מנכ"ל אל על חיים רומנו פורש - אבל לא כל כך מהר

רומנו, 54, מכהן בתפקיד כמנכ"ל 'אל על' מאז מארס 2005, וצפוי לפרוש בעוד 18 חודשים, בפברואר 2011. טרם נקבע מחליף

מנכ"ל 'אל על', חיים רומנו, הודיע על פרישה מתפקידו בחברת התעופה הישראלית, אחרי חמש שנים בהן השלים את תוכנית החומש של החברה ונאבק בוועדי העובדים של החברה.

חוזה העסקה של רומנו, 54, מכהן כמנכ"ל אל על מאז מארס 2005 ועל פי הסיכום בינו לבין הנהלת 'אל על', כהונתו תסתיים, על פי מתן הודעה מוקדמת על ידי החברה בת 18 חודשים, כלומר בפברואר 2011, וזאת בהתאם להוראות הסכם העבודה האישי שביניהם. במהלך תקופה זו יבצע המנהל הכללי, בין השאר, חפיפה מלאה והעברה מסודרת של תפקידו למחליפו (אשר טרם נקבע). תקופת אי-התחרות, על פי הסכם ההעסקה בין רומנו ל'אל על' הינה בת 6 חודשים ממועד סיום העבודה, ועדת הביקורת והדירקטוריון של החברה החליטו להאריך את תקופה זו ב-12 חודשים נוספים, וזאת בתמורה לתשלום חד פעמי בסך של 750 אלף שקל. על פי הודעת החברה, טרם נקבע מחליף לרומנו.

קודם לכן כיהן רומנו כמשנה למנכ"ל פרטנר בה עבד מיום הקמתה. הוא פרש זמן קצר לאחר הפרטתה של חברת אל על, כאשר הוצע לו התפקיד ע"י יו"ר החברה דאז איזי בורוביץ.

בתקופת כהונתו של רומנו עברה החברה מהפכה בתחום צי המטוסים ששופץ, שודרג או הוחלף. בנוסף פתחה החברה מספר קווי תעופה חדשים. כמו כן, חל גידול מהותי במכירה הישירה של כרטיסי טיסה באמצעות האינטרנט והמוקד הטלפוני למעל 10% מהמחזור.

עם זאת, בתקופת כהונתו התמודד רומנו עם התרבות הארגונית של החברה בה לא בוצע שינוי מהותי מאז הייתה חברה ממשלתית. המאבק הבלתי פוסק והמתסכל בוועדי העובדים, היה כנראה אחת מהסיבות לפרישתו מהחברה.

דירקטוריון החברה הודה לרומנו על תרומתו "החשובה מאין כמותה לניהולה ולהתפתחותה של החברה במהלך חמש השנים שהופקדה בידיו, מעת היותה חברה שאינה-ממשלתית ועד כה", וציין את "עמידתו הבלתי נלאית של חיים חרומנו באתגרי הניהול שהתפקיד הציב לפניו".

בעקבות התפטרותו מפרסם ועד העובדים של אל על אשר בראשו יוסי לוי, הודעה, מעט מפתיעה בעקבות הידיעה כי היחסים היו עכורים מאוד בעקבות טענות הוועד על אי עמידה בקיום הבטחות לעובדים וכד'. בהודעה, מאחל הועד לחיים רומנו בהצלחה, "אנחנו מקווים שהמנכ"ל החדש שימונה ימשיך לפעול במקצועיות, כפי שפעל רומנו, לטובת חברת 'אל על'"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום