אופן מיסוי הכנסה מדיווידנד שחולק מרווחי אקוויטי
תקציר ע"מ 1183/05 דוד קליימן; רינה כהן; אבי קליימן.
כיצד יש למסות הכנסה מדיווידנד שחילקה חברה משפחתית, שמקורה ברווחי אקוויטי? זו השאלה שבבסיס ערעור זה. בית המשפט המחוזי קבע כי רווחי אקוויטי אינם מהווים הכנסה בידי החברה המשפחתית, לפיכך הוראת סעיף 64א(א)(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), שלפיה יש לראות רווחים שחולקו מהכנסות חברה משפחתית כאילו לא חולקו, אינה מקיפה את העברתם של סכומים מהחברה המשפחתית, שממילא אינם מהווים הכנסה בידה. לפיכך יש למסות את הדיווידנד שקיבלו המערערים מכוח סעיף 2(4) לפקודה.
רקע עובדתי וטענות הצדדים
המערערים, בני משפחת קליימן, החזיקו במניותיה של חברת "קליימן מטאור בע"מ" (להלן: "מטאור"). המערערים הקימו שלוש חברות החזקה שדרכן החזיקו את מניותיהם במטאור.
מטאור השיאה רווחים בשנים הרלוונטיות לערעור, ועל פי כללים חשבונאיים מקובלים רשמו חברות ההחזקה הכנסות מרווחי אקוויטי לפי שיעור החזקתן במטאור. בכל אחת מהשנים שבערעורים חילקו חברות ההחזקה דיווידנדים לבעלי מניותיהן מתוך רווחי האקוויטי שנצברו בהן.
לטענת המשיב, סעיף 64א(א)(1) לפקודה, שלפיו רווחים שחולקו מהכנסות החברה המשפחתית יראו אותם כאילו לא חולקו, אינו חל במקרה דנן, שכן שבענייננו חולק הדיווידנד מהכנסה שבחברה אחרת, ולא מהכנסתה של החברה המשפחתית.
לטענת המערערים, לשון הסעיף, המדברת על "רווחים שחולקו מהכנסות החברה", עניינה בכל הכנסותיה של החברה המשפחתית מכל מקור, לרבות רווחים פטורים ממס, ולא רק בהכנסתה החייבת. מכך עולה לשיטתם כי רווחי האקוויטי הם הכנסתה של החברה משפחתית, ובהתאם לסעיף חלוקת הכנסות האקוויטי היא מחוץ לבסיס המס.
דיון
אין לראות ברווחי האקוויטי שאותם רשמו חברות ההחזקה בספריהן "הכנסה" לעניין הסעיף האמור.
השאלה הבסיסית היא מה דינם של רווחי אקוויטי, והאם הם נחשבים בכלל ל"הכנסה". המערערים ביקשו לתמוך את טענתם בדבר ההכרה ברווחי האקוויטי כהכנסה בידיהן של חברות ההחזקה, באמצעות "מבחני הרווח ויכולת הפירעון" המשמשים בדיני החברות להתרת החלוקה. לשיטתם של המערערים, האפשרות לחלק דיווידנדים מרווחי אקוויטי מלמדת כי רווחי האקוויטי מהווים הכנסה.
בית המשפט קובע כי אין לקבל את עמדתם של המערערים. אף אם נניח כי חלוקת דיווידנד מרווחי אקוויטי מותרת בעולמם של דיני החברות, אין בכך כדי ללמד, כל עוד אין הוראה אחרת בחקיקת המס, כי רווחי האקוויטי הם הכנסה בעולמו של משפט המס.
עולה אפוא כי אף אם נניח שאין פסול בחלוקה מרווחי אקוויטי הנסמכת על כללי חשבונאות מקובלים, עדיין אין בכך כדי לראות ברווחים אלו "הכנסה" לעניין הפקודה. רווחים אלו אינם נמנים על המקורות המפורשים בסעיפים 2 ו-3 לפקודה, והמערערים לא מצביעים על כל מקור אחר בחקיקת המס, כמצוות הגדרת "הכנסה" שבסעיף 1 לפקודה. כך, למעלה מן הנדרש, הפסדי אקוויטי אינם נחשבים להפסדים ללא הוראה מפורשת של המחוקק.
מתחם הדיון בענייננו הוא מתחם החברה המשפחתית; מה בא בכלל "הכנסה" שחלוקת הדיווידנד ממנה אינה ברת-מיסוי בידי הנישום המייצג? "הכנסה" כמשמעותה בפקודה היא הכנסה הצומחת מ"אירוע מס", שהוא בדרך כלל אירוע של מימוש (לרבות מימוש הון אנושי). עלייה (או ירידה) של ערך נכס בלא אירוע מס, בין מכוח מימוש ובין מכוח הוראה של המחוקק הרואה בהתרחשות מסוימת אירוע מס, לא תהווה "הכנסה" או "הפסד". פרשנות זו מתיישבת עם עיקרון בסיס בדיני המס, והוא הטלת מס רק עקב אירוע מס, בעקבות מימוש. הוראת המחוקק כי יש לראות רווחים שחולקו מהכנסות "החברה המשפחתית" כאילו לא חולקו אינה מקיפה את העברתם של כספים מהחברה המשפחתית, שאינם מהווים כלל הכנסה בידי החברה המשפחתית.
מכל האמור עולה כי יש למסות את הדיווידנד שקיבלו המערערים מכוח סעיף 2(4) לפקודה.
תוצאה
הערעור נדחה.
בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
לפני כב' השופט מגן אלטוביה
ניתן ב-5.8.2010


לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".