עקרון ההקבלה נסוג בפני סעיף 86 לפקודה - פס"ד ד"ר יהודה שנהב
בעמ"ה 02-1013 ד"ר יהודה שנהב נבחנו בין היתר השלכות המס של הסדר שמכוחו מוחל בעל שליטה (שהוא נושה) על חוב שמגיע לו מחברה בשליטתו.
בעמ"ה 02-1013 ד"ר יהודה שנהב ואח' נ' פקיד השומה ת"א 3, נבחנו בין היתר השלכות המס של הסדר שמכוחו מוחל בעל שליטה (שהוא נושה) על חוב שמגיע לו מחברה בשליטתו.
ד"ר יהודה שנהב (להלן: "המערער") רכש את מלוא הון המניות המונפק של אווז ישראל בע"מ (להלן: "החברה") מכוח הסדר נושים שאושר על ידי בית המשפט ביום 26.11.1992 (להלן: "הסדר הנושים").
בדוחות הכספיים של החברה ליום 31.12.1993 נכללה יתרת זכות בסך 5,002,298 ש"ח על שם המערער, וניתן הסבר כי מדובר בהתחייבויות "שהומחו לבעלי עניין במסגרת הסדר נושים".
בשנת המס 1997 נכרת בין המערער לבין החברה הסכם מחיקת חוב בסך 3,390,995 ש"ח (שאחר כך עודכן לסכום של 4,000,000 ש"ח, נכון ליום 31.12.1997), והמערער ביקש לקזז את הפסד ההון מרווח הון שנצמח לו בשנת המס 1997 מהחלפת מניות של מגדל חברה לביטוח בע"מ במניות של לאומי אחזקות ביטוח בע"מ.
פקיד השומה (להלן: "המשיב") לא קיבל את הצהרת המערער והוסיף לשומה בשנת 1994 סך של 5,002,298 ש"ח כהכנסה ממחילת חוב ספקים, ונוסף על כך לא התיר למערער את קיזוז הפסד ההון הנטען בשנת 1997 ממחילת החוב לחברה.
ביום 26.2.2012 ניתן בבית המשפט המחוזי פסק הדין (השופט מגן אלטוביה) ונקבע כי נתקבל הערעור ככל שהוא מתייחס לשנת המס 1994 (אין הכנסה מהסדר הנושים), ונדחה הערעור ככל שהוא מתייחס לשנת המס 1997 (אין הפסד הון בשל המחילה לחברה).
דחיית הערעור באשר להפסד ההון נעשתה על רקע היחסים המיוחדים שבין המערער לחברה, ועל פי סמכותו של פקיד השומה להתעלם מכל עסקה (לרבות עסקה חוקית) שהמחוקק רואה בה עסקה בלתי לגיטימית בהקשר הפיסקאלי.
המערער לא השלים עם החלטתו של השופט אלטוביה, ככל שהתייחסה להפסד ההון שנתבע לקיזוז, ופנה לבית המשפט העליון.
ביום 27.4.2014 ניתן פסק הדין בבית המשפט העליון (ע"א 4060/12), ושלושת השופטים קבעו - פה אחד - כי בנסיבות העניין צדק המשיב, בקבעו כי מחילת החוב היא בגדר עסקה מלאכותית במובן סעיף 86 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, אשר תכליתה המרכזית הייתה להימנע מתשלום מס.
משכך רשאי היה המשיב להתעלם מיתרון המס שביקש המערער להשיג - בדרך של קיזוז רווח ההון שנצמח לו מעסקת החלפת המניות כנגד הפסד ההון (הנטען) בשל מחילת החוב - ובדין דחה בית המשפט המחוזי את הערעור בסוגיה זו.
השופט עמית העיר בפסק הדין כי מחילת חוב ללא תמורה היא פעולה "חשודה" בפני עצמה, לא כל שכן כשמתקיימים יחסים מיוחדים בין הצדדים, ובעיקר כאשר עיתוי המחילה הוא סמוך לרווח ההון שמומש בעסקה אחרת, וסכום המחילה תואם את סכום רווח ההון.
בהינתן כל אלה (לדברי השופט עמית) עובר נטל השכנוע אל המערער, שלא הצליח להרימו, ועל כן דין הערעור להידחות.
גם מי שמקבל את כל נימוקי בית המשפט כלשונם יתקשה להבין (לטעמנו) כיצד הכיר פקיד השומה במחילה כהכנסה חייבת בשומות של החברה, שעה שלא התיר למערער לקזז את הפסד ההון. בכך נוצרה א-סימטריה שהשופט עמית לא נתן לה כנראה משקל יתר, בציינו כי המערער יכול היה לעתור לביטול ההכרה במחילה כהכנסה של החברה ולא עשה כן.
פשפשנו בזיכרוננו והעלינו את החלטתה של השופטת ב' אופיר-תום מיום 4.3.1998, בעמ"ה 91/96 (אקסא סחר בע"מ נגד פקיד שומה ת"א 3).
באותו מקרה בעל השליטה במערערת פרע לבנק סכום ערבות בגין הלוואה שנטלה המערערת מהבנק לצורך מימון עסקיה ולא יכולה הייתה לפרוע עקב מצבה הקשה, ודרש את סכום הערבות כהפסד הון.
פקיד השומה לא תקף את הפסד ההון (בידי בעל השליטה) אך קבע כי מדובר בחוב שנמחל או שומט, ולפיכך יש לחייב במס סכום חוב זה בידי המערערת אף על פי שלא קיבלה מבעל השליטה כל מסמך בדבר מחילת החוב.
באותו מקרה קבע בית המשפט (המחוזי) כי נכון עשה המשיב כאשר החליט (בנסיבות העניין) ליישם את עקרון ההקבלה שהוא עקרון יסוד בדיני המס, וראה בהפסד ההון שתבע בעל השליטה בתיקו האישי כהכנסה חייבת בתיק המערערת.
הכותב - ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות' רואי חשבון
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
