מגישת תוכניות רדיו תבעה את רשות השידור בגין פגיעה בזכויות סוציאליות ובאי- מתן תקן של קביעות
העובדות ------------ רותי קרן (להלן:"העובדת"), עורכת ומגישת תוכניות ספרות ברדיו, ניהלה שני הליכים משפטיים כנגד רשות השידור (להלן: "המעסיקה"). בהליך המשפטי הראשון נידונה סוגיית התקיימות יחסי עובד מעביד בין הצדדים לעומת טענת המעסיקה להיותה "משתתפת חופשית". בסופו של ההליך הראשון, הצדדים הסכימו, כי מתקיימים יחסי עובד- מעביד בין הצדדים. בהליך המשפטי השני תבעה העובדת הכרה במעמדה כ"עובדת" ודרשה, כי המעסיקה תאפשר לה תקן של קביעות במעסיקה וכן את תשלום הפרשי שכר וכל הזכויות הסוציאליות הנובעות ממעמדה כ"עובדת". בשלב זה נדרש בית הדין להכריע כאמור, בעניין קביעות לעובדת, היקף משרתה של העובדת וכפועל יוצא מכך בתשלום הפרשי שכר ושאר זכויות סוציאליות הנובעות מקיומם של יחסי עובד מעביד. העובדת טענה, כי התקבלה לעבודתה לאחר שניגשה למכרז אשר לא זכתה בו והמעסיקה היא זו שפנתה לעובדת והציעה לה עבודה. לפיכך, יש לראות בעובדת כעובדת קבועה. עוד טענה העובדת, כי השקיעה שעות רבות בהכנת התוכניות למעסיקה קרי, 160 שעות היקף משרה ולא קיבלה את התגמול בהתאם לשעות האמיתיות שבוצעו בפועל. המעסיקה טענה, כי העובדת לא נקלטה כעובדת קבועה בהתאם לחוק רשות השידור תשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק רשות השידור"), לפיו פועלת המעסיקה, אשר על כן, אין לראות בעובדת כעובדת קבועה. ביחס להיקף המשרה, טענה המעסיקה, כי הצדדים הניחו לאורך השנים שהעובדת היא משתתפת חופשית. היינו, המעסיקה לא בחנה את שעות העבודה ולא פיקחה עליהן שהרי העובדת עבדה את מרבית עבודתה מביתה. חישוב השכר נעשה באופן קבלני בהתאם לביצוע תוכניות ע"י העובדת ובהיקף משרה של 40 שעות חודשיות בלבד. אשר על כן, העובדת תבעה הפרשי שכר ותשלום זכויות סוציאליות מכוח יחסי העבודה אשר התקיימו בין הצדדים. פסק-דין ----------- בית הדין קיבל את התובענה והכריע בשאלת קביעות העובדת, היקף משרה ושאר זכויות סוציאליות כדלקמן: נקבע, כי עסקינן במעסיקה שהיא גוף ציבורי המתוקצב מכספי הציבור ואשר חלים עליה הכללים הקבועים בחוק שירות המדינה (מינויים), התש"א- 1959 (להלן: "חוק המנויים"). העובדת לא נקלטה לעבודה בהתאם לחוק המינויים, לפיכך, אין לראות בעובדת כעובדת קבועה. ביחס להיקף המשרה נקבע, כי מדובר ב- 42.5% היקף משרה בלבד. העובדת השקיעה שעות רבות בעבודתה אך תביעתה להיקף משרה גבוה היתה מופרזת. המעסיקה חישבה את היקף המשרה על בסיס הערכה כללית בלבד ואולם העובדת לא הצליחה לנמק את הבסיס לתביעת היקף משרה מופרז כפי שהוצג בכתב התביעה. בהתאם לקביעת היקף משרתה של העובדת, נדרשה המעסיקה לשלם הפרשי שכר, פיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות, פדיון הבראה, וימי חופשה.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

ככה תקבלו ריבית טובה יותר בפיקדונות - מקרה מהשטח
"רציתי להפקיד בפיקדון לשנה - הציעו לי 2.7%; אמרתי שאני עוזב, קיבלתי 4.25%" - מקרה אמיתי שקרה בבנק הבינלאומי
הריבית התעריפית על הפיקדונות נמוכה. אם אתם מפקידים בפיקדון בלי להתמקח תקבלו את הריבית הנמוכה הזו. אם אתם תתמקחו תקבלו יותר. אם תאיימו לעזוב את הבנק, כי הריבית לא מספקת אתכם, ייתנו לכם לרוב יותר. ההמלצה הברורה היא להתמקח על הריבית ולזכור שהריבית תלויה באיזה סוג של לקוח אתם. אם אתם מכניסים שכר גבוה, יש לכם תנועה בחשבון, אתם יכולים להשיג ריבית ברף הגבוה. אם אין לכם כמעט כלום בחשבון ואין פעילות, אל תאיימו יותר מדי - אתם לא באמת נחוצים לבנק.
