דנס 100: פסגות אופק הוא בית ההשקעות הגדול בישראל

בית ההשקעות ניהל ב-2004 תיקי השקעות בהיקף של 5.623 מיליארד דולר. אחריו ברשימה: כלל פיננסים בטוחה, להק קרנות נאמנות, פ.ק.ן ולאומי פיא
דרור איטח |

בית ההשקעות פסגות אופק הוא בית ההשקעות הגדול בישראל מבחינת היקפי תיקי ההשקעות המנוהלות שהסתכמו בשנת 2004 ב- 5.623 מיליארד דולר. כך עולה מדרוג דנס 100 של החברות הפעילות בשוק ההון בישראל שעורכת חברת המידע העסקי D&B ? דן אנד ברדסטריט ישראל.

אחרי פסגות אופק בדרוג, כלל פיננסים בטוחה עם תיקי השקעות בהיקף של 5.5 מיליארד דולר, להק קרנות נאמנות עם תיקי השקעות בהיקף 4.2 מיליארד דולר, פ.ק.ן עם 3.6 מיליארד דולר ולאומי פיא עם 3.3 מיליארד דולר.

כלכלני דרוג דנס 100 מציינים כי אין שינוי בשלושת המקומות הראשונים בדרוג לעומת הדירוג אשתקד. אך פ.ק.ן שהגדילה את היקף תיקי ההשקעות שלה במהלך שנת 2004

ב-33.5% עלתה למקום הרביעי בדרוג במקום לאומי פיא שירדה למקום החמישי.

מנתוני הדירוג של דן אנד ברדסטריט עולה כי, החברות הפעילות בשוק ההון בישראל ניהלו בשנת 2004, תיקי השקעות בהיקף של כ-40 מיליארד דולר, המהווים גידול של כ-25% לעומת נתוני השנה הקודמת.

החברה שרשמה את הגידול המשמעותי ביותר בהיקף תיקי ההשקעות היא חברת אנליסט המדורגת במקום ה-15 עם תיקי השקעות בהיקף של 867 מיליון דולר המהווים גידול של 75.9% בהשוואה לשנה קודמת.

גם אקסלנס נשואה, המדורגת במקום השישי (עלתה מהמקום השביעי בשנה שעברה) רשמה גידול של 59.8% בהיקף תיקי ההשקעות שהסתכם ב-2004 ב-3.1 מיליארד דולר.

עוד בעשירייה הראשונה של הדירוג, אילנות דיסקונט במקום השביעי עם תיקי השקעות בהיקף של 2.8 מיליארד דולר, הראל בית השקעות במקום השמיני עם 2 מיליארד דולר, מנורה גאון במקום התשיעי עם 1.5 מיליארד דולר ואי.בי.אי אחזקות וניהול במקום העשירי עם 1.39 מיליארד דולר.

בחינת הבעלויות על החברות הפעילות בשוק ההון מעלה כי בקרב העשירייה הראשונה, מחזיקה לאומי אחזקות פיננסיות ב-2 חברות, פועלים החזקות פיננסיות מחזיקה ב-2 חברות, בנק דיסקונט בחברה אחת וחברות הביטוח כלל, הראל ומנורה, כל אחת בחברה אחת.

כלכלני דנס 100 מציינים כי הגידול המשמעותי בהיקף של תיקי ההשקעות שמנהלות החברות המדורגות נובע מההתפתחויות המהותיות בשוק ההון בשנת 2004.

שנת 2004 הייתה שנת שיא במחזורי המסחר במניות, אג"ח ובאופציות על מדד ת"א-25 לאחר ששנת 2003 התאפיינה בעליות חדות. מדד המניות הכללי עלה בכ-14%, כאשר מדד היתר עלה בכ-28%, לעומת מדדי ת"א-25 והתל-טק , שעלו בכ- 18%-11% בלבד.

בשוק המניות נרשם מחזור המסחר השנתי הגבוה ביותר בתולדות הבורסה: המחזור היומי הממוצע הסתכם בכ-650 מיליון שקל, ובדצמבר הסתכם המחזור היומי בכמיליארד שקל - הגבוה ביותר מאז השיא של ינואר 1994.

היקפי גיוס ההון, כולל הקצאות פרטיות והנפקות בחו"ל של חברות בורסאיות ומימוש אופציות עמד על כ-16 מיליארד שקל. ההתאוששות בשוק גם אפשרה ל-20 חברות חדשות לגייס כ-1.7 מיליארד שקל, לעומת 2 חברות חדשות שהנפיקו בבורסה בכל אחת מהשנים 2003 ו- 2002.

עוד מציינים כלכלני הדירוג כי שנת 2004 התאפיינה במכירת מניות על ידי בעלי עניין בתמורה כוללת של יותר מ-5.5 מיליארד דולר, לעומת 3.5 מיליארד דולר אשתקד, ובסוף השנה הסתכמו החזקות הציבור ביותר מ-51% משוק המניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.