למה השוק מתמחר בחסר את גזית אינק והאם זו הזדמנות?
חברת גזית אינק הינה חברת החזקות המחזיקה בכ-59% ממניות גזית גלוב וכ-15.2% ממניות אורמת. להערכתנו חברת גזית אינק מתומחרת בתת תמחור ביחס להחזקותיה בצורה המהווה הזדמנות להיחשף במינוף לחברת הנדל"ן המניב גזית גלוב ולחברת האנרגיה אורמת אשר סבלה משנתיים קשות ונמצאת בפני התאוששות בעסקיה. נראה כי שילוב של סיבות טכניות ביחד עם הירידה בביצועי אורמת הביאו את השוק לתמחר את גזית אינק בתמחור חסר בשנים האחרונות. מניתוח המאזן סולו (גזית אינק מאחד את דוחותיה עם חברת גלוב), עולה כי רמת המינוף של גזית אינק על החזקותיה עומד על כ-47% כאשר כנגד שווי החזקות של כ 4.7 מיליארד שקל עומד חוב פיננסי של כ 2.2 מיליארד שקל. מתוך שווי סחיר של 4.7 מילארד שקל אורמת מהווה 530 מליון שקל בלבד. נראה כי השוק מעוות את הפרופורציות ו"קונס" יתר על המידה את החזקת גזית אינק באורמת. ב 12 החודשים האחרונים ירדה מנית אורמת בכ-4.2% ומנית גלוב עלתה בכ-21.9% . נוכח רמת המינוף והפרופורציות האמורות, יש לצפות לעליה במנית גזית אינק בשיעורים הגבוהים משמעותית ממניות חברת הבת גלוב, וזאת למרות הירידה המסוימת באורמת. לשם הפשטות נסביר כי חברה החזקות ברמת מינוף של 50% אמורה להגיב בפי 1.5 מביצועי מחברת הבת. במקרה זה גזית אינק לא הגיבה בהתאם והעמיקה את הדיסקאונט בו היא נסחרת ביחס להחזקותיה ועלתה רק ב-20%. גורם נוסף טכני שהעיק על מנית גזית היה פקיעתן של כתבי האופציות שפקעו בסוף ינואר 2011 (האופציות היו במחיר מימוש 87.6). ע"פ הערכת שווי לפי מודל NAV בהתחשב בתשלומי דיבידנד לשלם ולקבל, הוצאות מטה והפחתת חוב אנו מקבלים כי שוויה של גזית נסחר בדיסקאונט של 30% על החזקותיה. מלבד הסיבות הטכניות לכאורה, אנו מעריכים כי חשיפה למניות גזית גלוב ואורמת ברמות המחירים הנוכחיות, מהוות הזדמנות רכישה אטרקטיבית, כל חברה וסיבותיה. גזית גלוב נהנית מניהול איכותי ומוכח של נכסי נדל"ן מניב בארץ ובעיקר בעולם, רמות התמחור נראות לנו נוחות מאוד נוכח האלטרנטיבות (מכפיל הון של 1.2) , תשואת דיבידנד של מעל 3%, המשך ניצול הזדמנויות להשבחת נכסים והנפקה אפשרית של החברה בחו"ל שתביא עימה משקיעים זרים לחברה מהווים סיבה מספקת להמשך עליות. חברת אורמת, שבעבר הייתה חביבת המשקיעים נמצאת היום במצב של turn around בעסקיה. החברה שעוסקת בפיתוח וייצור טורבינות מאנרגיה אלטרנטיבית, חוותה שנתיים קשות, עם עיקובים בפרויקטים וירידה משמעותית ברווחיות. מניות החברה ירדו מעל 50% ממחיר השיא שנקבע ערב המשבר ונראה שנוכח האתגרים העומדים בפניה היא נסחרת בשווי הוגן עם פוטנציאל לחזרה לצמיחה כבר ב-2011. ניתן להעריך בזהירות כי חברת אורמת תעיק פחות על מנית גזית אינק בהמשך הדרך ואולי אף תציף ערך לחברה בעתיד. למי שמאמין שמניות גזית גלוב מציעות יחס סיכוי סיכון חיובי, כדאי לבחון מעבר להשקעה בגזית אינק לפני שהעיוות יצטמצם. חשוב לזכור כי גזית אינק נסחרת במדד 75 ובסחירות נמוכה מחברת הבת גזית גלוב. מאת: ערן בן שושן, מנהל השקעות ב'אימפקט מקבוצת בנק איגוד *הכותב הינו מנהל השקעות באימפקט ניהול תיקי השקעות, העוסק בניהול השקעות ועשוי להחזיק בני"ע המוזכרים בכתבה זו. אין לראות במאמר זה משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או הצעה לרכישת יחידות קרן ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו עושה זאת על דעתו בלבד ואחריותו הבלעדית.החברה ו/או הכותב מחזיקים ו/או עשויים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 7.שחר 03/03/2011 09:01הגב לתגובה זושים לב למניית ביוסל שהיא באופן קיצוני באמת צריכה להיות מתומחרת בשווי אחזקתה בפרוטליקס מאחר ואין שום פעילות כבר מעל 6 שנים בחברה למעט דוחות רבעוניים. באופן תאורתי אם מחלקים את כל מניות פרוטליקס בין משקיעי ביוסל כל בעל מניה מרוויח מיד 35% אבל ההנהלה לא עושה זאת!!! יו" ר ביוסל הוא גם יו" ר פרוטליקס וכנראה שיש כאן ניגוד עניינים אחרת איך תסביר שהבן אדם יכול להרוויל 35% מיידי ולא עושה כלום!! עד לפני חצי שנה המניות נסחרו בדומה למניות דואליות.
