סוף סוף השוק הגיב כמו בתיאוריה למהלך המפתיע של פישר
לא פעם שמענו את המשפט שבאקדמיה לומדים בעיקר מודלים תיאורטיים. אחת הטענות המרכזיות כנגד הנלמדת באקדמיה היא שהמרחק בין התאוריה למציאות גדול, ולא כל מה שנכון בתאוריה מתקיים במציאות. התאוריה מלמדת שכדי להתמודד עם האינפלציה יש להעלות ריבית. עליית ריבית תגרום להיחלשות הדולר, היחלשותו ועליה בתשואת הנכסים חסרי הסיכון תמתן את האינפלציה ותוריד את הציפיות האינפלציוניות. כמו כן, עליית ריבית תגרום לעליית תשואות בטווח הקצר והבינוני ותוביל להשתטחות עקום התשואות.
ביום שני האחרון הפתיע נגיד בנק ישראל סטנלי פישר את שוק ההון הישראלי והעלה את הריבית ב-0.5%. השוק שציפה לעליה של 0.25% הגיב בירידות. סוף סוף כמו בתאוריה כך במציאות השוק הגיב בהתאם. עלייתה של ריבית בנק ישראל השפיעה בעיקר על אג"ח הקצרות והבינונית, אבל מי שהתכונן לכך קודם וצפה המשך העלאות ריבית השיג תשואה טובה יותר לתיקים.
התשובה נמצאת במושג יחס מח"מ. מח"מ (Duration) הוא משך החיים הממוצע של איגרת החוב. יחס מח"מים הינו ממוצע המח"מ המשוקלל של תיק אגרות החוב. לדוגמה, על מנת ליצור מח"מ של 3 שנים בתיק ההשקעות ניתן לרכוש אגרות חוב לתקופה של 3 שנים או לחלופין לקנות אג"ח לתקופה של 5 שנים + אג"ח לתקופה של שנה. התוצאה תהיה זהה ותעמיד את המח"מ הממוצע של התיק על 3 שנים.
יום לאחר ההודעה המפתיעה על גובה הריבית, כמו בתאוריה, בוצעה השתטחות של עקום התשואות. המחירים של האג"ח לטווח הבינוני והקצר ירדו ירידות חדות ואילו המחירים של אג"ח הארוכות שמושפעות פחות מהעלאת ריבית קצרת הטווח עלו עליות קלות. לכן, משקיע שניהל תיק של מח"מ בינוני ע"י החזקת אג"ח קצרות וארוכות השיג תשואה טובה יותר לתיק ההשקעות.
קצת מספרים:
המח"מ של אג"ח ממשלתי 115 עומד על 3.58. יום לאחר העלאת הריבית ירד מחיר האיגרת ב-0.25%. ניתן לקבל מח"מ של 3.58 ע"י החזקת 45% אג"ח ממשלתי 120 (מח"מ 7.28) + 55% מק"מ 911 (מח"מ 0.5). יום לאחר ההחלטה עלה ממשלתי שקלי 120 ב-0.15% והמק"מ נותר ללא שינוי. כך, הפרש התשואה בין ההחזקה הישירה באג"ח ממשלתי 115 למח"מ הסינטטי שבדוגמה הנ"ל עמד על יותר מ-0.3%.
גרף תשואות אג"ח ממשלתי שקלי:
בנוסף, מחירי אגרות החוב הצמודות ירדו יותר מאג"ח הלא צמודות. גם כאן כמו בתאוריה העלאת הריבית גרמה לירידה בציפיות האינפלציוניות והשפיעה על שוק אג"ח. בנק ישראל באמצעות אפקט ההפתעה השיג את מבוקשו - ירידה בציפיות האינפלציוניות.
מה הלאה?
בנק ישראל ע"י גורם ההפתעה החזיר לעצמו את האמון ומאותת שיעשה כל שביכולתו להתמודד עם האינפלציה ולעמוד ביעדים. ממוצע התחזיות בשוק מדבר על המשך העלאות ריבית בהמשך השנה כך שבסופה הריבית במשק תעמוד על 3.75%. במידה וציפיות האינפלציה יעלו מעבר ל-3% , ימשיך בנק ישראל להעלות את הריבית אף מעבר לכך. לכן למשקיע כדאי לשלב החזקה באג"ח קצרות ואג"ח ארוכות על פני אחזקה של אג"ח לטווח בנוני, ולהסיט כספים לאפיקים הלא צמודים.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
הכותב, אושר טובול סמנכ"ל מסחר מיטב טרייד ניירות ערך
- 4.מייקי 04/04/2011 14:51הגב לתגובה זותסתכלו על כתבות ישנות.. ככה הוא ניהל את הקרנות שלו
- 3.עתבה מעניין , חיים של אבא.... בנק (ל"ת)יוסי 04/04/2011 13:45הגב לתגובה זו
- 2.כתבה יפה ממליץ לתת עוד כאלה (ל"ת)דני 04/04/2011 13:38הגב לתגובה זו
- 1.ניתוח מעניין. (ל"ת)שרון 04/04/2011 11:41הגב לתגובה זו
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
