מעלות: למרות הגאות בשוק על המשקיעים להיות סלקטיבים

במפגש ה-3 של "פורום מעלות" דנו במספר מגמות עבור 2004-2005 ובהן: פעילות המימון החוץ בנקאית, שהפכה לעובדה קיימת והשינוי הגדול המתחולל לטובה בהתנהלות הנאמנים. חברת הדירוג עומדת ליישם מתודולוגיה ייחודית להערכת חשיפות בתעודות סל
שרון שפורר |

המפגש השלישי של פורום מעלות, המתכנס אחת לרבעון ומיועד לנציגי המשקיעים המוסדיים הגדולים, מנהלי אגפי אשראי של הבנקים הגדולים, נציגי בנק ישראל והפיקוח על שוק ההון, התקיים אתמול (א') וגן במספר נושאים ובהם: הערכת סיכוני אשראי באג"ח המונפקות כנגד תזרימי מזומנים מפרוייקטים של נדל"ן בחו"ל, הערכת חשיפות בתעודות סל ואיגוח ארנונות של רשויות מקומיות.

יו"ר מעלות, עמוס ספיר, קרא במהלך המפגש למעורבות גדולה יותר של המשקיעים ונציגים (נאמנים) בגיבוש מסמכי האג"ח. הוא אומר, כי "עקרונות האיגוח מכאן והלאה" שפורסמו על יד מעלות כבר הביאו לשינוי בהנפקות ואופן ניהול החוב.

מנכ"ל מעלות, דורית סלינגר, אמרה, כי עם סיכום 2004 ותום הרבעון הראשון של 2005 "מסתמנות מספר מגמות ברורות בשוק ההון הישראלי. האחת, פעילות מימון חוץ בנקאית היא עובדה קיימת. אמנם ההיקפים עדיין קטנים אך המגמה ברורה. כמו-כן, שנת 2004 הייתה שנת שיא בגיוסי הון וחוב בבורסה והמגמה ממשיכה אף באופן חד יותר ברבעון הראשון של 2005. למרות היקף ההנפקות הגובר יש לשמור על סלקטיביות בהשקעות ואג"ח להמרה הם אג"ח ולא מניה ולכן יש להעריך את סיכוני האשראי שלהם. כמו כן יש לייחס חשיבות רבה בעסקאות איגוח לפרמטרים העיקריים - פיזור, כריות ביטחון ועוד ולתמחר בפרמיית הסיכון עסקות בעלות מאפיינים מקלים".

סלינגר אמרה עוד, כי מעלות רואה בחיוב אפשרויות לשת"פ בין משקיעים ובנקים קטנים המוגבלים במקורות מימון אבל יכולות הניהול והתפעול שלהם טובות, לרבות טיפול בביטחונות ומימושם במימון בשלבים שונים של הפרוייקט.

סמנכ"ל מעלות, רותי דהאן, ציינה בדבריה, כי בכוונת מעלות ליישם מתודולוגיה ייחודית להערכת חשיפות בתעודות סל וזאת לאור חשיבות כלים אלו לשוק ההון, חוסר הכרות מספיק של השוק עם כלים אלו והחשיפות הניהוליות בהם.

שאול בן שימול, ראש צוות, הציג דוגמאות לאיגוח פרויקטים של נדל"ן בחו"ל. זאת על רקע המגמה של ריבוי השקעות של ישראלים בחו"ל. בן שימול מעריך, כי הפעילות האינטנסיבית של חברות הנדל"ן בשווקי חו"ל מעידה על כך כי צפויים גיוסי נוספים בארץ לצורך מימון פעילות זו.

סמנכ"ל מעלות, גדי בארי, הציג אפשרויות למימון מגזר הרשויות המקומיות. המשבר ביחסי המערכת הבנקאית ומגזר זה, הוביל לשינוי מגמה של השלטון המרכזי שמאפשר לרשויות לפנות לשוק ההון. לדברי בארי, פעילות מעלות בתחום זה, נשענת על מתודולוגית הדירוג של שותפתה האסטרטגית Standard & Poor's ועל ניסיונה הרב בתחום זה. גיוסים אלו יהיו מסוג GENERAL OBLIGATION או איגוח תזרימים ייחודים כמו ארנונה.

מיום הקמתה, אורמים במעלות, צברה החברה מידע רב בהערכת סיכוני אשראי וכן צברה סטטיסטיקה אודות דפוסים בשינויי הדירוג של חברות ישראליות שדורגו על ידה. מעלות, הם אומרים, שואפת לשתף את המשקיעים במידע זה ורואה בו פלטפורמה לשכלול הפעילות בשוק ההון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.