yes ממשיכה בשרשרת ההפסדים: הפסד של כ-88 מיליון שקל ברווח הנקי - גידול של כ-5,000 מנויים
חברת שירותי הלווין המספקת שירותי טלוויזיה רב ערוצית, yes, מדווחת הבוקר (ה') על תוצאותיה לרבעון שלישי לשנת 2009. בשורה העליונה, הכנסות החברה הסתכמו לכ-380 מיליון שקל - לראשונה ההכנסות לא כללו הכנסות ממכירת אינטרנט. בתקופה המקבילה אשתקד הסתכמו ההכנסות ב-375 מיליון שקל וללא הכנסות ממכירת אינטרנט ב-365 מיליון שקל (עליה של 4%), ולעומת כ-376 מיליון שקל ברבעון הקודם (עליה של כ-1%).
בשורה התחתונה, הפסד ברווח הנקי של החברה לאחר הוצאות מימון לבעלי מניות הסתכם לכ-88 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-82 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ולעומת הפסד של כ-95 מיליון שקל ברבעון הקודם.
הרווח לפני הוצאות מימון לבעלי מניות ומיסים ברבעון השלישי של שנת 2009 הוא כ-16 מיליון שקל לעומת רווח של כ-1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ולעומת הפסד של כ- 5 מיליון שקל ברבעון הקודם.
ה -EBITDA החיובי ברבעון השלישי של 2009 הסתכם בכ-120 מיליון שקל, לעומת כ- 111 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (עלייה של כ 8%), ולעומת כ- 115 מיליון שקל ברבעון הקודם (עליה של כ 4%).
הרווח הגולמי ברבעון השלישי הוא כ- 119 מיליון שקל לעומת כ- 108 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ולעומת כ- 120 מיליון שקל ברבעון הקודם.
מספר הלקוחות של החברה הגיע בסוף חודש ספטמבר 2009 לכ-567 אלף לקוחות, גידול של 5,000 מנויים.
סך הוצאות המימון נטו ברבעון השלישי הסתכמו בכ-149 מיליון שקל לעומת הוצאות של כ-135 מיליון שקל ברבעון המקביל ולעומת הוצאות מימון של כ- 154 מיליון שקל ברבעון הקודם.
הוצאות המימון לבנקים ולמוסדות פיננסיים אחרים ברבעון השלישי 2009 הסתכמו בכ- 45 מיליון שקל לעומת כ-51 מיליון שקל ברבעון המקביל וכ-64 מיליון שקל ברבעון הקודם.
הוצאות המימון לבעלי מניות ברבעון השלישי הסתכמו בכ- 104 מיליון שקל לעומת כ- 83 מיליון שקל ברבעון המקביל ולהוצאות של כ- 89 מיליון שקל ברבעון הקודם.
yes כבר לא חלק מדוחות בזק
ב-20 באוגוסט 2009, בית המשפט העליון הפך החלטה של ערכאה נמוכה יותר לטובת בזק, שהייתה מאפשרת לבזק לממש אופציות ללא מזומנים (cashless) ולהגדיל את חלקה בחברת הבת yes, העומד על 49.8%, מעבר ל-50%.
לאור החלטת בית הדין העליון, המונעת מבזק להגדיל את חלקה ב-yes מעבר ל-50%, החברה אינה מחזיקה שליטה חוקית או שליטה בפועל על yes. לפיכך, החל מה-21 באוגוסט 2009, ובהתאם לכללי החשבונאות המקובלים של IFRS, בזק חדלה לאחד את התוצאות הכספיות של yes בדוחותיה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
