על סחורה שמחירה נפל השנה בכ-16%, קבלנו הזדמנות?
לאחר ארבעה שבועות של ירידות תלולות למדי במחירי הסחורות נבלמה המגמה בשבוע שעבר, ובכל מחירי הסחורות כמעט נרשמו עליות נאות.
מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שבועי ב-3.62%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-43.5% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-33.9% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר 2009. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר בכותנה, שעלתה ב-11.7% ל-74.4 סנט לפאונד; בנחושת, שעלתה ב-8.4% ל-6,766 דולר לטון; ובעופרת, שעלתה ב-8.1% ל-2,080 דולר לטון. מחיר הנפט עלה בסיכום שבועי ב-4.1% ל-74.13 דולר לחבית, ומחיר הסויה עלה ב-3.5%, אבל על הסויה בהמשך.
מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, הוסיף לרדת ב-5.30% בשבוע שעבר ל-2,571 נקודות. המדד נמוך כעת ב-44.8% מהפסגה 4,661 נקודות, שנרשמה ב-19 בנובמבר 2009, אבל עדיין גבוה ב-18.9% מהשפל, 2,163 נקודות, שנרשם ב-24 בספטמבר 2009.
גם במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו עליות בשבוע שעבר. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה בסיכום שבועי ב-0.87% ל-1,075.51 נקודות, המדד נמוך כעת ב-6.5% מהפסגה שנרשמה ב-19 בינואר השנה. מדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-1.98% ל-2,183.53 נקודות, המדד נמוך כעת ב-6.1% מהפסגה שנרשמה ב-11 בינואר השנה. מדד המניות העולמיMSCI World עלה בשבוע שעבר ב-1.08% ל-1,107.32 נקודות, המדד נמוך כיום ב-34.2% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-61.9% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס 2009.
הדולר הוסיף להתחזק ביחס לאירו בשבוע שעבר, אם כי בשיעור נמוך של 0.34% ל-1.363 דולר לאירו, זהו ערכו הגבוה ביותר של הדולר ביחס לאירו מאז חודש יולי 2009. מאז תחילת חודש דצמבר 2009 התחזק הדולר ביחס לאירו ב-10.0%. הדולר התחזק ביחס לין היפני בשבוע שעבר ב-0.82% ל-89.97ין לדולר. ביחס לשקל כמעט שלא היה שינוי בשער הדולר, ושערו היציג האחרון היה 3.739 שקל לדולר.
בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.
סויה
מחיר הסויה עלה בשבוע האחרון ב-3.5% ל-9.45 דולר לבושל (בושל סויה - 60 פאונד או 27.2 ק"ג), לאחר שחקלאי ארצות הברית, יצרנית הסויה הגדולה בעולם ויצואנית הסויה הגדולה בעולם ביחד עם ברזיל, הפסיקו לספק את הסויה. ההחלטה התקבלה עקב ירידה של 16.3% במחיר הסויה מתחילת השנה ועד ה-4 לפברואר, שאז נרשם לסויה מחיר שפל של 9.0 דולר לבושל. מחיר הסויה כעת נמוך ב-42.9% ממחיר השיא של כל הזמנים, 16.54 דולר לבושל, שנקבע ב-3 ביולי 2008. בערכים ריאליים מתואמים לאינפלציה היה מחיר הסויה בעבר גבוה הרבה יותר, למשל מחיר הפסגה במאי 1973, 10.58 דולר לבושל, שקול ל-52 דולר לבושל בדולרים של היום.
פולי הסויה מכילים יותר חלבון מכל גידול אחר - כ-40%. נוסף על כך, מכילים הפולים כ-21% שמן וכ-20% סיבים תזונתיים. בסויה משתמשים בעיקר כדי ליצר שמן, והשאריות מייצור השמן משמשות כמזון לבעלי חיים. הסויה משמשת גם כמזון לאדם: באופן ישיר בעיקר בארצות המזרח ובצורת טופו וחלב סויה בארצות המערב. שימוש נוסף בפולי הסויה ההולך ומתפתח הוא ייצור ביו-דיזל.
