שארה"ב טוענת על הפליה בגללן (מע"מ, עלויות פיקוח וכו') קשה מאוד באמת לכמת.

זבז'ינסקי מסכם, "בשורה התחתונה, קיים סיכוי נמוך לביטול או הקלה משמעותית בגובה המכסים. בלעדי השינוי הגדול במכסים, הסיכון למיתון בכלכלה האמריקאית ובכלכלות הגדולות האחרות עולה משמעותית".

האם חילוץ ה-FED בדרך? "הציפיות לריבית במדינות העיקריות בעולם ירדו בשבוע שעבר ובמיוחד בארה"ב, אך לא באופן משמעותי (תרשים 14). ציפיות האינפלציה הגלומות ירדו גם, אפילו לטווח של שנתיים (תרשים 13)" מציין זבז'ינסקי. "אנחנו מעריכים שה-FED בסופו של דבר יצטרך להוריד ריבית ואפילו בחדות. עם זאת, הוא לא צפוי להתחיל בתהליך ממש בקרוב. הבנק המרכזי ירצה להיווכח שהירידה בצמיחה תהיה מספיק חזקה כדי לבלום המשך עליות מחירים שתזניק העלאת המכסים. הרי המיתון לא ירשם על שמו אלא על שם הממשלה, אך אם תתפתח אינפלציה בגלל ירידת ריבית מוקדמת מדי, ה-FED ייזכר לדורות כמי שנכנע ללחצי הממשל ואפשר לעליות מחירים חד פעמיות להפוך לאינפלציה דביקה. לפי הערכתנו, "ה-PUT" של ה-FED יופעל רק במחצית השנייה של השנה לאחר סימנים ברורים של הרעה משמעותית בכלכלה. שוק האג"ח די משוכנע ובצדק להערכתנו שהריבית תרד וצפוי להמשיך בכיוון ירידת תשואות".

שורה תחתונה, במיטב ממשיכים להעריך שתשואות האג"ח בארה"ב בכיוון מטה וממליצים על מח"מ בינוני-ארוך באפיק.

האנליסטים בבנק פועלים מציינים: "נניח הייתה לנו מכונת זמן ויכולנו לקפוץ עשרים שנה קדימה ולגלות שבארה"ב שיעור אבטלה הוא עשרה אחוזים, העובדים חסרי מיומנות, והמובילות הטכנולוגית עברה לסין. עכשיו כשחזרנו להווה, מה היינו ממליצים לממשל האמריקני לעשות כדי למנוע את זה? מבחינת הכלכלנים בממשל האמריקני זה בדיוק המצב: הגירעון המסחרי גבוה ומגיע לכ-3% מהתוצר, החוב הפדראלי עולה, וקיים חשש לאיבוד משרות בעיקר בתעשייה. התאוריה הכלכלית מעלה על נס את ניצול היתרונות היחסיים, ולארה"ב אין יתרון יחסי בייצור סחורות. אבל הפוליטיקאים וגם הכלכלנים חוששים שעם איבוד המשרות במגזר היצרני, יזלוג גם הידע והמיומנויות, ופתאום ארה"ב לא תהיה מעצמה כלכלית כמו בעבר. הדרך לבלום את זה היא מורכבת, כי בכל זאת הכלכלה האמריקנית צומחת וכולם רוצים להשקיע ולהלוות לממשל האמריקני. בסיטואציה הזו פתאום המדיניות של טראמפ, לשבור את הכלים, מקבלת אולי הגיון מסוים. 

