מניות אגרות חוב השקעה
צילום: Marga Santoso on Unsplash
דעה

מדוע משרד האוצר מבצע השמדת ערך לקופות הגמל להשקעה?

מסקנות הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שלומי הייזלר, המליצה לבטל את אירוע המס על קרנות נאמנות צפויים לעלות לכולנו ביוקר במכשירי החיסכון השונים

שלמה אייזיק | (7)

השווקים הפיננסים סערו בשבועיים האחרונים מאז נחשפו מסקנות הביניים של הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שלומי הייזלר, שקבעו כי יש לבטל את אירוע המס בקנייה ורכישה של קרנות נאמנות וכן לנהל את מוצרי החיסכון השונים בחשבונות השקעות ואירועי הפצה מאוחדים. המשמעות של ההמלצות הן שציבור החוסכים הישראלי, כלומר כולנו, נשלם בעתיד הקרוב דמי ניהול גבוהים יותר והפטור השנתי על הפקדות במסלולי החיסכון השונים לטווח הבינוני והארוך, מעבר לפנסיה, יהיה נמוך יותר לעומת מה שנהוג כיום.


הוועדה בראשות הייזלר, בה היו חברים גם יו"ר רשות שוק ההון הביטוח והחסכון עמית גל, ויו"ר רשות ני"ע ספי זינגר, זכתה לכינוי "ועדת הארביטראז'". ארביטראז', הוא מונח שלקוח מהשפה הצרפתית, שמתאר, בעולם הפיננסי, סיטואציה בה ניתן לנצל פער במחיריו של נכס מסוים בשני שווקים או יותר, למטרת רווח. פעולת ארביטראז' פשוטה עשויה לכלול רכישת נכס בשוק שבו מחירו זול ומכירתו בשוק אחר במחיר גבוה יותר.


מי שצולל לעומק וקורא את מסקנות הביניים שפרסמה הוועדה יגלה כי המשמעות של ההמלצות היא פגיעה קשה באפשרויות של הציבור הישראלי לחסוך במסלולים לטווח הבינוני והארוך. מדובר בחיסכון אשר יסייע בסופו של דבר מבחינה כלכלית, להתמודד עם גיל הפרישה. במילים אחרות, ועדת הארביטראז' ממליצה על השמדת הערך בחסכונות של הציבור לטווח ארוך במסלולים שאינם הפנסיה עצמה. למעשה, ההמלצות יפגעו בצורה קשה, יגבילו ויחייבו במס, את אחד המוצרים המובילים בחסכון ארוך הטווח עבור הציבור הישראלי – "קופת גמל להשקעה".


ראשית, היסטוריה קצרה: בשנת 2008 חוקק תיקון 3 לחוק קופות הגמל שמעודד חסכון לקצבה ומבטל אפשרות לחסוך בקופת גמל הונית. הכוונה היתה טובה, אך תוצאות הלוואי התבטאו בירידה משמעותית בחסכון של הציבור. לכן, ב-2016 עבר תיקון נוסף לחוק – תיקון מס' 15 – ויצר מוצר חסכון חדש "קופת גמל להשקעה". תכליתו לאפשר לציבור חסכון הוני גמיש, לעודד שימוש גם כקצבה בגיל פרישה ולהוות אלטרנטיבה פשוטה וגמישה לחיסכון כמו קופות הגמל הישנות והאהובות. ב-2017 נולד גם האח הקטן – קופת גמל להשקעה ומסלול חסכון לכל ילד. הציבור הצביע ברגליים. הגידול השנתי הממוצע בצבירות בגמל להשקעה מ- 2017 עד 2024 הוא 54% והתשואה השנתית הממוצעת מ- 2017 עד 2024 עומדת על 6.86%.


אבל, בעוד יד אחת של המחוקק יצרה מוצר חסכון מושלם המעודד את הציבור לחסכון ארוך טווח והפחתת הנטל על קופת המדינה בגיל זקנה, היא דווקא סירסה אותו בידו השנייה. בלחץ הבנקים, שחששו שהציבור יעביר את כספו מהפיקדונות בעלי התשואה האפסית, לחסכון שבאמת עובד ומשיא תשואה - הגביל המחוקק את ההפקדה לקופה החדשה ל- 70,000 שקלים בשנה שעלו ל 81,711 שקלים ב-2025 בשל ההצמדה למדד.


