מזראטי גיבלי: נוסחה להצלחה?

מכונית הסאלון החדשה של מזראטי רוצה לעשות את כל מה שצריך בשביל להפוך ללהיט מכירתי
עמרי ספיר |

מזראטי גיבלי, תערוכת שנחאי 2013בשנה שעברה מכרה מזראטי קצת פחות מ-6,300 מכוניות. לא רע בכלל בשביל יצרנית של מכוניות אקזוטיות יקרות; יצרנית אשר ספינת הדגל המפוארת שלה חגגה יום הולדת תשיעי והוחלפה בדור חדש בסוף השנה. לא רע בכלל, אבל גם בכלל לא קרוב למספר המתוכנן אליו מזראטי שואפת להגיע תוך שנתיים-שלוש. למעשה, היא רוצה להכפיל את המספר הזה פי 8 – ולהגיע ל-50,000 מכירות גלובאליות בשנה. עד 2015.

להציב מטרות שאפתניות זה קל, ולהגיע אליהן קשה. לשם כך צריכה מזראטי לעשות כמה מהלכים מאוד חכמים. הראשון, היא מקווה, היה הדור החדש של הקוואטרופורטה. המהלך השני והמורכב יותר הוא הצגתה של מזראטי גיבלי (Ghibli) – מכונית חדשה לחלוטין (עם שם ישן) שאמורה, לפי התכנית, להיות להיט המכירות של החברה.
 

הגיבלי נחשפה לראשונה בתחילת החודש שעבר, קצת לפני הצגתה בתערוכת הרכב של שנחאי. אחרי חודשים רבים של שמועות והצהרות, קשה לומר שהיינו מופתעים מהתוצאה. זוהי מכונית סאלון שתנסה להתחרות בתותחים הגדולים של גרמניה – מכוניות יותר ממצוינות שקשה להשתוות אליהן. על כן, מזראטי צריכה לשלוף כמה טריקים מהשרוול ומסתבר שיש לה כמה כאלה.
 
 

עור וגידים
העיצוב של הגיבלי מכיל אלמנטים רבים מהדור החדש של האחות הגדולה, הקוואטרופורטה. יש שאומרים שהקו העיצובי החדש נאה פחות מבעבר, אך לטעמנו הוא ממשיך להיות מוצלח. מה שבטוח זה שהנוכחות קיימת, במיוחד בחזית. ואם ללמוד מהעבר ניתן להניח שהיא נראית מספיק טוב במציאות בשביל לסובב ראשים בכל פעם מחדש – גם אם היא תימכר במספרים מכובדים ולא תהיה ממש נדירה.
במספרים, הגיבלי מגיעה עם בסיס גלגלים הקצר בכ-20 ס"מ מזה של אחותה הגדולה – 299 ס"מ אם לדייק, כשאורכה הכללי עומד על 497 ס"מ. המספרים הללו מציבים אותה בחלק העליון של הקטגוריה, אם כי לא לגמרי בראשה.
תא הנוסעים נראה מצוין, ומזראטי מבטיחה כמובן איכות ונוחות היאים למכונית סאלון. רק מה, היא לא מספרת עליו כמעט כלום, ומסתפקת בתיאור מפורט של מערכת שמע איכותית מבית באוורס ו-ווילקינס (Bowers & Wilkins) עם 15 רמקולים.

לב
אבל גולת הכותרת האמיתית של הגיבלי, לפחות בשביל מזראטי, היא הלב שלה, או ליתר דיוק הלבבות. היא תשווק, לפחות בתחילה, עם שלושה מנועי V6 בנפח 3.0 ליטר – בנזין מוגדש (טורבו) חדש, בנזין מוגדש כפליים (שהוצג עם הקוואטרופורטה החדשה) וטורבו-דיזל חדש גם כן. בכך היא הופכת למכונית הסדרתית הראשונה של היצרנית האיטלקית עם לוגם סולר. זה יניב 275 כ"ס ו-61.1 קג"מ מרשימים (ללא ציון סל"ד). מנוע הבנזין בעל המגדש הבודד יספק 330 כ"ס ו-50.1 קג"מ, ואילו כפול המגדשים שבגרסת ה-S יניב את אותם 410 כ"ס כפי שהוא מפיק אצל האחות הגדולה, עם 56 קג"מ ב-1,750 סל"ד. כל הגרסאות ישודכו לתיבת 8 הילוכים ויניעו את הגלגלים האחוריים או את כולן בגרסאות אחרות.

הביצועים, בכל הגרסאות, לא רעים בכלל. גרסת הדיזל תאיץ ל-100 קמ"ש ב-6.3 שניות ותצרוך ליטר סולר לכל 16.7 ק"מ. הבנזין ההראשונה תאיץ ל-100 ב-5.6 שניות ותהיה קצת יותר צמאה (לבנזין, כמובן) עם 10.4 ק"מ לליטר. גרסת ה-S החזקה תעשה זאת כבר ב-4.8 שניות בלבד בגרסת ההנעה הכפולה (5 שניות עם הנעה אחורית) ובמזראטי כמו במזראטי, כאן כבר לא מספרים לנו מהם הרגלי השתייה שלה. עם מספרים שכאלה, מתלים ספורטיביים, דיפרנציאל מוגבל החלקה ו-DNA של פרארי, אין ספק שמזראטי שמה דגש רב על התנהגות והנאה מנהיגה.
 
