מעלות: למרות הגאות בשוק על המשקיעים להיות סלקטיבים
המפגש השלישי של פורום מעלות, המתכנס אחת לרבעון ומיועד לנציגי המשקיעים המוסדיים הגדולים, מנהלי אגפי אשראי של הבנקים הגדולים, נציגי בנק ישראל והפיקוח על שוק ההון, התקיים אתמול (א') וגן במספר נושאים ובהם: הערכת סיכוני אשראי באג"ח המונפקות כנגד תזרימי מזומנים מפרוייקטים של נדל"ן בחו"ל, הערכת חשיפות בתעודות סל ואיגוח ארנונות של רשויות מקומיות.
יו"ר מעלות, עמוס ספיר, קרא במהלך המפגש למעורבות גדולה יותר של המשקיעים ונציגים (נאמנים) בגיבוש מסמכי האג"ח. הוא אומר, כי "עקרונות האיגוח מכאן והלאה" שפורסמו על יד מעלות כבר הביאו לשינוי בהנפקות ואופן ניהול החוב.
מנכ"ל מעלות, דורית סלינגר, אמרה, כי עם סיכום 2004 ותום הרבעון הראשון של 2005 "מסתמנות מספר מגמות ברורות בשוק ההון הישראלי. האחת, פעילות מימון חוץ בנקאית היא עובדה קיימת. אמנם ההיקפים עדיין קטנים אך המגמה ברורה. כמו-כן, שנת 2004 הייתה שנת שיא בגיוסי הון וחוב בבורסה והמגמה ממשיכה אף באופן חד יותר ברבעון הראשון של 2005. למרות היקף ההנפקות הגובר יש לשמור על סלקטיביות בהשקעות ואג"ח להמרה הם אג"ח ולא מניה ולכן יש להעריך את סיכוני האשראי שלהם. כמו כן יש לייחס חשיבות רבה בעסקאות איגוח לפרמטרים העיקריים - פיזור, כריות ביטחון ועוד ולתמחר בפרמיית הסיכון עסקות בעלות מאפיינים מקלים".
סלינגר אמרה עוד, כי מעלות רואה בחיוב אפשרויות לשת"פ בין משקיעים ובנקים קטנים המוגבלים במקורות מימון אבל יכולות הניהול והתפעול שלהם טובות, לרבות טיפול בביטחונות ומימושם במימון בשלבים שונים של הפרוייקט.
סמנכ"ל מעלות, רותי דהאן, ציינה בדבריה, כי בכוונת מעלות ליישם מתודולוגיה ייחודית להערכת חשיפות בתעודות סל וזאת לאור חשיבות כלים אלו לשוק ההון, חוסר הכרות מספיק של השוק עם כלים אלו והחשיפות הניהוליות בהם.
שאול בן שימול, ראש צוות, הציג דוגמאות לאיגוח פרויקטים של נדל"ן בחו"ל. זאת על רקע המגמה של ריבוי השקעות של ישראלים בחו"ל. בן שימול מעריך, כי הפעילות האינטנסיבית של חברות הנדל"ן בשווקי חו"ל מעידה על כך כי צפויים גיוסי נוספים בארץ לצורך מימון פעילות זו.
סמנכ"ל מעלות, גדי בארי, הציג אפשרויות למימון מגזר הרשויות המקומיות. המשבר ביחסי המערכת הבנקאית ומגזר זה, הוביל לשינוי מגמה של השלטון המרכזי שמאפשר לרשויות לפנות לשוק ההון. לדברי בארי, פעילות מעלות בתחום זה, נשענת על מתודולוגית הדירוג של שותפתה האסטרטגית Standard & Poor's ועל ניסיונה הרב בתחום זה. גיוסים אלו יהיו מסוג GENERAL OBLIGATION או איגוח תזרימים ייחודים כמו ארנונה.
מיום הקמתה, אורמים במעלות, צברה החברה מידע רב בהערכת סיכוני אשראי וכן צברה סטטיסטיקה אודות דפוסים בשינויי הדירוג של חברות ישראליות שדורגו על ידה. מעלות, הם אומרים, שואפת לשתף את המשקיעים במידע זה ורואה בו פלטפורמה לשכלול הפעילות בשוק ההון.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