- 6.מוסדי 01/03/2011 10:08הגב לתגובה זואדון נכבד מבידקה שלי אין לי מושג איך הגעת לדיסקאונט של 30%...נכון להיום השווי שנגזר לגזית מגזית גלוב הוא 39.3 ואורמת תורמת 4.7 מה שגוזר שווי של 44 בניכוי חוב פיננסי נטו 23 (אני אפילו לא מנכה הוצ הנהלה וכלליות) שווי nav של 21 מול שווי גזית בבורסה 20 כלומר דיסקאונט של כ5% .....חברה תתעוררו...בלי להטעות
- סמי חדירה 01/03/2011 14:00הגב לתגובה זואני הגעתי לאותם מספרים כמוך בNAV .באמת לא ברור איך הגיעו ל30% דיסקאונט
- מוסדי אחר 02/03/2011 10:00מגיב 6 וסמי לא הכנסתם לחישוב שלכם את התזרים מפקיעת כתבי האופציות ואת השתתפות גזית אינק בהנפקת המניות של גזית גלוב. אכן יש דיסקאונט עמוק
- 5.מחזיק חברה מעולה קניתי ב 9200 סבלנות משתלמת (ל"ת)משה 01/03/2011 08:48הגב לתגובה זו
- 4.כאלה כתבות אני אוהב, רעיון השקעה אמיתי ! (ל"ת)משקיע רציני,לא כמו 2 28/02/2011 19:45הגב לתגובה זו
- 3.משקיע מתוחכם 28/02/2011 18:35הגב לתגובה זונכון שבד" כ חברות אחזקות נסחרות בדיסקאונט על חברות הפורטפוליו אבל..הדיסקאונט הוא בד" כ 10%-15% ופה מדובר על 30% ועוד בחברה עם ניהול מצויין ועתיר מוניטין. על פניו הכותב בהחלט זיהה כאן פוטנציאל אלא אם כן יש נתונים נוספים לא גלויים לדיסקאונט העמוק.
- האם מר משקיע מתוחכם מנסה למכור לנו " הנאיבים" (ל"ת)אל" י 01/03/2011 10:02הגב לתגובה זו
- משקיע 28/02/2011 21:08הגב לתגובה זואני לא מחזיק מעצמי משקיע מתוחכם אבל אני יודע שאם אני יכול לבנות את התיק בעצמי (כולל מינוף) מצבי יותר טוב מאשר אם אני קונה מניה אחת שמייצגת את התיק ולא מאפשרת לי גמישות ועוד עולה לי כסף ברמת החברה אם (תקורה וניהול). תוסיף לזה את הסחירות הנמוכה שהכותב ציין ואני לא רואה סיבה להחזיק את גזית אינק . אבל שיהיה בהצלחה לכל מי שכן עושה את זה.
- 2.משקיע 28/02/2011 17:07הגב לתגובה זואין שום דבר בגזית אינק שלא ניתן לבנות על ידי תיק בבעלות המשקיע. גזית גלוב ואורמת הן שתי חברות כל כך שונות שמי שמחזיק גזית אינק נאלץ להתמודד עם מגמות סותרות בעוד שמי שמחזיק באורמת תעשיות (או טכנולוגיות) ובגזית גלוב בנפרד בתיק שלו יכול לקבל החלטות לגבי כל אחת מהחברות בנפרד, וזו דרגת חופש אחת יותר. זו הסיבה שחברת האם נסחרת בדיסקאונט, וזו הסיבה שכל חברות ההחזקה נסחרות בדרך כלל בדיסקאונט מול סכום ההחזקות שלהן. נראה לי שאני כבר לא אעביר את ההשקעות שלי לניהול באימפקט.
- אל" י 01/03/2011 10:00הגב לתגובה זוכמו כן צריך לזכור ש" גזית אינק" הפסידה כום עתק על רכישת " אורמת" שכנראה תמשיך לרדת במהלך השנה! אם זה כל כך כדאי לדעת כותב הכתבה להשקיע " בגזית אינק" שיקנה לעצמו , לקרן ההשקעות , לבנק איגוד ואולי קצת גם למר שלמה אליהו !
- תגובה למשקיע 28/02/2011 20:44הגב לתגובה זודווקא בגלל שהן חברות כה שונות ומבנה הבעלות עליהן הוא כה פשוט אין סיבה אמיתית לדיסקאונט כה עמוק. בנוסף, כשיש נכס שמתומחר לא נכון משקיעים מתוחכמים יכולים לבנות מבנה מינוף זהה ולהנות מרווחי ארביטראז' . שים לב לנושא האופציה שהוזכרה פה בקצרה, כנראה שהיא הורידה את מנית גזית אינק יתר על המידה על מנת שהאופציות יפקעו בכסף.
- 1.איזה חתיך הערן הזה, מי זה ? (ל"ת)מגלה כשרונות צעירים 28/02/2011 14:23הגב לתגובה זו
- סקירה מעניינת..קשה לפרגן אבל מאוד מקצועי (ל"ת)אימפקט? כל הכבוד! 28/02/2011 14:36הגב לתגובה זו

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.