לציידי אג"ח: על נייר שצפוי לראות בקרוב לחץ קונים משמעותי
עליות המחירים, שהחלו בדיור, גלשו למזון וכעת למחירי הדלק, הוציאו את ההמונים במדינות ערב לרחובות ואותנו להשקעות באג"ח הצמודות. אלא שהעלאות הריבית בעולם מתחממות וצריכות לדחוף אותנו להערך לסיבוב הבא.
נשיא הבנק המרכזי באירופה, טרישה, נשבר בשבוע שעבר ואותת כי החגיגה נגמרה והריבית בדרך למעלה. בנק ישראל התחיל להישבר גם הוא והעלה ריבית חודשיים ברציפות ומשחרר את היד שמחזיקה את היצואנים כדי להציל את כל השאר. הערכות הן כי הוא ימשיך לעלות את הריבית בקצב מהיר ואולי גם פעם נוספת בסוף החודש לשיעור של 2.75%.
אם בנק ישראל ימשיך כך ויעלה את הריבית מידי חודש נגיע בסוף השנה לריבית של 4.75%. ריבית גבוהה מאוד ביחס לריבית שמגלם שוק המק"מים לסוף השנה- 3.25%. נכון שהסיכוי להעלאת ריבית כל חודש הוא סיכוי נמוך אך מצד שני גם אי אפשר לשלול את האפשרות להעלאת ריבית אחת או שתיים של 0.5% שתביא לאפקט דומה. בשורה התחתונה: כל האינדיקטורים לוחצים על העלאות ריבית ולבנק ישראל יהיה קשה עד בלתי אפשרי להילחם מול סחף האינפלציה ששוטף אותנו.
כשהסיכון מהעלאות ריבית חדות בא יחד עם סיכון אינפלציוני והערכות הן לצמיחה כלכלית מהירה מומלץ, בסגמנט איגרות החוב, לקצר מח"מ ולשבת על הגדר עד שוך הסערה.
להלן טבלה עם מספר איגרות חוב קונצרניות קצרות בריבית משתנה המתאימות לדעתי לתקופה הנוכחית:
שינויים צפויים נוספים במדדי התלבונד:
לאור זאת תחליף את אמפל ב (אמפל אמרי אגח ב) כמועמדת לכניסה לתלבונד האיגרת פרטנר אגח ג.
ב- 23/2/11 בוצעה הרחבת סדרת פרטנר ג' בכ-460 מליון. ההרחבה הייתה במסגרת של הקצאה פרטית כלומר האיגרות הופצו לגופים מוסדיים והינן חסומות למשך חצי שנה. כרגע היקף הסדרה עומד על כ-640 מליון.
כניסתה של פרטנר ג' לתלבונד 40 תביא לביקושים של כ 50 מליון שקלים מצד תעודות הסל העוקבות אחר המדד. לאור העובדה כי רוב הסדרה חסומה לחצי שנה - דבר שיגביל את מספר המוכרים של הנייר - עלול להיווצר לחץ קונים שיביא לעלייה במחיר האיגרת.
הרחבת סדרה אלביט הדמיה ד :
היום (יום רביעי) תרחיב החברה את אלביט הדמיה אגח ד בהיקף של כ-120 מליון ע"נ. האיגרת שתורחב הינה במח"מ של כ-4.7 שנים עם תשואה צמודה של כ-6%. לפני מספר ימים אישרה חברת מידרוג מחדש את דרוג האיגרות של החברה והוא A2 עם אופק שלילי.
בדוח הדירוג שבוצע על ידי מידרוג מצוינים לטובה היקף הנזילות סולו של החברה שעומד על כ- 830 מליון שקלים, ואת התמקדותה בפעילויות שאינן נושאות בחובן אופי מאזני ממונף ובנוסף מייצרות תזרימי מזומנים.
אלביט הדמיה הינה חברת החזקות אשר פועלת במגוון תחומים כאשר העיקרי שבהם הינו תחום ייזום הנדל"ן במזרח אירופה והודו. מרבית פעילות הייזום מתבצעת בחברת הבת פלאזה סנטרס. פעילויותיה הנוספות כוללות: פעילות בתחום המלונות באירופה, השקעות בנדל"ן מניב בארה"ב, פעילות בתחום הביומד (אלביט מדיקל) ופעילות קמעונאות בישראל.
לאחרונה ביצעה החברה מספר פעולות אשר צפויות להניב פירות בעתיד מצד אחד ולצמצם את הוצאות החברה מצד שני. החברה מכרה בסוף 2010 את חלקה בשלושה מלונות בלונדון. מכירה זו אמורה לשפר את יחסיה הפיננסים של החברה. כמו כן, מימוש המלונות הנוספים שברשות החברה, אשר רשומים בספרים בעלות מופחתת, צפוי להביא להצפת ערך ולהניב עודף תזרימי.
מהלך זה, יחד עם כניסת החברה לפעילות בארה"ב, אמורים ליצור תזרים מזומנים משמעותי.
