בבחירת יו"ר הפד הנשיא ביידן היה צריך לקבל סוג של החלטה מוניטרית, האם הוא ממשיך עם פאואל לקדנציה שנייה מתוך ידיעה כי הוא מתכוון להתחיל העלאות ריבית ב-2022, ובכך ישיג קצת הקלה בנוגע ללחצי האינפלציה המאיימים על כהונתו, או שייבחר בליאל ברינארד ה"יונית" יותר ובכך ידאג יותר לתמיכה בצמיחה ובתנאי מימון נוחים יותר לחבילת התשתיות שלו. להערכתנו הבחירה לבסוף בפאואל עשויה ללמד על סדרי העדיפויות של הממשל ועל צעדים נוספים שהוא עשוי לעשות בהמשך ע"ח הצמיחה. תשואות האג"ח הקצרות בארה"ב קפצו, השוק החל לגלם בביטחון שתי העלאות ריבית (יולי ונוב') ואפילו סיכוי טוב לשלישית. אלא שהשוק תמחר שביידן עשה החלטה מוניטרית שגויה כשלמרות עליית ציפיות הריבית הקצרה ציפיות האינפלציה לא ממש ירדו (אלה ל-10 שנים רק מ-2.65% ל-2.63%), מה שתומך בטענה שהאינפלציה פחות קשורה לביקוש אלא יותר לצד ההיצע, וכשתלילות עקום התשואות ירדה, מה שמאותת על האטת הכלכלה, הדולר התחזק בעולם ושוק המניות הגיב בירידה (בעיקר מניות הטכנולוגיה שהתמחור שלהן רגיש לריבית הארוכה) - סקטור הטכנולוגיה ב-S&P500 איבד אתמול 1.7%. הירידות הללו בולטות יותר כשהתרחשו למרות שורה של עסקאות בענף שדחפו כמה מהחברות לעליות חדות. 

מלבד מינוי פאואל הסבר נוסף לעליית התשואות אתמול היה שתי הנפקות חלשות של הממשל, באג"ח לשנתיים ולחמש שנים. בהנפקה לשנתיים נרשמה ירידה חדה בביקושים, ליחס כיסוי של 2.34 לעומת 2.55 בהנפקה הקודמת ומתחת לממוצע שש ההנפקות הקודמות - 2.41. גם המשקל של זרים בהנפקה ירד מ-64.8% ל-56.9%. נראה שהביקוש ללקחים הקצרים של העקום נשחק. אבל יש גם מי שכנראה קונה: 

האם הריבית בעולם תעלה בשנה הבאה?

מורגן סטנלי: לא יהיו העלאות ריבית ב-2022 - לטענת ראש המחקר הכמותי בבנק שני מניעים יובילו את הפד להימנע לבסוף מהעלאות. הראשון ירידה באינפלציית הליבה (PCE) שיתחיל להשתקף בשווקים כבר במרץ ולא יאוחר מיוני, והשני עלייה בהשתתפות בכוח העבודה. בנוסף הם טוענים שהערכות השווי בתחום האשראי משאירות מרווח קטן לטעות, וכל מתח קטן יכביד על התשואות, במיוחד בתחום המשכנתאות שם קיים גם לחץ מכיוון ירידת הרכישות של הפד ושל הבנקים. 

מה משדר בנק ישראל?

בנק ישראל המשיך אתמול במסגרת החלטת הריבית להיות "יוני" מאד, אבל משום מה גם זה לא הספיק לשקל שהגיב בהתחזקות. הבנק המשיך להגיד שלא משנה כמה הצמיחה מהירה ומרשימה עדיין קיימת אי וודאות לטווח הבינוני, שלא משנה כמה יעלו ריבית במזרח אירופה הם בסביבה אחרת מאיתנו, שגם אם האינפלציה תעלה מעל היעד הוא מבחין בין עליה קטנה או "ניכרת", שלא משנה כמה שיעור האבטלה ירד (אתמול ל-5.0%) הוא ימשיך להסתכל גם על פורשים משוק העבודה (שיתכן בכלל בחלקם פנסיונריים שלעולם כבר לא יחזרו), אפילו את תכנית רכישות המט"ח שהסתיימה הוא מתכוון להמשיך תחת שם אחר, ומחירי הדירות המזנקים? לא חשוב כי קצב שכר הדירה מתון. הוא אומנם מתקשה להצדיק את המשך תכנית רכישות האג"ח ומסיים אותה במועד, אך אומר שימשיך עם מדיניות מוניטרית מרחיבה "לאורך זמן". כלומר קשה מאד יהיה לראות את ב"י מעלה בשנים הקרובות את הריבית לרמות גבוהות מרמתן טרום המשבר בזמן שבארה"ב השוק מתמחר שייקח לכך כמעט עשור.* כשכזכור הרמה לפני המשבר היתה 0.25%. בנק ישראל גם לא מודאג מאינפלציית שכר: 

• יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
• אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"אינפלציית שכר" לא בולטת בישראל - בנק ישראל רמז אתמול במסגרת החלטת הריבית שהוא לא מוטרד מאינפלציית שכר, שנחשבת בעולם כגורם שעשוי לאפשר לאינפלציה להתמיד מעבר לתקופת השיבושים. לדבריו: עודף הביקוש לעבודה לא מתבטא עד כה בהתגברות קצב עליית השכר הממוצע ובהסתכלות קדימה אף גברה לאחרונה הוודאות בתחום השכר הודות ל-"עסקת החבילה" המסדירה את עליית השכר בחלקים נרחבים במשק. נציין כי לפי מעקב שלנו בסעיפים עתירי כח עבודה במדד המחירים לצרכן כן ראינו האצה במחירים, כמו מסעדות, תספורות, עזרה בבית... לקצב של כ-3.5%, אך בהחלט יתכן שבחלקו לפחות נובע מאפקט בסיס בגלל חולשה במחירים בשנת 2020 ואיננו מעיד על המגמה קדימה. 

עוד בהקשר של אינפלציה, מחיר הנפט, אחד ממנועי האינפלציה העיקריים בעולם, נותר יציב אתמול למרות דיווחים על כוונת ארה"ב, סין, הודו, יפן וד.קוריאה, להודיע מחר במשותף על שחרור נפט מהעתודות האסטרטגית שלהן (לפי דיווח בבלומברג). מי שריסן את ירידת המחיר היה קרטל אופ"ק שהודיע שיגיב לכל עליית היצע כזאת בקיצוץ דומה בתפוקותיו. 

השבוע חג ההודיה בארה"ב, שמאופיין ברוב השנים במחזורי מסחר נמוכים ויציבות. היום יפורסמו מדדי מנהלי הרכש של מרקיט בארה"ב ובאירופה. 

אמיר כהנוביץ