דנס 100: פסגות אופק הוא בית ההשקעות הגדול בישראל
בית ההשקעות פסגות אופק הוא בית ההשקעות הגדול בישראל מבחינת היקפי תיקי ההשקעות המנוהלות שהסתכמו בשנת 2004 ב- 5.623 מיליארד דולר. כך עולה מדרוג דנס 100 של החברות הפעילות בשוק ההון בישראל שעורכת חברת המידע העסקי D&B ? דן אנד ברדסטריט ישראל.
אחרי פסגות אופק בדרוג, כלל פיננסים בטוחה עם תיקי השקעות בהיקף של 5.5 מיליארד דולר, להק קרנות נאמנות עם תיקי השקעות בהיקף 4.2 מיליארד דולר, פ.ק.ן עם 3.6 מיליארד דולר ולאומי פיא עם 3.3 מיליארד דולר.
כלכלני דרוג דנס 100 מציינים כי אין שינוי בשלושת המקומות הראשונים בדרוג לעומת הדירוג אשתקד. אך פ.ק.ן שהגדילה את היקף תיקי ההשקעות שלה במהלך שנת 2004
ב-33.5% עלתה למקום הרביעי בדרוג במקום לאומי פיא שירדה למקום החמישי.
מנתוני הדירוג של דן אנד ברדסטריט עולה כי, החברות הפעילות בשוק ההון בישראל ניהלו בשנת 2004, תיקי השקעות בהיקף של כ-40 מיליארד דולר, המהווים גידול של כ-25% לעומת נתוני השנה הקודמת.
החברה שרשמה את הגידול המשמעותי ביותר בהיקף תיקי ההשקעות היא חברת אנליסט המדורגת במקום ה-15 עם תיקי השקעות בהיקף של 867 מיליון דולר המהווים גידול של 75.9% בהשוואה לשנה קודמת.
גם אקסלנס נשואה, המדורגת במקום השישי (עלתה מהמקום השביעי בשנה שעברה) רשמה גידול של 59.8% בהיקף תיקי ההשקעות שהסתכם ב-2004 ב-3.1 מיליארד דולר.
עוד בעשירייה הראשונה של הדירוג, אילנות דיסקונט במקום השביעי עם תיקי השקעות בהיקף של 2.8 מיליארד דולר, הראל בית השקעות במקום השמיני עם 2 מיליארד דולר, מנורה גאון במקום התשיעי עם 1.5 מיליארד דולר ואי.בי.אי אחזקות וניהול במקום העשירי עם 1.39 מיליארד דולר.
בחינת הבעלויות על החברות הפעילות בשוק ההון מעלה כי בקרב העשירייה הראשונה, מחזיקה לאומי אחזקות פיננסיות ב-2 חברות, פועלים החזקות פיננסיות מחזיקה ב-2 חברות, בנק דיסקונט בחברה אחת וחברות הביטוח כלל, הראל ומנורה, כל אחת בחברה אחת.
כלכלני דנס 100 מציינים כי הגידול המשמעותי בהיקף של תיקי ההשקעות שמנהלות החברות המדורגות נובע מההתפתחויות המהותיות בשוק ההון בשנת 2004.
שנת 2004 הייתה שנת שיא במחזורי המסחר במניות, אג"ח ובאופציות על מדד ת"א-25 לאחר ששנת 2003 התאפיינה בעליות חדות. מדד המניות הכללי עלה בכ-14%, כאשר מדד היתר עלה בכ-28%, לעומת מדדי ת"א-25 והתל-טק , שעלו בכ- 18%-11% בלבד.
בשוק המניות נרשם מחזור המסחר השנתי הגבוה ביותר בתולדות הבורסה: המחזור היומי הממוצע הסתכם בכ-650 מיליון שקל, ובדצמבר הסתכם המחזור היומי בכמיליארד שקל - הגבוה ביותר מאז השיא של ינואר 1994.
היקפי גיוס ההון, כולל הקצאות פרטיות והנפקות בחו"ל של חברות בורסאיות ומימוש אופציות עמד על כ-16 מיליארד שקל. ההתאוששות בשוק גם אפשרה ל-20 חברות חדשות לגייס כ-1.7 מיליארד שקל, לעומת 2 חברות חדשות שהנפיקו בבורסה בכל אחת מהשנים 2003 ו- 2002.
עוד מציינים כלכלני הדירוג כי שנת 2004 התאפיינה במכירת מניות על ידי בעלי עניין בתמורה כוללת של יותר מ-5.5 מיליארד דולר, לעומת 3.5 מיליארד דולר אשתקד, ובסוף השנה הסתכמו החזקות הציבור ביותר מ-51% משוק המניות.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
