דנס 100: פסגות אופק הוא בית ההשקעות הגדול בישראל
בית ההשקעות פסגות אופק הוא בית ההשקעות הגדול בישראל מבחינת היקפי תיקי ההשקעות המנוהלות שהסתכמו בשנת 2004 ב- 5.623 מיליארד דולר. כך עולה מדרוג דנס 100 של החברות הפעילות בשוק ההון בישראל שעורכת חברת המידע העסקי D&B ? דן אנד ברדסטריט ישראל.
אחרי פסגות אופק בדרוג, כלל פיננסים בטוחה עם תיקי השקעות בהיקף של 5.5 מיליארד דולר, להק קרנות נאמנות עם תיקי השקעות בהיקף 4.2 מיליארד דולר, פ.ק.ן עם 3.6 מיליארד דולר ולאומי פיא עם 3.3 מיליארד דולר.
כלכלני דרוג דנס 100 מציינים כי אין שינוי בשלושת המקומות הראשונים בדרוג לעומת הדירוג אשתקד. אך פ.ק.ן שהגדילה את היקף תיקי ההשקעות שלה במהלך שנת 2004
ב-33.5% עלתה למקום הרביעי בדרוג במקום לאומי פיא שירדה למקום החמישי.
מנתוני הדירוג של דן אנד ברדסטריט עולה כי, החברות הפעילות בשוק ההון בישראל ניהלו בשנת 2004, תיקי השקעות בהיקף של כ-40 מיליארד דולר, המהווים גידול של כ-25% לעומת נתוני השנה הקודמת.
החברה שרשמה את הגידול המשמעותי ביותר בהיקף תיקי ההשקעות היא חברת אנליסט המדורגת במקום ה-15 עם תיקי השקעות בהיקף של 867 מיליון דולר המהווים גידול של 75.9% בהשוואה לשנה קודמת.
גם אקסלנס נשואה, המדורגת במקום השישי (עלתה מהמקום השביעי בשנה שעברה) רשמה גידול של 59.8% בהיקף תיקי ההשקעות שהסתכם ב-2004 ב-3.1 מיליארד דולר.
עוד בעשירייה הראשונה של הדירוג, אילנות דיסקונט במקום השביעי עם תיקי השקעות בהיקף של 2.8 מיליארד דולר, הראל בית השקעות במקום השמיני עם 2 מיליארד דולר, מנורה גאון במקום התשיעי עם 1.5 מיליארד דולר ואי.בי.אי אחזקות וניהול במקום העשירי עם 1.39 מיליארד דולר.
בחינת הבעלויות על החברות הפעילות בשוק ההון מעלה כי בקרב העשירייה הראשונה, מחזיקה לאומי אחזקות פיננסיות ב-2 חברות, פועלים החזקות פיננסיות מחזיקה ב-2 חברות, בנק דיסקונט בחברה אחת וחברות הביטוח כלל, הראל ומנורה, כל אחת בחברה אחת.
כלכלני דנס 100 מציינים כי הגידול המשמעותי בהיקף של תיקי ההשקעות שמנהלות החברות המדורגות נובע מההתפתחויות המהותיות בשוק ההון בשנת 2004.
שנת 2004 הייתה שנת שיא במחזורי המסחר במניות, אג"ח ובאופציות על מדד ת"א-25 לאחר ששנת 2003 התאפיינה בעליות חדות. מדד המניות הכללי עלה בכ-14%, כאשר מדד היתר עלה בכ-28%, לעומת מדדי ת"א-25 והתל-טק , שעלו בכ- 18%-11% בלבד.
בשוק המניות נרשם מחזור המסחר השנתי הגבוה ביותר בתולדות הבורסה: המחזור היומי הממוצע הסתכם בכ-650 מיליון שקל, ובדצמבר הסתכם המחזור היומי בכמיליארד שקל - הגבוה ביותר מאז השיא של ינואר 1994.
היקפי גיוס ההון, כולל הקצאות פרטיות והנפקות בחו"ל של חברות בורסאיות ומימוש אופציות עמד על כ-16 מיליארד שקל. ההתאוששות בשוק גם אפשרה ל-20 חברות חדשות לגייס כ-1.7 מיליארד שקל, לעומת 2 חברות חדשות שהנפיקו בבורסה בכל אחת מהשנים 2003 ו- 2002.
עוד מציינים כלכלני הדירוג כי שנת 2004 התאפיינה במכירת מניות על ידי בעלי עניין בתמורה כוללת של יותר מ-5.5 מיליארד דולר, לעומת 3.5 מיליארד דולר אשתקד, ובסוף השנה הסתכמו החזקות הציבור ביותר מ-51% משוק המניות.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
