מנכ"ל גזית גלוב: "הכפלנו את רווח הפעילות בעוד חברות אחרות הציגו קיטון חריף"
מסיבת העיתונאים שערכה הבוקר חברת גזית גלוב לאור הצגת דוחותיה הכספיים לשנת 2009 ניחנה בחיוכים רבים ובמצב רוח מצוין. הבוקר דיווחנו כי
מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים
רוני סופר, מנכ"ל החברה אומר כי "שנת 2009 הייתה שנת שיא והיוותה קפיצת מדרגה משמעותית: השגנו גידול של 15 אחוז בשכר דירה, 14 אחוז ב-NOI (רווח מהשכרת נדל"ן), השנה הרווחית ביותר בקבוצה בלמעלה מ-15 שנה". סופר מוסיף כי עוצמת המשבר הכתה אותם בתדהמה, אך השמירה על רמות מינוף נמוכות הוביל הכפלת רווח הפעילות, בעוד הרבה חברות אחרות הציגו קיטון חריף ב- FFO (המזומנים מפעילות שוטפת). תחומי פעילות החברה נחשבים לדפנסיביים בהשוואה לתחומי נדל"ן אחרים".
סופר מציין כי בדצמבר השלימה החברה את רכישת חברת Atrium המשקיעה בנדל"ן מניב במזרח אירופה ונסחרת בבורסות וינה ואמסטרדם: "החברה נמצאת בנקודת פתיחה מצוינת, מינוף נטו שואף לאפס". כמו כן מוסיף סופר כי חברת Equity One המשקיעה בנדל"ן מניב בארצות הברית הגדילה את אחיזתה בחברת DIM ההולנדית ל-75 אחוז ומסתמן כי בעתיד תוגדל השקעה זו ל-100 אחוז. סופר מסכם את דבריו ואומר שהחברה דואגת שבכל חודש יפתח מרכז מסחרי אחד בעולם: "החודש פתחנו את הסינמה סיטי בראשון לציון, בחודש שעבר פתחנו קניון בשבדיה".
חיים כצמן, יו"ר החברה חוזה כי זרועת ה-Medicare תהיה אחת מהנהנות מרפורמת הבריאות בארצות הברית: "תחום שירותי הבריאות הוכיח את עצמו כיציב בתקופת המשבר, כ-40 מיליון איש ייהנו מהרפורמה, מיקום המרכזים הרפואיים ליד אוניברסיטאות מהווים עוגן חשוב".
כצמן מאמין שהיציאה מהמשבר בארצות הברית תהיה איטית: "היא מתייעלת בצורה קיצונית והריבית תישאר נמוכה במשך זמן. אנו רואים התייצבות בשוק הנדל"ן המניב במדינה והתקופה הנוכחית היא מעניינת ביותר- תפוסות נמוכות, מחיר הנכסים נמוך יותר ושכר דירה נאה. כלקח מהמשבר משקיעים בוחנים את הנכסים בקפידה יתירה ומשיגים תשואות נאותות ובטוחות יותר. כמו כן, שוק ההון האמריקני בתחום הנדל"ן המניב מאותת לנו שנוצר מצב אידאלי- חברת Equity One גייסה לאחרונה, גיוסי ההון מאפשרים רכישת נדל"ן כשההחזר למניה הולך וגדל מהווה מקדם ביטחון במידה ותשואת הנדל"ן תרד. נוצרו למעשה התנאים לחידוש הצמיחה לאורך זמן. גזית הפכה לשחקן מוכר בעולם הנדל"ן המניב ולמקור התעניינות של שווקי ההון בעולם".
כצמן התייחס לרמת השכר הגבוהה של בכירי החברה ואמר כי על פי הסכם השכר שלו, הוא זכאי לשכר של 2.7 מיליון שקל, תשלום מבוסס מניות בסך 9.9 מיליון שקל ועוד בונוס בסך של 53.6 מיליון שקל: "החלטתי לוותר על מרבית הבונוס המגיע לי ואקבל 18.8 מיליון שקל במקום 53.6 מיליון שקל המגיע לי בהסכם, חשבנו כי לא ראוי לקבל שכר כה גבוה.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
