הדולר הקנדי מתחזק בעקבות הציפיות להעלאת הריבית
בתאריך ה- 7.4.2010 הצליח הדולר הקנדי להוריד את הדולר האמריקאי מתחת לרמת ה- 1.0000 ובתאריך ה- 21.4 הצמד הגיע לשיא נמוך של 0.9927. הסיבה העיקרית להתחזקות הדולר הקנדי הן הערכות כי קנדה תהיה הראשונה מבין מדינות ה- G7 אשר תעלה את הריבית כדי להתאים עצמה לגדילה המואצת בכלכלה וכדי לרסן את האינפלציה. קובעי המדיניות בקנדה רמזו שלמרות שהם התחייבו להשאיר את הריבית ללא שינוי עד לחודש יולי, אם האינפלציה תהיה גבוהה מעל היעד השנתי שלהם הם יקדימו את העלאת הריבית, רמיזה זו גרמה למשקיעים כמובן לקנות את הדולר הקנדי במהירות האפשרית.
ואכן הנתונים הכלכליים מכיוונה של קנדה מראים שלאחר שהכלכלה סבלה משפל קל יחסית, היא התאוששה במהירות רבה יותר בהשוואה לעמיתות שלה. בנוסף לכך קרן המטבעות הבינלאומית צופה התרחבות מרשימה של 3.1% בשנה הקרובה.
גם למשבר של יוון יש השלכות על המטבע הקנדי, המשקיעים עדיין מודאגים לא רק ממצבה של יוון אלא יותר מההשלכות סיכויים לפשיטת רגל של מדינות נוספות בגוש האירופאי אשר סובלות מגירעונות עמוקים כמו אירלנד, ספרד ופורטוגל. השאלה העיקרית בנוגע לחששות אלו היא האם כאשר עוד מדינה תזדקק לחילוץ כספי מהאיחוד האירופאי, מנהיגי האיחוד יוכלו לסייע, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת האחדות הפוליטית בגוש? הקשיים וחוסר ההסכמה בין החברות בגוש האירופאי אכן מצביעים על בעיה של אחדות דעים במיוחד מכיוונה של גרמניה.
דאגות אלו גורמות לדולר האמריקאי להתחזק מול האירו וחוזק זה משליך גם על מטבעות נוספים וביניהם גם על המטבע הקנדי שלעת עתה מתקשה להחזיק את הדולר האמריקאי מתחת ל- 1.0000.
כדי לאמת את הספקולציות שלהם לגביי הסיכויים להעלאת הריבית בדולר הקנדי, המשקיעים יעקבו בתשומת לב מלאה אחר הנתונים הכלכליים שיתפרסמו בקרוב, כאשר כל נתון כלכלי שיהיה נמוך מהציפיות יכול לאכזב את המשקיעים ולגרום להתחזקות הדולר האמריקאי, מכיוון שאז המשקיעים יחששו שקובעי המדיניות בכל זאת ישאירו את הריבית נמוכה לפחות עד חודש יולי.
גורם נוסף וחשוב אשר טרם לאחרונה להתחזקות הדולר הקנדי הוא כמובן הנפט, קנדה שהיא יצואנית נפט חשובה מרוויחה מאוד מהעלייה החזקה במחירי הנפט שהביאה אותו לרמה הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2009. כלכלנים רבים מאמינים שהמשבר באירופה והעובדה שארה"ב סובלת מגירעונות ענק ועדיין לא מצליחה לפתור את בעיית האבטלה החריפה גורמים למשקיעים לחפש תחליפים ראויים יותר שאחד מהם הוא כמובן הנפט, אבל לאחר שהנפט כבר עשה מהלך חזק מאוד של עליות אנו מתחילים לראות סימנים קלים לתשישות השורים, איבוד המומנטום יחד עם אי הודאות לגביי ההצעות לרסן את הספקולציות בשוק האנרגיה יגרמו ככל הנראה לתנודתיות במחיר הנפט ואולי אף לירידות קלות אשר יכולות להחליש את ערך הדולר הקנדי מול הדולר האמריקאי.
מבחינת הניתוח הטכני - התבוננות בגרף היומי מראה בבירור את המאבק של הדולר קנדי מול הדולר האמריקאי סביב ה- 1.0000.
כפי שאמרנו קודם לכן, אין ספק שהמגמה הנוכחית בצמד היא מגמה דובית חזקה מאוד, אבל העובדה שהדולר האמריקאי לא נשאר מתחת ל- 1.0000 מצביעה על אפשרות למהלך של תיקונים כלפיי מעלה לפניי ניסיון פריצה נוסף של רמה חשובה זו.
האפשרות שלנו, היא כניסה בפוזיציית שורט בסגירה בטוחה לאחר תיקון מתחת למחיר 1.0000, אפשרות חלופית כניסה בלונג בסגירה מעל 1.0492.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
