מעלות: למרות הגאות בשוק על המשקיעים להיות סלקטיבים
המפגש השלישי של פורום מעלות, המתכנס אחת לרבעון ומיועד לנציגי המשקיעים המוסדיים הגדולים, מנהלי אגפי אשראי של הבנקים הגדולים, נציגי בנק ישראל והפיקוח על שוק ההון, התקיים אתמול (א') וגן במספר נושאים ובהם: הערכת סיכוני אשראי באג"ח המונפקות כנגד תזרימי מזומנים מפרוייקטים של נדל"ן בחו"ל, הערכת חשיפות בתעודות סל ואיגוח ארנונות של רשויות מקומיות.
יו"ר מעלות, עמוס ספיר, קרא במהלך המפגש למעורבות גדולה יותר של המשקיעים ונציגים (נאמנים) בגיבוש מסמכי האג"ח. הוא אומר, כי "עקרונות האיגוח מכאן והלאה" שפורסמו על יד מעלות כבר הביאו לשינוי בהנפקות ואופן ניהול החוב.
מנכ"ל מעלות, דורית סלינגר, אמרה, כי עם סיכום 2004 ותום הרבעון הראשון של 2005 "מסתמנות מספר מגמות ברורות בשוק ההון הישראלי. האחת, פעילות מימון חוץ בנקאית היא עובדה קיימת. אמנם ההיקפים עדיין קטנים אך המגמה ברורה. כמו-כן, שנת 2004 הייתה שנת שיא בגיוסי הון וחוב בבורסה והמגמה ממשיכה אף באופן חד יותר ברבעון הראשון של 2005. למרות היקף ההנפקות הגובר יש לשמור על סלקטיביות בהשקעות ואג"ח להמרה הם אג"ח ולא מניה ולכן יש להעריך את סיכוני האשראי שלהם. כמו כן יש לייחס חשיבות רבה בעסקאות איגוח לפרמטרים העיקריים - פיזור, כריות ביטחון ועוד ולתמחר בפרמיית הסיכון עסקות בעלות מאפיינים מקלים".
סלינגר אמרה עוד, כי מעלות רואה בחיוב אפשרויות לשת"פ בין משקיעים ובנקים קטנים המוגבלים במקורות מימון אבל יכולות הניהול והתפעול שלהם טובות, לרבות טיפול בביטחונות ומימושם במימון בשלבים שונים של הפרוייקט.
סמנכ"ל מעלות, רותי דהאן, ציינה בדבריה, כי בכוונת מעלות ליישם מתודולוגיה ייחודית להערכת חשיפות בתעודות סל וזאת לאור חשיבות כלים אלו לשוק ההון, חוסר הכרות מספיק של השוק עם כלים אלו והחשיפות הניהוליות בהם.
שאול בן שימול, ראש צוות, הציג דוגמאות לאיגוח פרויקטים של נדל"ן בחו"ל. זאת על רקע המגמה של ריבוי השקעות של ישראלים בחו"ל. בן שימול מעריך, כי הפעילות האינטנסיבית של חברות הנדל"ן בשווקי חו"ל מעידה על כך כי צפויים גיוסי נוספים בארץ לצורך מימון פעילות זו.
סמנכ"ל מעלות, גדי בארי, הציג אפשרויות למימון מגזר הרשויות המקומיות. המשבר ביחסי המערכת הבנקאית ומגזר זה, הוביל לשינוי מגמה של השלטון המרכזי שמאפשר לרשויות לפנות לשוק ההון. לדברי בארי, פעילות מעלות בתחום זה, נשענת על מתודולוגית הדירוג של שותפתה האסטרטגית Standard & Poor's ועל ניסיונה הרב בתחום זה. גיוסים אלו יהיו מסוג GENERAL OBLIGATION או איגוח תזרימים ייחודים כמו ארנונה.
מיום הקמתה, אורמים במעלות, צברה החברה מידע רב בהערכת סיכוני אשראי וכן צברה סטטיסטיקה אודות דפוסים בשינויי הדירוג של חברות ישראליות שדורגו על ידה. מעלות, הם אומרים, שואפת לשתף את המשקיעים במידע זה ורואה בו פלטפורמה לשכלול הפעילות בשוק ההון.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
