ומנהל העשור הוא...יו"ר טבע אלי הורוביץ

שלא סתם נבחר - אלה היה ללא פחות מנבחר העשור של בכירי המשק. אחרי הורוביץ: גליה מאור, נוחי דנקנר, ארז ויגודמן, סמי סגול, עמיקם כהן, עקיבא מוזס, יצחק תשובה, יאיר המבורגר, גיל שוויד ושלמה נחמה
שרון שפורר |

בטקס חגיגי שנערך היום (שלישי, ה-29 במארס) בחרו בכירי המשק הישראלי את יו"ר חברת טבע, אלי הורוביץ, למנהל העשור של הכלכלה הישראלית. האירוע נערך במסגרת ציון חצי יובל לדירוג דנס 100, דירוג החברות המובילות את המשק הישראלי של דן אנד ברדסטריט ישראל.

את מגן ההוקרה על תרומתו לכלכלה הישראלית, העניקו להורוביץ מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט ויו"ר מועצת המנהלים של D&B העולמית, אלן לורן.

בטקס הוכרז גם על בחירת עשרת המנהלים הבכירים המשפיעים ביותר של 2004. עשרת המנהלים שנבחרו הם: מנכ"ל בנק לאומי לישראל, גליה מאור, יו"ר קבוצת IDB נוחי דנקנר, נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס-עלית, ארז ויגודמן, יו"ר כתר פלסטיק, סמי סגול, מנכ"ל פרטנר, עמיקם כהן, נשיא ומנכ"ל כימיקלים לישראל, עקיבא מוזס, יו"ר קבוצת תשובה, יצחק תשובה, יו"ר הראל - יאיר המבורגר, יו"ר ומנכ"ל צ'ק פויינט, גיל שוויד ויו"ר מועצת המנהלים של בנק הפועלים שלמה נחמה.

בחברת דן אנד ברדסטריט ציינו, כי חברת טבע היא גם החברה המובילה, זו השנה הרביעית ברציפות, את דרוג מדד העוצמה של דנס 100, המדרג את מאה החברות החזקות בישראל והיא החברה הישראלית בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בכל הזמנים.

בחירת מנהל העשור ועשרת המנהלים המובילים לשנת 2004 נעשתה על ידי סגל שופטים שכלל את בכירי המנהלים במשק הישראלי, ביניהם, מנכ"ל החברה לישראל, יוסי רוזן, מנכ"ל דור אלון, דודי ויסמן, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מנכ"ל בנק פועלים, צבי זיו, מנכ"ל שיכון עובדים אורי שני, יו"ר דירקטוריון מגדל אהרון פוגל, משנה ליו"ר IDB, אבי פישר, יזם ומנהל חברות, אליעזר פישמן, נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס עלית, ארז ויגודמן, נשיא החברה למשקאות קלים, רוני קוברסקי, דירקטור קבוצת אשטרום, פרופ' יצחק סוארי, יו"ר בזק בינ"ל, ליאורה מרידור ונשיא מאיר חברה למכוניות ומשאיות, יעקב שחר.

לכל אחד מהשופטים ניתנה רשימה של 230 מועמדים וכל אחד בחר בחירה אישית ועצמאית במועמדים שהוא מצא כמתאימים ביותר. יצויין, כי השופטים אשר היו גם מועמדים לבחירה, לא יכלו להצביע עבור עצמם.

הקריטריונים לבחירה התבססו על מנהיגות וכריזמה אישית, ראייה אסטרטגית וחזון לטווח ארוך, תוצאות עסקיות מרשימות, השפעה מהותית על הכלכלה והמשק בישראל, חדשנות ויוזמות עסקיות יוצאות דופן, לצד יחסי אנוש מעולים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.