פסימיות בהון סיכון: 74% מהמנהלים צופים שלא תחול התאוששות בשווי הסטארט-אפים בחודשים הקרובים
שיאו של המשבר הכלכלי בעולם ככל הנראה מאחורינו, אך השקעות ההון סיכון לא צפויות לחזור בעתיד הנראה לעין להיקפים ולשוויים שאיפיינו אותן לפני המשבר. כך עולה מסקר ה- VC Indicator הרבעוני שערכה פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר במהלך חודש ספטמבר בקרב מנהלים ושותפים בקרנות ההון הסיכון. זו הפעם ה-30 שהסקר נערך בישראל.
מהסקר עולה, כי 74% ממנהלי ההון סיכון בישראל צופים כי השוויים שלפיהם יבוצעו השקעות בסטארט-אפים לא יעלו במחצית השנה הקרובה. מתוכם, 59% צופים כי השוויים לא ישתנו ו-15% אף צופים ירידה בשוויים. רק 26% ממנהלי ההון סיכון צופים עלייה בשוויים שלפיהם יבוצעו השקעות בסטארט-אפים בששת החודשים הקרובים.
עוד עולה מהסקר, כי 89% ממנהלי ההון סיכון לא צופים עלייה משמעותית במספר עסקאות ההשקעה בסאטרט-אפים בחצי השנה הקרובה. 48% מהם צופים עלייה קלה בלבד במספר העסקאות, 33% צופים כי לא יחול שינוי במספר העסקאות ו-8% אף צופים ירידה. רק 11% צופים עלייה משמעותית במספר עסקאות ההשקעה בסטארט-אפים.
נתון נוסף שמחזק את הרושם כי ענף ההון סיכון רחוק מלחזור לימים שלפני המשבר הוא העובדה, כי רק 19% ממנהלי ההון סיכון מתכוונים להתמקד בחצי השנה הקרובה בהשקעות חדשות. 67% יתמקדו בניהול הפורטפוליו הקיים, 7% יתמקדו בגיוסי הון ו-7% יתמקדו בבחינת הצעות השקעה מיזמים הזורמות לקרן.
רו"ח טל חן, ראש מגזר הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, אומר כי "סימנים רבים מעידים כי שיאו של המשבר אומנם מאחורינו, אך בפנינו עומדת שגרה חדשה. המציאות החדשה שנשקפת בפנינו אינה עולה בקנה אחד עם התקופה שקדמה למשבר. על קרנות ההון סיכון ועל חברות הסטארט-אפ להסתגל לשגרה חדשה ולהתאים את עצמן. על הקרנות מוטלת האחריות להשקיע את מירב המשאבים בניהול והובלה של חברות הפורטפוליו הקיימות".
אחד השינויים הבולטים בענף הוא המשך המגמה של השקעות הון סיכון בשלבים מאוחרים יותר בהשוואה למה שהורגלנו טרם המשבר. 50% מההשקעות עתידות להיות מופנות לשלבים התחלתיים, בהשוואה לממוצע של 70% בתקופה שקדמה למשבר במהלך סוף 2007.
לדברי רו"ח חן, "כחלק מההתאמות לשגרה החדשה, יש לבחון את תמהיל ההשקעות המסורתי שאפיין את תעשיית ההון סיכון הישראלית. השינוי עתיד לגרור ירידה מהותית בהשקעות בשלבים מוקדמים ועל המדינה לאתר פתרונות מתאימים, בין היתר על ידי מענקי מחקר ופיתוח".
עוד עולה מהנתונים, כי 70% מהשותפים והמנהלים בקרנות ההון סיכון צופים כי ההנפקה הבאה של חברה ישראלית בנאסד"ק תתרחש לכל המוקדם ברבעון השני של 2010 או אף לאחריו. 15% צופים שנראה הנפקה כזו כבר ברבעון הרביעי של 2009, ושיעור זהה מעריכים כי היא תתרחש ברבעון הראשון של 2010.
הציפייה הגדולה להתעוררות שוק המיזוגים והרכישות, שליוותה את המשבר, לא התמלאה וכעת רק 8% ממנהלי ההון סיכון צופים התאוששות בשוק המיזוגים והרכישות ברבעון הקרוב, בעוד שכ-69% מעריכים שזה לא יקרה לפני סוף 2010, ו-23% צופים כי שוק המיזוגים והרכישות יתרומם ברבעון הראשון של השנה הבאה.
נוכח הבצורת הנמשכת בשוק ההנפקות ובשוק המיזוגים והרכישות, לא מן הנמנע שנראה את כניסתם של שחקנים נוספים לזירת האקזיטים. 39% ממנהלי ההון סיכון צופים נוכחות גוברת של קרנות השקעה פרטיות (Private Equity) בצד הרוכש בעסקאות אקזיט.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
