מעלות: למרות הגאות בשוק על המשקיעים להיות סלקטיבים
המפגש השלישי של פורום מעלות, המתכנס אחת לרבעון ומיועד לנציגי המשקיעים המוסדיים הגדולים, מנהלי אגפי אשראי של הבנקים הגדולים, נציגי בנק ישראל והפיקוח על שוק ההון, התקיים אתמול (א') וגן במספר נושאים ובהם: הערכת סיכוני אשראי באג"ח המונפקות כנגד תזרימי מזומנים מפרוייקטים של נדל"ן בחו"ל, הערכת חשיפות בתעודות סל ואיגוח ארנונות של רשויות מקומיות.
יו"ר מעלות, עמוס ספיר, קרא במהלך המפגש למעורבות גדולה יותר של המשקיעים ונציגים (נאמנים) בגיבוש מסמכי האג"ח. הוא אומר, כי "עקרונות האיגוח מכאן והלאה" שפורסמו על יד מעלות כבר הביאו לשינוי בהנפקות ואופן ניהול החוב.
מנכ"ל מעלות, דורית סלינגר, אמרה, כי עם סיכום 2004 ותום הרבעון הראשון של 2005 "מסתמנות מספר מגמות ברורות בשוק ההון הישראלי. האחת, פעילות מימון חוץ בנקאית היא עובדה קיימת. אמנם ההיקפים עדיין קטנים אך המגמה ברורה. כמו-כן, שנת 2004 הייתה שנת שיא בגיוסי הון וחוב בבורסה והמגמה ממשיכה אף באופן חד יותר ברבעון הראשון של 2005. למרות היקף ההנפקות הגובר יש לשמור על סלקטיביות בהשקעות ואג"ח להמרה הם אג"ח ולא מניה ולכן יש להעריך את סיכוני האשראי שלהם. כמו כן יש לייחס חשיבות רבה בעסקאות איגוח לפרמטרים העיקריים - פיזור, כריות ביטחון ועוד ולתמחר בפרמיית הסיכון עסקות בעלות מאפיינים מקלים".
סלינגר אמרה עוד, כי מעלות רואה בחיוב אפשרויות לשת"פ בין משקיעים ובנקים קטנים המוגבלים במקורות מימון אבל יכולות הניהול והתפעול שלהם טובות, לרבות טיפול בביטחונות ומימושם במימון בשלבים שונים של הפרוייקט.
סמנכ"ל מעלות, רותי דהאן, ציינה בדבריה, כי בכוונת מעלות ליישם מתודולוגיה ייחודית להערכת חשיפות בתעודות סל וזאת לאור חשיבות כלים אלו לשוק ההון, חוסר הכרות מספיק של השוק עם כלים אלו והחשיפות הניהוליות בהם.
שאול בן שימול, ראש צוות, הציג דוגמאות לאיגוח פרויקטים של נדל"ן בחו"ל. זאת על רקע המגמה של ריבוי השקעות של ישראלים בחו"ל. בן שימול מעריך, כי הפעילות האינטנסיבית של חברות הנדל"ן בשווקי חו"ל מעידה על כך כי צפויים גיוסי נוספים בארץ לצורך מימון פעילות זו.
סמנכ"ל מעלות, גדי בארי, הציג אפשרויות למימון מגזר הרשויות המקומיות. המשבר ביחסי המערכת הבנקאית ומגזר זה, הוביל לשינוי מגמה של השלטון המרכזי שמאפשר לרשויות לפנות לשוק ההון. לדברי בארי, פעילות מעלות בתחום זה, נשענת על מתודולוגית הדירוג של שותפתה האסטרטגית Standard & Poor's ועל ניסיונה הרב בתחום זה. גיוסים אלו יהיו מסוג GENERAL OBLIGATION או איגוח תזרימים ייחודים כמו ארנונה.
מיום הקמתה, אורמים במעלות, צברה החברה מידע רב בהערכת סיכוני אשראי וכן צברה סטטיסטיקה אודות דפוסים בשינויי הדירוג של חברות ישראליות שדורגו על ידה. מעלות, הם אומרים, שואפת לשתף את המשקיעים במידע זה ורואה בו פלטפורמה לשכלול הפעילות בשוק ההון.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
.jpg "קנאביס")
קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
שאלות ותשובות על קנאביס בישראל
קנאביס מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.
בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:
האם אפשר לקנות
קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.
מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.
- שיח מגדילה רווחים למרות ירידה בהכנסות
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
