תאונת עבודה-עובדת שנפגעה כאשר עבדה ביום שבת מביתה

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אירוע בו עובדת החליקה בסלון ביתה, בזמן שעבדה מהבית, הינו תאונת עבודה.
עו"ד לילך דניאל |

עב"ל 376/03 יפה אלגריסי נ. המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6.4.2005.

עובדות יפה, מנהלת חשבונות במקצועה, עבדה כשכירה אצל יועץ מס. מקום עבודתה הרגיל של יפה היה במשרדו של מעסיקה. יפה עבדה במשרד חמישה ימים בשבוע, בדרך כלל עד השעה 15:30. לעיתים, היתה יפה לוקחת עימה עבודה לביתה.

ביום 26.2.2000, יום שבת, היה לחץ עבודה במשרד ויפה נדרשה, והסכימה, לבצע חלק מעבודתה בביתה. עבודתה של יפה בביתה נועדה להתבצע באמצעות מחשב של המעסיק שהיה ממוקם בסלון דירתה. כאשר יפה פסעה לעבר שולחן המחשב בביתה, לצורך ביצוע עבודתה, החליקה על הריצפה שהיתה רטובה, נפלה ונחבלה (להלן - התאונה). המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) דחה את תביעת יפה להכיר בתאונה כתאונת עבודה. עמדת המוסד היתה שהתאונה ארעה בתחום מעונה הפרטי של יפה, ולכן אין לראות בכך פגיעה תוך כדי ועקב העבודה. בית הדין האזורי דחה את תביעתה של יפה. מכאן הערעור.

בית הדין הארצי לעבודה פסק כב' השופט ש. צור (דעת רוב)

לא יכול להיות ספק שהליכת העובד, וליתר דיוק, גישתו, אל המקום בו הוא אמור לבצע את העבודה הינה חלק מתהליך העבודה. הליכתה של יפה אל עבר המחשב בסלון דירתה לצורך ביצוע עבודתה נעשתה, איפוא, תוך כדי העבודה.

נקודת מוצא זו מפעילה את חזקת הסיבתיות הקבועה בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לפיה תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שארעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך. חזקת הסיבתיות קושרת את התאונה שארעה תוך כדי העבודה אל העבודה. במקרה זה, חזקת הסיבתיות לא הופרכה. יש להשקיף על העניין באספקלריה של סביבת העבודה. מושג זה מתייחס לא רק למקום המדויק בו מבוצעת העבודה, אלא גם לסביבה העוטפת אותו.

בימינו עבודה מבוצעת לא רק בתחומים מוגדרים של מפעל או משרד. מיגוון העיסוקים וצורות ההתקשרות לצורך ביצוע עבודה מזמנים בימינו אתרי עבודה שונים ובהם ניתן למצוא גם את העובד השכיר המבצע עבודתו בביתו. גם עבודה המבוצעת בבית נעשית בסביבת עבודה, אלא שגבולותיה של סביבת עבודה זו לא תמיד ברורים.

יכולים להיווצר מצבים בהם אין בבית העובד מקום עבודה מוגדר. מציאות זו אינה שוללת את קיומה של סביבת העבודה אלא רק מקשה על הגדרתה. לעתים, יכולים תחומי תפקוד שונים להתערב זה בזה, כגון, שסביבת תפקודי הבית חודרת אל תוך סביבת תפקודי העבודה. חדירה זו, אף היא, אינה שוללת את קיומה של סביבת העבודה, אלא רק מקשה על איתורה.

במקרה זה, מקום עבודתה הטבעי והרגיל של יפה הוא במשרד אלא שהיא נדרשה לבצע עבודה בביתה והסכימה. סביבת העבודה בביתה של יפה היתה ליד המחשב שבסלון דירתה. בסביבת עבודה זו היה מכשול שמקורו באחד מתפקודי הבית (נוזל ששפכו ילדיה). התאונה נגרמה תוך כדי העבודה ובשל המכשול שהיה בסביבת העבודה.

כאשר עבודה מתבצעת בבית, ייתכנו מכשולים אשר אינם שכיחים בסביבת העבודה המשרדית. מכשולים שכאלה יכולים להיות חלק טבעי מסביבת העבודה הביתית וקיומם אינו צריך לגרוע מן ההגנה הפרושה לעובד בחוק הביטוח הלאומי, ובלבד שהדבר ארע תוך כדי ביצוע העבודה.

כב' השופט ע. רבינוביץ' (דעת מיעוט)

הנסיבות העובדתיות של המקרה מובילות למסקנה שאין קשר סיבתי בין התאונה לבין עבודתה של יפה. מה שגרם לתאונה לא היתה ההליכה אל עבר המחשב, או ריצפת החדר עצמה, אלא הנוזל ששפכו הילדים, עליו החליקה המערערת. מדובר בגורם מתערב זר (הנוזל) אשר ניתק את הקשר הסיבתי בין הליכת המערערת אל עבר המחשב לבין העבודה.

סוף דבר - הערעור התקבל, המוסד ישלם ליפה הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה