השוק האמריקאי סבור שהמינוי של פאואל לקדנציה שניה הוא טעות
בבחירת יו"ר הפד הנשיא ביידן היה צריך לקבל סוג של החלטה מוניטרית, האם הוא ממשיך עם פאואל לקדנציה שנייה מתוך ידיעה כי הוא מתכוון להתחיל העלאות ריבית ב-2022, ובכך ישיג קצת הקלה בנוגע ללחצי האינפלציה המאיימים על כהונתו, או שייבחר בליאל ברינארד ה"יונית" יותר ובכך ידאג יותר לתמיכה בצמיחה ובתנאי מימון נוחים יותר לחבילת התשתיות שלו. להערכתנו הבחירה לבסוף בפאואל עשויה ללמד על סדרי העדיפויות של הממשל ועל צעדים נוספים שהוא עשוי לעשות בהמשך ע"ח הצמיחה. תשואות האג"ח הקצרות בארה"ב קפצו, השוק החל לגלם בביטחון שתי העלאות ריבית (יולי ונוב') ואפילו סיכוי טוב לשלישית. אלא שהשוק תמחר שביידן עשה החלטה מוניטרית שגויה כשלמרות עליית ציפיות הריבית הקצרה ציפיות האינפלציה לא ממש ירדו (אלה ל-10 שנים רק מ-2.65% ל-2.63%), מה שתומך בטענה שהאינפלציה פחות קשורה לביקוש אלא יותר לצד ההיצע, וכשתלילות עקום התשואות ירדה, מה שמאותת על האטת הכלכלה, הדולר התחזק בעולם ושוק המניות הגיב בירידה (בעיקר מניות הטכנולוגיה שהתמחור שלהן רגיש לריבית הארוכה) - סקטור הטכנולוגיה ב-S&P500 איבד אתמול 1.7%. הירידות הללו בולטות יותר כשהתרחשו למרות שורה של עסקאות בענף שדחפו כמה מהחברות לעליות חדות.
מלבד מינוי פאואל הסבר נוסף לעליית התשואות אתמול היה שתי הנפקות חלשות של הממשל, באג"ח לשנתיים ולחמש שנים. בהנפקה לשנתיים נרשמה ירידה חדה בביקושים, ליחס כיסוי של 2.34 לעומת 2.55 בהנפקה הקודמת ומתחת לממוצע שש ההנפקות הקודמות - 2.41. גם המשקל של זרים בהנפקה ירד מ-64.8% ל-56.9%. נראה שהביקוש ללקחים הקצרים של העקום נשחק. אבל יש גם מי שכנראה קונה:
האם הריבית בעולם תעלה בשנה הבאה?
מורגן סטנלי: לא יהיו העלאות ריבית ב-2022 - לטענת ראש המחקר הכמותי בבנק שני מניעים יובילו את הפד להימנע לבסוף מהעלאות. הראשון ירידה באינפלציית הליבה (PCE) שיתחיל להשתקף בשווקים כבר במרץ ולא יאוחר מיוני, והשני עלייה בהשתתפות בכוח העבודה. בנוסף הם טוענים שהערכות השווי בתחום האשראי משאירות מרווח קטן לטעות, וכל מתח קטן יכביד על התשואות, במיוחד בתחום המשכנתאות שם קיים גם לחץ מכיוון ירידת הרכישות של הפד ושל הבנקים.
מה משדר בנק ישראל?
