סוף סוף השוק הגיב כמו בתיאוריה למהלך המפתיע של פישר
לא פעם שמענו את המשפט שבאקדמיה לומדים בעיקר מודלים תיאורטיים. אחת הטענות המרכזיות כנגד הנלמדת באקדמיה היא שהמרחק בין התאוריה למציאות גדול, ולא כל מה שנכון בתאוריה מתקיים במציאות. התאוריה מלמדת שכדי להתמודד עם האינפלציה יש להעלות ריבית. עליית ריבית תגרום להיחלשות הדולר, היחלשותו ועליה בתשואת הנכסים חסרי הסיכון תמתן את האינפלציה ותוריד את הציפיות האינפלציוניות. כמו כן, עליית ריבית תגרום לעליית תשואות בטווח הקצר והבינוני ותוביל להשתטחות עקום התשואות.
ביום שני האחרון הפתיע נגיד בנק ישראל סטנלי פישר את שוק ההון הישראלי והעלה את הריבית ב-0.5%. השוק שציפה לעליה של 0.25% הגיב בירידות. סוף סוף כמו בתאוריה כך במציאות השוק הגיב בהתאם. עלייתה של ריבית בנק ישראל השפיעה בעיקר על אג"ח הקצרות והבינונית, אבל מי שהתכונן לכך קודם וצפה המשך העלאות ריבית השיג תשואה טובה יותר לתיקים.
התשובה נמצאת במושג יחס מח"מ. מח"מ (Duration) הוא משך החיים הממוצע של איגרת החוב. יחס מח"מים הינו ממוצע המח"מ המשוקלל של תיק אגרות החוב. לדוגמה, על מנת ליצור מח"מ של 3 שנים בתיק ההשקעות ניתן לרכוש אגרות חוב לתקופה של 3 שנים או לחלופין לקנות אג"ח לתקופה של 5 שנים + אג"ח לתקופה של שנה. התוצאה תהיה זהה ותעמיד את המח"מ הממוצע של התיק על 3 שנים.
יום לאחר ההודעה המפתיעה על גובה הריבית, כמו בתאוריה, בוצעה השתטחות של עקום התשואות. המחירים של האג"ח לטווח הבינוני והקצר ירדו ירידות חדות ואילו המחירים של אג"ח הארוכות שמושפעות פחות מהעלאת ריבית קצרת הטווח עלו עליות קלות. לכן, משקיע שניהל תיק של מח"מ בינוני ע"י החזקת אג"ח קצרות וארוכות השיג תשואה טובה יותר לתיק ההשקעות.
קצת מספרים:
המח"מ של אג"ח ממשלתי 115 עומד על 3.58. יום לאחר העלאת הריבית ירד מחיר האיגרת ב-0.25%. ניתן לקבל מח"מ של 3.58 ע"י החזקת 45% אג"ח ממשלתי 120 (מח"מ 7.28) + 55% מק"מ 911 (מח"מ 0.5). יום לאחר ההחלטה עלה ממשלתי שקלי 120 ב-0.15% והמק"מ נותר ללא שינוי. כך, הפרש התשואה בין ההחזקה הישירה באג"ח ממשלתי 115 למח"מ הסינטטי שבדוגמה הנ"ל עמד על יותר מ-0.3%.
גרף תשואות אג"ח ממשלתי שקלי:
בנוסף, מחירי אגרות החוב הצמודות ירדו יותר מאג"ח הלא צמודות. גם כאן כמו בתאוריה העלאת הריבית גרמה לירידה בציפיות האינפלציוניות והשפיעה על שוק אג"ח. בנק ישראל באמצעות אפקט ההפתעה השיג את מבוקשו - ירידה בציפיות האינפלציוניות.
מה הלאה?
בנק ישראל ע"י גורם ההפתעה החזיר לעצמו את האמון ומאותת שיעשה כל שביכולתו להתמודד עם האינפלציה ולעמוד ביעדים. ממוצע התחזיות בשוק מדבר על המשך העלאות ריבית בהמשך השנה כך שבסופה הריבית במשק תעמוד על 3.75%. במידה וציפיות האינפלציה יעלו מעבר ל-3% , ימשיך בנק ישראל להעלות את הריבית אף מעבר לכך. לכן למשקיע כדאי לשלב החזקה באג"ח קצרות ואג"ח ארוכות על פני אחזקה של אג"ח לטווח בנוני, ולהסיט כספים לאפיקים הלא צמודים.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
הכותב, אושר טובול סמנכ"ל מסחר מיטב טרייד ניירות ערך
- 4.מייקי 04/04/2011 14:51הגב לתגובה זותסתכלו על כתבות ישנות.. ככה הוא ניהל את הקרנות שלו
- 3.עתבה מעניין , חיים של אבא.... בנק (ל"ת)יוסי 04/04/2011 13:45הגב לתגובה זו
- 2.כתבה יפה ממליץ לתת עוד כאלה (ל"ת)דני 04/04/2011 13:38הגב לתגובה זו
- 1.ניתוח מעניין. (ל"ת)שרון 04/04/2011 11:41הגב לתגובה זו
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