בצד צמצום ההוצאות, העבירה החברה את הפעילות הרפואית לחברה ציבורית (אלביט מדיקל) פעולה זו תקל על גיוס כספים בעתיד לצורך המשך הפעילות בתחום. כמו כן, עברה החברה בהודו למתווה של עסקאות קומבינציה בפרויקטים למגורים ובכך הקטינה את הסיכון ואת הצורך בהזרמת כספים נוספים.
מאת: אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר
- 32.י 11/03/2011 01:01הגב לתגובה זואני נוטה להסכים עם נושא העלאת הריבית וההמלצה לקצר מח" מים ולשבת על הגדר, אבל לגבי האג" חים המומלצות לדעתי המרווחים נמוכים מדי והפערים ייפתחו שוב בנוסף לעליית תשואות שתיווצר בשל העלאת הריבית במשק.
- 31.י 11/03/2011 00:59הגב לתגובה זואני מסכימה שכרגע צריך לקצר מח" מים ולשבת על הגדר בגלל צפי לעליית ריבית במשק, אבל לגבי האג" חים המומלצים לדעתי המרווחים נמוכים מדי ובכלל בתחום הנדל" ן יש מרווחים מאוד נמוכים.
- 30.אבי 10/03/2011 11:53הגב לתגובה זומתי ניראה כסףףףףףףףףףף
- 29.אבי 10/03/2011 11:53הגב לתגובה זוהאם להערכתך יסגר הפער שהצבעת עליו ? -(אם כן -לאיזה כיוון?) - אם לא צפוי להסגר אזי במרווח של 0.7% בלבד מול גילון ראוי להשקיע בלאומי 201?(המרווח בצמוד הינו 1.2% !!
- 28.אפל 10/03/2011 03:56הגב לתגובה זושלום אריק, כאמור סדרה יח ו ט של דלק קבוצה הן סדרות עם מחמים ארוכים: 7 שנים ו 8.3 בהתאמה. הסדרות נסחרות בפער של 0.5 אחוז. כאמור הפער ברור לי בגלל שאיגרת ט אינה עומדת בתנאי חודק לעומת איגרת יח' . האם לדעתך הפער מוצדק? האם לדעתך אפשר לגרוף רווח אם ניקח שורט על יח ולונג על ט' ? או לחילופין פשוט להשקיע רק באיגרת ט' בהנחה שהיא תצמד לתשואה בה נסחרת יח של 4.5, והמשמעות היא רווח הון של 5-7% על איגרת ט' . תודה ,שחר
- אריק 10/03/2011 15:12הגב לתגובה זוכתבתי בעבר על הפער בין איגרת יט ליח .(תמצ באחת הכתבות הקודמות שלי) הפער הוא טכני בלבד ולכן פוזיציית שורט לונג נראית לי הגיונית. השאלה היא האם עמלות עסקת ההשאלה לא ינגסו ברווח.(תלוי בלקוח).
- 27.חובבן 09/03/2011 20:34הגב לתגובה זוכפי שאפשר לחשוב ראשית כיוון שרובם נסחרים כרגע בפער נמוך מאד ממקמ . העלאת ריבית רק תחייב פער גדול יותר מהמקמ ולכן אני צופה שהעלאות הריבית יפגעו במחיר המשתנים והם ירדו לפחות עד שיתנו פער סביר מהמקמים (שלא לדבר על אגח ממשלתי לטווחים דומים שנסחרים בתשואה דומה)
- אריק 10/03/2011 15:27הגב לתגובה זוהעלאת רבית תביא לעליה בתשואות המקמ . האיגרות הללו נסחרות בבסיסית פלוס מעל תשואת המקמ ולכן התשואה הפנימית שתשאנה האיגרות תהיה גבוהה יותר. זה על רגל אחת ההסבר לגבי איגרות ברבית משתנה.
- 26.מוטי 09/03/2011 19:11הגב לתגובה זובתשואות עודפות ובדירוג גבוה מהמקבילות
- אריק 10/03/2011 15:17הגב לתגובה זולגבי צאם - לא מכיר את החברה מספיק על מנת להמליץ עליה. ירושלים ו - מרווח התשואה נמוך מידי.
- 25.תמשיך ככה (ל"ת)המתמחה 09/03/2011 16:05הגב לתגובה זו
- 24.אבי 09/03/2011 15:49הגב לתגובה זומהם לדעתך פערי התשואות הראויים בין אגחים מאותה חברה ובמחמ דומה - בין צמודי מדד -לבין שקליים בריבית משתנה - לבין שקליים בריבית קבועה??
- אריק 09/03/2011 16:15הגב לתגובה זוכעקרון בשוק משוכלל לחלוטין המרווח אמור להיות זהה, אך שיקולי ביקוש והיצע משפיעים על המרווחים. לראיה המרווחים ברבית המשתנה נמוכים מהמרווחים בצמוד וזה נובע ממחסור באיגרות ברבית משתנה, אל מול ביקושי יתר מצד הציבור למוצר מסוג זה.
- אבי 10/03/2011 11:17האם להערכתך יסגר הפער שהצבעת עליו ? -(אם כן -לאיזה כיוון?) - אם לא צפוי להסגר אזי במרווח של 0.7% בלבד מול גילון ראוי להשקיע בלאומי 201?(המרווח בצמוד הינו 1.2% !!
