השוק האמריקאי סבור שהמינוי של פאואל לקדנציה שניה הוא טעות
בבחירת יו"ר הפד הנשיא ביידן היה צריך לקבל סוג של החלטה מוניטרית, האם הוא ממשיך עם פאואל לקדנציה שנייה מתוך ידיעה כי הוא מתכוון להתחיל העלאות ריבית ב-2022, ובכך ישיג קצת הקלה בנוגע ללחצי האינפלציה המאיימים על כהונתו, או שייבחר בליאל ברינארד ה"יונית" יותר ובכך ידאג יותר לתמיכה בצמיחה ובתנאי מימון נוחים יותר לחבילת התשתיות שלו. להערכתנו הבחירה לבסוף בפאואל עשויה ללמד על סדרי העדיפויות של הממשל ועל צעדים נוספים שהוא עשוי לעשות בהמשך ע"ח הצמיחה. תשואות האג"ח הקצרות בארה"ב קפצו, השוק החל לגלם בביטחון שתי העלאות ריבית (יולי ונוב') ואפילו סיכוי טוב לשלישית. אלא שהשוק תמחר שביידן עשה החלטה מוניטרית שגויה כשלמרות עליית ציפיות הריבית הקצרה ציפיות האינפלציה לא ממש ירדו (אלה ל-10 שנים רק מ-2.65% ל-2.63%), מה שתומך בטענה שהאינפלציה פחות קשורה לביקוש אלא יותר לצד ההיצע, וכשתלילות עקום התשואות ירדה, מה שמאותת על האטת הכלכלה, הדולר התחזק בעולם ושוק המניות הגיב בירידה (בעיקר מניות הטכנולוגיה שהתמחור שלהן רגיש לריבית הארוכה) - סקטור הטכנולוגיה ב-S&P500 איבד אתמול 1.7%. הירידות הללו בולטות יותר כשהתרחשו למרות שורה של עסקאות בענף שדחפו כמה מהחברות לעליות חדות.
מלבד מינוי פאואל הסבר נוסף לעליית התשואות אתמול היה שתי הנפקות חלשות של הממשל, באג"ח לשנתיים ולחמש שנים. בהנפקה לשנתיים נרשמה ירידה חדה בביקושים, ליחס כיסוי של 2.34 לעומת 2.55 בהנפקה הקודמת ומתחת לממוצע שש ההנפקות הקודמות - 2.41. גם המשקל של זרים בהנפקה ירד מ-64.8% ל-56.9%. נראה שהביקוש ללקחים הקצרים של העקום נשחק. אבל יש גם מי שכנראה קונה:
האם הריבית בעולם תעלה בשנה הבאה?
מורגן סטנלי: לא יהיו העלאות ריבית ב-2022 - לטענת ראש המחקר הכמותי בבנק שני מניעים יובילו את הפד להימנע לבסוף מהעלאות. הראשון ירידה באינפלציית הליבה (PCE) שיתחיל להשתקף בשווקים כבר במרץ ולא יאוחר מיוני, והשני עלייה בהשתתפות בכוח העבודה. בנוסף הם טוענים שהערכות השווי בתחום האשראי משאירות מרווח קטן לטעות, וכל מתח קטן יכביד על התשואות, במיוחד בתחום המשכנתאות שם קיים גם לחץ מכיוון ירידת הרכישות של הפד ושל הבנקים.
מה משדר בנק ישראל?
