דנס 100: פסגות אופק הוא בית ההשקעות הגדול בישראל

בית ההשקעות ניהל ב-2004 תיקי השקעות בהיקף של 5.623 מיליארד דולר. אחריו ברשימה: כלל פיננסים בטוחה, להק קרנות נאמנות, פ.ק.ן ולאומי פיא
דרור איטח |

בית ההשקעות פסגות אופק הוא בית ההשקעות הגדול בישראל מבחינת היקפי תיקי ההשקעות המנוהלות שהסתכמו בשנת 2004 ב- 5.623 מיליארד דולר. כך עולה מדרוג דנס 100 של החברות הפעילות בשוק ההון בישראל שעורכת חברת המידע העסקי D&B ? דן אנד ברדסטריט ישראל.

אחרי פסגות אופק בדרוג, כלל פיננסים בטוחה עם תיקי השקעות בהיקף של 5.5 מיליארד דולר, להק קרנות נאמנות עם תיקי השקעות בהיקף 4.2 מיליארד דולר, פ.ק.ן עם 3.6 מיליארד דולר ולאומי פיא עם 3.3 מיליארד דולר.

כלכלני דרוג דנס 100 מציינים כי אין שינוי בשלושת המקומות הראשונים בדרוג לעומת הדירוג אשתקד. אך פ.ק.ן שהגדילה את היקף תיקי ההשקעות שלה במהלך שנת 2004

ב-33.5% עלתה למקום הרביעי בדרוג במקום לאומי פיא שירדה למקום החמישי.

מנתוני הדירוג של דן אנד ברדסטריט עולה כי, החברות הפעילות בשוק ההון בישראל ניהלו בשנת 2004, תיקי השקעות בהיקף של כ-40 מיליארד דולר, המהווים גידול של כ-25% לעומת נתוני השנה הקודמת.

החברה שרשמה את הגידול המשמעותי ביותר בהיקף תיקי ההשקעות היא חברת אנליסט המדורגת במקום ה-15 עם תיקי השקעות בהיקף של 867 מיליון דולר המהווים גידול של 75.9% בהשוואה לשנה קודמת.

גם אקסלנס נשואה, המדורגת במקום השישי (עלתה מהמקום השביעי בשנה שעברה) רשמה גידול של 59.8% בהיקף תיקי ההשקעות שהסתכם ב-2004 ב-3.1 מיליארד דולר.

עוד בעשירייה הראשונה של הדירוג, אילנות דיסקונט במקום השביעי עם תיקי השקעות בהיקף של 2.8 מיליארד דולר, הראל בית השקעות במקום השמיני עם 2 מיליארד דולר, מנורה גאון במקום התשיעי עם 1.5 מיליארד דולר ואי.בי.אי אחזקות וניהול במקום העשירי עם 1.39 מיליארד דולר.

בחינת הבעלויות על החברות הפעילות בשוק ההון מעלה כי בקרב העשירייה הראשונה, מחזיקה לאומי אחזקות פיננסיות ב-2 חברות, פועלים החזקות פיננסיות מחזיקה ב-2 חברות, בנק דיסקונט בחברה אחת וחברות הביטוח כלל, הראל ומנורה, כל אחת בחברה אחת.

כלכלני דנס 100 מציינים כי הגידול המשמעותי בהיקף של תיקי ההשקעות שמנהלות החברות המדורגות נובע מההתפתחויות המהותיות בשוק ההון בשנת 2004.

שנת 2004 הייתה שנת שיא במחזורי המסחר במניות, אג"ח ובאופציות על מדד ת"א-25 לאחר ששנת 2003 התאפיינה בעליות חדות. מדד המניות הכללי עלה בכ-14%, כאשר מדד היתר עלה בכ-28%, לעומת מדדי ת"א-25 והתל-טק , שעלו בכ- 18%-11% בלבד.

בשוק המניות נרשם מחזור המסחר השנתי הגבוה ביותר בתולדות הבורסה: המחזור היומי הממוצע הסתכם בכ-650 מיליון שקל, ובדצמבר הסתכם המחזור היומי בכמיליארד שקל - הגבוה ביותר מאז השיא של ינואר 1994.

היקפי גיוס ההון, כולל הקצאות פרטיות והנפקות בחו"ל של חברות בורסאיות ומימוש אופציות עמד על כ-16 מיליארד שקל. ההתאוששות בשוק גם אפשרה ל-20 חברות חדשות לגייס כ-1.7 מיליארד שקל, לעומת 2 חברות חדשות שהנפיקו בבורסה בכל אחת מהשנים 2003 ו- 2002.

עוד מציינים כלכלני הדירוג כי שנת 2004 התאפיינה במכירת מניות על ידי בעלי עניין בתמורה כוללת של יותר מ-5.5 מיליארד דולר, לעומת 3.5 מיליארד דולר אשתקד, ובסוף השנה הסתכמו החזקות הציבור ביותר מ-51% משוק המניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.