סוף סוף השוק הגיב כמו בתיאוריה למהלך המפתיע של פישר
לא פעם שמענו את המשפט שבאקדמיה לומדים בעיקר מודלים תיאורטיים. אחת הטענות המרכזיות כנגד הנלמדת באקדמיה היא שהמרחק בין התאוריה למציאות גדול, ולא כל מה שנכון בתאוריה מתקיים במציאות. התאוריה מלמדת שכדי להתמודד עם האינפלציה יש להעלות ריבית. עליית ריבית תגרום להיחלשות הדולר, היחלשותו ועליה בתשואת הנכסים חסרי הסיכון תמתן את האינפלציה ותוריד את הציפיות האינפלציוניות. כמו כן, עליית ריבית תגרום לעליית תשואות בטווח הקצר והבינוני ותוביל להשתטחות עקום התשואות.
ביום שני האחרון הפתיע נגיד בנק ישראל סטנלי פישר את שוק ההון הישראלי והעלה את הריבית ב-0.5%. השוק שציפה לעליה של 0.25% הגיב בירידות. סוף סוף כמו בתאוריה כך במציאות השוק הגיב בהתאם. עלייתה של ריבית בנק ישראל השפיעה בעיקר על אג"ח הקצרות והבינונית, אבל מי שהתכונן לכך קודם וצפה המשך העלאות ריבית השיג תשואה טובה יותר לתיקים.
התשובה נמצאת במושג יחס מח"מ. מח"מ (Duration) הוא משך החיים הממוצע של איגרת החוב. יחס מח"מים הינו ממוצע המח"מ המשוקלל של תיק אגרות החוב. לדוגמה, על מנת ליצור מח"מ של 3 שנים בתיק ההשקעות ניתן לרכוש אגרות חוב לתקופה של 3 שנים או לחלופין לקנות אג"ח לתקופה של 5 שנים + אג"ח לתקופה של שנה. התוצאה תהיה זהה ותעמיד את המח"מ הממוצע של התיק על 3 שנים.
יום לאחר ההודעה המפתיעה על גובה הריבית, כמו בתאוריה, בוצעה השתטחות של עקום התשואות. המחירים של האג"ח לטווח הבינוני והקצר ירדו ירידות חדות ואילו המחירים של אג"ח הארוכות שמושפעות פחות מהעלאת ריבית קצרת הטווח עלו עליות קלות. לכן, משקיע שניהל תיק של מח"מ בינוני ע"י החזקת אג"ח קצרות וארוכות השיג תשואה טובה יותר לתיק ההשקעות.
קצת מספרים:
המח"מ של אג"ח ממשלתי 115 עומד על 3.58. יום לאחר העלאת הריבית ירד מחיר האיגרת ב-0.25%. ניתן לקבל מח"מ של 3.58 ע"י החזקת 45% אג"ח ממשלתי 120 (מח"מ 7.28) + 55% מק"מ 911 (מח"מ 0.5). יום לאחר ההחלטה עלה ממשלתי שקלי 120 ב-0.15% והמק"מ נותר ללא שינוי. כך, הפרש התשואה בין ההחזקה הישירה באג"ח ממשלתי 115 למח"מ הסינטטי שבדוגמה הנ"ל עמד על יותר מ-0.3%.
גרף תשואות אג"ח ממשלתי שקלי:
בנוסף, מחירי אגרות החוב הצמודות ירדו יותר מאג"ח הלא צמודות. גם כאן כמו בתאוריה העלאת הריבית גרמה לירידה בציפיות האינפלציוניות והשפיעה על שוק אג"ח. בנק ישראל באמצעות אפקט ההפתעה השיג את מבוקשו - ירידה בציפיות האינפלציוניות.
מה הלאה?
בנק ישראל ע"י גורם ההפתעה החזיר לעצמו את האמון ומאותת שיעשה כל שביכולתו להתמודד עם האינפלציה ולעמוד ביעדים. ממוצע התחזיות בשוק מדבר על המשך העלאות ריבית בהמשך השנה כך שבסופה הריבית במשק תעמוד על 3.75%. במידה וציפיות האינפלציה יעלו מעבר ל-3% , ימשיך בנק ישראל להעלות את הריבית אף מעבר לכך. לכן למשקיע כדאי לשלב החזקה באג"ח קצרות ואג"ח ארוכות על פני אחזקה של אג"ח לטווח בנוני, ולהסיט כספים לאפיקים הלא צמודים.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
הכותב, אושר טובול סמנכ"ל מסחר מיטב טרייד ניירות ערך
- 4.מייקי 04/04/2011 14:51הגב לתגובה זותסתכלו על כתבות ישנות.. ככה הוא ניהל את הקרנות שלו
- 3.עתבה מעניין , חיים של אבא.... בנק (ל"ת)יוסי 04/04/2011 13:45הגב לתגובה זו
- 2.כתבה יפה ממליץ לתת עוד כאלה (ל"ת)דני 04/04/2011 13:38הגב לתגובה זו
- 1.ניתוח מעניין. (ל"ת)שרון 04/04/2011 11:41הגב לתגובה זו
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
