סופ"ש

שוק מסתורי: המסחר הספקולטיבי היום ביצירות אומנות - מתי הכי נכון לקנות?

כתבת Bizportal שוחחה עם רם גליק, יועץ לסחר באומנות, על המצב בתחום שמגלגל סכומי כסף אדירים. "אין ספק שעולם האמנות נמצא בפריחה"
יעל גרונטמן | (3)
נושאים בכתבה אמנות

שוק האמנות העולמי חווה פריחה אדירה והוא הוערך בשנה שעברה בשווי שיא של 64 מיליארד דולר. רוב היצירות היקרות ביותר אמנם תלויות במוזיאונים או טמונות באוספים גדולים של אספנים עשירים, אבל בשנים האחרונות, בעיקר על רקע המשבר הפיננסי העולמי, יותר ויותר משקיעים בעולם בוחרים להשקיע בציורים ופסלים כסחורה המייצרת תשואה על פני השקעה בשוקי המניות או בנדל"ן. על פי דוח בענייני אמנות ופיננסים, שפורסם לאחרונה על ידי חברת דלויט, היקף הכספים שהוזרמו לעולם האמנות לצורכי השקעה טהורה (להבדיל מאלה שרוכשים על מנת לתלות את התמונה על הקיר) גדל בשנת 2012 ב-66% והסתכם בכ-1.6 מיליארד דולר כאשר גידול משמעותי נרשם במספר המשקיעים מסין וממדינות נוספות כמו רוסיה, דרום אמריקה וגם משקעים מארצות ערב. על רקע הפריחה בתחום צצו בשנים האחרנות קרנות אמנות שעושות מה שהאספנים העשירים בלבד עשו בעבר - הן בונות ומנהלות אוספים חשובים לא למטרות אסטטיות בלבד, אלא למטרות רווח. המשקיעים באותן הקרנות משקיעים סכום מינימלי שנע בין 50-500 אלף דולר, אשר לרוב חסום לתקופת זמן מוגדרת, והם מקבלים את חלקם ברווחים בכל פעם שיצירת אמנות מהאוסף נמכרת, במודל שדומה לקרנות גידור. דמי הניהול השנתיים בקרנות האמנות האלה נעים לרוב בין 1% ל-3% מסך ההשקעה ובסוף חיי הקרן נגבים לרוב כ-20% מהרווחים על ידי מנהלי הקרן. Fine Art Fund Group מלונדון שבבעלות פיליפ הופמן, מי שהיה בעבר מנהל הכספים של בית המכירות כריסטיס, נחשבת לקרן ההשקעות באמנות המובילה בעולם עם נכסים בשווי של מעל לרבע מיליארד דלר. ועדיין ההשקעה שיחס העלות-תועלת שלה נחשבת לגבוהה ביותר היא השקעה עצמאית בפורטפוליו של יצירות, בליווי של מומחה אמנות. על פי נתונים שנאספו על ידי האתר artprice.com בעשר השנים שהסתיימו בשנת 2010 מדד המחירים של כל יצירות האמנות שנמכרו יותר מפעם אחת ברחבי העולם, הניב תשואה שנתית ממוצעת של כ-11%, יותר מהתשואה של מדד ה-S&P500 ויותר גם ממרבית הנכסים האחרים (פרט לזהב). אם המספרים הם כל כך מפתים, מדוע לא כולנו צוללים לתחום ומשקיעים בקנבאס? יש לזכור כי לא מדובר בהשקעה פשוטה לניבוי וכי אמנות היא נכס תנודתי שקשה לדעת מתי יגיעו בו ביקושים ליצירה מסויימת או לז'אנר טרנדי כלשהו ומתי הם יתייבשו. בנוסף המסחר ביצירות אמנות הוא הרבה פחות נזיל מנכסים כמו ני"ע. יש אלמנט של ספקולציה כתבת Bizportal שוחחה על הנושא החם עם רם גליק , יועץ בעל ידע מקיף על עולם האמנות בכלל ועל הסחר ביצירות אמנות בפרט, שחזר לאחרונה לישראל אחרי שנים רבות בחו"ל. לדברי גליק, "בהשקעה באומנות כמו בכל השקעה אחרת יש אלמנט של ספקולציה. בשנים האחרונות, במיוחד לאחר המשבר הפיננסי, ההשקעה באומנות הפכה לאלטרנטיבת השקעה הרבה יותר נחשקת בעולם ומאז אנחנו רואים שיאי מכירות נשברים כל שני וחמישי." מתי עדיף להשקיע בזמן משבר או בזמן גאות כלכלית? "בזמן משבר יש המון מוכרים ואז כל הקונים החכמים יוצאים מתחת לסלעים וקונים.