שופרסל לעובדים: "נפעל תוך שיח והידברות, המטרה היא להגיע להבנות ע"י דיאלוג"
ערב חג הסוכות בשבוע שעבר דיווחה דסק"ש על עסקה למכירת השליטה בשופרסל לידי קבוצת ברונפמן-פישר-לואי. המהלך של דסק"ש עורר תרעומת מצד ועד עובדי החברה שאתמול הוציא מכתב להנהלה ובו הוא דורש 'רשת ביטחון' לעובדים וגם מענק חתימה, כלומר בונוס. ריצ'י הנטר, מנהל העסקים הראשי של שופרסל, הוציא היום מכתב תגובה לאותו מכתב שהוציא ראש חטיבת המסחר בהסתדרות בשם ועד העובדים וכך הוא כותב: "אנו מאשרים קבלת מכתבך שבנדון וכן את המסמך הנושא את הכותרת "הודעת שביתה או השבתה" שנשלח על ידך אף הוא אתמול, ומצטערים על תוכנם." "כידוע לך היטב, בין הנהלת שופרסל לעובדים קיימים יחסי עבודה מצוינים, ארוכי שנים, על בסיס הידברות ושיתוף פעולה מלא עם נציגות העובדים. כמו כן, קיימים הסכמים קיבוציים אשר מבטיחים את רווחת העובדים וביטחונם התעסוקתי. כל זאת מתוך הערכה ואמון הדדי שנבנו ונרקמו במהלך השנים. כפי שכתבה, ביום 14.10.11, יו"ר וועד העובדים של שופרסל, הגברת אריאלה סיסו ליו"ר קבוצת IDB, מר נוחי דנקנר: "אתה (מר נוחי דנקנר) הוכחת מנהיגות ונדיבות שתי תכונות נדירות אצל אנשי עסקים במעמדך, ואנחנו, עובדי שופרסל, בהחלט רואים עצמינו ברי מזל על כך שאתה הוא הבעלים של שופרסל...", וסיכמה בדברים הבאים: "ציונות אמיתית בשנת 2011 היא, בין השאר, דאגה לפרנסה בטוחה עבור אלפי עובדים ואתך, נוחי, אנחנו בטוחים". "כפי שעולה ממכתבה של הגברת אריאלה סיסו והיא אף תוכל להעיד על כך ממקור ראשון, במהלך שמונה השנים האחרונות, מאז הועברה השליטה בשופרסל לקבוצת IDB ומשנת 2007, לאחר הצטרפותה של קבוצת ברונפמן פישר לבעלי השליטה, כמעט והוכפל מספר העובדים בשופרסל, והחברה הפכה להיות אחד המעסיקים הגדולים במשק. במהלך כל אותן השנים נחתמו הסכמי עבודה אשר העניקו לעובדים תנאי שכר ראויים, הבטיחו את רווחתם, ושיפרו באופן ניכר את סביבת העבודה שלהם. יתר על כן, מדי שנה מחלקת שופרסל לעובדיה 6% מהרווח התפעולי ועל פי ההסכם הקיבוצי האחרון שנחתם, עובדי שופרסל נהנים, בין השאר, גם מביטוח בריאות." "בכל מהלך ארגוני שנעשה בשנים האחרונות דאגה הנהלת שופרסל, יחד עם יו"ר וועד העובדים, הגברת אריאלה סיסו, ונציגות העובדים, לקלוט את כל העובדים המצטרפים להסכמי העבודה הקיימים. לבעלי השליטה, היה חשוב שכל מהלך שנעשה, יבטיח את זכויות העובדים וישמור על מקום עבודתם. כך היה בקליטת למעלה מ- 2,000 עובדי קלאבמרקט, וגם עם עובדי "אלף". הבעלים הם אלה שהכריעו על קליטתם כעובדי שופרסל בתנאי ההסכמים הקיימים, והם אלה שדאגו להבהיר לכל העוסקים במלאכה את החשיבות בקליטת למעלה מ- 1,200 עובדי "הסדרנות העצמית", שמרביתם היו עד לאותה עת עובדי ספקים ונקלטו להיות עובדי שופרסל בתנאי ההסכם הקיבוצי." "גם הפעם אנו נפעל כדין ועל פי המסורת רבת השנים בין שופרסל, ההסתדרות ונציגות העובדים - בדרך של שיח והידברות. יושב ראש הדירקטוריון מר רפי ביסקר ונשיא ומנכ"ל החברה מר אפי רוזנהוייז, חוזרים לארץ סמוך לאחר חופשת סוכות. אנו מציעים לקיים פגישה עם חזרתם מיד לאחר החג, בראשית השבוע הבא, במטרה להגיע להבנות, כמקובל אצלנו, באמצעות דיאלוג תוך כדי שמירה על המשך יחסי עבודה טובים ותקינים." "למותר לציין שכל האמור לעיל נכתב גם על דעת בעלי השליטה בשופרסל. "

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

ההורים שלא משאירים ירושה לילדים - "עכשיו תורנו ליהנות"
בעולם זה מקובל, בארץ זה התפתח בשנים האחרונות בתוך קבוצות של מטיילים מבוגרים - קוראים לזה "פיל" - פחות ירושה לילדים; האם הם צודקים?
