ועדת הכלכלה תדון: עתיד הזכייניות לאן?
היום (ב') תדון ועדת הכלכלה בנוגע לרפורמה בשוק התקשורת. מדובר ברפורמה שהומלצה על ידי ועדת מרדכי שהמליצה על 3 מהלכים עקריים: חיוב הכבלים והלוויין להציע חבילה זולה לצופים, מעבר מזיכיונות לרישיונות לערוצי טלוויזיה ושילוב פרסומות גם בשידורי הכבלים ובלוויין.
דיון זה בא בעקבות הטענות הרווחות בענף כי למרות הוצאות בתחום עדין נראה כי אף אחת מהזכייניות לא תסיים את השנה עם רווחים אלא להפך עם הפסדים משמעותיים המוערכים בכ-130 מיליון שקל לערוץ 2 ואילו לערוץ 10 הפסד של 50 מיליון שקל.
היום בוועדת הכנסת נראה כי כל צד ינסה להגן על הצד שלו הכבלים והלוויין מול הזכייניות מול היוצרים. כאשר בעניין המעבר לשיטת הרשיונות ישנה תמיכה בעיקר מצד ערוץ 10 אשר שינוי השיטה עלול להשאיר את הערוץ מעל פני המים. כמו כן עניין זה נתמך על ידי משרד התקשורת וזכייניות ערוץ 2.
המתנגדים העקריים לכך הם איגודי היוצרים זאת בטענה כי המעבר לשיטה זו יוריד את עלויות ההשקעה ביצירה מכיוון שהיעדר זיכיון לא יחייב את בעלי הרשיונות לעשות כן.
כנגד שתי הרפורמות הנוספות, למעט משרד התקשורת המייצג את הצרכן נראה כי רוב המעורבים מתנגדים לשינויים. על פי הרפורמות המוצעות, עד 2013 יחויבו חברות הכבלים והלווין, להציע לצרכן 'חבילה צרה' של תכנים,זאת במטרה להוזיל את עלויות החבילה לצרכן. בכדי שחברות הכבלים והלוויין לא יפגעו רפורמה זו יתאפשר להן לשדר פרסומות. בעקבות הצעה זו, חברות הכבלים מתריעות כי במידה ויעשה כן הן יפגעו משמעותית ואף יתכן כי לא יצליחו אף לשרוד. בדומה להן, מתנגדות לכך הזכייניות אשר טוענות כי נתח הפרסום לא יגדל אלא רק תגדל התחרות על כל נתח.
דו"ח משרד התקשורת: כניסת הפרסומות לכבלים והלווין יוזילו את דמי המנוי ב-12 שקל
אתמול (א') פורסם דו"ח של משרד התקשורת, שעל פיו יש לאפשר את שידור הפרסומות בכבלים ובלווין רק לצד ביטול דמי הזיכיון הבסיסיים לערוצים 2 ו-10.
הדו"ח מתייחס לרפורמה בשוק השידורים המונחת לפתחה של הכנסת ושעיקריה פורטו בדו"ח ועדת מרדכי. ניתן להגיד כי מסקנתו העיקרית של הדוח היא - מעבר לשיטת רישיונות. בנוסף לכך, מוצעת התרת שידור פרסומות בכבלים ובלווין החל מה-1 בינואר 2012, תאריך המעבר לשיטת רישיונות. עיקרי מסקנות הדו"ח קובעות כי הרפורמה תוזיל את מחירי רכש המדיה הטלוויזיונית לפרסום לתועלת המפרסמים; תגדיל את הכנסות חברות הכבלים והלווין שלא מדמי מנוי ותאפשר את הפחתתם; תחזק את ערוצי הטלוויזיה העצמאיים שאינם הפקה פנימית של HOT ו-yes ובכך תגדיל את התחרות, הגיוון ואיכות התכנים; וכן תסייע לחברות הכבלים והלווין ליישם את המלצות ועדת גרונאו, הקובעות כי עליהן להציע חבילה צרה מוזלת למנוייהן.