בנק ישראל המשיך אתמול במסגרת החלטת הריבית להיות "יוני" מאד, אבל משום מה גם זה לא הספיק לשקל שהגיב בהתחזקות. הבנק המשיך להגיד שלא משנה כמה הצמיחה מהירה ומרשימה עדיין קיימת אי וודאות לטווח הבינוני, שלא משנה כמה יעלו ריבית במזרח אירופה הם בסביבה אחרת מאיתנו, שגם אם האינפלציה תעלה מעל היעד הוא מבחין בין עליה קטנה או "ניכרת", שלא משנה כמה שיעור האבטלה ירד (אתמול ל-5.0%) הוא ימשיך להסתכל גם על פורשים משוק העבודה (שיתכן בכלל בחלקם פנסיונריים שלעולם כבר לא יחזרו), אפילו את תכנית רכישות המט"ח שהסתיימה הוא מתכוון להמשיך תחת שם אחר, ומחירי הדירות המזנקים? לא חשוב כי קצב שכר הדירה מתון. הוא אומנם מתקשה להצדיק את המשך תכנית רכישות האג"ח ומסיים אותה במועד, אך אומר שימשיך עם מדיניות מוניטרית מרחיבה "לאורך זמן". כלומר קשה מאד יהיה לראות את ב"י מעלה בשנים הקרובות את הריבית לרמות גבוהות מרמתן טרום המשבר בזמן שבארה"ב השוק מתמחר שייקח לכך כמעט עשור.* כשכזכור הרמה לפני המשבר היתה 0.25%. בנק ישראל גם לא מודאג מאינפלציית שכר:
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אינפלציית שכר" לא בולטת בישראל - בנק ישראל רמז אתמול במסגרת החלטת הריבית שהוא לא מוטרד מאינפלציית שכר, שנחשבת בעולם כגורם שעשוי לאפשר לאינפלציה להתמיד מעבר לתקופת השיבושים. לדבריו: עודף הביקוש לעבודה לא מתבטא עד כה בהתגברות קצב עליית השכר הממוצע ובהסתכלות קדימה אף גברה לאחרונה הוודאות בתחום השכר הודות ל-"עסקת החבילה" המסדירה את עליית השכר בחלקים נרחבים במשק. נציין כי לפי מעקב שלנו בסעיפים עתירי כח עבודה במדד המחירים לצרכן כן ראינו האצה במחירים, כמו מסעדות, תספורות, עזרה בבית... לקצב של כ-3.5%, אך בהחלט יתכן שבחלקו לפחות נובע מאפקט בסיס בגלל חולשה במחירים בשנת 2020 ואיננו מעיד על המגמה קדימה.
עוד בהקשר של אינפלציה, מחיר הנפט, אחד ממנועי האינפלציה העיקריים בעולם, נותר יציב אתמול למרות דיווחים על כוונת ארה"ב, סין, הודו, יפן וד.קוריאה, להודיע מחר במשותף על שחרור נפט מהעתודות האסטרטגית שלהן (לפי דיווח בבלומברג). מי שריסן את ירידת המחיר היה קרטל אופ"ק שהודיע שיגיב לכל עליית היצע כזאת בקיצוץ דומה בתפוקותיו.
השבוע חג ההודיה בארה"ב, שמאופיין ברוב השנים במחזורי מסחר נמוכים ויציבות. היום יפורסמו מדדי מנהלי הרכש של מרקיט בארה"ב ובאירופה.
אמיר כהנוביץ
- 4.איציק 28/11/2021 19:11הגב לתגובה זוזה לא בריא למשק להכתיב את שער הריבית, שער הריבית צריך להיקבע על ידי ביקוש והצע ולא על ידי בנק ישראל, בסופו של דבר הלחץ של הריבית הנמוכה בצורה מלאכותית יתפוצץ בצורה של היפר אינפלציה ואז יאלצו בטוב או ברע להעלות את שער הריבית ובצורה חדה
- 3.יאיר 25/11/2021 12:45הגב לתגובה זוהשוק היה מאותת שהוא לא מאושר.
- 2.נ.ש. 23/11/2021 10:53הגב לתגובה זולא בגלל הבחירה כי האופציה השנייה לא ממש הלהיבה. והיא בדיוק אותו דבר כמוהו. ההיפך יתכן וזה שמינו אותה לסגנית סתם את הגולל למישהו אחראי יותר שינסה לנתב את הדברים.
- 1.גבי 23/11/2021 10:41הגב לתגובה זוהעלאות הריבית, אם וכאשר יהיו, צפויות להיות מינימליות.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
