לאחרונה פרסמה רשות המסים את עמדתה (באמצעות הבהרה מיום 11.5.2011 של רו"ח אהרון אליהו, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים) כי לא תיישם את פסק הדין בעניין חיים ניסים (ע"מ 859/08), הקובע כי מענק ששולם לעובדים עקב הפרטה או שינוי מבני, ולמעשה כל מענק המשולם בגין פיצויי פיטורין ותשלומים אחרים עקב סיום יחסי עובד מעביד, הוא מענק הוני החייב בשיעור מס 20% בלבד.

רשות המסים מודיעה בהבהרתה כי הקביעה בפסק הדין חיים ניסים אינה מקובלת עליה, וכי אין בכוונתה ליישם אותה לפני שבית המשפט העליון יקבע הלכה בנושא בעקבות הערעור שהגישה על פסק הדין.

עמדה זו של רשות המסים שוללת למעשה את סמכות בתי המשפט המחוזיים לקבוע הלכה שמחייבת אותה, אף על פי שמדובר בערכאה שיפוטית גבוהה ובפסק דין מפורט ומנומק היטב. האם ראוי כי רשות מנהלית כמו רשות המסים לא תיישם את הוראות בתי המשפט, אף אם מדובר בבית משפט מחוזי ולא בבית משפט עליון, ותתעלם מהן? האם קביעת שופט בית משפט מחוזי אינה חשובה ורלוונטית לעניין רשות מרשויות המדינה, לפחות כל עוד לא התקבלה פסיקה הפוכה בבית המשפט העליון?

לדעתנו, למרות עמדת רשות המסים שפורסמה כאמור, כדאי לכל המקבל מענקים עקב הפרטה או סיום יחסי עובד מעביד לדווח עליהם כמענקי הון החייבים במס בשיעור 20% בלבד, כמו שנקבע בעניין חיים ניסים. כך יהיה הנישום פטור גם מחבות דמי ביטוח לאומי על מענקים אלו - הרי העיקרון בדיני המס הוא כי מס שנוי במחלוקת יישאר בידי הנישום עד לבירור המחלוקת. זאת ועוד, כך יבטיח הנישום כי לא תופנה כלפיו בעתיד טענת התיישנות, אם יבקש לתקן את דיווחיו בנושא מיסוי המענק והתשלומים שקיבל.

בהבהרה של רשות המסים מצוין כי עובדים רבים עומדים על זכותם לשלם רק מס הוני על מענקים שקיבלו: "הסוגיה עולה במהלך דיונים בפקידי השומה או בפניות לקבלת החלטות מיסוי מקדמיות במחלקה המקצועית של רשות המסים. חלק ממקרים אלו מצוי בהליכים משפטיים מתקדמים בבתי המשפט, כשלאחרונה ניתנו מספר פסקי דין בביהמ"ש המחוזי הסותרים זה את זה בהתייחסם לסוגיה זו".

ההבהרה מציינת כי: "בעניין מענק הפרטה שניתן לעובדי רשות הנמלים (עמ"ה 1122/06- אלימלך יוסף) ובעניין דומה בבנק אוצר החייל (עמ"ה 1014/07 - מירי בן זקן), נקבע בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין כי מענק ההפרטה ימוסה כהכנסת עבודה, ואילו בעניין מענק הפרטה שניתן לעובדי בתי זיקוק לנפט (ע"מ 859/08 - חיים ניסים) נקבע שהמדובר בהכנסה הונית ונציין כי בכוונת רשות המסים לערער על פסיקה זו".

אנו חולקים על עמדת רשות המסים בסוגיה, כפי שהוצגה באוגוסט 2006 בהודעת היועץ המשפטי ובהבהרה מיום 11.5.2011 של הסמנכ"ל לעניינים מקצועיים. הנחיות רשות המסים - הקובעות כי מענקים המשולמים לעובדים עקב שינוי מבני ארגוני אצל המעסיק או עקב סיומם של יחסי עבודה, ייחשבו להכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") ויש לחייבם במס בשיעורים הנקובים בסעיף 121 לפקודה - נוגדות את הפסיקה הרלוונטית בנושא.

שני פסקי הדין המצוינים בהבהרה וסותרים כביכול את פסק הדין חיים ניסים, פסק הדין בעניין עובדי רשות הנמלים (עמ"ה 1122/06 - אלימלך יוסף) ופסק הדין בעניין בנק אוצר החייל (עמ"ה 1014/07 - מירי בן זקן), רק אישרו "הסכם פשרה" שקיבל תוקף של פסק דין. כלומר, אין בהם כל קביעה פסיקתית בדבר חבות המס הנכונה בסוגיה זו לדעת בית המשפט. יצוין כי מדובר בשני הסכמי פשרה שמעולם לא פורסמו, וראוי כי רשות המסים תיתן מידע נוסף ומלא בדבר הפשרות שנעשו בהם על פי עקרון השוויון והשקיפות. ייתכן שיתברר כי מדובר בעובדות אחרות, או שסכום הפשרה משקף חבות מס הונית ולא פירותית. למעשה, העובדה שמדובר ב"הסכמי פשרה" מעידה כי רשות המסים קיבלה את העיקרון שמענקים אלו הוניים, ולו באופן חלקי.

מכל האמור עולה כי רק בפסק הדין חיים ניסים שאישר כי מענקים אלו הם בבחינת הכנסת הון היה דיון ענייני של בית המשפט בנושא, והוא גילה את דעתו באריכות, בפירוט ובנימוקים רלוונטיים ונכונים.

אנו סבורים כי כל מי שלא יעמוד מראש על זכותו לדווח ולשלם מס על מענקי פיטורין או שינוי מבנה בשיעור 20% בלבד כמס הוני, עלול לעמוד בפני שוקת שבורה בבואו לדרוש לתקן את דיווחיו באופן רטרואקטיבי, לאחר שבית המשפט העליון יאשר את פסק הדין חיים ניסים. כלומר, מומלץ לנישום לעמוד על זכויותיו מראש ולא בדיעבד, וכך גם אם אינו רוצה להגיע לערכאות משפטיות, הוא יוכל לפחות להגיע להסכם פשרה בנושא.

הכותב - מומחה לדיני מיסוי ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מיסים ועסקים www.ralc.co.il