 

מזראטי לא ממש מדברת על זה, אבל יש כאן גם דגש מסוים על חיסכון ועל "ירוק". אלו רק ספקולציות, אבל לא נתפלא אם היצע המנועים יורחב בעתיד ויכלול גם גרסאות חלשות ונקיות יותר. אולי אפילו, רחמנא ליצלן, איזו היברידית. אך מצידו השני של המטבע, לא נתפלא גם אם יחמוק לו מנוע ה-V8 לקרביה, לתת מענה לצירופי אותיות כמו AMG או M.

נוסחה מנצחת
לסיכום, הגיבלי תציע עיצוב ונוכחות (וגם סמל, מוכרחים להודות) של מזראטי, עם ניסיון וידע באיכות ובפאר שמגיעים מהקוואטרופורטה, גנים ספורטיביים עם שורשים בלב מחוז האקזוטיקה של איטליה ונתונים שעומדים ראש בראש עם המתחרות הגרמניות (וגם עם אלו שמגיעות מארצות אחרות), לפחות על הנייר. היא משלבת דינאמיות איטלקית עם טכנולוגיה מודרנית וחיסכון (עד כמה שאפשר לכנות זאת כך) טרנדי. זוהי, אם כן, הנוסחה המנצחת של מזראטי. והרבה תלוי בה.

ואנחנו נחכה. לנהיגה הראשונה, למבחן המלא, וכמובן לנתוני המכירות שמגיעים בהמשך. הגיבלי צפויה לנחות בארץ לקראת סוף השנה, אבל אצלנו היא כנראה כבר לא תהיה להיט מכירות. זו כבר משימה לסינים ולאמריקנים. ואנחנו נפרגן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מונית
צילום: ביזפורטל

עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד

התקנות החדשות מבטלות דרישות טכניות שהותאמו לאוטובוסים, ומאפשרות לרשויות המקומיות להפעיל הסעות מותאמות וגמישות יותר במיוחד במסלולים קטנים ומרוחקים של תלמידי החינוך המיוחד

מנדי הניג |

תקנות תעבורה חדשות שחתמה עליהן שרת התחבורה, מירי רגב, יאפשרו לראשונה שימוש במוניות רגילות להסעת תלמידים, בפרט תלמידים עם צרכים מיוחדים. התקנות צפויות להיכנס לתוקף כבר בימים הקרובים, אחרי עבודת מטה שנערכה במשרד התחבורה בשיתוף משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים.

מאות רשויות מקומיות ברחבי הארץ מפעילות מדי יום מערך הסעות מורכב עבור תלמידי החינוך המיוחד. לא מדובר באוטובוסים עמוסים, אלא לרוב במסלולים נקודתיים עם שניים או שלושה תלמידים בלבד לפעמים מיישובים שונים, לפעמים בנסיעה ארוכה, לעיתים תוך צורך בהתאמות מיוחדות. במציאות הזו, מונית רגילה היא פתרון הגיוני וזמין, אלא שעד כה חלו עליה כללים שהיו מותאמים בכלל עבור כלי רכב גדולים כמו אוטובוסים או מיניבוסים.

כך למשל, התקנות דרשו התקנת פנסי איתות מיוחדים מאחור, או הורדת תלמידים אך ורק מצד ימין כללים שקשה או בלתי אפשרי ליישם במונית סטנדרטית. בפועל, נהג המונית יושב קרוב לתלמידים, יכול להשגיח עליהם מקרוב, ולעיתים אפילו עוזר באופן אישי. לכן, ההיגיון שהנחה את משרד התחבורה היה לעדכן את ההגדרה בחוק של "הסעת תלמידים" כך שלא תחול על מוניות רגילות, ובכך לאפשר גמישות תפעולית לצד שמירה על בטיחות.

שרת התחבורה רגב מסבירה: "עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את אנשי משרדי לבחון את מערך תקנות התעבורה, ובכל מקום שבו ניתן להפחית חסמים בירוקרטיים ותקינה מיותרת, בלי להתפשר על הבטיחות - לפעול לטובת האזרח. בוודאי כאשר מדובר באלה שהכי זקוקים לעזרתנו - תלמידי החינוך המיוחד. מערכת הסעות התלמידים, ושל תלמידי החינוך המיוחד בפרט, היא אתגר יומיומי לרשויות המקומיות ולמשפחות. התקנות החדשות יאפשרו להסיע ילדים גם במוניות רגילות, בצורה שתיתן מענה יעיל, בטוח ונגיש יותר. משרד התחבורה רואה חשיבות עליונה בשוויון ההזדמנויות ובנגישות לכל ילד, בכל מקום״.

גם מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מתייחס לשינוי: "התקנות החדשות נועדו לתת מענה מותאם למציאות של החינוך המיוחד – להסיע פחות תלמידים, לעיתים למרחקים גדולים, בצורה יעילה ובטוחה. זהו מהלך שיקל על הרשויות, יוזיל עלויות ויביא גמישות שדרושה בשטח."