נכנסים לשוק המניות? זה הזמן לזהירות יתר - פשוט חכו קצת
מלחמת המטבעות הגיעה לנקודת רתיחה לאור הודעת הפד אתמול כי תרכוש אג"ח ממשלתי בשווי של כ- 600 מיליארד דולר עד סוף הרבעון השני לשנת 2011. הודעה זו ממשיכה את מגמת היחלשות הדולר בעולם.
שוק אגרות החוב קיבל בספקנות את הודעת הנגיד והגיב בירידות. מלחמת המטבעות עולה שלב כאשר למעלה מ- 20 מדינות הצהירו כי הן מתכוונות להתערב בשוק המט"ח. זאת, במטרה לפחת המטבעות שלהן.
בנוסף, בבחירות לקונגרס השליטה הועברה לרפובליקנים כשבסנאט הדמוקרטים עדיין מחזיקים ברוב דחוק.
אנו ממליצים להמשיך לנקוט במשנה זהירות ולחכות למימוש בשווקים כדי להגדיל את הרכיב המנייתי בתיק, בעיקר בשווקים מתעוררים. אנו ממשיכים להעדיף מניות על פני אג"ח מהסיבות הבאות:
1. תמחור אטרקטיבי ביחס לאג"ח.
2. רכיב מנייתי מספק הגנה מהתפרצות אינפלציונית.
3. חברות מגדילות דיבידנדים ופעילות המיזוגים והרכישות ממשיכה על רקע המשך מחזור חוב בריביות נמוכות.
שווקים מפותחים
באירופה היבשת ממשיכה לסבול מחולשת מדינות ה- PIIGS. (בעיקר אירלנד שהתשואה על אג"ח ל 10 שנים בה מתקרבת לכ- 7.3%) כמו כן, התאוששות איטית בכלכלה המערבית בשילוב אירו חזק ממשיכים לפגוע בייצוא הגרמני.
יפן חשפה חבילת תמריצים של כ-1 מיליארד דולר והבנק המרכזי התחייב שינקוט באמצעים נוספים. יפן מוטת הייצוא, ממשיכה לסבול מהתחזקות הין ומההאטה בכלכלת מדינות המערב אשר מחלישה את קצב הצמיחה במדינה. (הבנק המרכזי הודיע על הורדת תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית מ 2.6% ל 2.1% ).
בארה"ב שוק הנדל"ן שממאן להתאושש, סובל משיעור עיקולים מצטבר שנושק לכ- 15% מסך המשכנתאות. יש לציין, כי כ- 30% מסך המשכנתאות גבוה משווי הנכסים. על רקע עלייה במספר המשכנתאות הבעייתיות יש צפי לירידה נוספת במחירי הבתים.
נוסיף את שוק העבודה למשוואה ונקבל כלכלה תקועה שמחפשת ומצפה נואשות להתערבות תמריצית נוספת בדמות רכישות מאסיביות של אג"ח ע"י הפד, אותה היא קיבלה אמש. הפד השיק תוכנית לרכישת 600 מיליארד דולר באג"חים ממשלתיים עד סוף הרבעון השני לשנת 2011.
יחד עם זאת, המשקיעים קיבלו תמיכה מפרסום נתון מדד מנהלי הרכש של מגזר השירותים אשר היה טוב מהצפי. יש לציין כי, המשקעים יבחנו מקרוב את נתוני התעסוקה הצפויים להתפרסם בסוף השבוע.
לאור זאת אנו ממליצים על השקעת חסר בשווקים המפותחים (ארה"ב, אירופה ויפן). למרות זאת, ישנן מדינות מפותחות אשר לדעתנו מצב כלכלותיהן טוב יותר ובראשן אוסטרליה צפויה ליהנות מהצמיחה הגבוהה באסיה אשר תורמת לה כ- 50% מהצמיחה במדינה.
