האם למדו המשקיעים מלקחי העבר?

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, כותב על הסכנה באי למידת הלקחים ממשבר הסאב פריים וחזרה על טעויות העבר
אורי גלאי | (7)

ירידות השערים של החודשים האחרונים החזירו את מדד ה-S&P500 לרמתו ערב קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס ב-2008. הירידות נובעות מחשש המשקיעים מהידרדרות השווקים למיתון נוסף על רקע משבר חובות עולמי והאטה בצמיחה. אולם, הוא נובע בראש ובראשונה מאובדן אמון המשקיעים בקובעי המדיניות וביכולתם להוציא את העגלה מהבוץ.

הפוליטיזציה של קבלת ההחלטות בארה"ב סביב שינוי תקרת החוב היוותה נקודה מכרעת שהצטרפה לקבלת החלטות הססנית בגוש האירו בנוגע למשבר החובות של מדינות האיחוד. לאחר קריסת ליהמן, היו לממשל בוש הבן שתי מטרות עיקריות - טיפול במשבר הנזילות והשבת אמון המשקיעים בשווקים. בהצהרותיהם ובמעשיהם הצליחו בוש וברננקי בשתי המשימות. הורדת הריבית לרמה אפסית, הזרמות כספים ולא פחות חשוב מסרים ברורים שהמשבר מנוהל ומטופל השיבו בהדרגה את אמון המשקיעים.

היום אנו נמצאים בפתחו של משבר אמון נוסף. יותר ויותר משקיעים מתבטאים כפי שהתבטאו ב-2008 נגד השווקים, וחמור עוד יותר הם חוזרים על אותן טעויות שעשו ב-2008. משיכות כספים נמהרות מאפיקי ההשקעה השונים הן טעות בראייה ארוכת טווח, כפי שראינו גם במשבר הגדול של 2008. על קברניטי השוק החופשי להפנים את עוצמת המשבר ולפעול בשיתוף פעולה בכדי למנוע הידרדרות נוספת.

אומנם סל הפעולות העומדות בפני הנגיד האמריקני מוגבלות, וכבר נוכחנו לראות שגם הממשל בראשות אובמה מתקשה בהוצאת תוכניות כלכליות לפועל בשל כניסתה של ארה"ב לשנת בחירות. אבל יחד עם זאת, למדנו שלהצהרות משמעות גדולה בהרגעת השווקים.

השבוע ינאם ברננקי בפני הקונגרס, ולא מן הנמנע כי הוא יודיע על תוכנית הקלה כמותית שלישית או לכל הפחות על נכונות לתוכנית כזו. הצהרה כזו עשויה להביא לשיפור זמני בשווקים אך היא לא תסייע לאורך זמן, אם הממשל האמריקני לא יצליח לאשר תוכניות כלכליות שיובילו להורדת שיעור האבטלה, הורדת רמת החוב ולשיפור קצב הצמיחה. בנוסף, גם האיחוד האירופאי ומדינות הגוש חייבות לאשר וליישם את תוכניות הצמצום הנרחבות הנדרשות כדי לצמצם ולמנוע את היקף משבר החובות.

אני מאמין שלקחי 2008 נלמדו והנגידים וראשי הכלכלות הגדולות מבינים שעליהם לפעול במהירות ובנחישות. בשלב זה צפויה האטה בצמיחה, ולא מיתון, במרבית המדינות בעולם. נאום ברננקי השבוע והתכנסויות צפויות של מדינות ה-G8 עשויים ביחד להוביל לשינוי מומנטום ולהשבת האמון בשווקים.

ירידות השערים האחרונות מוגזמות והן מניבות למשקיעים לטווח ארוך הזדמנויות השקעה מעניינות, בעיקר באפיק אגרות החוב. משקיעים מוסדיים רבים ובראשם המשקיע וורן באפט כבר הודיעו כי הם מנצלים את הירידות החדות לקנייה הדרגתית של מניות ואגרות חוב קונצרניות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נטאשה 22/08/2011 09:56
    הגב לתגובה זו
    מזל גדול (לעצים לאקולוגיה ולסביבה בכלל) שזה לא מודפס
  • 6.
    רח 22/08/2011 05:48
    הגב לתגובה זו
    צריך להעמיד כותבים כאלו לדין ציבורי. הם כותבים מתוך עניין שאתה המשקיע לא תמשוך את כספך למקומות בטוחים יותר ותגדע באחת את זרם העמלות שלהם. הם לא יספרו לך לעולם שבעת משבר כדאי לחכות בחוץ ולשקול כניסה רק ברמות תמיכה חזקות כמו שקרה בראשית 2009. היזהרו לנפשותיכם. מי יגן עליכם " שיות טיפשות" .
  • 5.
    משקיע זקן 21/08/2011 19:46
    הגב לתגובה זו
    נכון להיום מופסדים 30 40 אחוז. שלא לדבר על מניות נדלן כמו אפריקה 97 אחוז למטה
  • 4.
    אודי 21/08/2011 19:28
    הגב לתגובה זו
    האבא/הפרופסור/הדיקן ויציע במאמר מלומד לסגור את הבורסה!!! כמה פשוט...
  • 3.
    אלון 21/08/2011 18:25
    הגב לתגובה זו
    בחיים לא תשמע בית השקעות אומר: " שבו על הגדר" , " תחזיקו מזומן" " תקנו נדל" ן"
  • 2.
    אדון גלאי , יש לך משהו מקורי משלך להגיד ? (ל"ת)
    שם מלא 21/08/2011 17:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שוקי 21/08/2011 16:28
    הגב לתגובה זו
    אני מעוניין לשמוע את דעתו המלומדת של מר גולן ספיר,אתה ממחזר מאמרים!
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.