הרהורים על עמדת רשות המסים בעניין סיווג מענק הפרטה/פיצויים לעובד כהוני
רשות המסים פרסמה את עמדתה כי לא תיישם את פסק הדין בעניין חיים ניסים (ע"מ 859/08)
לאחרונה פרסמה רשות המסים את עמדתה (באמצעות הבהרה מיום 11.5.2011 של רו"ח אהרון אליהו, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים) כי לא תיישם את פסק הדין בעניין חיים ניסים (ע"מ 859/08), הקובע כי מענק ששולם לעובדים עקב הפרטה או שינוי מבני, ולמעשה כל מענק המשולם בגין פיצויי פיטורין ותשלומים אחרים עקב סיום יחסי עובד מעביד, הוא מענק הוני החייב בשיעור מס 20% בלבד. רשות המסים מודיעה בהבהרתה כי הקביעה בפסק הדין חיים ניסים אינה מקובלת עליה, וכי אין בכוונתה ליישם אותה לפני שבית המשפט העליון יקבע הלכה בנושא בעקבות הערעור שהגישה על פסק הדין. עמדה זו של רשות המסים שוללת למעשה את סמכות בתי המשפט המחוזיים לקבוע הלכה שמחייבת אותה, אף על פי שמדובר בערכאה שיפוטית גבוהה ובפסק דין מפורט ומנומק היטב. האם ראוי כי רשות מנהלית כמו רשות המסים לא תיישם את הוראות בתי המשפט, אף אם מדובר בבית משפט מחוזי ולא בבית משפט עליון, ותתעלם מהן? האם קביעת שופט בית משפט מחוזי אינה חשובה ורלוונטית לעניין רשות מרשויות המדינה, לפחות כל עוד לא התקבלה פסיקה הפוכה בבית המשפט העליון? לדעתנו, למרות עמדת רשות המסים שפורסמה כאמור, כדאי לכל המקבל מענקים עקב הפרטה או סיום יחסי עובד מעביד לדווח עליהם כמענקי הון החייבים במס בשיעור 20% בלבד, כמו שנקבע בעניין חיים ניסים. כך יהיה הנישום פטור גם מחבות דמי ביטוח לאומי על מענקים אלו - הרי העיקרון בדיני המס הוא כי מס שנוי במחלוקת יישאר בידי הנישום עד לבירור המחלוקת. זאת ועוד, כך יבטיח הנישום כי לא תופנה כלפיו בעתיד טענת התיישנות, אם יבקש לתקן את דיווחיו בנושא מיסוי המענק והתשלומים שקיבל. בהבהרה של רשות המסים מצוין כי עובדים רבים עומדים על זכותם לשלם רק מס הוני על מענקים שקיבלו: "הסוגיה עולה במהלך דיונים בפקידי השומה או בפניות לקבלת החלטות מיסוי מקדמיות במחלקה המקצועית של רשות המסים. חלק ממקרים אלו מצוי בהליכים משפטיים מתקדמים בבתי המשפט, כשלאחרונה ניתנו מספר פסקי דין בביהמ"ש המחוזי הסותרים זה את זה בהתייחסם לסוגיה זו". ההבהרה מציינת כי: "בעניין מענק הפרטה שניתן לעובדי רשות הנמלים (עמ"ה 1122/06- אלימלך יוסף) ובעניין דומה בבנק אוצר החייל (עמ"ה 1014/07 - מירי בן זקן), נקבע בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין כי מענק ההפרטה ימוסה כהכנסת עבודה, ואילו בעניין מענק הפרטה שניתן לעובדי בתי זיקוק לנפט (ע"מ 859/08 - חיים ניסים) נקבע שהמדובר בהכנסה הונית ונציין כי בכוונת רשות המסים לערער על פסיקה זו". אנו חולקים על עמדת רשות המסים בסוגיה, כפי שהוצגה באוגוסט 2006 בהודעת היועץ המשפטי ובהבהרה מיום 11.5.2011 של הסמנכ"ל לעניינים מקצועיים. הנחיות רשות המסים - הקובעות כי מענקים המשולמים לעובדים עקב שינוי מבני ארגוני אצל המעסיק או עקב סיומם של יחסי עבודה, ייחשבו להכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") ויש לחייבם במס בשיעורים הנקובים בסעיף 121 לפקודה - נוגדות את הפסיקה הרלוונטית בנושא. שני פסקי הדין המצוינים בהבהרה וסותרים כביכול את פסק הדין חיים ניסים, פסק הדין בעניין עובדי רשות הנמלים (עמ"ה 1122/06 - אלימלך יוסף) ופסק הדין בעניין בנק אוצר החייל (עמ"ה 1014/07 - מירי בן זקן), רק אישרו "הסכם פשרה" שקיבל תוקף של פסק דין. כלומר, אין בהם כל קביעה פסיקתית בדבר חבות המס הנכונה בסוגיה זו לדעת בית המשפט. יצוין כי מדובר בשני הסכמי פשרה שמעולם לא פורסמו, וראוי כי רשות המסים תיתן מידע נוסף ומלא בדבר הפשרות שנעשו בהם על פי עקרון השוויון והשקיפות. ייתכן שיתברר כי מדובר בעובדות אחרות, או שסכום הפשרה משקף חבות מס הונית ולא פירותית. למעשה, העובדה שמדובר ב"הסכמי פשרה" מעידה כי רשות המסים קיבלה את העיקרון שמענקים אלו הוניים, ולו באופן חלקי. מכל האמור עולה כי רק בפסק הדין חיים ניסים שאישר כי מענקים אלו הם בבחינת הכנסת הון היה דיון ענייני של בית המשפט בנושא, והוא גילה את דעתו באריכות, בפירוט ובנימוקים רלוונטיים ונכונים. אנו סבורים כי כל מי שלא יעמוד מראש על זכותו לדווח ולשלם מס על מענקי פיטורין או שינוי מבנה בשיעור 20% בלבד כמס הוני, עלול לעמוד בפני שוקת שבורה בבואו לדרוש לתקן את דיווחיו באופן רטרואקטיבי, לאחר שבית המשפט העליון יאשר את פסק הדין חיים ניסים. כלומר, מומלץ לנישום לעמוד על זכויותיו מראש ולא בדיעבד, וכך גם אם אינו רוצה להגיע לערכאות משפטיות, הוא יוכל לפחות להגיע להסכם פשרה בנושא. הכותב - מומחה לדיני מיסוי ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מיסים ועסקים www.ralc.co.il
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