הכלי שנבחר להתמודד עם המצב הוא העלאת מכסים. מכסים הם כלי שלא הוכח כתומך צמיחה בעבר, בעיקר אם הצד שכנגד מחזיר מלחמה שערה. המכסים הם ככל הנראה כלי זמני שבא להגיד לשותפות הסחר, שהמצב הקיים צריך להשתנות. אלא שבדרך דברים יכולים לצאת מידי שליטה. השווקים נופלים, האינפלציה עולה, ההשקעות יורדות ועוד. לא תמיד אפשר להחזיר דברים אחורה. ביום רביעי שעבר הכריז נשיא ארה"ב על "יום השחרור" והודיע כי ארה"ב מטילה מכסים על כמעט כל שותפות הסחר שלה. ההודעה עצמה הייתה צפויה, אך עוצמת המכסים הפתיעה את כולם. ארה"ב הודיעה כי תטיל מכס מינימלי של 10% על כל היבוא ותוסיף מכסים נוספים על כ-60 מדינות עם הגירעון המסחרי הגדול ביותר מול ארה"ב. על יבוא מהאיחוד האירופי הוטלו מכסים של 20%, על סין מכסים של לפחות 54% על מוצרים רבים, וחלק מהמדינות האסייתיות נפגעו אף יותר. בנוסף, המכסים על יבוא רכבים נכנסו גם הם לתוקף. תגובת שותפות הסחר של ארה"ב לא איחרה להגיע. סין כבר הודיעה כי תטיל מכסים של 34% על כל היבוא מארה"ב, ובאיחוד האירופי הודיעו שיגיבו להטלת המכסים. תגובות הנגד צפויות להגביר את מלחמת הסחר ולהביא לפגיעה נרחבת בפעילות הכלכלית הגלובלית ובביקוש לסחורות, ואלו ככל הנראה ישנו את מפת הסחר העולמי כפי שאנו מכירים אותה".

לצד כל התחזיות, יש מי שמקווים שעוד נותר פתח להסכמות. טראמפ ונציגים מהבית הלבן רמזו על האפשרות למשא ומתן פרטני עם מדינות מסוימות שיביא להסרת חלק מהמכסים. עם זאת, בשוק שוררת סקפטיות: אסטרטגים בסיטיגרופ ציינו כי גם אם יושג הסכם בסופו של דבר, ייתכן שהנזק לאמון הצרכנים והעסקים כבר התרחש וייקח זמן לתקן אותו. בתוך כך, הפדרל ריזרב מתמודד עם לחצים חדשים: בעקבות הצפי לאינפלציה גבוהה יותר, שוק האג"ח כבר מתמחר ירידת ריבית של 100 נקודות בסיס עד סוף השנה, אך יו"ר הפד ג'רום פאוול הזהיר כי ההשפעות הכלכליות של המכסים יהיו “גדולות מהצפוי”. 

הבנקים מדווחים ברקע חוסר הודאות

כל זאת קורה על רקע פתיחת עונת הדוחות הרבעוניים של חברות מדד S&P 500, כשבמוקד השבוע הקרוב: דו"חות הבנקים הגדולים ג'יי.פי.מורגן ו-וולס פארגו. תחזיות הרווח לרבעון הראשון עומדות כעת על גידול של 7.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אך ההערכות לשנת 2025 כבר מתחילות לרדת. אנליסטים ב-RBC קפיטל מרקטס חתכו את תחזית הרווח שלהם למדד, תוך שהם מדגישים את אי-הוודאות הרבה סביב סביבות המחירים והקצב הכלכלי לשנה הקרובה. בתוך כך, משקיעים מחפשים כל שביב תקווה ואפילו חדשות חיוביות קלות עלולות להצית התאוששות קצרה.

אחת הסכנות המרכזיות שניצבות כעת בפני הבנקים הגדולים היא הירידה החדה בריביות הארוכות, שנגרמה בין היתר כתוצאה מהתגובה המיידית של השווקים להכרזות המכסים של טראמפ. כאשר תשואות האג"ח הארוכות יורדות, הפער בין הריבית שהבנקים משלמים על פיקדונות לבין הריבית שהם גובים על הלוואות, מה שנקרא מרווח הריבית - מצטמצם. מדובר במרכיב קריטי לרווחיות הליבה של בנקים, במיוחד בתקופה שבה הביקוש לאשראי כבר חווה האטה בשל חוסר ודאות כלכלית. המשמעות היא שפוטנציאל הרווחים מהלוואות, שהיה אמור להישען על סביבת ריבית גבוהה לאורך זמן, מתערער. גם אם הבנקים מצליחים להרחיב פעילות בתחומים אחרים כמו מסחר או ייעוץ, הפגיעה ברווחי האשראי צפויה להעיב על השורה התחתונה. בתוך כך, אם התחזיות למיתון יתממשו, הבנקים עלולים להתמודד לא רק עם רווחים נמוכים יותר, אלא גם עם עלייה בהפרשות לחובות מסופקים, מהלך שיצריך מהם לגדר סיכונים באופן אגרסיבי יותר ולהתנהל בזהירות רבה מול לקוחותיהם העסקיים והפרטיים.