הוקדם במפתיע השלב המוסדי בגיוס של האג"ח שחרית
בצעד חריג החליטה חברת פאי מוצרים פיננסיים להקדים את שלב המכרז המוסדי בהנפקת אגרת חוב מובנית שקלית בשם שחרית. המכרז היה מתוכנן ליום ב' הבא אך הוקדם להיום ויסתיים בעוד מספר שעות, כך מסר מקור המעורה בעסקי החברה ל-Bizportal.
הסיבה להקדמת המכרז המוסדי לדבריו היתה משום שהחברה קיבלה ביקושים גדולים מהצפוי לשחרית. לנוכח העובדה שהיקף ההנפקה הוגבל ל-300 מיליון שקל, לא החליטו בפאי פיננסים שאין טעם להתעכב והקדימו את הגיוס מהמוסדיים. הללו גייסו כ-80% מהסחורה, כלומר כ-240 מיליון שקל.
עוד נמסר ל-Bizportal כי ההחלטה אליה הגיעו בפאי מוצרים פיננסיים הגיעה עקב ירידת התשואות באג"ח השחר הממשלתי. כאמור, הודיעה פאי מוצרים פיננסים לאחרונה כי היא יוזמת הנפקה לציבור של אגרת חוב מובנית שקלית הנושאת ריבית שנתית של 9%.
הנפקת נייר הערך החדש, שחרית אג"ח א', הינה ההנפקה הראשונה בשוק ההון בארץ של נייר ערך המעניק ריבית שקלית אטרקטיבית לתקופה קצרה של 5 שנים. אגרת החוב תדורג ע"י מעלות AA+ והיא תונפק בהיקף מוגבל של כ-300 מיליון שקל. הנפקת שחרית אג"ח א' נעשית בשיתוף עם Dresdner Bank, שאף מגבה את אגרת החוב.
שחרית אג"ח א', אשר תונפק על ידי החברה היעודית שחרית הנפקות תישא ריבית בשיעור של 9% שתיצבר על בסיס יומי ותשולם מידי רבעון. תשלום הריבית מותנה בגובה ריבית התלבור (הריבית הבין בנקאית על פקדונות שקליים).
הריבית על איגרת החוב תשולם מידי רבעון בתנאי שריבית התלבור עד סוף השנה הראשונה תהיה שווה או נמוכה מ-5.25%, 5.5% עד תום השנה השניה, 5.75% עד תום השנה השלישית, 6% עד תום השנה הרביעית ו-6.25% עד תום התקופה - השנה החמישית. למנפיקים זכות לפדיון מוקדם של איגרת החוב מידי סוף רבעון.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
