צילום: Freepik

ההשקעות הישירות בישראל ב-2022 הסתכמו ב-230 מיליארד שקל

רוי שיינמן | 05/08/2024 13:26 (1)

נושאים בכתבה השקעות ישירות משקיעים זרים

ההשקעות הישירות הן אחד מהמדדים להערכת האמון שיש למשקיעים זרים ומקומיים בישראל. השקעות ישירות נכנסות מודדות את ההשקעות של תושבי חו"ל (יחידים או חברות) בישראל והשקעות ישירות יוצאות מודדות את ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל (יחידים או חברות). ההשקעות הישירות מורכבות מהון מניות (החזקה של 10% ויותר מהון המניות של חברה במדינה זרה), מרווחים לא מחולקים ומהלוואות בעלים.

הלמ"ס דיווחה על נתוני ההשקעות הישירות לשנת 2022, הנה המספרים.

השקעות נכנסות

יתרת ההשקעות הנכנסות בסוף שנת 2022 הסתכמה ב-229.6 מיליארד דולר, גידול של 3.7% לעומת שנת 2021 (221.5 מיליארד דולר) וגידול של 25.7% לעומת שנת 2020 (182.6 מיליארד דולר). השקעות אלו כוללות השקעות של תושבי חו"ל, חברות או פרטיים, בשיעור של 10% ויותר מהון המניות של חברות בישראל. כמו כן, ההשקעות הישירות כוללות רווחים שנצברו בחברות המוחזקות בישראל והלוואות בעלים לחברות הללו.

57.5% מיתרת ההשקעות הנכנסות בשנת 2022 (131.9 מיליארד דולר) היו בענפי המסחר והשירותים, ואילו 28.8% מהיתרה (66.2 מיליארד דולר) – בענפי התעשייה. יש לציין, כי עבור כ-3.3% מיתרת ההשקעות הנכנסות (7.6 מיליארד דולר) לא קיימים נתונים על התפלגות לפי ענפים.

יתרות ההשקעות הבולטות ביותר בסוף שנת 2022 היו בענפים הבאים: תכנות מחשבים ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים (27.8%), ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי וציוד חשמלי (20.1%), מחקר מדעי ופיתוח (10.4%) ושירותים פיננסיים, פרט לביטוח ולקרנות פנסיה (7.6%).

יתרת ההשקעות הישירות של תושבי חו"ל בחברות ישראליות מענפי ההייטק עמדה בשנת 2022 על סך 138.0 מיליארד דולר והייתה 60.1% מסך היתרה.

בחלוקה לפי מדינות בסוף שנת 2022 בולטות יתרות ההשקעה מארצות הברית (22.3% מסך היתרה), מאיי קיימן (9.9%) ומהולנד (5.8%). יתרות השקעה גבוהות נוספות היו מקנדה, גרמניה ולוקסמבורג. בחלוקה לפי מדינות בסוף שנת 2022 בולטות יתרות ההשקעה מארצות הברית (22.3% מסך היתרה), מאיי קיימן (9.9%) ומהולנד (5.8%). יתרות השקעה גבוהות נוספות היו מקנדה, גרמניה ולוקסמבורג.

בחלוקה לפי עוצמה טכנולוגית בשנת 2022 בלט חלקם של ענפי תעשיות הטכנולוגיה העילית (הייטק). הוא עמד על 48.6 מיליארד דולר והיה 73.4% מיתרת ההשקעות בענפי התעשייה ו-21.2% מסך יתרת ההשקעות הישירות בישראל. יחד עם זאת, חלק הארי של יתרות ההשקעות הנכנסות בכלל ענפי ההייטק מקורו בענפי ההייטק בשירותים. חלק זה עמד על 89.3 מיליארד דולר והיה 38.9% מסך יתרת ההשקעות הישירות בישראל.

השקעות יוצאות

יתרת ההשקעות הישירות היוצאות בסוף שנת 2022 הסתכמה ב-102.1 מיליארד דולר, גידול של 2.7% לעומת שנת 2021 (99.4 מיליארד דולר) ו- 1.5% לעומת שנת 2020 (100.5 מיליארד דולר). השקעות אלו כוללות השקעות של תושבי ישראל בחו"ל בשיעור של 10% ויותר מהון המניות של חברות בחו"ל. כמו כן, ההשקעות הישירות כוללות רווחים שנצברו בחברות המוחזקות בחו"ל והלוואות בעלים לחברות הללו.

בסוף שנת 2022, 57.7% מיתרת ההשקעות היוצאות (58.9 מיליארד דולר) היו של חברות מענפי התעשייה ו-33.4% (34.1 מיליארד דולר) של חברות מענפי המסחר והשירותים. יתרות ההשקעה היוצאת הבולטות היו של חברות מענף ייצור תרופות (41.3%), של חברות מענף פעילויות בנדל"ן (11.6%) וחברות מענף שירותים פיננסיים, פרט לביטוח ולקרנות פנסיה (9.1%). יתרת ההשקעות הישירות היוצאות של חברות ישראליות מענפי ההייטק עמדה על סך 50.5 מיליארד דולר והייתה 49.5% מסך היתרה.

בחלוקה לפי מדינות בולטות יתרות ההשקעה בהולנד – 49.6 מיליארד דולר (48.6% מסך יתרת ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל), בארצות הברית – 10.1 מיליארד דולר (9.9%) ובממלכה המאוחדת – 3.4 מיליארד דולר (3.3%). עיקר ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל מקורו באירופה – 61.2%.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
כתבה מוזרה: אנחנו ב-2024 אתם כותבים על 2022, אולי תש"ח? (ל"ת)
חסר רלוונטית 06/08/2024 10:00
הגב לתגובה זו

צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר | 08/11/2025 10:52

נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל

באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן