למרות עודפי הגבייה במשק - חכו רגע עם הורדת מסים
עודפי גביית המס במשק, שעשויים להגיע ל-14 מיליארד שקל עד סוף השנה, הצליחו לעורר את הדמיון של מקבלי ההחלטות ולשקול הורדת מסים, הגדלת תקציב הביטחון או הורדת החוב של המשק הישראלי. עם זאת, בבנק ישראל מבהירים כי אי אפשר להשתמש באותם עודפים להורדת המס.
יצאנו לשטח כדי לבדוק:
- 10.צביקה 22/10/2017 20:29הגב לתגובה זוהאבטלה הכי נמוכה מזה עשרות שנים. שכר ממוצע במשק גבוהה. הנטו למעמד הבניים ,עלה בשנתיים האחרונות. דיור בר השגה ,לזכאי מחיר למשתכן. חוק שכירות הוגנת ,הוזיל מחירי שכירות. כחלון קיבל מנדט מהעם ,בהחירות יתחזק 30 מנדטים לפחות =30% ירידות מחירי דיור
- בן אהרון 23/10/2017 09:55הגב לתגובה זולדעתי המיקצועית, כל נושא הדיור מנוהל משיקולים של פירסום ותקשורת: להציג התכווצות שוק הדיור כהישג גדול של שר האוצר זה טעות וחוסר הבנה שאפשר למכור לציבור שלא ממש מבין במה דברים אמורים. אולי השכר הממוצע עולה אבל הקיטוב או הפערים גדלים: כלומר: כל החלשים מריעים מחוסר הבנה לשר האוצר, הם המפסידים הגדולים: החוכמה של שר האוצר שהוא מצליח לרתום אותם לטובתו למרות מצבם הרע שנהיה עוד יותר רע.
- 9.fishko 22/10/2017 14:49הגב לתגובה זוכאשר אתם מעלים מסים, גם אני מעלים מסים
- 8.fishko 22/10/2017 14:46הגב לתגובה זוהוא לבטח בונה על הגדלת שכר בבנק ישראל וניפוח הפנסיה התקציבית המפלצתית שהוא ארגן לעצמו
- 7.שר האוצר: נתנו לחתול לשמור על השמנת: כלכלה בחירות נטו. (ל"ת)בן אהרון 22/10/2017 14:43הגב לתגובה זו
- 6.פוליטיקאי בישראל חושב רק על הבחירות הבאות והכיסא שלו. (ל"ת)בן אהרון 22/10/2017 14:42הגב לתגובה זו
- בן ציון 22/10/2017 20:24הגב לתגובה זוהוזיל מחירי צהרונים ,הוזיל מוצרי בשר. הוזיל :הנעלה,הלבשה,מחירי סמרטפונים. הוזיל מחירי דיור ושכירות ,מחיר למשתכן הוזיל לזוג צעיר ,500 אלף שרל ממחיר שוק. העלה :שכר מינימום ,קשישים ,נכים ,חיילים נטו כחלון,נטו הכסף חוזר לציבור
- 5.לצפות מפוליטיקאים שלנו לחשוב זה קצת מוגזם. רק הכסא. (ל"ת)בן אהרון 22/10/2017 14:42הגב לתגובה זו
- 4.להחזיר למי ששילם לא לגנבים החרדים,מתנחלים,מגזר ציבורי (ל"ת)טוני 22/10/2017 14:37הגב לתגובה זו
- די לשנאה 29/10/2017 22:02הגב לתגובה זוהכי קל לכתוב לגנבים החרדים והמתנחלים.... ,למה לא אם אפשר להשמיץ ציבור שלם בחינם, יש אנשים שזה עושה להם הכי טוב בחיים, וזה ההנאה שלהם, וזה מסמל את רמת המשכל והאושר שלהם בחיים. עכשיו לגוף העניין, תדע לך שרוב החרדים והמתנחלים משלמים הרבה הרבה מיסים כחוק והם מניעים את המשק הישראלי, בכוח הקנייה שלהם, רוב מעלימי המס הם חילונים וחילונים, כמו שרואים בחקירות המשטרה. די לשקר ולשנאה !!!!!!!!!
- 3.כלכלן 22/10/2017 13:22הגב לתגובה זוואח"כ להוריד את המע"מ בהדרגה ל- 15% .
- יהיה טוב 22/10/2017 13:58הגב לתגובה זוזאת כמעט הדרך היחידה היעילה לקבל מס מההון השחור
- 2.ברגר 22/10/2017 12:59הגב לתגובה זוכי הורדת מס זהו אלמנט הלקוח מחופש כלכלי מקפיטליזם. וזה מפחיד מאד מאד את הקומוניסטים
- 1.לעניות דעתי 22/10/2017 11:45הגב לתגובה זולמכור דירות ולהשקיע בבורסה . וגם נגיש למשה אשר דו"ח מטופש על מחזור פצפון.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