הורים רבים בוחרים ליהנות מהחיים במקום לחסוך לילדים – מה עומד מאחורי שינוי הגישה הזה? התשובה המהירה היא הרצון להספיק וליהנות כל עוד הם יכולים, אבל התשובה האמיתית הרבה יותר עמוקה. זה התחיל בעולם הגדול וחלחל גם לישראל - מגמה הולכת וגוברת של הורים שבוחרים לשים את עצמם במרכז, ליהנות מהחיים במלואם ולא להקדיש את משאביהם הכלכליים לחיסכון עבור ילדיהם. תופעה זו משקפת שינוי תפיסתי עמוק ביחס של הורים מבוגרים לחיים ולתפקידם המשפחתי, כשבמקביל קמות קבוצות-עמותות וארגונים שנושאים את הדגל ומבקשים להרחיב את האג'נדה שלהם. בארץ הוקמה כבר לפני שנים קבוצה בשם עמותת "פיל" – ראשי תיבות של "פחות ירושה לילדים", והיא צוברת תאוצה ומעודדת הורים ברחבי הארץ לאמץ גישה זו, תוך קידום רעיון של חיים מלאי חוויות במקום העברת נכסים לדור הבא.
מהפך בתפקיד ההורים
במשך דורות, הורים בישראל ראו כחובתם את הדאגה לעתיד הכלכלי של ילדיהם. הם חסכו כספים, השקיעו בדירות או בקרנות פנסיה, והעבירו ירושות כדי להבטיח לילדיהם התחלה נוחה יותר בחיים – לעיתים תוך ויתור על נוחותם האישית. אך כיום, יותר ויותר הורים בוחרים לשבור את המסורת הזו. במקום להמשיך בדרך של הקרבה עצמית, הם מעדיפים להשקיע בעצמם – לטייל בעולם, ליהנות מחופשות מפנקות, לרכוש חפצים שתמיד חלמו עליהם, או פשוט לחיות ברווחה כלכלית בלי לדאוג למה שיישאר אחריהם.
עמותת "פיל" (פחות ירושה לילדים) הפכה לקול בולט במגמה הזו. הקבוצה, שהחלה כתנועה קטנה של הורים שרצו לשנות את כללי המשחק, גדלה בשנים האחרונות והפכה לסמל של שחרור כלכלי ורגשי. חברי העמותה מארגנים מפגשים, הרצאות וקבוצות תמיכה שבהן הם מעודדים הורים לשאול: "למה אנחנו צריכים להמשיך לחסוך לילדים שבחלקם כבר מסתדרים, כשאנחנו יכולים ליהנות עכשיו?". התנועה הזו אינה רק תופעה כלכלית, אלא גם תרבותית – היא משקפת שינוי עמוק בערכים ובציפיות של הורים בישראל של המאה ה-21.
השינוי בתפיסה: מההקרבה להנאה
בעבר, תפיסת ההורות בישראל התבססה על הקרבה ומחויבות לדור הבא. הורים עבדו קשה כדי לחסוך כסף ללימודים של הילדים, למקדמה לדירה או לחתונה. זו הייתה נורמה חברתית ששיקפה את הערכים של סולידריות משפחתית ואת המציאות של מדינה שבנתה את עצמה מאפס. אך כיום, עם התפתחות הכלכלה הישראלית והשינויים באורח החיים, הורים רבים מתחילים לשאול את עצמם: "מה עם החיים שלנו?". המגמה הזו התחזקה בעשור האחרון, בין היתר בהשפעת תנועות גלובליות כמו FIRE (Financial Independence, Retire Early), כשהורים רבים כבר לא רואים את עצמם כ"חיילים בשירות הילדים", אלא כמי שזכאים ליהנות מפירות עבודתם. הם מטיילים בעולם – מדרום אמריקה ועד אוסטרליה – נרשמים לסדנאות כמו בישול או ציור, משפצים את הבית לטעמם, או פשוט נהנים מזמן איכות עם חברים ומשפחה. השינוי הזה נובע מהבנה שתוחלת החיים עלתה, ושהחיים קצרים מדי בשביל לדחות הנאות. כמו כן, הורים רבים מבינים שהדור הצעיר כבר לא תלוי בהם כמו פעם. הוא יכול להסתדר בעצמו.
- אחות הורישה לאח אחד - השני לא מוותר; מה נפסק?
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבות לשינוי: למה ההורים השתנו?
מאחורי המגמה הזו עומדות סיבות רבות המשלבות גורמים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגיים. כאמור, תוחלת החיים ארוכה יותר. בישראל של 2025, תוחלת החיים הממוצעת ממשיכה לעלות ונעה סביב 83 לגברים ו-87 לנשים. הורים שפורשים בגיל 65 מבינים שיש להם עוד 20-30 שנה של חיים פעילים, והם רוצים לנצל את השנים האלה לטיולים, תחביבים או פשוט חיים נוחים בלי לחץ כלכלי.