ומנהל העשור הוא...יו"ר טבע אלי הורוביץ

שלא סתם נבחר - אלה היה ללא פחות מנבחר העשור של בכירי המשק. אחרי הורוביץ: גליה מאור, נוחי דנקנר, ארז ויגודמן, סמי סגול, עמיקם כהן, עקיבא מוזס, יצחק תשובה, יאיר המבורגר, גיל שוויד ושלמה נחמה
שרון שפורר |

בטקס חגיגי שנערך היום (שלישי, ה-29 במארס) בחרו בכירי המשק הישראלי את יו"ר חברת טבע, אלי הורוביץ, למנהל העשור של הכלכלה הישראלית. האירוע נערך במסגרת ציון חצי יובל לדירוג דנס 100, דירוג החברות המובילות את המשק הישראלי של דן אנד ברדסטריט ישראל.

את מגן ההוקרה על תרומתו לכלכלה הישראלית, העניקו להורוביץ מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט ויו"ר מועצת המנהלים של D&B העולמית, אלן לורן.

בטקס הוכרז גם על בחירת עשרת המנהלים הבכירים המשפיעים ביותר של 2004. עשרת המנהלים שנבחרו הם: מנכ"ל בנק לאומי לישראל, גליה מאור, יו"ר קבוצת IDB נוחי דנקנר, נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס-עלית, ארז ויגודמן, יו"ר כתר פלסטיק, סמי סגול, מנכ"ל פרטנר, עמיקם כהן, נשיא ומנכ"ל כימיקלים לישראל, עקיבא מוזס, יו"ר קבוצת תשובה, יצחק תשובה, יו"ר הראל - יאיר המבורגר, יו"ר ומנכ"ל צ'ק פויינט, גיל שוויד ויו"ר מועצת המנהלים של בנק הפועלים שלמה נחמה.

בחברת דן אנד ברדסטריט ציינו, כי חברת טבע היא גם החברה המובילה, זו השנה הרביעית ברציפות, את דרוג מדד העוצמה של דנס 100, המדרג את מאה החברות החזקות בישראל והיא החברה הישראלית בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בכל הזמנים.

בחירת מנהל העשור ועשרת המנהלים המובילים לשנת 2004 נעשתה על ידי סגל שופטים שכלל את בכירי המנהלים במשק הישראלי, ביניהם, מנכ"ל החברה לישראל, יוסי רוזן, מנכ"ל דור אלון, דודי ויסמן, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מנכ"ל בנק פועלים, צבי זיו, מנכ"ל שיכון עובדים אורי שני, יו"ר דירקטוריון מגדל אהרון פוגל, משנה ליו"ר IDB, אבי פישר, יזם ומנהל חברות, אליעזר פישמן, נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס עלית, ארז ויגודמן, נשיא החברה למשקאות קלים, רוני קוברסקי, דירקטור קבוצת אשטרום, פרופ' יצחק סוארי, יו"ר בזק בינ"ל, ליאורה מרידור ונשיא מאיר חברה למכוניות ומשאיות, יעקב שחר.

לכל אחד מהשופטים ניתנה רשימה של 230 מועמדים וכל אחד בחר בחירה אישית ועצמאית במועמדים שהוא מצא כמתאימים ביותר. יצויין, כי השופטים אשר היו גם מועמדים לבחירה, לא יכלו להצביע עבור עצמם.

הקריטריונים לבחירה התבססו על מנהיגות וכריזמה אישית, ראייה אסטרטגית וחזון לטווח ארוך, תוצאות עסקיות מרשימות, השפעה מהותית על הכלכלה והמשק בישראל, חדשנות ויוזמות עסקיות יוצאות דופן, לצד יחסי אנוש מעולים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.