מה יקרה כשהריבית תעלה והאם העלאת ריבית תבלום את האינפלציה?
החלטת המדיניות אמש של הפד פורשה ע"י כלכלנים בצורה מעורבת וגם השוק מתקשה לתאר מה בדיוק קרה שם. התשואה לשנתיים נותרה יציבה יחסית, אבל הארוכות עלו. מצד שני גם ציפיות האינפלציה עלו, למרות שהנפט נחלש, וגם הדולר נחלש. ערבוביה.
הפד הכריז, כצפוי, על צמצום הרכישות בנובמבר ב-15 מיליארד דולר וגם על צמצום של 15 מיליארד נוספים בדצמבר, מה שהפתיע כי זה אומר שהוא בעצם לא הכריז על מתווה ארוך טווח של Tapering אלא קיצוץ לפי הודעה. כלומר לא ברור אם הקיצוץ של ינואר מובטח. פאואל המשיך להתייחס לאינפלציה כזמנית, אך מצד שני גם העריך שהיא תימשך עמוק יותר אל 2022. כמו הנגיד ירון הוא מתקשה להעריך את רמת ההידוק של שוק העבודה לאור נתונים סותרים, בניהם למשל רמה גבוהה של משרות פנויות כשמנגד רמה גבוהה של בלתי מועסקים. מחר יפורסמו בארה"ב נתוני התעסוקה לחודש אוק', אשר לפי אינדיקציות של ADP מאתמול יהיו חזקים.
"הפד תמיד מגזים ולכן סביר להניח שיגזים גם הפעם עם העלאות הריבית" - אומנם פאואל ממשיך לאותת שיהיה סבלני, אבל חברת היעוץ הכלכלי "Real Investment Advice" מעריכה על בסיס הניסיון ההיסטורי שיש סיכוי גדול יותר שהריבית תעלה גבוה מהמגולם מהסיבה שהפד נוטה להגזים. לטענתם במחזור של הפחתת ריבית הוא נוטה להגזים כלפי מטה בממוצע של 100 נ"ב ובהעלאות בממוצע של - 35 נ"ב. הסטטיסטיקה שלהם שוכחת להזכיר את תקופות הביניים בין הסבבים הללו, שתמיד התבררה להיות ארוכה משמעותית ממה שהשוק ציפה. ביציאה למשל ממשבר הסאב-פריים השוק ציפה לחזרה להעלאות ריבית בטווח של חודשים ושאלה התארכו לבסוף לשבע שנים. הם התעלמו גם מהגובה האבסולוטי של העלאות, שתמיד הסתיים ברמה נמוכה מרמת הריבית טרום המשבר. במקרה הנוכחי השוק מגלם העלאה לרמה של כ-2.5% בעוד טרום המשבר הרמה עמדה על 1.75%. מכשול נוסף כיום מהעלאות משמעותיות הוא הקפיצה ברמת החוב, שהופכת את העלאות למסוכנות יותר מבעבר.
גם אם הפד כן יעלה את הריבית בצורה מוגזמת הניסיון ההיסטורי מלמד שזה אומנם יפגע במח"מ הארוך בטווח הקצר אבל בטווח הבינוני זה אולי הדבר הכי טוב שיכול לקרות לו, כשהוא הוביל להאטה ולהיפוך המדיניות. נקודה אחרונה היא שלהבדיל ממחזורי העלאת ריבית בעבר כיום כלי הריבית נתפס פחות אפקטיבי בריסון האינפלציה ולכן פחות מוצדק:
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בנק ישראל יעלה את הריבית ל-1%, מה שיהיה לנו זה כנראה אינפלציה של 3% עם ריבית של 1% - האפקטיביות של העלאת ריבית כיום בקירור האינפלציה נחשבת לנמוכה היסטורית, כשהיא לא צפויה לפתור את הפקקים בנמלים, את המחסור בשבבים, את משבר האנרגיה וכו' ועדיין נראה שיש בנקים מרכזיים שהטיעון הזה לא מונע מהם להעלות את הריבית בחדות:
הבנק המרכזי בפולין העלה אתמול את הריבית מ-0.5% ל-1.25%, מה שהפתיע מאד את השוק שציפה להעלאה צנועה ל-0.75%. על פניו לבנק לא היו חסרות סיבות להעלאה מהירה, האינפלציה הגיעה ל-6.8%, הזלוטי בהיחלשות חדה... אבל זה היה מפתיע בהתחשב בכך שכבר חודשים רבים היו"ר, גלפינסקי, מסביר שצריך להימנע מלחנוק את הכלכלה עם העלאות. אז מה קרה לו פתאום שהתהפך והפתיע ככה את כולם? בלומברג מציין שהופעל עליו לחץ פוליטי, אבל המעיט בעד כמה: האופוזיציה בפולין האשימה את הממשלה במינוי לא טוב של נגיד, גלפינסקי, ודרשה שלא לחדש את המינוי שלו באמצע 2022. דעת הקהל בפולין ומשרד האוצר יצאו כולם על גלפינסקי ונראה שגם הוא בן אדם. הוא נקט בצעד של העלאות קיצוניות, כולל תחזית להעלאה סבירה נוספת בחודש הבא, ואמר ש"יעשה כל מה שיידרש" כדי לקרר אותה. זאת בזמן שכולם מבינים שהוא לא יצליח, אלא אם יכניס את פולין למיתון... ואולי זה בעצם מה שהוא רוצה כדי שירדו ממנו?