מגדלי הסויה בארצות הברית החלו לאסוף את יבולם באוקטובר 2009, כשהיה מחירה 10 דולר לבושל ואף יותר. אבל כיוון שהמחיר הגיע לשפל של 9 דולר לבושל מעדיפים החקלאים לאגור את המלאי שלהם עד לשיפור במחירים. הירידה במחיר הסויה בעת האחרונה נובעת מיבול שיא בארצות הברית של 91.5 מיליון טון, גידול של 13% בהשוואה לשנה הקודמת. היבול גדל כל כך משום שחקלאי ארצות הברית הגדילו את שטח גידול הסויה ושיפרו את התפוקה ליחידת שטח באמצעות שימוש רב יותר בדשנים.
הביקוש לסויה מוסיף להיות חזק בעיקר מסין, יבואנית הסויה הגדולה בעולם. יצוא הסויה מארצות הברית מה-1 בספטמבר 2009 ועד ה-4 בפברואר השנה גדל ב-38% בהשוואה לשנה הקודמת, 62% מהיצוא היה לסין. זאת היות שסין מייצרת רק כ-6% מייצור הסויה העולמי אבל צורכת כ-22% מהצריכה העולמית.
הכיוון שאליו יפנה מחיר הסויה בעת הקרובה תלוי בעיקר בתוצאות היבולים של ברזיל וארגנטינה, יצרניות הסויה הגדולות בעולם אחרי ארצות הברית: איסוף היבולים בדרום אמריקה מתחיל בחודש מארס, וקיים חשש שהגשמים בברזיל יגרמו לנזק ליבול שכבר הבשיל ויידחו את איסוף הסויה.
מאזן הסויה העולמי (מיליוני טון)
איך משקיעים בסויה בישראל
כלל-פורקס
בחשבון מסחר בכלל-פורקס ניתן להשקיע בסויה השקעה ישירה בכל סכום בשני הכיוונים, קנייה ומכירה. ההשקעה באמצעות כלל-פורקס היא הנוחה ביותר, אבל יש להיזהר משימוש במינוף הנדיב שהחברה מאפשרת לבעלי החשבונות אצלה. שימוש במינוף גדול מאפשר להשיג רווחים גדולים אם קולעים למטרה, אבל יכול לגרום למחיקת כל ההשקעה אם ינוע בתחילה יחס המחירים בכיוון ההפוך למצופה. שימוש בהון העצמי או במינוף נמוך מאפשר אורכה וניצול של ההזדמנות למכור ברווח בזמן המתאים. להלן קישור לחברה:
תעודות סל בארצות הברית
תעודת הסל PowerShares DB Agriculture Fund נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול DBA, התעודה עוקבת אחר מחירי הסויה, התירס, החיטה והסוכר בחלוקה שווה. להלן קישור לאתר החברה:
תעודת הסל iPath Dow Jones-AIG Grains Total Return Sub-Index ETN נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול JJG, התעודה עוקבת אחר מדד הדאו ג'ונס לדגנים, המורכב מסויה ? 38.4%, חיטה ? 25.4% ותירס ? 36.2%. להלן קישור לאתר החברה:
תעודות סל באירופה
תעודת הסל ETFS Soybeans נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופאיות נוספות מספטמבר 2006 וסימולה SOYB. תעודת הסל הזו עוקבת אחר מדד חברת דאו ג'ונס למחיר הסויה, המבוסס על מחיר חוזי הסויה בבורסת CBOT. דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
תעודת הסל ETFS Short Soybeans נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה SSOB. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הסויה, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הסויה ירד. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
תעודת הסל ETFS Leveraged Soybeans נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה LSOB. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר הסויה, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הסויה יעלה ושואף למנף את רווחיו. מובן שאם מחיר הסויה יורד, גם ההפסדים בתעודה זו הם בשיעור כפול מירידת מחיר הסויה. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
קישור לאתר החברה:
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.