ההשקעות הישירות בישראל ב-2022 הסתכמו ב-230 מיליארד שקל
ההשקעות הישירות הן אחד מהמדדים להערכת האמון שיש למשקיעים זרים ומקומיים בישראל. השקעות ישירות נכנסות מודדות את ההשקעות של תושבי חו"ל (יחידים או חברות) בישראל והשקעות ישירות יוצאות מודדות את ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל (יחידים או חברות). ההשקעות הישירות מורכבות מהון מניות (החזקה של 10% ויותר מהון המניות של חברה במדינה זרה), מרווחים לא מחולקים ומהלוואות בעלים.
הלמ"ס דיווחה על נתוני ההשקעות הישירות לשנת 2022, הנה המספרים.
השקעות נכנסות
יתרת ההשקעות הנכנסות בסוף שנת 2022 הסתכמה ב-229.6 מיליארד דולר, גידול של 3.7% לעומת שנת 2021 (221.5 מיליארד דולר) וגידול של 25.7% לעומת שנת 2020 (182.6 מיליארד דולר). השקעות אלו כוללות השקעות של תושבי חו"ל, חברות או פרטיים, בשיעור של 10% ויותר מהון המניות של חברות בישראל. כמו כן, ההשקעות הישירות כוללות רווחים שנצברו בחברות המוחזקות בישראל והלוואות בעלים לחברות הללו.
57.5% מיתרת ההשקעות הנכנסות בשנת 2022 (131.9 מיליארד דולר) היו בענפי המסחר והשירותים, ואילו 28.8% מהיתרה (66.2 מיליארד דולר) – בענפי התעשייה. יש לציין, כי עבור כ-3.3% מיתרת ההשקעות הנכנסות (7.6 מיליארד דולר) לא קיימים נתונים על התפלגות לפי ענפים.
יתרות ההשקעות הבולטות ביותר בסוף שנת 2022 היו בענפים הבאים: תכנות מחשבים ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים (27.8%), ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי וציוד חשמלי (20.1%), מחקר מדעי ופיתוח (10.4%) ושירותים פיננסיים, פרט לביטוח ולקרנות פנסיה (7.6%).
יתרת ההשקעות הישירות של תושבי חו"ל בחברות ישראליות מענפי ההייטק עמדה בשנת 2022 על סך 138.0 מיליארד דולר והייתה 60.1% מסך היתרה.
בחלוקה לפי מדינות בסוף שנת 2022 בולטות יתרות ההשקעה מארצות הברית (22.3% מסך היתרה), מאיי קיימן (9.9%) ומהולנד (5.8%). יתרות השקעה גבוהות נוספות היו מקנדה, גרמניה ולוקסמבורג. בחלוקה לפי מדינות בסוף שנת 2022 בולטות יתרות ההשקעה מארצות הברית (22.3% מסך היתרה), מאיי קיימן (9.9%) ומהולנד (5.8%). יתרות השקעה גבוהות נוספות היו מקנדה, גרמניה ולוקסמבורג.
בחלוקה לפי עוצמה טכנולוגית בשנת 2022 בלט חלקם של ענפי תעשיות הטכנולוגיה העילית (הייטק). הוא עמד על 48.6 מיליארד דולר והיה 73.4% מיתרת ההשקעות בענפי התעשייה ו-21.2% מסך יתרת ההשקעות הישירות בישראל. יחד עם זאת, חלק הארי של יתרות ההשקעות הנכנסות בכלל ענפי ההייטק מקורו בענפי ההייטק בשירותים. חלק זה עמד על 89.3 מיליארד דולר והיה 38.9% מסך יתרת ההשקעות הישירות בישראל.
השקעות יוצאות
יתרת ההשקעות הישירות היוצאות בסוף שנת 2022 הסתכמה ב-102.1 מיליארד דולר, גידול של 2.7% לעומת שנת 2021 (99.4 מיליארד דולר) ו- 1.5% לעומת שנת 2020 (100.5 מיליארד דולר). השקעות אלו כוללות השקעות של תושבי ישראל בחו"ל בשיעור של 10% ויותר מהון המניות של חברות בחו"ל. כמו כן, ההשקעות הישירות כוללות רווחים שנצברו בחברות המוחזקות בחו"ל והלוואות בעלים לחברות הללו.
בסוף שנת 2022, 57.7% מיתרת ההשקעות היוצאות (58.9 מיליארד דולר) היו של חברות מענפי התעשייה ו-33.4% (34.1 מיליארד דולר) של חברות מענפי המסחר והשירותים. יתרות ההשקעה היוצאת הבולטות היו של חברות מענף ייצור תרופות (41.3%), של חברות מענף פעילויות בנדל"ן (11.6%) וחברות מענף שירותים פיננסיים, פרט לביטוח ולקרנות פנסיה (9.1%). יתרת ההשקעות הישירות היוצאות של חברות ישראליות מענפי ההייטק עמדה על סך 50.5 מיליארד דולר והייתה 49.5% מסך היתרה.
בחלוקה לפי מדינות בולטות יתרות ההשקעה בהולנד – 49.6 מיליארד דולר (48.6% מסך יתרת ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל), בארצות הברית – 10.1 מיליארד דולר (9.9%) ובממלכה המאוחדת – 3.4 מיליארד דולר (3.3%). עיקר ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל מקורו באירופה – 61.2%.
- 1.כתבה מוזרה: אנחנו ב-2024 אתם כותבים על 2022, אולי תש"ח? (ל"ת)חסר רלוונטית 06/08/2024 10:00הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
