סוף סוף השוק הגיב כמו בתיאוריה למהלך המפתיע של פישר

אושר טובול, סמנכ"ל מסחר מיטב טרייד ני"ע, כותב על המקרה שבו המציאות מתנהלת כמו שהתיאוריה אומרת
אושר טבול | (4)

לא פעם שמענו את המשפט שבאקדמיה לומדים בעיקר מודלים תיאורטיים. אחת הטענות המרכזיות כנגד הנלמדת באקדמיה היא שהמרחק בין התאוריה למציאות גדול, ולא כל מה שנכון בתאוריה מתקיים במציאות. התאוריה מלמדת שכדי להתמודד עם האינפלציה יש להעלות ריבית. עליית ריבית תגרום להיחלשות הדולר, היחלשותו ועליה בתשואת הנכסים חסרי הסיכון תמתן את האינפלציה ותוריד את הציפיות האינפלציוניות. כמו כן, עליית ריבית תגרום לעליית תשואות בטווח הקצר והבינוני ותוביל להשתטחות עקום התשואות.

ביום שני האחרון הפתיע נגיד בנק ישראל סטנלי פישר את שוק ההון הישראלי והעלה את הריבית ב-0.5%. השוק שציפה לעליה של 0.25% הגיב בירידות. סוף סוף כמו בתאוריה כך במציאות השוק הגיב בהתאם. עלייתה של ריבית בנק ישראל השפיעה בעיקר על אג"ח הקצרות והבינונית, אבל מי שהתכונן לכך קודם וצפה המשך העלאות ריבית השיג תשואה טובה יותר לתיקים.

התשובה נמצאת במושג יחס מח"מ. מח"מ (Duration) הוא משך החיים הממוצע של איגרת החוב. יחס מח"מים הינו ממוצע המח"מ המשוקלל של תיק אגרות החוב. לדוגמה, על מנת ליצור מח"מ של 3 שנים בתיק ההשקעות ניתן לרכוש אגרות חוב לתקופה של 3 שנים או לחלופין לקנות אג"ח לתקופה של 5 שנים + אג"ח לתקופה של שנה. התוצאה תהיה זהה ותעמיד את המח"מ הממוצע של התיק על 3 שנים.

יום לאחר ההודעה המפתיעה על גובה הריבית, כמו בתאוריה, בוצעה השתטחות של עקום התשואות. המחירים של האג"ח לטווח הבינוני והקצר ירדו ירידות חדות ואילו המחירים של אג"ח הארוכות שמושפעות פחות מהעלאת ריבית קצרת הטווח עלו עליות קלות. לכן, משקיע שניהל תיק של מח"מ בינוני ע"י החזקת אג"ח קצרות וארוכות השיג תשואה טובה יותר לתיק ההשקעות.

קצת מספרים:

המח"מ של אג"ח ממשלתי 115 עומד על 3.58. יום לאחר העלאת הריבית ירד מחיר האיגרת ב-0.25%. ניתן לקבל מח"מ של 3.58 ע"י החזקת 45% אג"ח ממשלתי 120 (מח"מ 7.28) + 55% מק"מ 911 (מח"מ 0.5). יום לאחר ההחלטה עלה ממשלתי שקלי 120 ב-0.15% והמק"מ נותר ללא שינוי. כך, הפרש התשואה בין ההחזקה הישירה באג"ח ממשלתי 115 למח"מ הסינטטי שבדוגמה הנ"ל עמד על יותר מ-0.3%.

גרף תשואות אג"ח ממשלתי שקלי:

בנוסף, מחירי אגרות החוב הצמודות ירדו יותר מאג"ח הלא צמודות. גם כאן כמו בתאוריה העלאת הריבית גרמה לירידה בציפיות האינפלציוניות והשפיעה על שוק אג"ח. בנק ישראל באמצעות אפקט ההפתעה השיג את מבוקשו - ירידה בציפיות האינפלציוניות.

מה הלאה?

בנק ישראל ע"י גורם ההפתעה החזיר לעצמו את האמון ומאותת שיעשה כל שביכולתו להתמודד עם האינפלציה ולעמוד ביעדים. ממוצע התחזיות בשוק מדבר על המשך העלאות ריבית בהמשך השנה כך שבסופה הריבית במשק תעמוד על 3.75%. במידה וציפיות האינפלציה יעלו מעבר ל-3% , ימשיך בנק ישראל להעלות את הריבית אף מעבר לכך. לכן למשקיע כדאי לשלב החזקה באג"ח קצרות ואג"ח ארוכות על פני אחזקה של אג"ח לטווח בנוני, ולהסיט כספים לאפיקים הלא צמודים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הכותב, אושר טובול סמנכ"ל מסחר מיטב טרייד ניירות ערך

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מייקי 04/04/2011 14:51
    הגב לתגובה זו
    תסתכלו על כתבות ישנות.. ככה הוא ניהל את הקרנות שלו
  • 3.
    עתבה מעניין , חיים של אבא.... בנק (ל"ת)
    יוסי 04/04/2011 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כתבה יפה ממליץ לתת עוד כאלה (ל"ת)
    דני 04/04/2011 13:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניתוח מעניין. (ל"ת)
    שרון 04/04/2011 11:41
    הגב לתגובה זו
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.