- 23.ron 09/03/2011 15:31הגב לתגובה זובמידה והדולר ימשיך להיחלש, הנגיד לא יוכל להמשיך להעלות את הריבית כפי שמפורט בכתבה. ועל כן הסבירות שהריבית תגיע בוסף שנה ל4.75 הינה נמוכה.
- 22.אבי 09/03/2011 15:15הגב לתגובה זומאחר ובקונצרניים ריבית משתנה אין חשיבות גדולה למחמ , מדוע שלא נעדיף ארוכות חזקות (לאומי 201 ןדומיהם) בתשואה דומה(סביב 4%) על פני הקצרות שהזכרת?!
- אריק 09/03/2011 16:17הגב לתגובה זובארוכים עדיין יש אפקט מנוף. במידה והמרווחים אל מול הממשלתי יתרחבו ההפסד בארוכים יהיה משמעותי יותר.
- 21.ברוקר 09/03/2011 14:17הגב לתגובה זוכל הכבוד!
- 20.וואלק, אם יעבוד כמו שאר הכתבות שלך, מברוק!!!! (ל"ת)ארז 09/03/2011 14:03הגב לתגובה זו
- בלוף 09/03/2011 14:26הגב לתגובה זוכל ההמלצות של כלל פיננסים........
- 19.אבי 09/03/2011 13:55הגב לתגובה זומאחר ובקונצרניים ריבית משתנה אין חשיבות גדולה למחמ , מדוע שלא נעדיף ארוכות חזקות (לאומי 201 ןדומיהם) בתשואה דומה (סביב 4%) על פני הקצרות שהזכרת?!
- 18.טיראנה 09/03/2011 13:54הגב לתגובה זועם אמא כזאת חייב לצאת ילד כזה, המון הצלחה בהמשך, יישר כח !
- 17.לאה פרז 09/03/2011 13:45הגב לתגובה זומה שציפיתי שייצא ממך זה מה שקיבלתי, אני גאה בך, אמא
- 16.חיים חי 09/03/2011 13:33הגב לתגובה זואשתמש בעצות שלך
- 15.מזל שיש עדיין מקצוענים כמהו בשוק האג" ח (ל"ת)משקיע מוסדי 09/03/2011 13:09הגב לתגובה זו
- 14.אלונה פז פילטר 09/03/2011 12:58הגב לתגובה זואיזה כתבה מעניינת. כל הכבוד! עלה והצלח! המשך כך.
- 13.כרגיל ניתוח מאוד מקצועי ומעניין (ל"ת)אלונה 09/03/2011 12:55הגב לתגובה זו
- 12.r 09/03/2011 11:57הגב לתגובה זובהתחשב בנתוני הסדרה: תשואה לפדיון ברוטו 2.8% צמוד (לא פנטסטי) והיקף סידרה של מעל 640 מיליון ע.נ, בכמה להערכתך המחיר יכול לעלות? הוסף את ההנחה שאנו במגמת ריבית עולה.
- אריק 09/03/2011 12:59הגב לתגובה זו11 - קורה טועים. 12- לדעתי האיגרת עם מרווח של 1% מעל ממשלתי הינה במחיר מלא. מה שידחוף את המחיר מעלה יוכל להיות הביקוש של תעודות הסל אל מול חוסר ההיצע כי הניירות חסומים. יכול להיות מצב בעתיד בו פרטנר תרחיב הסדרה שוב על מנת לממן את עסקת 012 או אז מחיר האיגרת יירד לקראת ההנפקה. כמובן שאיני יודע זאת בוודאות אך עקב " חודק" קל יותר לחברות להרחיב סדרה קיימת מאשר לצאת בהנפקת נייר חדש.
- 11.שגיאת כתיב מעצבנת 09/03/2011 11:51הגב לתגובה זוועל כן היא הינה מועמדת להיכנס למדד. צריך להיות - אינה. בדיוק להפך.
- 10.נשמע מעניין (ל"ת)צייד אג" ח 09/03/2011 11:50הגב לתגובה זו
- 9.יגאל 09/03/2011 11:49הגב לתגובה זומבהיר את הנושאים בצורה ברורה, תמשיך ככה.
- 8.דב 09/03/2011 11:45הגב לתגובה זוסקירה מענינת
- 7.טוב לדעת- תודה! (ל"ת)דויד 09/03/2011 11:36הגב לתגובה זו
- 6.משה 09/03/2011 11:36הגב לתגובה זומי משפיע על הריביות?
- 5.דן מלמד 09/03/2011 11:27הגב לתגובה זו" ביצועים עודפים לאורך זמן"
- 4.מקצועי כמו תמיד (ל"ת)C 09/03/2011 11:22הגב לתגובה זו
- 3.תמציתי, ברור ונכון. יופי של כתבה (ל"ת)ארז 09/03/2011 11:12הגב לתגובה זו
- 2.אחלה כתבה (ל"ת)איתי 09/03/2011 11:09הגב לתגובה זו
- 1.כתוב ברור לעניין ומקצועי.כל הכבוד (ל"ת)מנהל כספים 09/03/2011 11:07הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
