רשות המסים ממשיכה לתפוס חשבונות בנק לא מדווחים בחו"ל
רשות המסים ממשיכה במבצע מעצרים של אנשים המחזיקים בחשבונות בנק בחו"ל ולא מדווחים עליהם.
היום הודיע בית משפט השלום בתל אביב, כי הוא משחרר בתנאים מגבילים את יורי גכט, תושב תל אביב, בחשד שלא דיווח על כך שבשנים 2019-2004 החזיק חשבונות בנק בלוקסמבורג ובשוויץ, בהיקף של לא פחות מ-64 מיליון שקל, שהניבו לו רווחים בסכום של 8 מיליון שקל, שאף עליהם לא דיווח לרשויות המס. בית המשפט הטיל עליו ערבות עצמית של 200,000 אלף שקל וערבות בנקאית של 200 אלף שקל.
בנוסף, אריה לוי, תושב חיפה, הובא לבית משפט השלום בחיפה, בחשד לאי דיווח על חמישה חשבונות בנק שונים באי ג'רזי (Jersey Island), בהיקף כספי של 12.8 מיליון שקל. על פי החשד, בין השנים 2017 ועד היום לא דיווח לוי על קיומם של החשבונות ולא על ההכנסות שנבעו לו מריבית. בית משפט שחרר את החשוד בתנאים מגבילים בהם, ערבות עצמית של 200 אלף שקל וצו עיכוב יציאה מהארץ למשך 180 יום.
לפני כשבועיים, רות ברברה סלייטר, תושבת רמת השרון, הובאה גם היא בפני בית משפט השלום בחיפה, בגין אי דיווח על חשבונות בנק בקנדה בהיקף של כ-3 מיליון שקל. בית המשפט שחרר את סלייטר בתנאים מגבילים בהם, התחייבות כספית של 200 אלף שקל וצו עיכוב יציאה מהארץ ל-180 יום.
- 3.קש 22/12/2019 10:55הגב לתגובה זועל פי דעתי חלק מבעלי החש' הם ח"כ "וקשה" לתפוס אותם וכדי שהציבור לא ישאל למה אז כאילו תופסים מידי פעם.
- 2.משה 22/12/2019 04:08הגב לתגובה זוהאם ביבי שלם מס כנידרש על רווחיו בנושא הצוללות ועל קבלת רווחים בסך 16 מליון ש"ח? אם לא, יש לנקוט בכל האמצעים לקבל מס על רווחים אלו.
- 1.כל הכבוד ..הגיע הזמן שכולם ישלמו מס כחוק (ל"ת)דודי 19/12/2019 13:32הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
