העשירים עוקפים את מעמד הביניים במשכנתא בחצי מ' ש'

כך עולה מבדיקה שערכה חברת AMG מודלים כלכליים, המתמחה בייעוץ ובמיחזור משכנתאות. בעלי ההכנסות הגבוהות מ-20 אלף שקל בממוצע בחודש, עוקפים את אלה שמתחתם בגובה המשכנתא הנלקחת
דרור איטח |

הפרשי המשכנתא בין בעלי ההכנסות הגבוהות לבין אלו בעלי ההכנסות הבינוניות עומד על למעלה מחצי מיליון שקל, כך עולה מבדיקה שערכה חברת AMG מודלים כלכליים, המתמחה בייעוץ ובמיחזור משכנתאות.

לצורך הבדיקה, הוגדרו בעלי ההכנסות הגבוהות כתאים המשפחתיים המכניסים מעל ל-20,000 שקל נטו בממוצע. לעומתם הוגדרו בעלי ההכנסות בינוניות כתאים המשפחתיים במכניסים עד 12,000 שקל נטו בממוצע. מהבדיקה עולה כי גובה ההלוואה שנוטלים בעלי ההכנסות הגבוהות עומד על 1.2 מיליון שקל בממוצע - הלוואה המחייבת אותם בהחזר חודשי ממוצע של כ-6800 שקל. לעומתם, נוטלים בעלי ההכנסה הבינונית משכנתא ממוצעת של 625,000 שקל - הלוואה המחייבת אותם בהחזר חודשי ממוצע של 3560 שקל.

עוד עולה מהבדיקה כי קיימים הבדלים גם במסלולים. רוב בעלי ההכנסות הגבוהות מעונינים שאחד המסלולים יהיה קצר טווח בשל הרצון לסגור חלק מההלוואה תוך פרק זמן קצוב. מנכ"ל משותף בחברת AMG מודלים כלכליים, גיל רופא, מסביר כי לבעלי הכנסות גבוהות שהינם שכירים, משתחררות קרנות השתלמות כל שש שנים בסכום ממוצע של 150 אלף שקל - את הסכומים הללו מיעדים בעלי ההכנסות הגבוהות לסגירת ההלוואה.

הבדיקה מראה גם כי אזור גוש דן הוא האזור בו מתרכזים רוב בעלי ההכנסות הגבוהות: 47% מבעלי ההכנסות הגבוהות אשר נטלו משכנתא מתגוררים בגוש דן, לעומת 30% מבעלי ההכנסות הבינוניות אשר מתגוררים בגוש דן ונטלו משכנתא. בכל מקרה, מציין רופא, גוש דן הוא האזור בו מתגוררים רוב נוטלי המשכנתאות בארץ.

נתון מעניין נוסף הוא שווי הדירות: בעלי ההכנסה הגבוה קונים דירות בשווי ממוצע של 410 אלף דולר, ואילו בעלי ההכנסה הבינונית קונים דירות בשווי 227 אלף דולר בממוצע.

רופא מדגיש כי הסיבה העיקרית להבדלים העצומים בין סכומי ההלוואות היא הביטחון הכלכלי של בעלי ההכנסות הגבוהות: "בעלי ההכנסות הגבוהות נמצאים בד"כ בסביבה המאפשרת להם ליטול על עצמם התחייבות גדולה. הם בעלי עמדות בכירות במקום עבודתם והניידות שלהם קטנה. לעומתם, בעלי ההכנסות הבינוניות אינם נהנים מביטחון שכזה ועל כן, מעדיפים לקחת סיכון נמוך יותר ושפוי יותר מבחינתם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.