משה כחלון
צילום: אלעד מלכה
TV

למרות עודפי הגבייה במשק - חכו רגע עם הורדת מסים

עודפי גביית המס בשוק המקומי עשויים לשחק לידי הפוליטיקאים לגריפת הון פוליטי.  הנה כמה נקודות למחשבה
גיא בן סימון | (14)

עודפי גביית המס במשק, שעשויים להגיע ל-14 מיליארד שקל עד סוף השנה, הצליחו לעורר את הדמיון של מקבלי ההחלטות ולשקול הורדת מסים, הגדלת תקציב הביטחון או הורדת החוב של המשק הישראלי. עם זאת, בבנק ישראל מבהירים כי אי אפשר להשתמש באותם עודפים להורדת המס. 

יצאנו לשטח כדי לבדוק:

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    צביקה 22/10/2017 20:29
    הגב לתגובה זו
    האבטלה הכי נמוכה מזה עשרות שנים. שכר ממוצע במשק גבוהה. הנטו למעמד הבניים ,עלה בשנתיים האחרונות. דיור בר השגה ,לזכאי מחיר למשתכן. חוק שכירות הוגנת ,הוזיל מחירי שכירות. כחלון קיבל מנדט מהעם ,בהחירות יתחזק 30 מנדטים לפחות =30% ירידות מחירי דיור
  • בן אהרון 23/10/2017 09:55
    הגב לתגובה זו
    לדעתי המיקצועית, כל נושא הדיור מנוהל משיקולים של פירסום ותקשורת: להציג התכווצות שוק הדיור כהישג גדול של שר האוצר זה טעות וחוסר הבנה שאפשר למכור לציבור שלא ממש מבין במה דברים אמורים. אולי השכר הממוצע עולה אבל הקיטוב או הפערים גדלים: כלומר: כל החלשים מריעים מחוסר הבנה לשר האוצר, הם המפסידים הגדולים: החוכמה של שר האוצר שהוא מצליח לרתום אותם לטובתו למרות מצבם הרע שנהיה עוד יותר רע.
  • 9.
    fishko 22/10/2017 14:49
    הגב לתגובה זו
    כאשר אתם מעלים מסים, גם אני מעלים מסים
  • 8.
    fishko 22/10/2017 14:46
    הגב לתגובה זו
    הוא לבטח בונה על הגדלת שכר בבנק ישראל וניפוח הפנסיה התקציבית המפלצתית שהוא ארגן לעצמו
  • 7.
    שר האוצר: נתנו לחתול לשמור על השמנת: כלכלה בחירות נטו. (ל"ת)
    בן אהרון 22/10/2017 14:43
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    פוליטיקאי בישראל חושב רק על הבחירות הבאות והכיסא שלו. (ל"ת)
    בן אהרון 22/10/2017 14:42
    הגב לתגובה זו
  • בן ציון 22/10/2017 20:24
    הגב לתגובה זו
    הוזיל מחירי צהרונים ,הוזיל מוצרי בשר. הוזיל :הנעלה,הלבשה,מחירי סמרטפונים. הוזיל מחירי דיור ושכירות ,מחיר למשתכן הוזיל לזוג צעיר ,500 אלף שרל ממחיר שוק. העלה :שכר מינימום ,קשישים ,נכים ,חיילים נטו כחלון,נטו הכסף חוזר לציבור
  • 5.
    לצפות מפוליטיקאים שלנו לחשוב זה קצת מוגזם. רק הכסא. (ל"ת)
    בן אהרון 22/10/2017 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    להחזיר למי ששילם לא לגנבים החרדים,מתנחלים,מגזר ציבורי (ל"ת)
    טוני 22/10/2017 14:37
    הגב לתגובה זו
  • די לשנאה 29/10/2017 22:02
    הגב לתגובה זו
    הכי קל לכתוב לגנבים החרדים והמתנחלים.... ,למה לא אם אפשר להשמיץ ציבור שלם בחינם, יש אנשים שזה עושה להם הכי טוב בחיים, וזה ההנאה שלהם, וזה מסמל את רמת המשכל והאושר שלהם בחיים. עכשיו לגוף העניין, תדע לך שרוב החרדים והמתנחלים משלמים הרבה הרבה מיסים כחוק והם מניעים את המשק הישראלי, בכוח הקנייה שלהם, רוב מעלימי המס הם חילונים וחילונים, כמו שרואים בחקירות המשטרה. די לשקר ולשנאה !!!!!!!!!
  • 3.
    כלכלן 22/10/2017 13:22
    הגב לתגובה זו
    ואח"כ להוריד את המע"מ בהדרגה ל- 15% .
  • יהיה טוב 22/10/2017 13:58
    הגב לתגובה זו
    זאת כמעט הדרך היחידה היעילה לקבל מס מההון השחור
  • 2.
    ברגר 22/10/2017 12:59
    הגב לתגובה זו
    כי הורדת מס זהו אלמנט הלקוח מחופש כלכלי מקפיטליזם. וזה מפחיד מאד מאד את הקומוניסטים
  • 1.
    לעניות דעתי 22/10/2017 11:45
    הגב לתגובה זו
    למכור דירות ולהשקיע בבורסה . וגם נגיש למשה אשר דו"ח מטופש על מחזור פצפון.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.