דנס 100: פסגות אופק הוא בית ההשקעות הגדול בישראל
בית ההשקעות פסגות אופק הוא בית ההשקעות הגדול בישראל מבחינת היקפי תיקי ההשקעות המנוהלות שהסתכמו בשנת 2004 ב- 5.623 מיליארד דולר. כך עולה מדרוג דנס 100 של החברות הפעילות בשוק ההון בישראל שעורכת חברת המידע העסקי D&B ? דן אנד ברדסטריט ישראל.
אחרי פסגות אופק בדרוג, כלל פיננסים בטוחה עם תיקי השקעות בהיקף של 5.5 מיליארד דולר, להק קרנות נאמנות עם תיקי השקעות בהיקף 4.2 מיליארד דולר, פ.ק.ן עם 3.6 מיליארד דולר ולאומי פיא עם 3.3 מיליארד דולר.
כלכלני דרוג דנס 100 מציינים כי אין שינוי בשלושת המקומות הראשונים בדרוג לעומת הדירוג אשתקד. אך פ.ק.ן שהגדילה את היקף תיקי ההשקעות שלה במהלך שנת 2004
ב-33.5% עלתה למקום הרביעי בדרוג במקום לאומי פיא שירדה למקום החמישי.
מנתוני הדירוג של דן אנד ברדסטריט עולה כי, החברות הפעילות בשוק ההון בישראל ניהלו בשנת 2004, תיקי השקעות בהיקף של כ-40 מיליארד דולר, המהווים גידול של כ-25% לעומת נתוני השנה הקודמת.
החברה שרשמה את הגידול המשמעותי ביותר בהיקף תיקי ההשקעות היא חברת אנליסט המדורגת במקום ה-15 עם תיקי השקעות בהיקף של 867 מיליון דולר המהווים גידול של 75.9% בהשוואה לשנה קודמת.
גם אקסלנס נשואה, המדורגת במקום השישי (עלתה מהמקום השביעי בשנה שעברה) רשמה גידול של 59.8% בהיקף תיקי ההשקעות שהסתכם ב-2004 ב-3.1 מיליארד דולר.
עוד בעשירייה הראשונה של הדירוג, אילנות דיסקונט במקום השביעי עם תיקי השקעות בהיקף של 2.8 מיליארד דולר, הראל בית השקעות במקום השמיני עם 2 מיליארד דולר, מנורה גאון במקום התשיעי עם 1.5 מיליארד דולר ואי.בי.אי אחזקות וניהול במקום העשירי עם 1.39 מיליארד דולר.
בחינת הבעלויות על החברות הפעילות בשוק ההון מעלה כי בקרב העשירייה הראשונה, מחזיקה לאומי אחזקות פיננסיות ב-2 חברות, פועלים החזקות פיננסיות מחזיקה ב-2 חברות, בנק דיסקונט בחברה אחת וחברות הביטוח כלל, הראל ומנורה, כל אחת בחברה אחת.
כלכלני דנס 100 מציינים כי הגידול המשמעותי בהיקף של תיקי ההשקעות שמנהלות החברות המדורגות נובע מההתפתחויות המהותיות בשוק ההון בשנת 2004.
שנת 2004 הייתה שנת שיא במחזורי המסחר במניות, אג"ח ובאופציות על מדד ת"א-25 לאחר ששנת 2003 התאפיינה בעליות חדות. מדד המניות הכללי עלה בכ-14%, כאשר מדד היתר עלה בכ-28%, לעומת מדדי ת"א-25 והתל-טק , שעלו בכ- 18%-11% בלבד.
בשוק המניות נרשם מחזור המסחר השנתי הגבוה ביותר בתולדות הבורסה: המחזור היומי הממוצע הסתכם בכ-650 מיליון שקל, ובדצמבר הסתכם המחזור היומי בכמיליארד שקל - הגבוה ביותר מאז השיא של ינואר 1994.
היקפי גיוס ההון, כולל הקצאות פרטיות והנפקות בחו"ל של חברות בורסאיות ומימוש אופציות עמד על כ-16 מיליארד שקל. ההתאוששות בשוק גם אפשרה ל-20 חברות חדשות לגייס כ-1.7 מיליארד שקל, לעומת 2 חברות חדשות שהנפיקו בבורסה בכל אחת מהשנים 2003 ו- 2002.
עוד מציינים כלכלני הדירוג כי שנת 2004 התאפיינה במכירת מניות על ידי בעלי עניין בתמורה כוללת של יותר מ-5.5 מיליארד דולר, לעומת 3.5 מיליארד דולר אשתקד, ובסוף השנה הסתכמו החזקות הציבור ביותר מ-51% משוק המניות.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
