הרהורים על עמדת רשות המסים בעניין סיווג מענק הפרטה/פיצויים לעובד כהוני

עו"ד רו"ח רמי אריה

רשות המסים פרסמה את עמדתה כי לא תיישם את פסק הדין בעניין חיים ניסים (ע"מ 859/08)
עו"ד לילך דניאל |

לאחרונה פרסמה רשות המסים את עמדתה (באמצעות הבהרה מיום 11.5.2011 של רו"ח אהרון אליהו, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים) כי לא תיישם את פסק הדין בעניין חיים ניסים (ע"מ 859/08), הקובע כי מענק ששולם לעובדים עקב הפרטה או שינוי מבני, ולמעשה כל מענק המשולם בגין פיצויי פיטורין ותשלומים אחרים עקב סיום יחסי עובד מעביד, הוא מענק הוני החייב בשיעור מס 20% בלבד.

רשות המסים מודיעה בהבהרתה כי הקביעה בפסק הדין חיים ניסים אינה מקובלת עליה, וכי אין בכוונתה ליישם אותה לפני שבית המשפט העליון יקבע הלכה בנושא בעקבות הערעור שהגישה על פסק הדין.

עמדה זו של רשות המסים שוללת למעשה את סמכות בתי המשפט המחוזיים לקבוע הלכה שמחייבת אותה, אף על פי שמדובר בערכאה שיפוטית גבוהה ובפסק דין מפורט ומנומק היטב. האם ראוי כי רשות מנהלית כמו רשות המסים לא תיישם את הוראות בתי המשפט, אף אם מדובר בבית משפט מחוזי ולא בבית משפט עליון, ותתעלם מהן? האם קביעת שופט בית משפט מחוזי אינה חשובה ורלוונטית לעניין רשות מרשויות המדינה, לפחות כל עוד לא התקבלה פסיקה הפוכה בבית המשפט העליון?

לדעתנו, למרות עמדת רשות המסים שפורסמה כאמור, כדאי לכל המקבל מענקים עקב הפרטה או סיום יחסי עובד מעביד לדווח עליהם כמענקי הון החייבים במס בשיעור 20% בלבד, כמו שנקבע בעניין חיים ניסים. כך יהיה הנישום פטור גם מחבות דמי ביטוח לאומי על מענקים אלו - הרי העיקרון בדיני המס הוא כי מס שנוי במחלוקת יישאר בידי הנישום עד לבירור המחלוקת. זאת ועוד, כך יבטיח הנישום כי לא תופנה כלפיו בעתיד טענת התיישנות, אם יבקש לתקן את דיווחיו בנושא מיסוי המענק והתשלומים שקיבל.

בהבהרה של רשות המסים מצוין כי עובדים רבים עומדים על זכותם לשלם רק מס הוני על מענקים שקיבלו: "הסוגיה עולה במהלך דיונים בפקידי השומה או בפניות לקבלת החלטות מיסוי מקדמיות במחלקה המקצועית של רשות המסים. חלק ממקרים אלו מצוי בהליכים משפטיים מתקדמים בבתי המשפט, כשלאחרונה ניתנו מספר פסקי דין בביהמ"ש המחוזי הסותרים זה את זה בהתייחסם לסוגיה זו".

ההבהרה מציינת כי: "בעניין מענק הפרטה שניתן לעובדי רשות הנמלים (עמ"ה 1122/06- אלימלך יוסף) ובעניין דומה בבנק אוצר החייל (עמ"ה 1014/07 - מירי בן זקן), נקבע בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין כי מענק ההפרטה ימוסה כהכנסת עבודה, ואילו בעניין מענק הפרטה שניתן לעובדי בתי זיקוק לנפט (ע"מ 859/08 - חיים ניסים) נקבע שהמדובר בהכנסה הונית ונציין כי בכוונת רשות המסים לערער על פסיקה זו".

אנו חולקים על עמדת רשות המסים בסוגיה, כפי שהוצגה באוגוסט 2006 בהודעת היועץ המשפטי ובהבהרה מיום 11.5.2011 של הסמנכ"ל לעניינים מקצועיים. הנחיות רשות המסים - הקובעות כי מענקים המשולמים לעובדים עקב שינוי מבני ארגוני אצל המעסיק או עקב סיומם של יחסי עבודה, ייחשבו להכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") ויש לחייבם במס בשיעורים הנקובים בסעיף 121 לפקודה - נוגדות את הפסיקה הרלוונטית בנושא.

שני פסקי הדין המצוינים בהבהרה וסותרים כביכול את פסק הדין חיים ניסים, פסק הדין בעניין עובדי רשות הנמלים (עמ"ה 1122/06 - אלימלך יוסף) ופסק הדין בעניין בנק אוצר החייל (עמ"ה 1014/07 - מירי בן זקן), רק אישרו "הסכם פשרה" שקיבל תוקף של פסק דין. כלומר, אין בהם כל קביעה פסיקתית בדבר חבות המס הנכונה בסוגיה זו לדעת בית המשפט. יצוין כי מדובר בשני הסכמי פשרה שמעולם לא פורסמו, וראוי כי רשות המסים תיתן מידע נוסף ומלא בדבר הפשרות שנעשו בהם על פי עקרון השוויון והשקיפות. ייתכן שיתברר כי מדובר בעובדות אחרות, או שסכום הפשרה משקף חבות מס הונית ולא פירותית. למעשה, העובדה שמדובר ב"הסכמי פשרה" מעידה כי רשות המסים קיבלה את העיקרון שמענקים אלו הוניים, ולו באופן חלקי.

מכל האמור עולה כי רק בפסק הדין חיים ניסים שאישר כי מענקים אלו הם בבחינת הכנסת הון היה דיון ענייני של בית המשפט בנושא, והוא גילה את דעתו באריכות, בפירוט ובנימוקים רלוונטיים ונכונים.

אנו סבורים כי כל מי שלא יעמוד מראש על זכותו לדווח ולשלם מס על מענקי פיטורין או שינוי מבנה בשיעור 20% בלבד כמס הוני, עלול לעמוד בפני שוקת שבורה בבואו לדרוש לתקן את דיווחיו באופן רטרואקטיבי, לאחר שבית המשפט העליון יאשר את פסק הדין חיים ניסים. כלומר, מומלץ לנישום לעמוד על זכויותיו מראש ולא בדיעבד, וכך גם אם אינו רוצה להגיע לערכאות משפטיות, הוא יוכל לפחות להגיע להסכם פשרה בנושא.

הכותב - מומחה לדיני מיסוי ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מיסים ועסקים www.ralc.co.il

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.