הציבור הישראלי ניצל בשנים האחרונות את המסלול הזה על מנת לחסוך לתינוק שנולד, לחתן הבר מצווה, ללימודים לאוניברסיטה, להון עצמי לדירה, להחלפת המכונית, לשיפוץ המטבח, לנכדים ולנינים וכמובן שגם למטרה החשובה מכולן – לחזק את הפנסיה שלנו כדי שנוכל לחיות ברווחה באריכות ימים ובאיכות חיים. בתיקון נוסף לחוק, שנכנס לתוקף ממש בתחילת 2025, נימק המחוקק וטען כי הפיקדונות הבנקאיים במסלול "חסכון לכל ילד" הניבו תשואה של 22.5%, בעוד קופות הגמל להשקעה, במסלול סיכון מוגבר, הניבו 81%. המחוקק פעל על מנת שהמסלול בסיכון מוגבר יהיה המועדף ב"חסכון לכל ילד".


"קופת הגמל להשקעה" הפך למוצר חיסכון פופלורי בעיקר בזכות הפשטות שלו. הוא מאפשר פיזור השקעות מובנה ותשואה שנתית ממוצעת מרשימה בכל הקופות. ממש שגר ושכח. הוא גם נותן כלי למי שמעוניין לחסוך לטווח קצר או בינוני עבור מטרה, ואם הישראלי הממוצע מבקש להחליף את הרכב הפרטי שלו כל 5 שנים בתשלום של 50,000 מספיק שיפריש 735 ₪ בהוראת קבע.  גם מי שרוצה חסכון לטווח ארוך, נניח  300,000 שקל להגנה מפני מצב סיעודי, מספיק שיתחיל להפקיד 200 שקלים בחודש החל מגיל 25 אם סבתא וסבא מעוניינים לסייע לנכד שלהם בלימודים לתואר מספיק שהם יפקידו 131 ₪ מגיל לידה ועד לגיל 21 כדי שיהיה לו יותר מ-250,000 שקל שבוודאי יסייעו לתקופת הלימודים בתואר הראשון.

קיראו עוד ב"בארץ"


יתרונות נוספים של המסלול הוא בכך שהכסף מנוהל על ידי גופי הגמל, אשר מנהלים עבורנו את הפנסיות, ואין טובים ומפוקחים מהם בישראל. החשיפה של המסלולים הוא למגוון אפיקי השקעה בארץ ובחו"ל ופיזור ההשקעה מובנה. ניתן להוריש את הקופה לכל אדם, קיימת אפשרות לרשום קופה על שם קטין, ויש אופציה לניוד הקופה בין גופי השקעה שונים ללא משיכת הכספים. יתרון נוסף הוא האפשרות להמיר את החסכון לקצבה מובטחת לכל החיים ללא מס על הקצבה.


לסיכום, קופת הגמל להשקעה הפכה לאמצעי החסכון הנזיל העדיף עבור הציבור הישראלי. ככלל, ציבור שחוסך למען עתידו הוא התשתית לחברה יציבה ואיתנה כלכלית וחברתית. במקום להגביל אותו, צריכים דווקא להסיר חסמים חסרי הצדקה, ולתמרץ את הציבור לחסוך מגיל ינקות ועד לפנסיה ולאחריה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    זה כתבה סאטירית 12/03/2025 06:50
    הגב לתגובה זו
    אין שום תוספת מיסוי מתוכננת על קופת גמל להשקעה! מי שרוצה להישאר איתה יוכל להישאר ולא ייפגע. מדברים על הפחתת מיסוי באפיקים אחרים אז אתה הופך את זה לפגיעה בקופות גמל להשקעה
  • 5.
    מעניין (ל"ת)
    הקורא 11/03/2025 22:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 11/03/2025 16:50
    הגב לתגובה זו
    לגבי ביטול אירוע המס במעבר מקרנות מסוג אחר. דווקא נשמעת כהטבה לא כפגיעה.אלא אם כן אתה טוען שתנאי קופת הגמל יורעו.
  • 3.
    אנטולי 11/03/2025 15:54
    הגב לתגובה זו
    מבין את הקשיים שמשרד האוצר מתמודד איתם.עליו לממן את הביזה החרדית הנוראית.
  • 2.
    בוב 11/03/2025 15:15
    הגב לתגובה זו
    לברוח מהם רק צרות
  • צודק הם כבר לא מה שהיו דמי ניהול גבוהים ניהול גרוע גרמו לי הפסדים. חתכתי הפסדים וברחתי לאנליסט. (ל"ת)
    אנונימי 11/03/2025 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 11/03/2025 15:11
    הגב לתגובה זו
    כול החלטה ותקנה המיועדת לפגוע בכלי חיסכון אלה היא מעשה נבלה בישראל.
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

פטריוט (צה"ל)פטריוט (צה"ל)

ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית

וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט

רן קידר |
נושאים בכתבה טילי פטריוט

בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה. 

חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.

מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ

בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.

מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.

במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.