הדולר חתם בירידה בהמתנה לפרסום הריבית בארה"ב
לקראת פרסום שעור הריבית במשק האמריקני היום בערב, נקבע אחר הצהרים שערו היציג של המטבע האמריקני על רמת 4.314 שקל, ירידה של 0.09% לעומת שערו היציג מאתמול. לאחר קביעת היציג עולה הדולר מזערית בשעור של 0.01%. האירו הצטרף אף הוא לירידות והשיל 0.19% ונקבע ברמת 5.684 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, הדולר נחלש מעט תוך מסחר תנודתי ודליל, בעוד השוק ממתין לפירסום החלטת הריבית של ה-FED היום בשעה 21:15 ע"פ שעון ישראל. נראה כי הריבית תועלה בשיעור של 0.25% ותיקבע על 2.75% תוך הרחבת הפער לעומת הריבית האירופאית העומדת על רמה של 2.00%. שאלת השאלות ביום זה היא האם יינתן רמז כלשהו להעלאת קצב ההעלאות בעתיד ע"י השמטת הביטוי "measured" ו/או הוספת ביטויים תומכי ריבית שלא נשמעו בעבר.
בנוסף לכך, יתעניינו המשקיעים בנתוני מדד מחירים ליצרן בארה"ב הצפויים להתפרסם בשעה 15:30 (שעון ישראל), כאשר הדגש הוא על הבדל רמות המחירים עם ובלי אנרגיה. נתוני מחירים גבוהים מהצפי יתפרשו כתומכי ריבית אמריקאית יותר גבוהה ועל כן עשויים לחזק את הדולר. עליית מחירים כתוצאה ממחירי הנפט הגבוהים אינם בריאים לכלכלה אך יאלצו את ה-FED להעלות ריבית על אף עובדה זאת. "השוק נמצא בעמדת המתנה עד לפרסום הצהרת ה-FED", אומר היום סוחר בכיר.
האירו נסחר מול הדולר סביב רמה של 1.3185 לאחר ההיה בשפל יומי של 1.3148. החלשות הזוג עקב הצהרת ה-FED עשויה להוריד אותו לרמת ה-1.3090 אשר מהווה רמת מבחן לתיקון עמוק יותר באופן משמעותי. על פי תרחיש זה, יעד השוק עשוי להיות 1.2900. בתרחיש ההפוך עשוי האירו/דולר לעלות לרמת ה-1.3300 כאשר שבירת רמת ה-1.3440 מהווה מבחן עלייה לשיאים חדשים עבור הזוג.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
