העשירים עוקפים את מעמד הביניים במשכנתא בחצי מ' ש'

כך עולה מבדיקה שערכה חברת AMG מודלים כלכליים, המתמחה בייעוץ ובמיחזור משכנתאות. בעלי ההכנסות הגבוהות מ-20 אלף שקל בממוצע בחודש, עוקפים את אלה שמתחתם בגובה המשכנתא הנלקחת
דרור איטח |

הפרשי המשכנתא בין בעלי ההכנסות הגבוהות לבין אלו בעלי ההכנסות הבינוניות עומד על למעלה מחצי מיליון שקל, כך עולה מבדיקה שערכה חברת AMG מודלים כלכליים, המתמחה בייעוץ ובמיחזור משכנתאות.

לצורך הבדיקה, הוגדרו בעלי ההכנסות הגבוהות כתאים המשפחתיים המכניסים מעל ל-20,000 שקל נטו בממוצע. לעומתם הוגדרו בעלי ההכנסות בינוניות כתאים המשפחתיים במכניסים עד 12,000 שקל נטו בממוצע. מהבדיקה עולה כי גובה ההלוואה שנוטלים בעלי ההכנסות הגבוהות עומד על 1.2 מיליון שקל בממוצע - הלוואה המחייבת אותם בהחזר חודשי ממוצע של כ-6800 שקל. לעומתם, נוטלים בעלי ההכנסה הבינונית משכנתא ממוצעת של 625,000 שקל - הלוואה המחייבת אותם בהחזר חודשי ממוצע של 3560 שקל.

עוד עולה מהבדיקה כי קיימים הבדלים גם במסלולים. רוב בעלי ההכנסות הגבוהות מעונינים שאחד המסלולים יהיה קצר טווח בשל הרצון לסגור חלק מההלוואה תוך פרק זמן קצוב. מנכ"ל משותף בחברת AMG מודלים כלכליים, גיל רופא, מסביר כי לבעלי הכנסות גבוהות שהינם שכירים, משתחררות קרנות השתלמות כל שש שנים בסכום ממוצע של 150 אלף שקל - את הסכומים הללו מיעדים בעלי ההכנסות הגבוהות לסגירת ההלוואה.

הבדיקה מראה גם כי אזור גוש דן הוא האזור בו מתרכזים רוב בעלי ההכנסות הגבוהות: 47% מבעלי ההכנסות הגבוהות אשר נטלו משכנתא מתגוררים בגוש דן, לעומת 30% מבעלי ההכנסות הבינוניות אשר מתגוררים בגוש דן ונטלו משכנתא. בכל מקרה, מציין רופא, גוש דן הוא האזור בו מתגוררים רוב נוטלי המשכנתאות בארץ.

נתון מעניין נוסף הוא שווי הדירות: בעלי ההכנסה הגבוה קונים דירות בשווי ממוצע של 410 אלף דולר, ואילו בעלי ההכנסה הבינונית קונים דירות בשווי 227 אלף דולר בממוצע.

רופא מדגיש כי הסיבה העיקרית להבדלים העצומים בין סכומי ההלוואות היא הביטחון הכלכלי של בעלי ההכנסות הגבוהות: "בעלי ההכנסות הגבוהות נמצאים בד"כ בסביבה המאפשרת להם ליטול על עצמם התחייבות גדולה. הם בעלי עמדות בכירות במקום עבודתם והניידות שלהם קטנה. לעומתם, בעלי ההכנסות הבינוניות אינם נהנים מביטחון שכזה ועל כן, מעדיפים לקחת סיכון נמוך יותר ושפוי יותר מבחינתם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוקטיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוק

תקציב סל הבריאות לשנת 2026 אושר - התוספת תעמוד על 659 מיליון שקל

10 דברים שכדאי לדעת על סל הבריאות

הדס ברטל |
נושאים בכתבה סל הבריאות

הממשלה אישרה תוספת של 659 מיליון שקל לסל שירותי הבריאות, ובכך מנעה את עיכוב עבודתה של ועדת הסל. מדובר בצעד מהותי לשמירה על רציפות הפעולה במערכת הבריאות. סל שירותי הבריאות הציבורי הוא אחד מעמודי התווך של מערכת הבריאות בישראל. מדי שנה, נדרשת המדינה להכריע אילו תרופות, טיפולים וחיסונים ימומנו מכספי הציבור, בהתחשב בתקציב מוגבל ובצרכים רפואיים משתנים. ההחלטות של ועדת הסל משפיעות באופן ישיר על חיי מאות אלפי חולים, ולעיתים קובעות אם טיפול יהיה נגיש עבור הציבור או יישאר יקר מדי עבור הרוב.

למרות הוואקום הפוליטי - הוועדה תצא לדרך

העיכוב בהרכבת הוועדה נבע מהתפטרות שר הבריאות הקודם, במסגרת משבר קואליציוני שהוביל לפרישת שרים נוספים. בעקבותיו מונה ממלא מקום זמני, ח"כ חיים כץ מהליכוד, אך מינויו פג, ובכך נוצר ואקום בתפקיד השר שאמור לאשר את מינוי הוועדה. במצב זה, משרד הבריאות נאלץ לפעול באופן חריג ולהגיש הצעת מחליטים שאושרה על ידי הממשלה כולה. המהלך אפשר לעקוף את הצורך באישור שר הבריאות ולמנוע עיכוב נוסף בדיוני הסל. ההרכב החדש של הוועדה כולל שלושה חברים חדשים, אך יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה מבית החולים הדסה, תמשיך לעמוד בראשה. בן יהודה נחשבת לדמות מקצועית מוערכת בעלת ניסיון רב בקביעת סדרי עדיפויות רפואיים.


ועדת הסל תדון השנה בכ-570 תרופות, טכנולוגיות וחיסונים שהוגשו על ידי חברות תרופות, עמותות רפואה, קופות החולים וגורמים נוספים. בין התחומים המרכזיים ניתן למנות תרופות חדשות למחלות נוירולוגיות כמו סכיזופרניה ואלצהיימר, טיפולים ביולוגיים מתקדמים לסוכרת, תרופות חדשות להשמנה, וכמובן תרופות בתחום האונקולוגיה, לרבות תרופות אימונותרפיות מתקדמות ומותאמות אישית.

כמו כן, צפויה הוועדה לבחון הכנסת חיסונים חדשים, ובהם חיסונים לנגיפים שהתפרצותם גברה לאחרונה, וכן טיפולים למחלות עור כרוניות ומחלות מעי דלקתיות - תחומים שזוכים לביקוש גובר מצד הקופות והמטופלים.

במשרד הבריאות מציינים כי לצד ההיבט הרפואי, יינתן השנה דגש גם לשיקולי כלכלה בריאותית, כלומר לתרומה הכוללת של כל תרופה או טיפול למערכת כולה - מבחינת מניעת אשפוזים, שיפור איכות חיים וצמצום תחלואה נלווית.