שר האוצר משה כחלון
צילום: נעם ריבקין פנטון

ההאטה בצמיחת התמ"ג נמשכת, הגרעון הלאומי קפץ פי 5

הלמ"ס פרסמה את נתוני החשבונות הלאומיים של ישראל לשנת 2018, מהם עולה כי נרשמה נרשמה האטה בתמ"ג וגרעון המדינה הגיע לסכום של כ-31.7 מילארד שקל
נועם בראל | (2)
נושאים בכתבה גרעון למ"ס

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה הבוקר את נתוני החשבונות הלאומיים של ישראל לשנת 2018, מהם עולה כי נרשמה גם בשנה החולפת נרשמה האטה בתוצר המקומי הגולמי וגרעון המדינה הגיע לסכום של כ-31.7 מילארד שקל - גבוה פי 5 מהגרעון בשנת 2017.

על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2018 הסתכם הגרעון בחשבון השוטף של המגזר הממשלתי ב- 31.7 מיליארדי שקל, וזאת, בהשוואה לגרעון של 6.3 מיליארד שקל ב-2017 ושל 9.7 מיליארד שקל ב- 2016. את העלייה בגירעון הממשלתי מייחסים בלמ"ס ליציבות בהכנסות השוטפות לעומת עלייה של 5.3% בהוצאות השוטפות. הגירעון הכולל במגזר הממשלתי, הכולל גם את הגירעון בחשבון ההון, הגיע ב- 2018 ל- 3.3% מהתוצר. זאת, בהשוואה ל- 1.0% מהתוצר בשנת 2017 ול- 1.4% מהתוצר בשנת 2016.

עוד עולה מהנתונים כי התוצר המקומי הגולמי, אשר משקף את ערך הנטו של כלל הסחורות והשירותים שיוצרו בישראל במחירים קבועים, עלה בשנת 2018 ב-3.3%, לאחר עליות של 3.5% ב-2017 ושל 4% ב-2016. התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-2018 ב-1.3% במחירים קבועים, לאחר עלייה של 1.5% ב-2017 ושל 2% ב-2016.

ההכנסה המקומית הריאלית (התמ"ג בתוספת רווחים או הפסדים משינויים בתנאי הסחר עם חו"ל) עלתה ב-2.5% בשנת 2018 – כך שההפסד מתנאי הסחר כאחוז מהתמ"ג היה 0.7% עקב ההרעה בתנאי הסחר. זאת, בהמשך להרעה בתנאי הסחר בשנת 2017 הפסד של 0.4% מהתמ"ג והטבה בתנאי הסחר בשנת 2016 אז חל רווח של 0.8% מהתמ"ג.

נקודת האור בנתוני הלמ"ס מגיעה מנתוני ההכנסה הפרטית הפנויה המותאמת לנפש אשר עלתה ב-2018 ב-4.5% לאחר עלייה של 0.2% ב-2017 ועלייה של 3.8% ב-2016. שיעור החיסכון הפרטי הנקי הגיע ב-2018 ל-16.5% מההכנסה הפרטית הפנויה המותאמת, בהשוואה ל-14.5% ב-2017 ול-15.9% ב-2016. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אין הכנסות מנדלן כחלון הבריח משקיעים מה הפלא=מיתון (ל"ת)
    ו 23/03/2019 09:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא לדאוג .. נתניהו עשה גרעון ..... והולך הביתה.... (ל"ת)
    שימי 10/03/2019 13:34
    הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.