הוקדם במפתיע השלב המוסדי בגיוס של האג"ח שחרית

שחרית אג"ח א', אשר תונפק על ידי החברה היעודית שחרית הנפקות תישא ריבית בשיעור של 9% שתיצבר על בסיס יומי ותשולם מידי רבעון
חזי שטרנליכט |

בצעד חריג החליטה חברת פאי מוצרים פיננסיים להקדים את שלב המכרז המוסדי בהנפקת אגרת חוב מובנית שקלית בשם שחרית. המכרז היה מתוכנן ליום ב' הבא אך הוקדם להיום ויסתיים בעוד מספר שעות, כך מסר מקור המעורה בעסקי החברה ל-Bizportal.

הסיבה להקדמת המכרז המוסדי לדבריו היתה משום שהחברה קיבלה ביקושים גדולים מהצפוי לשחרית. לנוכח העובדה שהיקף ההנפקה הוגבל ל-300 מיליון שקל, לא החליטו בפאי פיננסים שאין טעם להתעכב והקדימו את הגיוס מהמוסדיים. הללו גייסו כ-80% מהסחורה, כלומר כ-240 מיליון שקל.

עוד נמסר ל-Bizportal כי ההחלטה אליה הגיעו בפאי מוצרים פיננסיים הגיעה עקב ירידת התשואות באג"ח השחר הממשלתי. כאמור, הודיעה פאי מוצרים פיננסים לאחרונה כי היא יוזמת הנפקה לציבור של אגרת חוב מובנית שקלית הנושאת ריבית שנתית של 9%.

הנפקת נייר הערך החדש, שחרית אג"ח א', הינה ההנפקה הראשונה בשוק ההון בארץ של נייר ערך המעניק ריבית שקלית אטרקטיבית לתקופה קצרה של 5 שנים. אגרת החוב תדורג ע"י מעלות AA+ והיא תונפק בהיקף מוגבל של כ-300 מיליון שקל. הנפקת שחרית אג"ח א' נעשית בשיתוף עם Dresdner Bank, שאף מגבה את אגרת החוב.

שחרית אג"ח א', אשר תונפק על ידי החברה היעודית שחרית הנפקות תישא ריבית בשיעור של 9% שתיצבר על בסיס יומי ותשולם מידי רבעון. תשלום הריבית מותנה בגובה ריבית התלבור (הריבית הבין בנקאית על פקדונות שקליים).

הריבית על איגרת החוב תשולם מידי רבעון בתנאי שריבית התלבור עד סוף השנה הראשונה תהיה שווה או נמוכה מ-5.25%, 5.5% עד תום השנה השניה, 5.75% עד תום השנה השלישית, 6% עד תום השנה הרביעית ו-6.25% עד תום התקופה - השנה החמישית. למנפיקים זכות לפדיון מוקדם של איגרת החוב מידי סוף רבעון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.