מעלות: למרות הגאות בשוק על המשקיעים להיות סלקטיבים
המפגש השלישי של פורום מעלות, המתכנס אחת לרבעון ומיועד לנציגי המשקיעים המוסדיים הגדולים, מנהלי אגפי אשראי של הבנקים הגדולים, נציגי בנק ישראל והפיקוח על שוק ההון, התקיים אתמול (א') וגן במספר נושאים ובהם: הערכת סיכוני אשראי באג"ח המונפקות כנגד תזרימי מזומנים מפרוייקטים של נדל"ן בחו"ל, הערכת חשיפות בתעודות סל ואיגוח ארנונות של רשויות מקומיות.
יו"ר מעלות, עמוס ספיר, קרא במהלך המפגש למעורבות גדולה יותר של המשקיעים ונציגים (נאמנים) בגיבוש מסמכי האג"ח. הוא אומר, כי "עקרונות האיגוח מכאן והלאה" שפורסמו על יד מעלות כבר הביאו לשינוי בהנפקות ואופן ניהול החוב.
מנכ"ל מעלות, דורית סלינגר, אמרה, כי עם סיכום 2004 ותום הרבעון הראשון של 2005 "מסתמנות מספר מגמות ברורות בשוק ההון הישראלי. האחת, פעילות מימון חוץ בנקאית היא עובדה קיימת. אמנם ההיקפים עדיין קטנים אך המגמה ברורה. כמו-כן, שנת 2004 הייתה שנת שיא בגיוסי הון וחוב בבורסה והמגמה ממשיכה אף באופן חד יותר ברבעון הראשון של 2005. למרות היקף ההנפקות הגובר יש לשמור על סלקטיביות בהשקעות ואג"ח להמרה הם אג"ח ולא מניה ולכן יש להעריך את סיכוני האשראי שלהם. כמו כן יש לייחס חשיבות רבה בעסקאות איגוח לפרמטרים העיקריים - פיזור, כריות ביטחון ועוד ולתמחר בפרמיית הסיכון עסקות בעלות מאפיינים מקלים".
סלינגר אמרה עוד, כי מעלות רואה בחיוב אפשרויות לשת"פ בין משקיעים ובנקים קטנים המוגבלים במקורות מימון אבל יכולות הניהול והתפעול שלהם טובות, לרבות טיפול בביטחונות ומימושם במימון בשלבים שונים של הפרוייקט.
סמנכ"ל מעלות, רותי דהאן, ציינה בדבריה, כי בכוונת מעלות ליישם מתודולוגיה ייחודית להערכת חשיפות בתעודות סל וזאת לאור חשיבות כלים אלו לשוק ההון, חוסר הכרות מספיק של השוק עם כלים אלו והחשיפות הניהוליות בהם.
שאול בן שימול, ראש צוות, הציג דוגמאות לאיגוח פרויקטים של נדל"ן בחו"ל. זאת על רקע המגמה של ריבוי השקעות של ישראלים בחו"ל. בן שימול מעריך, כי הפעילות האינטנסיבית של חברות הנדל"ן בשווקי חו"ל מעידה על כך כי צפויים גיוסי נוספים בארץ לצורך מימון פעילות זו.
סמנכ"ל מעלות, גדי בארי, הציג אפשרויות למימון מגזר הרשויות המקומיות. המשבר ביחסי המערכת הבנקאית ומגזר זה, הוביל לשינוי מגמה של השלטון המרכזי שמאפשר לרשויות לפנות לשוק ההון. לדברי בארי, פעילות מעלות בתחום זה, נשענת על מתודולוגית הדירוג של שותפתה האסטרטגית Standard & Poor's ועל ניסיונה הרב בתחום זה. גיוסים אלו יהיו מסוג GENERAL OBLIGATION או איגוח תזרימים ייחודים כמו ארנונה.
מיום הקמתה, אורמים במעלות, צברה החברה מידע רב בהערכת סיכוני אשראי וכן צברה סטטיסטיקה אודות דפוסים בשינויי הדירוג של חברות ישראליות שדורגו על ידה. מעלות, הם אומרים, שואפת לשתף את המשקיעים במידע זה ורואה בו פלטפורמה לשכלול הפעילות בשוק ההון.

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?
הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.
למה נועד הפטור?
להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.
מה החשש של הקמעונאים?
תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.
טענת המתנגדים העיקרית?
אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.
הצרכנים באמת יחסכו?
כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.
מי ירוויח הכי הרבה?
עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.
איך דואר ישראל יתמודד?
כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.
מה עם נקודות איסוף?
יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.
השפעה על חברות ישראליות?
פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.
כמה המדינה תפסיד?
כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.
יש קשר פוליטי?
רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.
עמדת אתרי הסחר הישראליים?
חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.
יש חלופות טובות יותר?
פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.
מתי זה נכנס לתוקף?
צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.
מה אומר הדרג המקצועי?
התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.
ילכו לבג"ץ?
איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.
