העשירים עוקפים את מעמד הביניים במשכנתא בחצי מ' ש'
הפרשי המשכנתא בין בעלי ההכנסות הגבוהות לבין אלו בעלי ההכנסות הבינוניות עומד על למעלה מחצי מיליון שקל, כך עולה מבדיקה שערכה חברת AMG מודלים כלכליים, המתמחה בייעוץ ובמיחזור משכנתאות.
לצורך הבדיקה, הוגדרו בעלי ההכנסות הגבוהות כתאים המשפחתיים המכניסים מעל ל-20,000 שקל נטו בממוצע. לעומתם הוגדרו בעלי ההכנסות בינוניות כתאים המשפחתיים במכניסים עד 12,000 שקל נטו בממוצע. מהבדיקה עולה כי גובה ההלוואה שנוטלים בעלי ההכנסות הגבוהות עומד על 1.2 מיליון שקל בממוצע - הלוואה המחייבת אותם בהחזר חודשי ממוצע של כ-6800 שקל. לעומתם, נוטלים בעלי ההכנסה הבינונית משכנתא ממוצעת של 625,000 שקל - הלוואה המחייבת אותם בהחזר חודשי ממוצע של 3560 שקל.
עוד עולה מהבדיקה כי קיימים הבדלים גם במסלולים. רוב בעלי ההכנסות הגבוהות מעונינים שאחד המסלולים יהיה קצר טווח בשל הרצון לסגור חלק מההלוואה תוך פרק זמן קצוב. מנכ"ל משותף בחברת AMG מודלים כלכליים, גיל רופא, מסביר כי לבעלי הכנסות גבוהות שהינם שכירים, משתחררות קרנות השתלמות כל שש שנים בסכום ממוצע של 150 אלף שקל - את הסכומים הללו מיעדים בעלי ההכנסות הגבוהות לסגירת ההלוואה.
הבדיקה מראה גם כי אזור גוש דן הוא האזור בו מתרכזים רוב בעלי ההכנסות הגבוהות: 47% מבעלי ההכנסות הגבוהות אשר נטלו משכנתא מתגוררים בגוש דן, לעומת 30% מבעלי ההכנסות הבינוניות אשר מתגוררים בגוש דן ונטלו משכנתא. בכל מקרה, מציין רופא, גוש דן הוא האזור בו מתגוררים רוב נוטלי המשכנתאות בארץ.
נתון מעניין נוסף הוא שווי הדירות: בעלי ההכנסה הגבוה קונים דירות בשווי ממוצע של 410 אלף דולר, ואילו בעלי ההכנסה הבינונית קונים דירות בשווי 227 אלף דולר בממוצע.
רופא מדגיש כי הסיבה העיקרית להבדלים העצומים בין סכומי ההלוואות היא הביטחון הכלכלי של בעלי ההכנסות הגבוהות: "בעלי ההכנסות הגבוהות נמצאים בד"כ בסביבה המאפשרת להם ליטול על עצמם התחייבות גדולה. הם בעלי עמדות בכירות במקום עבודתם והניידות שלהם קטנה. לעומתם, בעלי ההכנסות הבינוניות אינם נהנים מביטחון שכזה ועל כן, מעדיפים לקחת סיכון נמוך יותר ושפוי יותר מבחינתם".
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
