משרד התיירות ל-Bizportal: "אנחנו צופים פגיעה חמורה בתיירות לטורקיה"
לפני כשבוע הודיעה ממשלת טורקיה על ביטול השתתפות חיל האוויר הישראלי בתימרון הצבאי המשותף עם חילות האוויר של טורקיה, ארצות הברית, איטליה ומדינות נאט''ו וזאת בעקבות החרפת היחסים בין ממשלות אנקרה וירושלים בעקבות מה שהטורקים רואים כ'פשעי מלחמה שביצעה ישראל במבצע עופרת יצוקה בעזה'. ניתן להגיד כי בישראל הופתעו מן ההתרחקות המופגנת של הממשל הטורקי מישראל זאת כשנדמה היה שהיחסים חוזרים אט אט למסלולם.
המשבר הראשון מול טורקיה החל בתחילת השנה, לאחר מבצע 'עופרת יצוקה', בעקבות התבטאויותיו של ראש ממשלת טורקיה, רג'יפ טייפ ארדואן, נגד ישראל, שגררו את חרם הצרכנים הגדול והן מהמשבר הכלכלי. מיד לאחר מכן החלו ירידות בתיירות היוצאת לטורקיה כאשר, הירידות נעו בין 62% בינואר ו-61% בפברואר, ל-71% במרץ כאשר לקראת אפריל חלה התאוששות - 56% ירידה, מאי - 59% ירידה, יוני - 56%, יולי - 45% ובאוגוסט 19%.
יש לציין כי ישראל מהווה אמנם רק כ-3% מכלל התיירות לטורקיה אך ניתן להגיד כי הירידה שהיייתה במהלך 7-8 החודשים האחרונים בתיירות לטורקיה בכל זאת משמעותית לטורקים עד לידי כך, שלאחר החודשים הראשונים של החרם, הטורקים הבינו שהחרם הולך ומתחזק, ולכן יזמו הוזלות משמעותיות כמו חבילות שבהן חייבו את הנופשים רק בכרטיס הטיסה. בנוסף לכך, במאי הגיעה לישראל משלחת של עשרות מלונאים בניסיון להרגיע את הצרכן הישראלי באמצעות התקשורת וסוכני הנסיעות הישראלים.
עם כל זאת, למרות החרם שהיה על טורקיה בשנה האחרונה, נראה כי היא עדיין שומרת על כוחה וזאת ככל הנראה בשל 'פונקצית המחיר' ונדמה כי טורקיה חוזרת להיות היעד המבוקש ביותר לנסיעות מישראל לחו"ל. כבר בעונת הקיץ היו סימנים מקדימים לביטול החרם כשטורקיה מוקמה ברשימת היעדים הפופולריים ביולי אוגוסט עם כ-295.7 אלף נוסעים. ארה"ב היתה במקום השני עם כ-294.3 אלף נוסעים, גרמניה עם כ-211.4 אלף נוסעים, צרפת עם כ-201.5 אלף נוסעים ואיטליה עם כ-188.4 אלף נוסעים.
על פי נתוני רשות שדות התעופה, שהתפרסמו בשבוע שעבר, המדינה בעלת נפח הפעילות הגבוה ביותר בחודש ספטמבר, הייתה טורקיה - עם 121,323 נוסעים המהווים 11.83% מכלל הפעילות, כאשר היעד העיקרי להמראות ונחיתות, היה שדה התעופה אנטליה, שאליו וממנו טסו 78,498 נוסעים, ירידה של 2.15% בהשוואה לספטמבר שעבר.
בנוסף לכך, נפח הפעילות מישראל לטורקיה היה כ-12% מסך הנוסעים בתעופה הבינלאומית בספטמבר 2009, בנתב"ג. עם זאת, תנועת הנוסעים לטורקיה בספטמבר היתה נמוכה ב-13.8% לעומת תנועת הנוסעים אליה בספטמבר בשנה שעברה.
דובר משרד התיירות לטורקיה: השפעה חמורה על מצב התיירות לטורקיה"
"על פי נתוני הסטטיסטיקה הרשמית המתפרסמת על ידי משרד התרבות והתיירות של טורקיה באנקרה, התיירות לטורקיה נפגעה בשנה האחרונה בכ-40% בכלל היציאות לטורקיה, לעומת 2008", אומר היום (א') דובר משרד התיירות לטורקיה, דני צימט, ל-Bizportal. "בשנה האחרונה ראינו ירידה דרמטית במספר יציאות ישראלים לטורקיה ונראה כי הסמיכות של שני המשברים זה שהיה בעקבות דבריו של ראש ממשלת טורקיה לאחר מבצע 'עופרת יצוקה' בעזה ושוב לאחר 7-8 חודשים עלול לגרום להשפעה חמורה על מצב התיירות לטורקיה", לדברי צימט.
עם זאת הוא מציין כי, "אנחנו נכנסים לתקופת החורף ויהיה קשה להעריך עד כמה לפוליטיקה תהייה השפעה על התיירות הישראלית. את התוצאות האמיתיות נוכל לדעת רק לקראת עונת 2010 ועד אז הדברים עשויים להשתנות".
עוד הוא מתייחס בדבריו לכך שמרבית הוועדים הגדולים החליטו להפעיל מחדש את החרם על טורקיה ולהימנע מלשלוח עובדים לנפוש בה ואומר, "מדובר במשבר עמוק, והעובדה שוועדי העובדים הודיעו על כך תהווה השפעה ניכרת". אין ספק כי בזמן הקרוב לכל מי שמתכוון לנסוע לחופשה עשוי לבחור ביעדים אחרים". אך למרות זאת, אומר צימט, "בל נשכח כי עד לתקופה התיירות יכול מאוד שהחרם יתפוגג ואין ספק כי המחירים של טורקיה והחבילות של 'הכול כלול' פועלים לטובתה למרות הכול".
נזכיר כי בשנת 2008, בחודש אוקטובר 2008 בקרו 61,414 ישראלים בטורקיה, עליה של 25% לעומת החודש המקביל אשתקד. ישראל הייתה לאחת מ-10 מדינות המוצא הגדולות בעולם לתיירות נכנסת לטורקיה בחודש אוקטובר 2008 ובתחילת השנה, (2009) משרד התרבות והתיירות של טורקיה צפה לעלייה במספר הישראלים שיעדיפו לבלות את החופשות בטורקיה, אך כל זה התבדה לאחר המשבר ועם החרם הישראלי על טורקיה.
מיקום/ ארץ/ מספר נכנסים:

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