בנק ישראל המשיך אתמול במסגרת החלטת הריבית להיות "יוני" מאד, אבל משום מה גם זה לא הספיק לשקל שהגיב בהתחזקות. הבנק המשיך להגיד שלא משנה כמה הצמיחה מהירה ומרשימה עדיין קיימת אי וודאות לטווח הבינוני, שלא משנה כמה יעלו ריבית במזרח אירופה הם בסביבה אחרת מאיתנו, שגם אם האינפלציה תעלה מעל היעד הוא מבחין בין עליה קטנה או "ניכרת", שלא משנה כמה שיעור האבטלה ירד (אתמול ל-5.0%) הוא ימשיך להסתכל גם על פורשים משוק העבודה (שיתכן בכלל בחלקם פנסיונריים שלעולם כבר לא יחזרו), אפילו את תכנית רכישות המט"ח שהסתיימה הוא מתכוון להמשיך תחת שם אחר, ומחירי הדירות המזנקים? לא חשוב כי קצב שכר הדירה מתון. הוא אומנם מתקשה להצדיק את המשך תכנית רכישות האג"ח ומסיים אותה במועד, אך אומר שימשיך עם מדיניות מוניטרית מרחיבה "לאורך זמן". כלומר קשה מאד יהיה לראות את ב"י מעלה בשנים הקרובות את הריבית לרמות גבוהות מרמתן טרום המשבר בזמן שבארה"ב השוק מתמחר שייקח לכך כמעט עשור.* כשכזכור הרמה לפני המשבר היתה 0.25%. בנק ישראל גם לא מודאג מאינפלציית שכר:
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אינפלציית שכר" לא בולטת בישראל - בנק ישראל רמז אתמול במסגרת החלטת הריבית שהוא לא מוטרד מאינפלציית שכר, שנחשבת בעולם כגורם שעשוי לאפשר לאינפלציה להתמיד מעבר לתקופת השיבושים. לדבריו: עודף הביקוש לעבודה לא מתבטא עד כה בהתגברות קצב עליית השכר הממוצע ובהסתכלות קדימה אף גברה לאחרונה הוודאות בתחום השכר הודות ל-"עסקת החבילה" המסדירה את עליית השכר בחלקים נרחבים במשק. נציין כי לפי מעקב שלנו בסעיפים עתירי כח עבודה במדד המחירים לצרכן כן ראינו האצה במחירים, כמו מסעדות, תספורות, עזרה בבית... לקצב של כ-3.5%, אך בהחלט יתכן שבחלקו לפחות נובע מאפקט בסיס בגלל חולשה במחירים בשנת 2020 ואיננו מעיד על המגמה קדימה.
עוד בהקשר של אינפלציה, מחיר הנפט, אחד ממנועי האינפלציה העיקריים בעולם, נותר יציב אתמול למרות דיווחים על כוונת ארה"ב, סין, הודו, יפן וד.קוריאה, להודיע מחר במשותף על שחרור נפט מהעתודות האסטרטגית שלהן (לפי דיווח בבלומברג). מי שריסן את ירידת המחיר היה קרטל אופ"ק שהודיע שיגיב לכל עליית היצע כזאת בקיצוץ דומה בתפוקותיו.
השבוע חג ההודיה בארה"ב, שמאופיין ברוב השנים במחזורי מסחר נמוכים ויציבות. היום יפורסמו מדדי מנהלי הרכש של מרקיט בארה"ב ובאירופה.
אמיר כהנוביץ
- 4.איציק 28/11/2021 19:11הגב לתגובה זוזה לא בריא למשק להכתיב את שער הריבית, שער הריבית צריך להיקבע על ידי ביקוש והצע ולא על ידי בנק ישראל, בסופו של דבר הלחץ של הריבית הנמוכה בצורה מלאכותית יתפוצץ בצורה של היפר אינפלציה ואז יאלצו בטוב או ברע להעלות את שער הריבית ובצורה חדה
- 3.יאיר 25/11/2021 12:45הגב לתגובה זוהשוק היה מאותת שהוא לא מאושר.
- 2.נ.ש. 23/11/2021 10:53הגב לתגובה זולא בגלל הבחירה כי האופציה השנייה לא ממש הלהיבה. והיא בדיוק אותו דבר כמוהו. ההיפך יתכן וזה שמינו אותה לסגנית סתם את הגולל למישהו אחראי יותר שינסה לנתב את הדברים.
- 1.גבי 23/11/2021 10:41הגב לתגובה זוהעלאות הריבית, אם וכאשר יהיו, צפויות להיות מינימליות.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן
אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים.
השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.
מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול
טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.
גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- טסים לחגים? המדינות שכדאי לכם להמנע מהן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.