לעומת זאת בתקופות של גאות כלכלית יש לקונים הרבה יותר כסף והם מחפשים להשיג עליו תשואה יפה. כיום אין ספק שעולם האמנות נמצא בפריחה. ציורים של יוצרים גדולים כמו פיקסו או אנדי וורהול שוברות את השיאים של עצמן פעם אחר פעם והגיעו למחירים הזויים. גם אמנים חיים שוברים שיאים, דוגמא לכך הן היצירות של יעקב אגם שמכר במכירה פומבית ציור במחיר גבוה מההערכות המוקדמות. הציור היקר ביותר של אמן חי נמכר במכירה פומבית בכ-35 מיליון דולר". מה הוביל לפריחה של התחום בקרב הציבור הרחב בשנים האחרונות? "אין ספק שהתפתחות האינטרנט ושיתוף המידע הגלובלי הגדילה מאוד את החשיפה של הציבור הרחב לעולם האמנות ולעסקאות שנעשות בו. כיום יש הרבה מאוד זירות אינטרנטיות בהן נערך המסחר באמנות, כאשר 70% מכלל העסקאות הן ביצירות ששווין אינו עולה על 5,000 דולר. המסחר באמנות הפך הרבה יותר מיין סטרים. כ-20% מהקונים בשוק האמנות בשנה האחרונה היו קונים חדשים - זה המון!. הסינים, הרוסים, הדרום אמריקנים והערבים בהחלט נכנסו לתמונה. למשל הציור הכי יקר שנמכר היה של סזאן ביותר מ-200 מיליון דולר והרוכש הגיע מנסיכויות המפרץ. ומה מצב האמנות המסחרית בישראל? "גם בישראל אנחנו רואים יותר ויותר עניין בעולם האמנות, מעבר למוזיאונים שמלאים יותר מתמיד, לפעילות של הגלריות ולמכירות הפומביות בבתי המכירות, בשנים האחרונות גם הבנקים הגדולים, פועלים לאומי ודיסקונט, מקיימים תערוכות גדולות במטות שלהם. אלו תערוכות שמושכות קהל רב וכך הם תומכים באמנים שמקבלים נתח מכספי המכירה, מרוויחים בעצמם נתח מההכנסות בתחום השקעה שאינו חלק מהפעילות הבנקאית הרגילה שלהם, והצד השלישי שמרוויח הוא הקהל הרחב שיכול להיחשף בחינם לאמנות ישראלית מרתקת. גם תערוכות כמו צבע טרי מושכות הרבה עניין ומאפשרות ליותר אמנים לפעול בארץ ולפעמים גם להרוויח מזה". אין נוסחה מתמטית איך אפשר לדעת כמה שווה ציור ואם יש בו פוטנציאל? "הערכת שווי באומנות זה דבר בעייתי כי השאלה היא כמה אתה מוכן לשלם על היצירה, וזה דבר שהמדידה שלו היא בעייתית וסובייקטיבית. מה שבוחנים זה את האישיות וסיפור החיים של האמן, את הייחודיות והאיכות של עבודותיו ולא פחות חשוב זה מי שעומד מאחוריו. למשל מאחורי אמן כמו דמיין הרסט שעושה עבודות ייחודיות ומוכר אותן במיליוני דולרים עומד גורם מאוד חזק שדאג לדחוף, להציף ולשווק ולעלות את שווין של יצירותיו, למרות שרוב מומחי האמנות קוטלים אותו וטוענים שזו לא אמנות. זה דוגמה לאמן שחיי כיום אשר יצירותיו מוצגות במוזיאונים המובילים בעולם, גם במוזיאון ישראל". "אין נוסחה מתמטית ברורה שיכולה להבטיח את התשואה מסוג כזה של השקעה, זה תחום מאוד יצרי