היום החלטת ריבית בבריטניה, עם סיכוי גבוה להעלאה. בגוש האירו היו"ר, לגארד, אמרה אתמול כי "מאד לא סביר" שתהיה בשנה הבאה העלאת ריבית. כשהשוק מתמחר שתיים של 10 נ"ב כ"א.
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מחיר הנפט נפל אתמול מתחת ל-80 דולר לאחר נתונים של API על הצטברות מלאי גדולה מהתחזיות, כותרות על שיחות עם איראן, חשש מהעלאות ריבית מהירות יותר של הפד ולחץ מתמשך של הבית הלבן על קרטל אופ"ק+ להגביר את התפוקה של מאובנים מזהמים, רעילים והרסניים. כשזה מגיע לכיס גם הדמוקרטיים "הירוקים" הופכים לרפובליקנים מזהמים.
- 5.צחי 04/11/2021 17:50הגב לתגובה זוהנזק שהריבית האפסית גרמה הוא בלתי יאמן בכל יום שעובר.
- 4.כתבה טובה (ל"ת)גגג 04/11/2021 09:55הגב לתגובה זו
- 3.ברק 04/11/2021 09:45הגב לתגובה זולטווח הקצר בארה"ב כי היא תדחוף את הבנקים לקנות אג"חים מהציבור במקום מהאוצר ולייצר כסף. יש כלכך הרבה חוב ממשלתי בידי הציבור... אחד מהמנהלים של ההרחבה הכמותית לשעבר בפד מנהל בלוג שבו הוא הסביר עד כמה המערכת התעוותה בגלל ההתערבות הממשלתית והכלים של הפד חסרי תועלת. אגב, העלייה במאגרים של הנפט נגרמת בגלל שהכלכלה האמריקנית נכנסה להאטה\מיתון עכשיו כשהוא יורד יש סיכוי שהמערכת תתאזן. אנחנו גם בסוף מחזור הסחורות, כשעסקים שהזמינו בזמן המשבר פי שלוש או ארבע ממה שהיו צריכים עכשיו מוצפים במוצרים כשלציבור בארה"ב לא נשאר כרגע הון לקנות. כל עוד לא הריבית לא תעלה הוולכת להיות ירידת מחירים די דרמטית וכנראה גם ירידה ברווחים שתוביל אולי לתיקון במניות.
- 2.תומר 04/11/2021 09:42הגב לתגובה זואז הריבית תעלה קצת, זה לא עדיין לא יהווה אלטרנטיבה למניות
- היא לא תעלה אלה תטוס. (ל"ת)עמך 04/11/2021 19:39הגב לתגובה זו
- 1.תודה. (ל"ת)יוסי. 04/11/2021 09:29הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
אנבידיה סעודיה; קרדיט: רוי שיינמןמנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
שיתוף פעולה בין xAI של אילון מאסק, Nvidia ו-Humain הסעודית ימנף את סעודיה למוקד טכנולוגי גלובלי; האם ישראל תצליח לגשר על פער התשתיות מול היוזמה האזורית?
