לאחרונה נכתב ודובר רבות על המטבע הווירטואלי ביטקוין. המטבע הווירטואלי צבר פופולריות הולכת וגוברת במהלך השנים האחרונות, ובשנת 2013 הפך לטרנד החם ביותר בעולם הפיננסים כשערכו שבר שיאים הודות לביקוש אדיר בקרב משקיעים ברחבי העולם. עם זאת, מסתבר כי הביטקוין אינו לבדו וברשת ידועים ונסחרים כ-70 מטבעות וירטואליים נוספים המבססים את פעילותם על הקוד הבסיסי שלפיו פועל הביטקוין. בהקשר זה ראוי לציין מטבע וירטואלי בולט נוסף - ה"ליטקוין" אשר שווי מטבעותיו בשוק מוערך בכ-600 מיליון דולר. במאמר זה נבחן את השלכות המס העשויות לעלות במסגרת מסחר במטבעות הווירטואליים, אך רגע לפני כן נסביר בקצרה מהו מסחר במטבעות וירטואליים וכיצד רגולטורים בישראל ובעולם מתייחסים אליהם. מסחר במטבע וירטואלי מטבעות וירטואליים הם מטבעות דיגיטליים מבוזרים המבוססים על רשתות תקשורת באינטרנט. בשונה מהמטבעות ה"מסורתיים", המטבעות הווירטואליים אינם מופקים או מנוהלים על ידי ממשלה, בנק מרכזי של מדינה, אדם או גוף כלשהו וככאלה הם אינם הליך חוקי של אף מדינה. מטבעות הביטקוין ומטבעות וירטואליים אחרים נשמרים ב"ארנקים". הארנק יכול להיות מאוחסן במחשב מקומי או על שרת מרוחק. הארנק שומר את המידע על כמות הכסף שיש למשתמש מסוים, ובדומה לחשבון בנק אפשר להעביר אליו וממנו כסף. מערכת המטבעות הווירטואליים היא מערכת מבוזרת: כל אחד יכול להחזיק ארנק משלו ולכתוב בו תוכן ככל העולה על רוחו. המערכת צריכה עדיין להבטיח שתשלומים לא ימציאו מטבעות שלא קיימים, ושסכום שהועבר בתשלום אכן נגרע מארנק המקור (ולא יוכל לשמש בתשלום נוסף מארנק המקור). השימוש במטבעות הווירטואליים בכלל ובביטקוין בפרט הפך נפוץ, ועסקים בכל רחבי העולם מבצעים באמצעותם עסקאות - גם בנכסים מוחשיים, וביניהם רכישת מוצרי יוקרה ונדל"ן. דוגמה לכך היא רכישת וילה שנעשתה לאחרונה באי באלי תמורת 1,000 ביטקוין (כ-600,000 דולר). היתרונות בשימוש במטבעות וירטואליים על פני מטבעות מסורתיים ברורים: העברה חינמית, מידית, מאובטחת, אנונימית ופשוטה לכל נקודה בעולם שמחוברת לאינטרנט (בדומה לשליחת מייל). מנגד, המטבעות הווירטואליים ניצבים בפני קשיים בדרכם להפוך למטבעות הנהנים מאמון בין לאומי נרחב. הסיבה העיקרית לכך היא התנודתיות הרבה בשעריהם ברמה אשר כמעט שאינה קיימת במטבעות רגילים. כך למשל בסוף נובמבר 2013 הגיע שער הביטקוין לכ-1,200 דולר ובתחילת דצמבר 2013 ירד ל-750 דולר ואף למטה מזה. התנודתיות גבוהה יותר במטבע הליטקוין - בתחילת שנת 2013 היה מטבע אחד של ליטקוין שווה שבעה סנט, ובתחילת שנת 2014 שוויו עלה פי 328 ל-23 דולר. המטבעות הווירטואליים ורגולציה נכון לשנת 2014, אין גישה אחידה בעולם בכל הקשור לרגולציה של השימוש במטבעות וירטואליים כמטבעות. המטבעות הווירטואליים עדיין נחשבים בקרב חלק מהרגולטורים במדינות השונות למטבעות החשודים בקשר לגורמים עבריינים, ומעוררים חשש אצל בנקאים בכל הקשור לעמידה בדרישות החוק כנגד