מה כוללת הרפורמה בריביות הפיגורים?
בהמשך למהלך של רשות האכיפה והגביה בשבוע שעבר לחסום אפשרות לפתוח תיקי הוצאה לפועל, הכנסת העבירה בקריאה שניה ושלישית את הרפורמה בריבית הפיגורים, שיזמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר המשפטים יריב לוין. הרפורמה נועדה להתמודד עם עיוות היסטורי בחקיקה הישראלית שגרם לריבית פיגורים לא מידתית. ריבית הפיגורים גרמה לחייבים לשקוע ולהתייאש במקום לתמרץ אותם לשלם. הרפורמה תוביל לריכוך דמי הפיגורים ותתמרץ תשלום באופן שיועיל גם לנושים וגם לחייבים. הצורך בתיקון היה קיים עוד בשגרה והוא התגבר מאוד נוכח המשבר הכלכלי שיצרה הקורונה - אך הוא התגבר עוד יותר עם עליית הריבית בשנה וחצי האחרונות. ובהתאם, הוא עוד צפוי להתגבר ביתר שאת נוכח המשבר הכלכלי שהביאה איתה, לצערנו, המלחמה.
עיקרי הרפורמה
הפרדה בין ריבית הבסיס לבין דמי הפיגורים – לכל חוב מתווספת ריבית בסיס, שנועדה לפצות את הנושה על חלוף הזמן ועל אובדן ההזדמנויות או על הצורך שלו לקחת הלוואה בגין חסרון הכיס. ריבית זו הכרחית ויש לה רציונל כלכלי ברור. אולם להבדיל ממנה, תוספת הפיגורים נועדה לתמרץ את החייבים לשלם את חובותיהם בהקדם. התכלית שלה היא התנהגותית- תמריצית, להבדיל מתכלית ה"פיצויית" של ריבית הבסיס. למרות זאת, במצב הקיים כיום, מתווספת לחובות "ריבית פיגורים", הכוללת בתוכה גם את הריבית שנועדה לפצות על אי תשלום הסכום במועד, וגם רכיב נוסף שהוא תמריצי.
תוספת הפיגורים מצטרפת לריבית הבסיס ומתנהגת כמו ריבית הבסיס, היינו, היא נצברת יחד איתה כריבית דריבית והיא מתווספת על בסיס יומי, זאת בין אם החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו ובין אם לאו. מכיוון שהתפקידים של ריבית הבסיס ותוספת הפיגורים שונים, הרפורמה יוצרת הפרדה בין "דמי הפיגורים" (כפי שאלה ייקראו מעתה) מ"הריבית השקלית". דמי הפיגורים יגשימו בצורה טובה יותר את התכלית לשמם נועדו – לתמרץ חייב לשלם את חובו, תוך דגש על מניעת תפיחה מהירה של החוב
שינוי במנגנון דמי הפיגורים – דמי הפיגורים יהיו כאמור רכיב נפרד מהריבית השקלית, שכן, בשונה מהריבית השקלית, הם נועדו לתמרץ חייבים להחזיר את חובם, להיכנס להסדרי תשלומים ולהתמיד בהם. הרפורמה עתידה להוביל להפחתה דרמטית בדמי הפיגורים בגין חובות ולהפיכתה לתמריץ מעודד תשלום במקום אמצעי שמייאש את החייבים ומנפח את חובותיהם. המהלך יוביל להפחתה של 70%-80% בשיעור התשלום שחייב יצטרך לשלם בגין איחור בתשלום החוב, אם יתמיד בפריסת התשלומים שנקבעה לו.
מעבר לשינוי יסודי וחשוב זה, הרפורמה כוללת מספר שיפורים נוספים למנגנון דמי הפיגורים:
א. ביטול צבירת דמי הפיגורים במנגנון ריבית דריבית – היות שאין מדובר בריבית אלא בתמריץ בלבד, אין סיבה להמשיך לצבור אותו במתכונת של ריבית דריבית (בשונה מריבית הבסיס). בכך צפויה הקלה גדולה על החייבים.
- מיטרוניקס בהסכם פשרה: ביקשה פיצוי של 69 מיליון ותקבל 45
- דוח מבקר המדינה: 17 שנים של חוסר היערכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב. יצירת תחנות לתשלום דמי הפיגורים – במקום באופן יומי, דמי הפיגורים ייזקפו לחוב אחת לרבעון, במטרה לייצר לחייב נקודת זמן ברורה לתשלום בטרם יגיע המועד שבו יתווספו דמי הפיגורים לחוב, מתוך רציונל של כלכלה התנהגותית. למעשה, ניתן לחייב "מרווח נשימה" כדי לגייס כסף ולעמוד בתשלום חובותיו אחת לשלושה חודשים, באופן שהולם רכיב תמריצי-התנהגותי מסוג זה.
ג. המנגנון לחישוב דמי הפיגורים נקבע באופן אשר שומר על זיקה בין שיעורם לבין סביבת ריבית הבסיס, שכן קביעת שיעור "פיקס" עלולה להוביל שוב למצב של דמי פיגורים מופרזים שבו אנחנו מצויים היום.
ד. עצירת צבירת דמי הפיגורים לחייבים משלמים באופן אוטומטי – לפי ההסדר החדש לא יתווספו דמי פיגורים לחייב אשר מתמיד בתשלום חובו בתשלומים בהתאם לצו התשלומים שנקבע לו. ההליך לביטול דמי הפיגורים לחייב שמשלם יהיה אוטומטי. במילים אחרות, הנטל לבחון האם החייב שילם מוטל על מערכת ההוצאה לפועל ולא על החייבים. גם במקרים שבהם הריבית איננה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה (למשל, ריבית הסכמית), תתבצע הפחתה בריבית. הפחתה במקרים מסוג זה תהיה בגובה דמי פיגורים, או של 25% מכלל הריבית המתווספת לחוב (לפי הגבוה מביניהם).
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
בנוסף, לאור התפיסה של דמי הפיגורים כתמריץ לתשלום החוב, הורחבה הסמכות של רשמי ההוצאה לפועל כך שהם יוכלו להפחית את דמי הפיגורים בהתאם לשיקול דעתם, במקרים בהם ישוכנעו שיש הצדקה לכך.
כפי שעולה מהגרף שלהלן, הרפורמה המוצעת תפחית את סך התוספות על חוב שלא שולם במועד עבור חייבים משלמים בשיעור של 70% לאורך חמש שנים ועד 80% לאורך שמונה שנים.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
