מנכ"ל אל על חיים רומנו פורש - אבל לא כל כך מהר

רומנו, 54, מכהן בתפקיד כמנכ"ל 'אל על' מאז מארס 2005, וצפוי לפרוש בעוד 18 חודשים, בפברואר 2011. טרם נקבע מחליף

מנכ"ל 'אל על', חיים רומנו, הודיע על פרישה מתפקידו בחברת התעופה הישראלית, אחרי חמש שנים בהן השלים את תוכנית החומש של החברה ונאבק בוועדי העובדים של החברה.

חוזה העסקה של רומנו, 54, מכהן כמנכ"ל אל על מאז מארס 2005 ועל פי הסיכום בינו לבין הנהלת 'אל על', כהונתו תסתיים, על פי מתן הודעה מוקדמת על ידי החברה בת 18 חודשים, כלומר בפברואר 2011, וזאת בהתאם להוראות הסכם העבודה האישי שביניהם. במהלך תקופה זו יבצע המנהל הכללי, בין השאר, חפיפה מלאה והעברה מסודרת של תפקידו למחליפו (אשר טרם נקבע). תקופת אי-התחרות, על פי הסכם ההעסקה בין רומנו ל'אל על' הינה בת 6 חודשים ממועד סיום העבודה, ועדת הביקורת והדירקטוריון של החברה החליטו להאריך את תקופה זו ב-12 חודשים נוספים, וזאת בתמורה לתשלום חד פעמי בסך של 750 אלף שקל. על פי הודעת החברה, טרם נקבע מחליף לרומנו.

קודם לכן כיהן רומנו כמשנה למנכ"ל פרטנר בה עבד מיום הקמתה. הוא פרש זמן קצר לאחר הפרטתה של חברת אל על, כאשר הוצע לו התפקיד ע"י יו"ר החברה דאז איזי בורוביץ.

בתקופת כהונתו של רומנו עברה החברה מהפכה בתחום צי המטוסים ששופץ, שודרג או הוחלף. בנוסף פתחה החברה מספר קווי תעופה חדשים. כמו כן, חל גידול מהותי במכירה הישירה של כרטיסי טיסה באמצעות האינטרנט והמוקד הטלפוני למעל 10% מהמחזור.

עם זאת, בתקופת כהונתו התמודד רומנו עם התרבות הארגונית של החברה בה לא בוצע שינוי מהותי מאז הייתה חברה ממשלתית. המאבק הבלתי פוסק והמתסכל בוועדי העובדים, היה כנראה אחת מהסיבות לפרישתו מהחברה.

דירקטוריון החברה הודה לרומנו על תרומתו "החשובה מאין כמותה לניהולה ולהתפתחותה של החברה במהלך חמש השנים שהופקדה בידיו, מעת היותה חברה שאינה-ממשלתית ועד כה", וציין את "עמידתו הבלתי נלאית של חיים חרומנו באתגרי הניהול שהתפקיד הציב לפניו".

בעקבות התפטרותו מפרסם ועד העובדים של אל על אשר בראשו יוסי לוי, הודעה, מעט מפתיעה בעקבות הידיעה כי היחסים היו עכורים מאוד בעקבות טענות הוועד על אי עמידה בקיום הבטחות לעובדים וכד'. בהודעה, מאחל הועד לחיים רומנו בהצלחה, "אנחנו מקווים שהמנכ"ל החדש שימונה ימשיך לפעול במקצועיות, כפי שפעל רומנו, לטובת חברת 'אל על'"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית


התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים

תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי