מנכ"ל אל על חיים רומנו פורש - אבל לא כל כך מהר
מנכ"ל 'אל על', חיים רומנו, הודיע על פרישה מתפקידו בחברת התעופה הישראלית, אחרי חמש שנים בהן השלים את תוכנית החומש של החברה ונאבק בוועדי העובדים של החברה.
חוזה העסקה של רומנו, 54, מכהן כמנכ"ל אל על מאז מארס 2005 ועל פי הסיכום בינו לבין הנהלת 'אל על', כהונתו תסתיים, על פי מתן הודעה מוקדמת על ידי החברה בת 18 חודשים, כלומר בפברואר 2011, וזאת בהתאם להוראות הסכם העבודה האישי שביניהם. במהלך תקופה זו יבצע המנהל הכללי, בין השאר, חפיפה מלאה והעברה מסודרת של תפקידו למחליפו (אשר טרם נקבע). תקופת אי-התחרות, על פי הסכם ההעסקה בין רומנו ל'אל על' הינה בת 6 חודשים ממועד סיום העבודה, ועדת הביקורת והדירקטוריון של החברה החליטו להאריך את תקופה זו ב-12 חודשים נוספים, וזאת בתמורה לתשלום חד פעמי בסך של 750 אלף שקל. על פי הודעת החברה, טרם נקבע מחליף לרומנו.
קודם לכן כיהן רומנו כמשנה למנכ"ל פרטנר בה עבד מיום הקמתה. הוא פרש זמן קצר לאחר הפרטתה של חברת אל על, כאשר הוצע לו התפקיד ע"י יו"ר החברה דאז איזי בורוביץ.
בתקופת כהונתו של רומנו עברה החברה מהפכה בתחום צי המטוסים ששופץ, שודרג או הוחלף. בנוסף פתחה החברה מספר קווי תעופה חדשים. כמו כן, חל גידול מהותי במכירה הישירה של כרטיסי טיסה באמצעות האינטרנט והמוקד הטלפוני למעל 10% מהמחזור.
עם זאת, בתקופת כהונתו התמודד רומנו עם התרבות הארגונית של החברה בה לא בוצע שינוי מהותי מאז הייתה חברה ממשלתית. המאבק הבלתי פוסק והמתסכל בוועדי העובדים, היה כנראה אחת מהסיבות לפרישתו מהחברה.
דירקטוריון החברה הודה לרומנו על תרומתו "החשובה מאין כמותה לניהולה ולהתפתחותה של החברה במהלך חמש השנים שהופקדה בידיו, מעת היותה חברה שאינה-ממשלתית ועד כה", וציין את "עמידתו הבלתי נלאית של חיים חרומנו באתגרי הניהול שהתפקיד הציב לפניו".
בעקבות התפטרותו מפרסם ועד העובדים של אל על אשר בראשו יוסי לוי, הודעה, מעט מפתיעה בעקבות הידיעה כי היחסים היו עכורים מאוד בעקבות טענות הוועד על אי עמידה בקיום הבטחות לעובדים וכד'. בהודעה, מאחל הועד לחיים רומנו בהצלחה, "אנחנו מקווים שהמנכ"ל החדש שימונה ימשיך לפעול במקצועיות, כפי שפעל רומנו, לטובת חברת 'אל על'"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
