פסימיות בהון סיכון: 74% מהמנהלים צופים שלא תחול התאוששות בשווי הסטארט-אפים בחודשים הקרובים

רק 8% ממנהלי ההון סיכון צופים התאוששות בשוק המיזוגים והרכישות ברבעון הקרוב, בעוד שכ-69% מעריכים שזה לא יקרה לפני סוף 2010
מערכת Bizportal |

שיאו של המשבר הכלכלי בעולם ככל הנראה מאחורינו, אך השקעות ההון סיכון לא צפויות לחזור בעתיד הנראה לעין להיקפים ולשוויים שאיפיינו אותן לפני המשבר. כך עולה מסקר ה- VC Indicator הרבעוני שערכה פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר במהלך חודש ספטמבר בקרב מנהלים ושותפים בקרנות ההון הסיכון. זו הפעם ה-30 שהסקר נערך בישראל.

מהסקר עולה, כי 74% ממנהלי ההון סיכון בישראל צופים כי השוויים שלפיהם יבוצעו השקעות בסטארט-אפים לא יעלו במחצית השנה הקרובה. מתוכם, 59% צופים כי השוויים לא ישתנו ו-15% אף צופים ירידה בשוויים. רק 26% ממנהלי ההון סיכון צופים עלייה בשוויים שלפיהם יבוצעו השקעות בסטארט-אפים בששת החודשים הקרובים.

עוד עולה מהסקר, כי 89% ממנהלי ההון סיכון לא צופים עלייה משמעותית במספר עסקאות ההשקעה בסאטרט-אפים בחצי השנה הקרובה. 48% מהם צופים עלייה קלה בלבד במספר העסקאות, 33% צופים כי לא יחול שינוי במספר העסקאות ו-8% אף צופים ירידה. רק 11% צופים עלייה משמעותית במספר עסקאות ההשקעה בסטארט-אפים.

נתון נוסף שמחזק את הרושם כי ענף ההון סיכון רחוק מלחזור לימים שלפני המשבר הוא העובדה, כי רק 19% ממנהלי ההון סיכון מתכוונים להתמקד בחצי השנה הקרובה בהשקעות חדשות. 67% יתמקדו בניהול הפורטפוליו הקיים, 7% יתמקדו בגיוסי הון ו-7% יתמקדו בבחינת הצעות השקעה מיזמים הזורמות לקרן.

רו"ח טל חן, ראש מגזר הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, אומר כי "סימנים רבים מעידים כי שיאו של המשבר אומנם מאחורינו, אך בפנינו עומדת שגרה חדשה. המציאות החדשה שנשקפת בפנינו אינה עולה בקנה אחד עם התקופה שקדמה למשבר. על קרנות ההון סיכון ועל חברות הסטארט-אפ להסתגל לשגרה חדשה ולהתאים את עצמן. על הקרנות מוטלת האחריות להשקיע את מירב המשאבים בניהול והובלה של חברות הפורטפוליו הקיימות".

אחד השינויים הבולטים בענף הוא המשך המגמה של השקעות הון סיכון בשלבים מאוחרים יותר בהשוואה למה שהורגלנו טרם המשבר. 50% מההשקעות עתידות להיות מופנות לשלבים התחלתיים, בהשוואה לממוצע של 70% בתקופה שקדמה למשבר במהלך סוף 2007.

לדברי רו"ח חן, "כחלק מההתאמות לשגרה החדשה, יש לבחון את תמהיל ההשקעות המסורתי שאפיין את תעשיית ההון סיכון הישראלית. השינוי עתיד לגרור ירידה מהותית בהשקעות בשלבים מוקדמים ועל המדינה לאתר פתרונות מתאימים, בין היתר על ידי מענקי מחקר ופיתוח".

עוד עולה מהנתונים, כי 70% מהשותפים והמנהלים בקרנות ההון סיכון צופים כי ההנפקה הבאה של חברה ישראלית בנאסד"ק תתרחש לכל המוקדם ברבעון השני של 2010 או אף לאחריו. 15% צופים שנראה הנפקה כזו כבר ברבעון הרביעי של 2009, ושיעור זהה מעריכים כי היא תתרחש ברבעון הראשון של 2010.

הציפייה הגדולה להתעוררות שוק המיזוגים והרכישות, שליוותה את המשבר, לא התמלאה וכעת רק 8% ממנהלי ההון סיכון צופים התאוששות בשוק המיזוגים והרכישות ברבעון הקרוב, בעוד שכ-69% מעריכים שזה לא יקרה לפני סוף 2010, ו-23% צופים כי שוק המיזוגים והרכישות יתרומם ברבעון הראשון של השנה הבאה.

נוכח הבצורת הנמשכת בשוק ההנפקות ובשוק המיזוגים והרכישות, לא מן הנמנע שנראה את כניסתם של שחקנים נוספים לזירת האקזיטים. 39% ממנהלי ההון סיכון צופים נוכחות גוברת של קרנות השקעה פרטיות (Private Equity) בצד הרוכש בעסקאות אקזיט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.