רפורמה במיסוי מקרקעין - הוראת ביצוע 5/2013
ביום 26.12.2013 פורסמה הוראת ביצוע שמבהירה את הרפורמה במיסוי מקרקעין אשר חלקה נכנס לתוקף ב-2013, וחלקה המהותי ייכנס לתוקף בתחילת שנת 2014 כאשר יחולו השינויים המהותיים לעניין פטור בעת מכירת דירת מגורים.
מבוא
ביום 26.12.2013 פורסמה הוראת ביצוע (להלן: "החוזר") שמבהירה את הרפורמה במיסוי מקרקעין אשר חלקה נכנס לתוקף ב-2013, וחלקה המהותי ייכנס לתוקף בתחילת שנת 2014 כאשר יחולו השינויים המהותיים לעניין פטור בעת מכירת דירת מגורים.
במאמר זה נפנה את תשומת הלב לכמה נקודות שבהן לטעמנו יש להבחין בין הפרשנות העולה מהחוזר לבין לשון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק").
חלק מדירת מגורים הקטן מ-1/3 ודירת מגורים בדיירות מוגנת
בשנים 2017-2014 יינתן פטור למי שמחזיק לא יותר מדירת מגורים ועוד 1/3. חלק מדירת מגורים הקטן מ-1/3 לא ייחשב דירת מגורים נוספת. גם דירת מגורים שהושכרה לדייר מוגן לפני שנת 1997 אינה נחשבת לדירת מגורים נוספת.
לפיכך, בעת מכירת חלק מדירת מגורים או דירת מגורים שהושכרה בדיירות מוגנת - לא תהנה המכירה האמורה מפטור מכוח סעיף 49ב(2) לחוק. ואולם, אם החלק מדירת המגורים קטן מ-1/3, או אם דירת המגורים היחידה שיש לי היא דירת מגורים שהושכרה בדיירות מוגנת לפני 1997 - הרי אוכל למכור את חלק דירת המגורים או את דירת המגורים בדיירות מוגנת בפטור ממס לפי סעיף 49ב(2) לחוק, בהנחה שעמדתי בתנאים הנוספים של סעיף 49ב(2) לחוק.
האם יחוברו חלקי דירות מגורים?
באופן עקרוני, אדם שיש לו בתחילת שנת 2014 יותר מדירת מגורים ו-1/3 אינו יכול לנצל את הפטור לעניין מכירה כל 18 חודשים, כפוף להוראות הסעיף והאמור לעיל. נשאלת השאלה לעניין מי שיש לו דירת מגורים ונוסף על כך עוד שני חלקי דירות מגורים שכל אחד מהם הוא 20% מדירת מגורים - האם יש לו 1.4 דירות מגורים או שחלקי דירות המגורים אינם מצטרפים זה לזה?
בחוזר נאמר מפורשות שחלקי דירות המגורים אינם מצטרפים זה לזה.
תשומת הלב לכך שלא יינתן פטור בגין חלקי דירות המגורים, מכיוון שנוצלה ההוראה הקובעת כי חלק מדירת מגורים אינו דירת מגורים וכך לא נפגעה חזקת "דירת מגורים יחידה".
תושב חוץ
תושב חוץ ללא אישור מרשויות המס במדינת תושבתו כי דירתו היחידה היא בישראל - לא ייהנה מפטור ממס שבח בגין מכירת דירתו, כולל פטור לעניין דירת ירושה.
דירות יוקרה
הפטור המקסימלי במכירת דירת מגורים הוא עד 4.5 מיליון ש"ח. נניח שאני מחזיק 70% מדירת מגורים ומוכר את כל חלקי בדירת המגורים. תמורת המכירה היא בסך שבעה מיליון ש"ח, דהיינו התמורה שאקבל היא 4.9 מיליון ש"ח. האם אהיה חייב במס בגין 400,000 ש"ח (4.5 - 4.9), או מכיוון שיש כאן חלק חייב (4.5 - 7) אהיה חייב במס בגין 2.5 מיליון ש"ח?
מכיוון שחלקי הוא 70%, מתוך התמורה שקיבלתי (4.9) אשלם מס על סך של 1.75 מיליון ש"ח (70% X 2.5), כך שבסופו של דבר בגין התמורה שקיבלתי (4.9) החלק החייב הוא 1.75 מיליון ש"ח.
תקופת צינון
לעניין דירות מגורים שנתקבלו במתנה, ישנם כללים עד תום 2013 ומתחילת שנת 2014. הכללים החדשים בגין מכירות משנת 2014 יחולו אף על דירות מגורים שהתקבלו במתנה לפני תחילת שנת 2014 במקרה של בדיקת ניצול פטור. תקופת הצינון בעת בדיקת פטור החל משנת 2014 על דירות מגורים שנתקבלו אף לפני שנת 2014 - תהיה לפני תקופת הצינון החדשה (החל משנת 2014).

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