נראה כי אוסטרליה תמשיך ליהנות מביקוש עולמי לסחורות בטווח הבינוני והארוך. זאת, בשילוב מערכת פיננסית יציבה, שקופה וחזקה. יש לציין, כי השבוע אוסטרליה העלתה ריבית במפתיע ב- 0.25% ל- 4.75%. זאת, במטרה להילחם באינפלציה.
כמו-כן, קנדה הינה אטרקטיבית שכן היא ממשיכה ליהנות מהביקוש העולמי לסחורות ומעליית מחירם (בהיותה יצואנית של נפט וזהב). ארגון ה- OECD מעריך שהתמ"ג שלה יגדל בכ 4% בשנת 2010 ובכ- 3.2% בשנת 2011. הריבית עלתה ברבע אחוז לכ-1% בהתאם לציפיות השוק.
שווקים מתעוררים
אנו ממליצים על משקל עודף לשווקים המתעוררים. הבנק העולמי מעלה את תחזית הצמיחה של מדינות מזרח אסיה, בפרט בסין לשנת 2010 הצמיחה תעמוד על 10% (תחזית קודמת הייתה 9.5%). ברזיל הורידה את תחזית האינפלציה לשנת 2011 מכ-5% לכ 4.6% והצמיחה השנה צפויה להיות כ-7.3%.
ברזיל העלתה את המס על רכישות אג"ח במדינה מכ-4% לכ-6% (העלאה שנייה בתוך חודש מרמת מס של 2%) וכן העלתה לכ- 6% את המס על כסף שנכנס למדינה לשימוש בפיקדונות בשוק החוזים.
סין העלתה את הריבית בכ-0.25% על פיקדונות בנקאיים לראשונה מחודש דצמבר 2007 וכן עלה יחס הלימות ההון בששת הבנקים הגדולים לכ- 17.5%. במטרה לצנן הכלכלה וההשקעות.
החל מהחודש, כתוספת לסקירת המדינות העיקריות המרכיבות את מדד ה- MSCI World, נסקור מגוון סחורות. להערכתנו, לסחורות כיום מספר יתרונות. ראשית, הסחורות נהנות מצמיחתן של סין והודו ושנית, הסחורות יכולות לשמש כהגנה מפני האינפלציה הצפויה. זאת, מאחר והסחורות הינן נכס אמיתי ומשאב טבע מוגבל, בניגוד לדולר אשר בתקופה האחרונה מודפס באופן מאסיבי.
REE))- זו קבוצה של 17 מתכות נדירות המשמשות לייצור מוצרים טכנולוגיים כגון: טלפונים סלולרים, נגני מדיה, טלוויזיות וקונסולות משחק, אנרגיה ירוקה כדוגמת טורבינות רוח וסוללות למכוניות היברידיות. בתחום הביטחון מדובר במערכות להנחיית טילים. לאחרונה עלו לכותרות בעקבות ידיעות שסין (מספקת כ- 97% מהם) תצמצם ואף תעצור את הייצוא למדינות העולם המערבי (תחתוך הייצוא בכ- 40%).
הייצוא של המתכות הנדירות עלול להיפסק אפילו ליפן, בעיקר על רקע הסכסוך הימי ביניהם. (סין כיום מונופול בסקטור ומשתמשת במתכות הנדירות כאמצעי להפעלת לחץ פולטי).
כמו כן, סין צופה כי עד שנת 2020 היא תהפוך מיצואנית ליבואנית של מתכות נדירות. זאת, לאור הגידול בביקוש הגלובלי להן.
התוצאה לא איחרה לבוא והמתכות שלישו מחירם ואף מעבר לכך. סין אינה המדינה היחידה בה ניתן לחצוב אותם, היא מחזיקה רק כ- 35% מהמאגר העולמי. באשר לשאר העולם, המתכות הנדירות נמצאות בעיקר בקנדה, גרנלנד, אוסטרליה, ארה"ב ודרום אפריקה.
הכותב הוא דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות בע"מ ועומר פרל, מנהל דסק חו"ל בהלמן-אלדובי
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
