הפרשי המשכנתא בין בעלי ההכנסות הגבוהות לבין אלו בעלי ההכנסות הבינוניות עומד על למעלה מחצי מיליון שקל, כך עולה מבדיקה שערכה חברת AMG מודלים כלכליים, המתמחה בייעוץ ובמיחזור משכנתאות.

לצורך הבדיקה, הוגדרו בעלי ההכנסות הגבוהות כתאים המשפחתיים המכניסים מעל ל-20,000 שקל נטו בממוצע. לעומתם הוגדרו בעלי ההכנסות בינוניות כתאים המשפחתיים במכניסים עד 12,000 שקל נטו בממוצע. מהבדיקה עולה כי גובה ההלוואה שנוטלים בעלי ההכנסות הגבוהות עומד על 1.2 מיליון שקל בממוצע - הלוואה המחייבת אותם בהחזר חודשי ממוצע של כ-6800 שקל. לעומתם, נוטלים בעלי ההכנסה הבינונית משכנתא ממוצעת של 625,000 שקל - הלוואה המחייבת אותם בהחזר חודשי ממוצע של 3560 שקל.

עוד עולה מהבדיקה כי קיימים הבדלים גם במסלולים. רוב בעלי ההכנסות הגבוהות מעונינים שאחד המסלולים יהיה קצר טווח בשל הרצון לסגור חלק מההלוואה תוך פרק זמן קצוב. מנכ"ל משותף בחברת AMG מודלים כלכליים, גיל רופא, מסביר כי לבעלי הכנסות גבוהות שהינם שכירים, משתחררות קרנות השתלמות כל שש שנים בסכום ממוצע של 150 אלף שקל - את הסכומים הללו מיעדים בעלי ההכנסות הגבוהות לסגירת ההלוואה.

הבדיקה מראה גם כי אזור גוש דן הוא האזור בו מתרכזים רוב בעלי ההכנסות הגבוהות: 47% מבעלי ההכנסות הגבוהות אשר נטלו משכנתא מתגוררים בגוש דן, לעומת 30% מבעלי ההכנסות הבינוניות אשר מתגוררים בגוש דן ונטלו משכנתא. בכל מקרה, מציין רופא, גוש דן הוא האזור בו מתגוררים רוב נוטלי המשכנתאות בארץ.

נתון מעניין נוסף הוא שווי הדירות: בעלי ההכנסה הגבוה קונים דירות בשווי ממוצע של 410 אלף דולר, ואילו בעלי ההכנסה הבינונית קונים דירות בשווי 227 אלף דולר בממוצע.

רופא מדגיש כי הסיבה העיקרית להבדלים העצומים בין סכומי ההלוואות היא הביטחון הכלכלי של בעלי ההכנסות הגבוהות: "בעלי ההכנסות הגבוהות נמצאים בד"כ בסביבה המאפשרת להם ליטול על עצמם התחייבות גדולה. הם בעלי עמדות בכירות במקום עבודתם והניידות שלהם קטנה. לעומתם, בעלי ההכנסות הבינוניות אינם נהנים מביטחון שכזה ועל כן, מעדיפים לקחת סיכון נמוך יותר ושפוי יותר מבחינתם".