מי עדן מדווחת: ירידה של 15.7% בהכנסות והפסד נקי של כ-22.3 מיליון שקל
חברת 'מי עדן' דיווחה הבוקר (א') על תוצאות לרבעון השני של השנה. בשורה העליונה דיווחה החברה כי ההכנסות בשלושת חודשי הרבעון השני של שנת 2009 הסתכם בכ-329.7 מיליון שקל לעומת כ-391.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 15.7%.
בשורה התחתונה רושמת החברה הפסד לתקופה 22.3 מיליון שקל ביחס לרבעון קודם שעמד על 57.6 מיליון שקל (הדיווח המקורי הוא במטבע האירו).
נציין כי מי עדן צימצמה את ההפסדים שלה ל-3 מיליון יורו לעומת הפסדים של 8.3 מיליון יורו ברבעון המקביל אשתקד. תזרים המזומנים של החברה הצטמצם והסתכם ב-4.2 מיליון יורו ברבעון לעומת 6.2 מיליון יורו ברבעון המקביל.
החברה מייחסת את הצמצום בהכנסות להאטה במכירות במרבית המדינות בהן פועלת החברה, זאת בעיקר עקב המשבר הכלכלי הגלובלי. בנוסף לכך, מתייחסת מי עדן בדו"חות גם להפסקת שיווק מוצרי החברה בישראל בתחילת השנה, (פברואר) במשך כחודש זאת בעקבות סטייה מהתקן המיקרוביאלי הקבוע בתקנות למים מינרלים טבעיים. על פי הערכות החברה, ההפרעה בשיווק הרציף גרמה לאבדן הכנסות בהיקף של כ-4 מיליון יורו ולאובדן EBITDA בהיקף של 2.5 מיליון יורו.
"לנוכח האירועים הכלכליים והמיתון, ניכרת האצה בקצב נטישת הלקוחות מחד, וקושי בגיוס לקוחות חדשים מאידך" נכתב בדו"ח. בנוסף לכך מציינים במי עדן כי "מסתמנת ירידה בצריכת המים של הלקוחות הקיימים. ההשפעות האלו עלולות להוביל לירידה נוספת בהכנסות החברה ולפגיעה בתזרים המזומנים השוטף של החברה".
נזכיר כי בתחילת אוגוסט הוגשו שתי תביעות ייצוגיות כנגד החברה וחברה מאוחדת של החברה, מי עדן, אשר הוגשו בבית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו. כאשר הטענה העיקרית בתביעה הינה כי המים המשווקים על ידי מי עדן בישראל אינם עונים על הגדרת 'מים מינרליים' בתקנות המחייבות.
יש להדגיש כי התביעות הן כנגד מי עדן ונביעות והן מאשמות בהטעיה של ציבור הצרכנים בפרסומים השונים שלהן לגבי המים, המעיין ממנו הם מופקים ותכונותיהם.
סכום התביעה הייצוגית נגד נביעות נאמד ב-805 מיליון שקל, ואילו סכום התביעה הייצוגית נגד מי עדן נאמד בכ-648 מיליון שקל.
על החברה להגיש את תגובתה לבקשת אישור התביעה כייצוגית עד ליום 1 בנובמבר 2009 על פי הודעת החברה, "בהתחשב בשלב המקדמי בו מצויה התביעה, אין באפשרות החברה להעריך את סיכוייה".
<<<
במבט חצי שנתי מסתמנת תמונה דומה: הכנסות החברה ירדו ב-18% והסתכמו ב-113 מיליון יורו. ההפסד התפעולי הסתכם ב-4.1 מיליון יורו לעומת 10.4 מיליון יורו בחציון המקביל אשתקד. החברה צימצמה את ההפסד ל-3.7 מיליון יורו במחצית לעומת הפסד של 16 מיליון יורו בחציון המקביל.
בדו"חות החברה לרבעון השני נכתב: "לנוכח האירועים הכלכליים והמיתון, ניכרת האצה בקצב נטישת הלקוחות מחד, וקושי בגיוס לקוחות חדשים מאידך. כמו כן, מסתמנת ירידה בצריכת המים של הלקוחות הקיימים. ההשפעות האלו עלולות להוביל לירידה נוספת בהכנסות החברה ולפגיעה בתזרים המזומנים השוטף של החברה".
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותאיראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה
איראן מתמודדת עם גל מחאות נרחב ברחבי המדינה, בשל יוקר המחייה ושחיקת שווי המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את תוכנית התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי
העמוק של האוכלוסייה ונחשבות לרחבות ביותר מאז 2019
איראן המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה חונק הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא
ממילא בנקודת חולשה חריגה.
הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא תיאוריה, אלא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.
על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כלבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה.
היקף המחאות המדויק אינו ברור, אך עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזעם הציבורי אינו נובע רק מהכיס. המלחמה בקיץ מול ישראל חשפה לעיני הציבור האיראני פערים מטרידים ביכולת ההגנה של המדינה, חדירה עמוקה של גורמי מודיעין זרים ופגיעה
במתקנים אסטרטגיים, תחומים שנתפסו במשך שנים כקו אדום של המשטר. עבור רבים, תחושת הפגיעוּת הביטחונית הצטרפה לאכזבה מהניהול הכלכלי ומהקודים החברתיים הנוקשים, ויצרה תערובת נפיצה של חוסר אמון.
