רפורמה במיסוי מקרקעין - הוראת ביצוע 5/2013
ביום 26.12.2013 פורסמה הוראת ביצוע שמבהירה את הרפורמה במיסוי מקרקעין אשר חלקה נכנס לתוקף ב-2013, וחלקה המהותי ייכנס לתוקף בתחילת שנת 2014 כאשר יחולו השינויים המהותיים לעניין פטור בעת מכירת דירת מגורים.
מבוא
ביום 26.12.2013 פורסמה הוראת ביצוע (להלן: "החוזר") שמבהירה את הרפורמה במיסוי מקרקעין אשר חלקה נכנס לתוקף ב-2013, וחלקה המהותי ייכנס לתוקף בתחילת שנת 2014 כאשר יחולו השינויים המהותיים לעניין פטור בעת מכירת דירת מגורים.
במאמר זה נפנה את תשומת הלב לכמה נקודות שבהן לטעמנו יש להבחין בין הפרשנות העולה מהחוזר לבין לשון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק").
חלק מדירת מגורים הקטן מ-1/3 ודירת מגורים בדיירות מוגנת
בשנים 2017-2014 יינתן פטור למי שמחזיק לא יותר מדירת מגורים ועוד 1/3. חלק מדירת מגורים הקטן מ-1/3 לא ייחשב דירת מגורים נוספת. גם דירת מגורים שהושכרה לדייר מוגן לפני שנת 1997 אינה נחשבת לדירת מגורים נוספת.
לפיכך, בעת מכירת חלק מדירת מגורים או דירת מגורים שהושכרה בדיירות מוגנת - לא תהנה המכירה האמורה מפטור מכוח סעיף 49ב(2) לחוק. ואולם, אם החלק מדירת המגורים קטן מ-1/3, או אם דירת המגורים היחידה שיש לי היא דירת מגורים שהושכרה בדיירות מוגנת לפני 1997 - הרי אוכל למכור את חלק דירת המגורים או את דירת המגורים בדיירות מוגנת בפטור ממס לפי סעיף 49ב(2) לחוק, בהנחה שעמדתי בתנאים הנוספים של סעיף 49ב(2) לחוק.
האם יחוברו חלקי דירות מגורים?
באופן עקרוני, אדם שיש לו בתחילת שנת 2014 יותר מדירת מגורים ו-1/3 אינו יכול לנצל את הפטור לעניין מכירה כל 18 חודשים, כפוף להוראות הסעיף והאמור לעיל. נשאלת השאלה לעניין מי שיש לו דירת מגורים ונוסף על כך עוד שני חלקי דירות מגורים שכל אחד מהם הוא 20% מדירת מגורים - האם יש לו 1.4 דירות מגורים או שחלקי דירות המגורים אינם מצטרפים זה לזה?
בחוזר נאמר מפורשות שחלקי דירות המגורים אינם מצטרפים זה לזה.
תשומת הלב לכך שלא יינתן פטור בגין חלקי דירות המגורים, מכיוון שנוצלה ההוראה הקובעת כי חלק מדירת מגורים אינו דירת מגורים וכך לא נפגעה חזקת "דירת מגורים יחידה".
תושב חוץ
תושב חוץ ללא אישור מרשויות המס במדינת תושבתו כי דירתו היחידה היא בישראל - לא ייהנה מפטור ממס שבח בגין מכירת דירתו, כולל פטור לעניין דירת ירושה.
דירות יוקרה
הפטור המקסימלי במכירת דירת מגורים הוא עד 4.5 מיליון ש"ח. נניח שאני מחזיק 70% מדירת מגורים ומוכר את כל חלקי בדירת המגורים. תמורת המכירה היא בסך שבעה מיליון ש"ח, דהיינו התמורה שאקבל היא 4.9 מיליון ש"ח. האם אהיה חייב במס בגין 400,000 ש"ח (4.5 - 4.9), או מכיוון שיש כאן חלק חייב (4.5 - 7) אהיה חייב במס בגין 2.5 מיליון ש"ח?
מכיוון שחלקי הוא 70%, מתוך התמורה שקיבלתי (4.9) אשלם מס על סך של 1.75 מיליון ש"ח (70% X 2.5), כך שבסופו של דבר בגין התמורה שקיבלתי (4.9) החלק החייב הוא 1.75 מיליון ש"ח.
תקופת צינון
לעניין דירות מגורים שנתקבלו במתנה, ישנם כללים עד תום 2013 ומתחילת שנת 2014. הכללים החדשים בגין מכירות משנת 2014 יחולו אף על דירות מגורים שהתקבלו במתנה לפני תחילת שנת 2014 במקרה של בדיקת ניצול פטור. תקופת הצינון בעת בדיקת פטור החל משנת 2014 על דירות מגורים שנתקבלו אף לפני שנת 2014 - תהיה לפני תקופת הצינון החדשה (החל משנת 2014).


מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
