בית המשפט המחוזי קבע: לא ימסרו חומרי הגלם של ראיון עם א' לפרקליטי קצב
שופט בית משפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר עודד מודריק, דחה היום (א') את בקשת סנגוריו של הנשיא לשעבר, משה קצב, מחדשות 10 בנוגע להעברת חומרי הגלם של ריאיון שערכו מיקי חיימוביץ' וברוך קרא מערוץ 10 עם המתלוננת א' הממשרד התיירות לפני כשנה וחצי.
הפרשה המשפטית החלה לאחר ראיון בלעדי שקיימו חיימוביץ' וקרא בשנת 2008 עם א' ממשרד התיירות. הראיון צולם והוקלט מראשיתו ועד סופו, כאשר בפועל שודרו רק קטעים מתוך הראיון.
עם פתיחת משפטו של קצב, דרשו פרקליטיו לקבל לידיהם את כל חומרי הגלם של הראיון עם א', בטענה שלנאשם יש זכות בסיסית לקבל לרשותו כל ראיה שעשויה להועיל להגנתו ולסייע בחקר האמת. תקוותם של פרקליטי קצב היתה שבחומרים שלא שודרו יימצאו התבטאויות של א' שיסייעו להם בהכנות לקראת עדותה בבית המשפט.
ביהמ"ש אכן הוציא צו למסירת חומרי הגלם אולם לאחר שהצו נמסר לחדשות 10 ביקשה האחרונה לבטלו באמצעות פניה לביהמ"ש לעיון חוזר בהחלטה.
בבקשה טענה חדשות 10 שמדובר בחומרי גלם שעליהם סוכם עם המרואיינת כי הם לא לציטוט ('אוף רקורד'), וביססו את התנגדותם על שלושה טיעונים: פגיעה חמורה בחופש העיתונות, פגיעה בפרטיות המתלוננת והעדר אינטרס גילוי מעוגן בדין. את חדשות 10 ייצג עו"ד מיכאל נאור ממשרד 'פישר-בכר-חן' והיועצת המשפטית איילת בן-חיים גת.
השופט מודריק, שדחה את בקשת פרקליטי קצב, קבע כי "חומרי גלם מצולמים של ראיונות שנשארו מחוץ לכתבה אכן נכללים במסגרת החיסיון העיתונאי". מודריק קבע כי "גילוי המידע בנסיבות מסויימות כמוהו כגילוי המקור. בחיסיון הקיים מגולמת גם הגנה על תכני המידע שהעיתונאי הבטיח לשומרם בסוד ולא רק הגנה צרה על זהות המקור".
מודריק הוסיף ופירט, "העיתונאי ברוך קרא טרח ועמל קשות לשכנע את המתלוננת לקיים עימו ראיון שבו תימסר גרסתה באשר לתלונתה כנגד הנאשם, כדי שניתן יהיה להציב על מדוכת הדיון הציבורי את ההצדקה להסדר. הסכמתה של המתלוננת לראיון ניתנה על סמך ההבטחה שחומרי הרקע לא ייחשפו לעינו ולאוזניו של שום גורם שלא היה שותף לראיון".
עוד כתב מודריק בפסק הדין: "פגיעה לא מבוטלת בשיתוף הפעולה של מקורות עם עיתונאים עשויה להיגרם בכל מקום שבו המקור עלול לחשוף כי מידע שימסור ויבקש להשאירו חסוי יימסר לגורם כלשהו".
לדבריו, "העיקר הוא כי אם העיתונאי לא יוכל לקיים את הבטחתו למקור, יפגע הדבר בתקינות הפעילות העיתונאית. פגיעה ביכולת התפקוד של העיתונאים היא פגיעה בחופש הפעולה ובתקינות הפעולה של העיתונות בכלל. אמצעי התקשורת ממלאים תפקיד בעל חשיבות ראשונה במעלה במשטר דמוקרטי. חופש הפעולה העיתונאי מבטיח את חופש הביטוי שהוא מאמות היסוד של משטר דמוקרטי".
נית להגיד כי מדובר בפסק דין תקדימי חשוב שעשוי להשפיע על כל ראיון עיתונאי מצולם שייערך בעתיד בישראל.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
