אינטל ושטראוס-עלית: מובילות מדד מעלה השנה

בקרב החברות הממשלתיות בולטת רפא"ל. נכנסו למדד: החברה לישראל, בזק, דלתא, טאואר, סאיטקס ואלווריון. יוצאו: מנא"י, מגדל, אלוני חץ, בינלאומי, אסם ואיתוראן
שי פאוזנר |

מנתוני דירוג מעלה 2005 (עסקים מנהיגים אחריות חברתית), המתפרסם היום (יום א' ה-29 במאי 2005), והמבוסס על נתוני 2004, עולה כי החברות הגדולות בישראל מודעות יותר לחשיבות האחריות החברתית ומגבירות ההתייחסות והמשאבים המוקדשים לתחום. זאת ועוד, בשנה החולפת הייתה התקדמות משמעותית בכל אחד מהפרמטרים המעידים על אחריות חברתית במגזר העסקי. (מצ"ב טבלאות הדירוג).

זו השנה השלישית בה מתפרסם הדירוג על ידי מעלה, ארגון ללא מטרות רווח, המהווה ארגון גג מקצועי של עסקים עמיתים, המסייע לעסקים בישראל בפיתוח וביישום אסטרטגיות של אחריות חברתית.

החברות הכלולות בדירוג מעלה הן החברות הציבוריות הנכללות במדד ת"א 100 של בורסת ת"א, וכן חברות ציבוריות ופרטיות שמחזור ההכנסות שלהן הוא לפחות 100 מיליון דולר בתחומים: שירותים ומסחר, תעשיה, בנייה ותשתית.

בראש רשימת החברות הציבוריות עומדת השנה חברת שטראוס עלית, הראשונה מבין החברות הפרטיות היא חברת אינטל ישראל, ובקרב החברות הממשלתיות בולטת רפא"ל.

בעקבות פרסום הדירוג היום, עודכנה רשימת החברות הציבוריות הנכללות במדד מעלה שהושק על ידי הבורסה בפברואר השנה. (מצ"ב רשימת החברות המעודכנת). החברות הנכנסות למדד הן: החברה לישראל, בזק, דלתא, טאואר, סאיטקס ואלווריון. החברות היוצאות מהמדד הן: נייר חדרה, מגדל, אלוני חץ, בינלאומי 5, אסם ואיתוראן.

לדברי טליה אהרוני, מנכ"ל מעלה: "כל החברות שדורגו על ידי מעלה, ראויות להערכה על שהן משלבות אחריות חברתית בפעילותן העסקית, ועל עצם נכונותן לדווח על פעילותן ולהיות מדורגות באופן פומבי. ניקוד החברות בדירוג, מעיד כי האחריות החברתית של העסקים בישראל כבר ניכרת וללא ספק תמשיך להתפתח".

רונית הראל בן-זאב, סמנכ"ל בכיר, מנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה, אמרה כי פרסום מדד מעלה שהושק בתחילת השנה הגביר את החשיפה לאחריות חברתית וסביבתית. כן הוסיפה, כי "פרסום המדד יעודד חברות ציבוריות נוספות להצטרף לדירוג מעלה ויתרום לפיתוח הנורמות של אחריות חברתית".

כאמור, בפברואר 2005, השיקה הבורסה לניירות ערך, יחד עם מעלה, מדד חדש לאחריות חברתית ? מדד מעלה. המדד מורכב ממניות 20 החברות הציבוריות המובילות בדירוג מעלה, בכפוף לקריטריונים נוספים של הבורסה. במדד נכללות 20 החברות הראשונות בדירוג "מעלה" לאחריות חברתית, העומדות בתנאי הסף של מדד ת"א-100. המניות הנכללות במדד חייבות להימנות על 200 המניות הסחירות ביותר בבורסה, ולעמוד בדרישות מינימום לשיעור החזקות הציבור (15% לפחות) ושווי החזקות ציבור (80 מיליון לפחות).

משקל המניות במדד נקבע על פי שווי השוק שלהן, עד לתקרה של 6%. המדד מתפרסם מדי יום בתום המסחר, ומתעדכן אחת לשנה, ב-1 ביוני על בסיס הדוחות הכספיים של החברות ודיווחיהן החברתיים לשאלונים בשנה האחרונה. מאז השקת המדד ועד היום, עלה המדד בלמעלה מ- 5% בדומה למדד ת"א-100.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.