במסגרת פורום ההשקעות האמריקאי-סעודי שנערך לאחרונה בוושינגטון, הכריזו אילון מאסק מנכ"ל xAI וג׳נסן הואנג מנכ"ל Nvidia על הקמת מרכז נתונים ענק בערב הסעודית, בשיתוף חברת Humain המקומית. המרכז צפוי לצרוך 500 מגה-ואט, כמות חשמל המספיקה למאות אלפי בתים, אך ייעודו שונה: תמיכה באימון מודלים של בינה מלאכותית מתקדמת. מהלך זה הוא חלק ממגמה רחבה: סעודיה בונה תשתית בינה מלאכותית נרחבת, לא רק ככלי אזרחי אלא כבסיס ליכולות השפעה גיאופוליטיות ואסטרטגיות. מגמה זו דורשת מישראל, עם כל עוצמתה הטכנולוגית, לשאול את עצמה אם היא מוכנה לשלב הבא.
בשנים האחרונות ערב הסעודית רותמת את קרנות העושר שלה, את שטחה ואת משאביה האנרגטיים לטובת בניית תשתית טכנולוגית רחבה. לצד xAI ו-Nvidia, גם אמזון, AMD, סיסקו ו-Blackstone השקיעו לאחרונה בפרויקטים מקבילים של דאטה סנטרים ויכולות AI. חלק מהפרויקטים אף חורגים מגבולות סעודיה, עם פריסת פעילות באיחוד האמירויות. הבחירה בסעודיה אינה מקרית. מדובר במדינה שניחנת בשטח עצום, גישה נוחה לאנרגיה זולה והחשוב מכל – מימון נדיב ורגולציה נוחה. בעוד שבמערב קיימות מגבלות רבות, סעודיה מציעה פתרון כולל: אירוח תשתית חומרה, ניהול פעילות מקומית, ומתן אפשרות לחברות גלובליות לפעול בקצב ובקנה מידה שונים לגמרי.
הצירוף בין שבבי AI מתקדמים (כגון סדרת Blackwell של Nvidia), מרכזי נתונים רבי-עוצמה ושותפויות ממשלתיות הופך את סעודיה לא רק ללקוחה אלא לשחקנית תשתית. נכון לשנת 2025 דווח כי Humain כבר קיבלה את המשלוח הראשון של אלפי שבבים מתקדמים, בהסכמה רגולטורית מהאמריקאים, עם מגבלות שנועדו למנוע העברת טכנולוגיה לסין.
ישראל עדיין בזירה, אך צריכה להגביר הילוך
חשוב להבהיר: ישראל אינה מחוץ למגרש. עם תעשיית סטארט-אפים עשירה, מעל 2,000 חברות AI פעילות ותרומה מהותית לעולמות הביטחוניים והאזרחיים, ישראל היא עדיין מוקד גלובלי לחדשנות. אלא שתחום התשתיות הפיזיות של AI – כוח חישוב, מרכזי נתונים גדולים ושליטה בשרשראות ייצור של שבבים, הוא תחום שבו נדרשת קפיצת מדרגה. תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית שהושקה בישראל כוללת השקעות במחקר, יישומים אזרחיים וביטחוניים, ופיתוח ידע, אך לא כוללת בשלב זה מהלך כולל להקמת תשתית חישוב לאומית בקנה מידה שמתקרב לפרויקטים המפרציים. לפי נתוני Deloitte, רק כ-13% מההשקעות בתחום מופנים כיום בישראל לתשתית חומרה וענן.
- האנליסט שהפך לגורו: "מסיבת ה-AI התחילה ואנחנו רק בהתחלה"
- "אנליסט AI" - מי החברה שמנסה להחליף אנליסטים ומנהלי השקעות בבינה מלאכותית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השליטה בתשתית החישוב, כלומר ביכולת לאמן מודלים מתקדמים בצורה עצמאית, להחזיק במאגרים מאובטחים, ולהפעיל עיבוד מקומי ללא תלות בשחקנים חיצוניים, הופכת לאחד המרכיבים הקריטיים בכלכלה ובביטחון. סעודיה מזהה את זה ופועלת בנחישות. ישראל, עם כל ההובלה בתחומים אחרים, עדיין מתמקדת בעיקר בשכבת האפליקציה. מבחינה ביטחונית, ההשלכות ברורות: היכולת לאמן מודלים גדולים, לנהל דאטה סנטרים עם רמת אבטחה גבוהה, ולשלוט במעבדות עיבוד מקומיות, לא נופלת בחשיבותה מהחזקת צי או מערך מטוסי חמקן. תשתית חישוב היא תשתית אסטרטגית.