הלבנת הון,‏ אם כי ישנן אף גישות הרואות בהם מהלך חיובי. הבנק האירופי סקר את ביטקוין וקבע בין השאר שלא מדובר בתרמית פונזי אך מדובר בהשקעה בסיכון גבוה, בגרמניה ביטקוין הוא "מטבע פרטי",‏ כלומר אינו הילך חוקי, אך יכול לשמש בסוגי עסקאות שונות. בסוף שנת 2012 קיבל ביטקוין מהרשויות האירופאיות מעמד רשמי של ספק אמצעי תשלום בעל קידומת בנק בין לאומית, שמציב אותו במעמד שווה לשירות התשלומים פייפאל. ביטקוין יכול להנפיק כרטיסי חיוב, לבצע העברות בנקאיות לבנקים אחרים ולהפקיד כסף בחשבונות של לקוחות. אך למרות ניסיונות רבים לשינוי המצב, הביטקוין אינו מוכר באף מדינה ממדינות העולם כמטבע שקיימת חובה להסכים לקבלו כתשלום. ‏ ב-19 בפברואר 2014 התייחסו לראשונה באופן רשמי רגולטורים ישראליים לסוגיה זו בהודעה שפרסמו לציבור, שבה פירטו את הסיכונים הקיימים בשימוש במטבעות וירטואליים. הרגולטורים, בנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עם רשות המסים, הרשות לניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור המליצו לציבור ששוקל שימוש במטבעות וירטואליים מבוזרים להבין את הסיכונים הגלומים בשימוש בהם. השלכות המס העולות ממסחר במטבעות וירטואליים רשויות המס בישראל טרם הביעו את עמדתן בעניין השלכות המס העולות ממסחר במטבעות וירטואליים. עם זאת, נבקש להדגיש כי בפני רשויות המס עומדת בעיה מהותית שאיתה יידרשו להתמודד, וזאת עוד בטרם יתמודדו עם השלכות המס העולות מאופן המסחר במטבעות האמורים. כיצד יוכלו רשויות המס להתחקות אחר העסקאות הנעשות במטבעות הווירטואליים? הרי עסקאות אלה נעשות באמצעות רשת האינטרנט כשהן אנונימיות, ולאף רשות רגולטורית אין מידע מלא עליהן. האם הכנסות ממסחר במטבעות וירטואליים חייבות במס בישראל? פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובעת כי הכנסתו של תושב ישראל, בין שהוא יחיד ובין שהוא חברה, תהיה חייבת במס בישראל בין שהיא הופקה או שנצמחה בישראל ובין שמחוץ לישראל. הכנסתו של תושב חוץ תהיה חייבת במס בישראל רק אם היא הופקה או נצמחה בישראל. משכך הם פני הדברים, נראה כי אין חולק שתושב ישראל יהיה חייב במס על הכנסות שינבעו לו ממסחר במטבעות וירטואליים, ככל שיהיה להכנסה מקור חיוב. מטבעות וירטואליים בראי הפקודה הפרשי שער מוגדרים בפקודה כדלהלן: "'הפרשי שער' - סכום שנוסף עקב שינוי בשער החליפין לקרן מילווה, שהיא פקדון במטבע חוץ או שהיא הלוואה שיש להחזירה במטבע חוץ". מההגדרה עולה כי הפרשי שער הם כל סכום שנוסף עקב שינוי בשער חליפין של מטבע. ואולם, האם ניתן לראות במטבעות הווירטואליים "מטבע"? בפקודה אין הגדרה ספציפית למונח "מטבע" ובהודעה שפרסמו הרגולטורים נקבע כי אין לראות בהם מטבע (חרף השימוש במונח "מטבע וירטואלי"). גם בדין הכללי התשובה אינה ברורה כלל ולא נקבעו מסמרות כי מטבע חייב להיות תחת פיקוחה של מדינה כלשהי. משכך הם פני הדברים עשויות להישמע טענות לכאן ולכאן. ככל שנגיע למסקנה כי