בעקבות ביטול ההנפקה השנייה של אלוט: תמיר פישמן מבטלת את מכירת החזקותיה בחברה

בעקבות ביטול הנפקת המניות השנייה של אלוט תקשורת, מבטלות קרן תמיר פישמן ונצ'רס וקרן תמיר הון את מכירת החזקותיהן בחברה; אלוט התכוונה לגייס כ-85-90 מיליון דולר
הדס גייפמן | (1)

קרן תמיר פישמן ונצ'רס והחברה הבת שלה תמיר הון (תמיר פישמן הון סיכון-2) הודיעה, כי בעקבות ביטול ההנפקה השנייה של חברת אלוט תקשורת, היא מבטלת את מכירת החזקותיה במניות אלוט. תמיר פישמן ונצ'רס מחזיקה בכ-2,331,593 מניות אלוט, ותמיר פישמן הון סיכון -2 מחזיקה בכ-804,842 מניות אלוט תקשורת. תמיר פישמן הון סיכון מסרה כי "אין כל ודאות באשר למועד מכירת המניות או לגובה התמורה במזומן שעשויה להתקבל בגין מכירת מניות אלוט, אם וככל שתושלם מכירתן, שכן זו תלויה באפשרויות המכירה שיהיו ובמחיר שיתקבל במועד המכירה". כתוצאה מכך, לא יחלקו תמיר פישמן הון סיכון ותמיר פישמן ונצ'רס למשקיעים את המזומנים שהיו אמורים להתקבל כתוצאה מהמכירה. חברת אלוט תקשורת, המספקת פתרונות אופטימיזציה ופתרונות מניבי הכנסות למפעילי תקשורת קווית וסלולרית הודיעה, כי בשל תנאי השוק הקשים, היא מבטלת את ההנפקה השנייה של 4.5 מיליון מניות ואת הצעת המניות על ידי בכירים בחברה ובעלי מניות גדולים אחרים בהיקף של 965 אלף מניות. נזכיר, כי בתחילת החודש הודיעה אלוט כי היא מתכוונת לנצל את תשקיף המדף כדי לצאת להנפקה שנייה במטרה לגייס כ-85-90 מיליון דולר, מהם כ-15 מיליון דולר בהצעת מכר של בעלי מניות גדולים ובכירים בחברה (כ-965 מיליון מניות) וכ-70-75 מיליון דולר בהנפקת כ-4.5 מיליון מניות. ברבעון השני הסתכמו החברה הסתכמו בכ-18.5 מיליון דולר, זינוק של כ-35% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות בגין אופציות לעובדים, הפחתת נכסים לא מוחשיים והוצאות הנובעות ממיזוגים ורכישות (non-GAAP) הסתכם בכ-2.7 מיליון דולר או 10 סנט למניה בדילול מלא, לעומת 800 אלף דולר או 3 סנט למניה ברבעון המקביל. ברבעון השני ייצרה אלוט מזומנים מפעילות שוטפת בסכום של כ-2.9% וסגרה את הרבעון עם מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים בסכום של 46.11 מיליון דולר. יחד עם הפיקדונות לטווח קצר ובטוחות סחירות הסתכם סעיף זה בכ-63.5 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלופים במשחקים (ל"ת)
    מבין עניין 07/08/2011 13:26
    הגב לתגובה זו
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.