וזה עובד. הנה מקרה ספציפי שהגיע למערכת ביזפורטל, כשמדי יום יש כנראה עשרות ואפילו מאות מקרים דומים. "רציתי להפקיד בפיקדון לשנה סכום של 40 אלף שקל. הציעו לי 2.7%", מספר לנו קורא באתר, אמרתי - "איך זה יכול להיות , אני יודע שמקבלים בבנקים אחרים מעל 4% ואפילו 4.5%. אמרתי שאני עוזב. אני כבר 8 שנים בבנק, לקוח טוב, עם משכורת, עם תנועה בחשבון, תיק ניירות ערך, משכנתא. למה אני צריך לריב על ריבית לפיקדון?"
"ואז הפקיד בבנק אמר לי - 'אני יכול לבדוק, אני אנסה להשיג יותר'".
"למחרת הוא חזר אליי עם ריבית של 4.25% - '"בדקנו בשבילך הטבות מיוחדות, סידרתי לך ריבית של 4.25% ואם תפקיד 100 אלף אני יכול לתת לך אפילו יותר"'.
המקרה הזה היה בבנק הבינלאומי, אבל בכל הבנקים זה קורה. אם לא מתמקחים מקבלים את הריבית הנמוכה ביותר שהבנק יכול לתת. בשבוע שעבר בדקנו כמה ריבית אתם מקבלים בפועל - פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה. חשוב להדגיש - הבנקים מציעים ריבית תעריפית שהיא נמוכה, לצד הנתונים הידועים על ריבית תעריפית, יש את הנתונים בפועל מבנק ישראל שתקפים לחודש שעבר. הם מספקים לכם מידע על הבנקים ההוגנים-הטובים לעומת אלו שלא. אבל הם לא מספקים לכם מידע על הריבית שתקבלו עכשיו.
- הקרנות הכספיות מעלות דמי ניהול: איך זה משפיע עליכם? והאם הן עדיין עדיפות על פיקדונות?
- השינוי בתוכנית "חיסכון לכל ילד": איך יושפעו החסכונות של ילדכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, כדי לקבל תמונה מלאה, אתם צריכים עוד שני פרמטרים חשובים. אתם צריכים לדעת איפה אתם ביחס לממוצע. האם אתם לקוחות חזקים טובים שיכולים לקבל ברף הגבוה או דווקא הפוך. שנית, אתם צריכים להבין ולהכיר את הטווח - מה הריבית שאפשר לקבל. אז נכון להיום הטווח הוא דומה למה שהיה ביולי. 4.3%-4.5 זה המקסימום שתוכלו לקבל תחת תנאים סבירים. אם למשל תהיו מוכנים לעביר חשבון בנק וכו', תקבלו אפילו 5%, לא בטוח שזה שווה את המעבר, כל אחד והחשבון שלו