המטבעות הווירטואליים נכנסים להגדרת "מטבע" הרי ההכנסה מהמסחר בהם תסווג במישור הפירות, וככל שנגיע למסקנה כי הם אינם נכנסים להגדרת "מטבע" יש לבחון אם הם נכנסים לתחולת מישור ההון. הדין בכל אחד מהמקרים יהיה שונה הן לעניין הכנסות והן לעניין הפסדים. הכנסה במישור הפירות תיסוף בשער מטבע מהווה מקור הכנסה במישור הפירות. כך לדוגמה אם נרכש מטבע וירטואלי תמורת 1 ש"ח ובתום השנה שוויו עלה לארבעה ש"ח, הרי נוצרה הכנסה מהפרשי שער של שלושה ש"ח. בהתאם להוראות הפקודה יש להכיר בהכנסה זו גם אם לא נמכר המטבע בפועל אלא ההכנסה היא "על הנייר". נוסף על כך, נראה כי דרך חישוב ההכנסה אינה פשוטה כלל וכלל מאחר שאין משק מוסדר לפעילות המטבעות הווירטואליים. ראוי לציין כי במקרים מסוימים הפרשי השער הנובעים משווי המטבעות הווירטואליים יהיו פטורים ממס. לשם כך ההשקעה במטבעות הווירטואליים צריכה להתבצע בידי יחיד שלא דרש הוצאות מימון על רכישתם ושעמד בתנאים נוספים. ככל שההכנסה פטורה ממס עשויה לעלות טענה כי היחיד אינו צריך כלל לדווח על ההכנסה לרשות המסים. בכל מקרה אחר, ההכנסה בידי חברה תתחייב במס חברות ובידי יחיד בשיעור מס שולי. ההשקעה במטבעות הווירטואליים יכולה להניב הפסדים. במקרה זה הפסד מירידה בשער המטבע עשוי להוות הפסד שאפשרויות הקיזוז שלו מוגבלות מאוד. הכנסה במישור ההון פרק ה' לפקודה הדן בהכנסות במישור ההון קובע הגדרה רחבה למונח "נכס" שמכירתו חייבת במס, הכולל בחובו גם מטבעות וירטואליים. בניגוד להכנסה במישור הפירות, במקרה זה מועד החיוב במס יהיה רק במכירת המטבע הווירטואלי. בחישוב רווח ההון מאפשרת הפקודה להכיר בעלות רכישת הנכס (המטבע הווירטואלי) בערכים ריאליים, כלומר בהצמדה למדד. בהגדרת המדד נקבע כי במקרה שבו יחיד רוכש נייר ערך הנקוב במט"ח או צמוד למט"ח יראו את שער המטבע כמדד. נייר ערך מוגדר אף הוא בפקודה וכולל בחובו עסקה עתידית. עשויה לעלות טענה כי מטבע וירטואלי נכנס להגדרת עסקה עתידית, ובמקרה זה יוצמד המטבע הווירטואלי לשער החליפין של עצמו ולא תיווצר כלל חבות במס. אם לא נוכל לטעון כי המטבע הווירטואלי נכנס להגדרת נייר ערך, הסכום שבו עולה התמורה על העלות הצמודה למדד חייב במס. רווח הון בידי חברה חייב במס חברות ובידי יחיד בשיעור שלא יעלה על 25% (בשונה מהכנסה במישור הפירות). אם במכירת המטבעות הווירטואליים נוצר הפסד, אפשרויות הקיזוז שלו רבות יותר (ביחס להכנסה במישור הפירות), ואת ההפסד ניתן לקזז כנגד הכנסות אחרות במישור ההון ממכירת נכסים בישראל ומחוץ לישראל לרבות שבח ממכירת מקרקעין. סיכום במאמר זה עמדנו על השלכות המס מהיבט המשקיעים במטבעות וירטואליים שהם תושבי ישראל (בין שיחידים או בין שחברות) ובחנו את האפשרויות השונות לחייבם במס ואת היתרונות והחסרונות הקיימים בכל אחת מהחלופות. יודגש כי כל האמור במאמר זה הוא על דעת הכותבים בלבד, ומומלץ לפנות לקבל חוות דעת מקצועית לפני שפועלים בתחום המס. הכותבת - מתמחה בתחום המסים