ומנהל העשור הוא...יו"ר טבע אלי הורוביץ
בטקס חגיגי שנערך היום (שלישי, ה-29 במארס) בחרו בכירי המשק הישראלי את יו"ר חברת טבע, אלי הורוביץ, למנהל העשור של הכלכלה הישראלית. האירוע נערך במסגרת ציון חצי יובל לדירוג דנס 100, דירוג החברות המובילות את המשק הישראלי של דן אנד ברדסטריט ישראל.
את מגן ההוקרה על תרומתו לכלכלה הישראלית, העניקו להורוביץ מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט ויו"ר מועצת המנהלים של D&B העולמית, אלן לורן.
בטקס הוכרז גם על בחירת עשרת המנהלים הבכירים המשפיעים ביותר של 2004. עשרת המנהלים שנבחרו הם: מנכ"ל בנק לאומי לישראל, גליה מאור, יו"ר קבוצת IDB נוחי דנקנר, נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס-עלית, ארז ויגודמן, יו"ר כתר פלסטיק, סמי סגול, מנכ"ל פרטנר, עמיקם כהן, נשיא ומנכ"ל כימיקלים לישראל, עקיבא מוזס, יו"ר קבוצת תשובה, יצחק תשובה, יו"ר הראל - יאיר המבורגר, יו"ר ומנכ"ל צ'ק פויינט, גיל שוויד ויו"ר מועצת המנהלים של בנק הפועלים שלמה נחמה.
בחברת דן אנד ברדסטריט ציינו, כי חברת טבע היא גם החברה המובילה, זו השנה הרביעית ברציפות, את דרוג מדד העוצמה של דנס 100, המדרג את מאה החברות החזקות בישראל והיא החברה הישראלית בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בכל הזמנים.
בחירת מנהל העשור ועשרת המנהלים המובילים לשנת 2004 נעשתה על ידי סגל שופטים שכלל את בכירי המנהלים במשק הישראלי, ביניהם, מנכ"ל החברה לישראל, יוסי רוזן, מנכ"ל דור אלון, דודי ויסמן, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מנכ"ל בנק פועלים, צבי זיו, מנכ"ל שיכון עובדים אורי שני, יו"ר דירקטוריון מגדל אהרון פוגל, משנה ליו"ר IDB, אבי פישר, יזם ומנהל חברות, אליעזר פישמן, נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס עלית, ארז ויגודמן, נשיא החברה למשקאות קלים, רוני קוברסקי, דירקטור קבוצת אשטרום, פרופ' יצחק סוארי, יו"ר בזק בינ"ל, ליאורה מרידור ונשיא מאיר חברה למכוניות ומשאיות, יעקב שחר.
לכל אחד מהשופטים ניתנה רשימה של 230 מועמדים וכל אחד בחר בחירה אישית ועצמאית במועמדים שהוא מצא כמתאימים ביותר. יצויין, כי השופטים אשר היו גם מועמדים לבחירה, לא יכלו להצביע עבור עצמם.
הקריטריונים לבחירה התבססו על מנהיגות וכריזמה אישית, ראייה אסטרטגית וחזון לטווח ארוך, תוצאות עסקיות מרשימות, השפעה מהותית על הכלכלה והמשק בישראל, חדשנות ויוזמות עסקיות יוצאות דופן, לצד יחסי אנוש מעולים.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
