S&P הותירה את דירוג האג"ח בפרוייקט ים תטיס תחת "BBB-", הושם תחת מעקב שלילי

"זאת עד אשר יבחנו ההשלכות על אגרות החוב של החוזה המפורט שיחתם עם חברת חשמל בעניין אספקת 5BCM נוספים, זאת לאור העובדה שההכנסות של השותפות ממזכר העקרונות אינן משועבדות לבעלי אגרות החוב"
נועם הוד |

סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P פרסמה היום (ה') עדכון לדירוג עסקת המימון של פרוייקט הגז ים תטיס, לפיו נותר דרוג אגרות החוב שהנפיקה החברה הייעודית של השותפים הישראליים בפרוייקט ים תטיס (דלק קידוחים, אבנר חיפושי נפט ודלק השקעות ונכסים) בדרוג "BBB-".

כמו כן, נקבע בעדכון הדרוג כי אגרות החוב יושמו ב-Credit Watch עם השלכות שליליות "עד אשר יבחנו ההשלכות על אגרות החוב של החוזה המפורט שיחתם בין השותפויות לחברת חשמל בעניין אספקת 5BCM נוספים, זאת לאור העובדה שההכנסות של השותפות ממזכר העקרונות אינן משועבדות לבעלי אגרות החוב".

העניין בסוכנות הדירוג עלה לאור העובדה שכנגד הנפקת האג"ח שועבד ההסכם המקורי עם חברת החשמל. לפני כחצי שנה הודיעו השותפים בפרויקט ים תטיס, על מזכר הבנות חדש בין השותפים בפרויקט לבין חברת החשמל למכירת כמויות של גז טבעי בהיקף כ- 5 BCM לחמש שנים הקרובות. מזכר חדש זה הביא את חברת S&P לבחון את חלוקת כמויות המכירה בין ההסכם המקורי לבין ההסכם החדש שייחתם על בסיס מזכר ההבנות.

יצוין כי מדובר באג"ח מסוג A144 אשר הונפקו בהנפקה פרטית בארה"ב ומועד פירעונו הוא עד יוני 2013. לשותפות שתי סדרות אג"ח בהיקף כולל של 275 מיליון דולר. סדרה אחת בהיקף של 175 מיליון דולר משלמת ריבית של 5.326% והיתר משלמת קופון של ריבית ליבור בתוספת של 1.1%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?

הנגיד רומז על שינוי טון מוניטרי ומותיר פתח להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך; לצד האופטימיות, הוא מזהיר כי הורדה כזו תחייב אחריות תקציבית והמשך שמירה על היציבות הפיסקלית

תמיר חכמוף |

בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת. 

בהתייחסותו לאינפלציה, הנגיד אמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בעליות המחירים, וכי "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון". לדבריו, גם לאחר תקופת לחימה ממושכת, הפעילות הכלכלית נותרה ערה, עם גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, גיוסי הון מחודש בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.

השילוב הזה, קרי ירידה באינפלציה במקביל לשיפור בפעילות, הוא בדיוק התנאי שבנק ישראל חיכה לו בחודשים האחרונים. כלומר, אחד החששות המרכזיים היו שהיציאה מהמלחמה תגרור איתה התפרצות אינפלציונית, אך נראה שלא כך המצב, ולמעשה לאור "שגרת המלחמה" שהייתה בחודשים האחרונים למלחמה, נראה שאין שינוי מהותי מצד הצרכנים בישראל. 

בין הכוחות שתומכים בירידת אינפלציה ציין הנגיד את התיסוף בשקל ואת הירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, שעשויה להקל על שוק העבודה ולהפחית לחצי שכר. מנגד, הוא הזהיר כי שיפור במצב הגיאופוליטי עלול דווקא להוביל לגידול בביקושים, דבר שעלול להצית מחדש לחצי מחירים, אם כי עד כה זה לא המצב בפועל.

בהתייחסות למדיניות עד כה, הנגיד הדגיש כי הצעדים שננקטו עד כה שמרו על אמינות המדיניות, אך גם ציין שעד להחלטת הריבית הבאה יתפרסמו מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, “שיספקו תמונה בהירה יותר ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים”. כלומר, הורדה אפשרית, אך רק לאחר שיתקבל אישור נוסף שהאינפלציה מתכנסת ליעד. במילים אחרות, אם לא תהיה הפתעה מהותית במדד אוקטובר שיתפרסם בעוד כשבוע וחצי, הריבית עשויה לרדת כבר בסוף החודש לראשונה מאז ינואר 2024.

המכשולים במבט קדימה

בהקשר רחב יותר, הנגיד התייחס גם לחוסן המאקרו-כלכלי של ישראל: “בקהילה הבינלאומית מופתעים מהיכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות”, אמר, וציין כי החוסן הזה מתבטא גם בירידת פרמיית הסיכון של ישראל ובעליות בבורסה המקומית. למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.