עם זאת, קובע הדו"ח כי רפורמה זו תרע את מצבם של הערוצים המסחריים והערוצים הייעודיים 9 ו-24. על פי הדו"ח, אם לא יופחתו הוצאות ערוצים אלה יקשה עליהם להמשיך לפעול במתכונת הקיימת, מה שעלול להוביל לפגיעה משמעותית בהשקעה בהפקות המקור, תחום שהערוצים המסחריים ממלאים תפקיד מרכזי בו.
סכום התמלוגים המשולם כיום על ידי הזכייניות, עומד על 4% מכלל ההכנסות ולאחרונה הוצע כי החלק שמשלמים הזכיינים יופחת ל-1.5%, בדומה לתמלוגים המשולמים על ידי חברות הסלולר. עוד עולה מהדו"ח כי שווי ביטול דמי הזיכיון והתמלוגים יעמוד בשנת 2015 על 100-110 מיליון שקל.
בנוסף, מציעים מחברי הדו"ח הסדרה של שוק רכש המדיה לטובת הפחתת עמלות הפרסום המשלמות על ידי גופי השידור, כחלק מהפחתת הוצאותיהם. מחברי הדו"ח מעריכים כי אם עמלות הפרסום יעמדו על 30% בשנת 2015, ישלמו הערוצים המסחריים לחברות רכש המדיה כ-400 מיליון שקל והסדרת התחום תשפר את מצבם באופן משמעותי.
הדו"ח מתייחס להיקף ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה המסחריים והכנסות הערוצים הייעודיים ב-2014 כפי שהוערכו בדו"ח ועדת מרדכי - 1.07 מיליארד שקל ו-75 מיליון שקל בהתאמה. לטענת מחברי הדו"ח, הערכות אלו מוגזמות וקובע כי הכנסות הערוצים המסחריים בשנה זו ינועו בין 901-931 מיליון שקל והכנסות הערוצים הייעודיים ינועו בין 51-55 מיליון שקל. על בסיס הערכות אלו קובע הדו"ח כי יש סבירות נמוכה לכניסת מתחרים חדשים לשוק זה.
מהדו"ח עולה כי במידה ותחול הרפורמה, ההשפעה על דמי המנוי שישלמו לקוחות חברות הכבלים והלווין, קובע הדו"ח כי הפרסום בפלטפורמות אלו יוכל לסייע בהפחתה של כ-12 שקל מדמי המנוי עבור חבילת הבסיס. זאת על פי ההערכות שהכנסות הטלוויזיה הרב ערוצית בשנת 2015 יעמדו על בין 262 ל-299 מיליון שקל, שיתחלקו בין HOT , yes והחברות המפיקות את הערוצים העצמאיים. במידה ש-HOT ו-yes יגיעו להסכם חלוקה שווה בהכנסות מפרסום, תעמוד הכנסת הפלטפורמות מפרסומות על 172-198 מיליון שקל והכנסות הערוצים העצמאיים מפרסום על 90-101 מיליון שקל.
הדו"ח קובע כי השפעת התרת שידור הפרסומות על חברות הכבלים והלווין אינה משמעותית אולם חברות ההפקה של הערוצים העצמאיים ירוויחו מכך משמעותית ויוכלו להשקיע סכומים נוספים בהפקות מקור.
מהדו"ח עולה כי התרת שידור הפרסומות בכבלים ובלווין יפחית את מחיר הפרסום למפרסמים בערוצים המסחריים ב-2015 בכ-17%-18% ביחס ל-2008 ומחירי הפרסום למפרסמים בטלוויזיה הרב ערוצית צפויים לרדת בכ-23-25.5%. הדו"ח קובע כי מאחר שבעקיפין הציבור נושא בעלויות הפרסום, הוזלת המחירים צפויה להיטיב עמו.
כמו כן, קובע הדו"ח כי במידה שיותר שידור הפרסומות בכבלים ובלווין, תעמוד ההוצאה לפרסום בטלוויזיה בשנת 2016 על כ-1.8 מיליארד שקל ואם לא יותר שידור הפרסומות יעמוד היקף ההוצאה לפרסום בטלוויזיה על 1.6 מיליון שקל, כלומר ההיתר יגדיל את ההוצאה לפרסום בטלוויזיה.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
