פסימיות בהון סיכון: 74% מהמנהלים צופים שלא תחול התאוששות בשווי הסטארט-אפים בחודשים הקרובים

רק 8% ממנהלי ההון סיכון צופים התאוששות בשוק המיזוגים והרכישות ברבעון הקרוב, בעוד שכ-69% מעריכים שזה לא יקרה לפני סוף 2010
מערכת Bizportal |

שיאו של המשבר הכלכלי בעולם ככל הנראה מאחורינו, אך השקעות ההון סיכון לא צפויות לחזור בעתיד הנראה לעין להיקפים ולשוויים שאיפיינו אותן לפני המשבר. כך עולה מסקר ה- VC Indicator הרבעוני שערכה פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר במהלך חודש ספטמבר בקרב מנהלים ושותפים בקרנות ההון הסיכון. זו הפעם ה-30 שהסקר נערך בישראל.

מהסקר עולה, כי 74% ממנהלי ההון סיכון בישראל צופים כי השוויים שלפיהם יבוצעו השקעות בסטארט-אפים לא יעלו במחצית השנה הקרובה. מתוכם, 59% צופים כי השוויים לא ישתנו ו-15% אף צופים ירידה בשוויים. רק 26% ממנהלי ההון סיכון צופים עלייה בשוויים שלפיהם יבוצעו השקעות בסטארט-אפים בששת החודשים הקרובים.

עוד עולה מהסקר, כי 89% ממנהלי ההון סיכון לא צופים עלייה משמעותית במספר עסקאות ההשקעה בסאטרט-אפים בחצי השנה הקרובה. 48% מהם צופים עלייה קלה בלבד במספר העסקאות, 33% צופים כי לא יחול שינוי במספר העסקאות ו-8% אף צופים ירידה. רק 11% צופים עלייה משמעותית במספר עסקאות ההשקעה בסטארט-אפים.

נתון נוסף שמחזק את הרושם כי ענף ההון סיכון רחוק מלחזור לימים שלפני המשבר הוא העובדה, כי רק 19% ממנהלי ההון סיכון מתכוונים להתמקד בחצי השנה הקרובה בהשקעות חדשות. 67% יתמקדו בניהול הפורטפוליו הקיים, 7% יתמקדו בגיוסי הון ו-7% יתמקדו בבחינת הצעות השקעה מיזמים הזורמות לקרן.

רו"ח טל חן, ראש מגזר הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, אומר כי "סימנים רבים מעידים כי שיאו של המשבר אומנם מאחורינו, אך בפנינו עומדת שגרה חדשה. המציאות החדשה שנשקפת בפנינו אינה עולה בקנה אחד עם התקופה שקדמה למשבר. על קרנות ההון סיכון ועל חברות הסטארט-אפ להסתגל לשגרה חדשה ולהתאים את עצמן. על הקרנות מוטלת האחריות להשקיע את מירב המשאבים בניהול והובלה של חברות הפורטפוליו הקיימות".

אחד השינויים הבולטים בענף הוא המשך המגמה של השקעות הון סיכון בשלבים מאוחרים יותר בהשוואה למה שהורגלנו טרם המשבר. 50% מההשקעות עתידות להיות מופנות לשלבים התחלתיים, בהשוואה לממוצע של 70% בתקופה שקדמה למשבר במהלך סוף 2007.

לדברי רו"ח חן, "כחלק מההתאמות לשגרה החדשה, יש לבחון את תמהיל ההשקעות המסורתי שאפיין את תעשיית ההון סיכון הישראלית. השינוי עתיד לגרור ירידה מהותית בהשקעות בשלבים מוקדמים ועל המדינה לאתר פתרונות מתאימים, בין היתר על ידי מענקי מחקר ופיתוח".

עוד עולה מהנתונים, כי 70% מהשותפים והמנהלים בקרנות ההון סיכון צופים כי ההנפקה הבאה של חברה ישראלית בנאסד"ק תתרחש לכל המוקדם ברבעון השני של 2010 או אף לאחריו. 15% צופים שנראה הנפקה כזו כבר ברבעון הרביעי של 2009, ושיעור זהה מעריכים כי היא תתרחש ברבעון הראשון של 2010.

הציפייה הגדולה להתעוררות שוק המיזוגים והרכישות, שליוותה את המשבר, לא התמלאה וכעת רק 8% ממנהלי ההון סיכון צופים התאוששות בשוק המיזוגים והרכישות ברבעון הקרוב, בעוד שכ-69% מעריכים שזה לא יקרה לפני סוף 2010, ו-23% צופים כי שוק המיזוגים והרכישות יתרומם ברבעון הראשון של השנה הבאה.

נוכח הבצורת הנמשכת בשוק ההנפקות ובשוק המיזוגים והרכישות, לא מן הנמנע שנראה את כניסתם של שחקנים נוספים לזירת האקזיטים. 39% ממנהלי ההון סיכון צופים נוכחות גוברת של קרנות השקעה פרטיות (Private Equity) בצד הרוכש בעסקאות אקזיט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.