השקעות
צילום: Freepik

ההשקעות הישירות בישראל ב-2022 הסתכמו ב-230 מיליארד שקל

רוי שיינמן | (1)

ההשקעות הישירות הן אחד מהמדדים להערכת האמון שיש למשקיעים זרים ומקומיים בישראל. השקעות ישירות נכנסות מודדות את ההשקעות של תושבי חו"ל (יחידים או חברות) בישראל והשקעות ישירות יוצאות מודדות את ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל (יחידים או חברות). ההשקעות הישירות מורכבות מהון מניות (החזקה של 10% ויותר מהון המניות של חברה במדינה זרה), מרווחים לא מחולקים ומהלוואות בעלים.

הלמ"ס דיווחה על נתוני ההשקעות הישירות לשנת 2022, הנה המספרים.

 

השקעות נכנסות

יתרת ההשקעות הנכנסות בסוף שנת 2022 הסתכמה ב-229.6 מיליארד דולר, גידול של 3.7% לעומת שנת 2021 (221.5 מיליארד דולר) וגידול של 25.7% לעומת שנת 2020 (182.6 מיליארד דולר). השקעות אלו כוללות השקעות של תושבי חו"ל, חברות או פרטיים, בשיעור של 10% ויותר מהון המניות של חברות בישראל. כמו כן, ההשקעות הישירות כוללות רווחים שנצברו בחברות המוחזקות בישראל והלוואות בעלים לחברות הללו.

57.5% מיתרת ההשקעות הנכנסות בשנת 2022 (131.9 מיליארד דולר) היו בענפי המסחר והשירותים, ואילו 28.8% מהיתרה (66.2 מיליארד דולר) – בענפי התעשייה. יש לציין, כי עבור כ-3.3% מיתרת ההשקעות הנכנסות (7.6 מיליארד דולר) לא קיימים נתונים על התפלגות לפי ענפים.

יתרות ההשקעות הבולטות ביותר בסוף שנת 2022 היו בענפים הבאים: תכנות מחשבים ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים (27.8%), ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי וציוד חשמלי (20.1%), מחקר מדעי ופיתוח (10.4%) ושירותים פיננסיים, פרט לביטוח ולקרנות פנסיה (7.6%).

יתרת ההשקעות הישירות של תושבי חו"ל בחברות ישראליות מענפי ההייטק עמדה בשנת 2022 על סך 138.0 מיליארד דולר והייתה 60.1% מסך היתרה.

בחלוקה לפי מדינות בסוף שנת 2022 בולטות יתרות ההשקעה מארצות הברית (22.3% מסך היתרה), מאיי קיימן (9.9%) ומהולנד (5.8%). יתרות השקעה גבוהות נוספות היו מקנדה, גרמניה ולוקסמבורג. בחלוקה לפי מדינות בסוף שנת 2022 בולטות יתרות ההשקעה מארצות הברית (22.3% מסך היתרה), מאיי קיימן (9.9%) ומהולנד (5.8%). יתרות השקעה גבוהות נוספות היו מקנדה, גרמניה ולוקסמבורג.

בחלוקה לפי עוצמה טכנולוגית בשנת 2022 בלט חלקם של ענפי תעשיות הטכנולוגיה העילית (הייטק). הוא עמד על 48.6 מיליארד דולר והיה 73.4% מיתרת ההשקעות בענפי התעשייה ו-21.2% מסך יתרת ההשקעות הישירות בישראל. יחד עם זאת, חלק הארי של יתרות ההשקעות הנכנסות בכלל ענפי ההייטק מקורו בענפי ההייטק בשירותים. חלק זה עמד על 89.3 מיליארד דולר והיה 38.9% מסך יתרת ההשקעות הישירות בישראל.

 

השקעות יוצאות

יתרת ההשקעות הישירות היוצאות בסוף שנת 2022 הסתכמה ב-102.1 מיליארד דולר, גידול של 2.7% לעומת שנת 2021 (99.4 מיליארד דולר) ו- 1.5% לעומת שנת 2020 (100.5 מיליארד דולר). השקעות אלו כוללות השקעות של תושבי ישראל בחו"ל בשיעור של 10% ויותר מהון המניות של חברות בחו"ל. כמו כן, ההשקעות הישירות כוללות רווחים שנצברו בחברות המוחזקות בחו"ל והלוואות בעלים לחברות הללו.

בסוף שנת 2022, 57.7% מיתרת ההשקעות היוצאות (58.9 מיליארד דולר) היו של חברות מענפי התעשייה ו-33.4% (34.1 מיליארד דולר) של חברות מענפי המסחר והשירותים. יתרות ההשקעה היוצאת הבולטות היו של חברות מענף ייצור תרופות (41.3%), של חברות מענף פעילויות בנדל"ן (11.6%) וחברות מענף שירותים פיננסיים, פרט לביטוח ולקרנות פנסיה (9.1%). יתרת ההשקעות הישירות היוצאות של חברות ישראליות מענפי ההייטק עמדה על סך 50.5 מיליארד דולר והייתה 49.5% מסך היתרה.

בחלוקה לפי מדינות בולטות יתרות ההשקעה בהולנד – 49.6 מיליארד דולר (48.6% מסך יתרת ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל), בארצות הברית – 10.1 מיליארד דולר (9.9%) ובממלכה המאוחדת – 3.4 מיליארד דולר (3.3%). עיקר ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל מקורו באירופה – 61.2%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כתבה מוזרה: אנחנו ב-2024 אתם כותבים על 2022, אולי תש"ח? (ל"ת)
    חסר רלוונטית 06/08/2024 10:00
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).