ומנהל העשור הוא...יו"ר טבע אלי הורוביץ
בטקס חגיגי שנערך היום (שלישי, ה-29 במארס) בחרו בכירי המשק הישראלי את יו"ר חברת טבע, אלי הורוביץ, למנהל העשור של הכלכלה הישראלית. האירוע נערך במסגרת ציון חצי יובל לדירוג דנס 100, דירוג החברות המובילות את המשק הישראלי של דן אנד ברדסטריט ישראל.
את מגן ההוקרה על תרומתו לכלכלה הישראלית, העניקו להורוביץ מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט ויו"ר מועצת המנהלים של D&B העולמית, אלן לורן.
בטקס הוכרז גם על בחירת עשרת המנהלים הבכירים המשפיעים ביותר של 2004. עשרת המנהלים שנבחרו הם: מנכ"ל בנק לאומי לישראל, גליה מאור, יו"ר קבוצת IDB נוחי דנקנר, נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס-עלית, ארז ויגודמן, יו"ר כתר פלסטיק, סמי סגול, מנכ"ל פרטנר, עמיקם כהן, נשיא ומנכ"ל כימיקלים לישראל, עקיבא מוזס, יו"ר קבוצת תשובה, יצחק תשובה, יו"ר הראל - יאיר המבורגר, יו"ר ומנכ"ל צ'ק פויינט, גיל שוויד ויו"ר מועצת המנהלים של בנק הפועלים שלמה נחמה.
בחברת דן אנד ברדסטריט ציינו, כי חברת טבע היא גם החברה המובילה, זו השנה הרביעית ברציפות, את דרוג מדד העוצמה של דנס 100, המדרג את מאה החברות החזקות בישראל והיא החברה הישראלית בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בכל הזמנים.
בחירת מנהל העשור ועשרת המנהלים המובילים לשנת 2004 נעשתה על ידי סגל שופטים שכלל את בכירי המנהלים במשק הישראלי, ביניהם, מנכ"ל החברה לישראל, יוסי רוזן, מנכ"ל דור אלון, דודי ויסמן, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מנכ"ל בנק פועלים, צבי זיו, מנכ"ל שיכון עובדים אורי שני, יו"ר דירקטוריון מגדל אהרון פוגל, משנה ליו"ר IDB, אבי פישר, יזם ומנהל חברות, אליעזר פישמן, נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס עלית, ארז ויגודמן, נשיא החברה למשקאות קלים, רוני קוברסקי, דירקטור קבוצת אשטרום, פרופ' יצחק סוארי, יו"ר בזק בינ"ל, ליאורה מרידור ונשיא מאיר חברה למכוניות ומשאיות, יעקב שחר.
לכל אחד מהשופטים ניתנה רשימה של 230 מועמדים וכל אחד בחר בחירה אישית ועצמאית במועמדים שהוא מצא כמתאימים ביותר. יצויין, כי השופטים אשר היו גם מועמדים לבחירה, לא יכלו להצביע עבור עצמם.
הקריטריונים לבחירה התבססו על מנהיגות וכריזמה אישית, ראייה אסטרטגית וחזון לטווח ארוך, תוצאות עסקיות מרשימות, השפעה מהותית על הכלכלה והמשק בישראל, חדשנות ויוזמות עסקיות יוצאות דופן, לצד יחסי אנוש מעולים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