ואמוציונאלי. אין הימור בטוח, במיוחד באמנות המודרנית שבה כבר אין כיום מאסטרים כמו פיקאסו. היום עולם האמנות כולו מבוסס על טרנדים, לעומת העבר שאז עולם האמנות נחלק לקבוצות מוגדרות כמו אקפרסיוניסטים או קוביסטים וכו', כיום מה שחשוב זה להיות הדבר הנכון במקום הנכון בזמן הנכון. משקיע חייב לעשות מחקר מעמיק ולבחון את השוק לפני ביצוע ההשקעה. צריך לעקוב אחרי המחירים בהם נסחר הציור בעבר ולהשוות אותו לציורים ברמה דומה". אתה יכול לתת טיפ קטן לסוחר המתחיל? "למצוא ולספנסר מספר אמנים מתחילים דרך ההדפסים, שעלותם נמוכה, ולפעול לפרסום ושיווק של אמנים אלו. מסחר בהדפסים הוא יותר אקטואלי ורווחי לאמנים וסוחרים מאשר לאספנים. בשנים האחרונות המסחר בהדפסים של ציורים הפך להיות הזרם המרכזי, ולאו דווקא המסחר בתמונות המקור. הדפסים חתומים וממוספרים מופצים בכמות מוגבלת, זול לייצר אותם ולכן התשואה עליהם היא גדולה". האם יש אמנים ישראלים שמצליחים בחו"ל? "כמו בהרבה תחומים אחרים, גם בתחום האמנות יש לא מעט אמנים ישראלים מוערכים מאוד ברחבי העולם ושגם הצליחו כלכלית, שבארץ אף אחד לא שמע עליהם. לדוגמא, יצחק טרקאי, אמן ישראלי ניצול שואה שחי בישראל ונפטר לפני כשנתיים. הוא התגלה לפני כשלושים שנה על ידי סוחר אמנות בתערוכת ארט אקספו בניו יורק. לדעתי הוא הישראלי שהכי התעשר מאמנות מסחרית, לאחר שהפך לאחד האמנים המסחריים הכי ידועים והכי נמכרים בצפון אמריקה, בעיקר בקרב הקהילה היהודית, שסיפור חייו נגע לה בנימי הלב. הציורים המקוריים ובעיקר הדפסים שלו נמכרים בהמוניהם. ציור מקורי שלו שנמכר בתחילת דרכו ב-200 דולר נמכר כיום בכ-20-30 אלף דולר".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ארנון זוארץ 09/11/2013 11:47
    הגב לתגובה זו
    האמן הישראלי יעקב גבאי הוא אחד האמנים הסחירים ביותר בשוק האמנות בישראל היום.ציוריו מדהימים ביופיים הויזואלי וקל למכור אותם.מי שרוצה לרכוש יצירת אמנות איכותית כדאי שיחפש את האמן יעקב גבאי בגוגל.
  • 2.
    עדיף לא לנגוע!! יכול להתקלקל בקלות! עדיף נדלן! (ל"ת)
    ואז הלך כל הכסף 09/11/2013 08:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כתבה שטחית ולא מדויקת (ל"ת)
    ארז 09/11/2013 07:54
    הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%

מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?

תמיר חכמוף |

מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.

מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד! 

 הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.  



בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה  החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.

מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד,  נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).

על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.