מניות אגרות חוב השקעה
צילום: Marga Santoso on Unsplash
דעה

מדוע משרד האוצר מבצע השמדת ערך לקופות הגמל להשקעה?

מסקנות הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שלומי הייזלר, המליצה לבטל את אירוע המס על קרנות נאמנות צפויים לעלות לכולנו ביוקר במכשירי החיסכון השונים

שלמה אייזיק | (7)

השווקים הפיננסים סערו בשבועיים האחרונים מאז נחשפו מסקנות הביניים של הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שלומי הייזלר, שקבעו כי יש לבטל את אירוע המס בקנייה ורכישה של קרנות נאמנות וכן לנהל את מוצרי החיסכון השונים בחשבונות השקעות ואירועי הפצה מאוחדים. המשמעות של ההמלצות הן שציבור החוסכים הישראלי, כלומר כולנו, נשלם בעתיד הקרוב דמי ניהול גבוהים יותר והפטור השנתי על הפקדות במסלולי החיסכון השונים לטווח הבינוני והארוך, מעבר לפנסיה, יהיה נמוך יותר לעומת מה שנהוג כיום.


הוועדה בראשות הייזלר, בה היו חברים גם יו"ר רשות שוק ההון הביטוח והחסכון עמית גל, ויו"ר רשות ני"ע ספי זינגר, זכתה לכינוי "ועדת הארביטראז'". ארביטראז', הוא מונח שלקוח מהשפה הצרפתית, שמתאר, בעולם הפיננסי, סיטואציה בה ניתן לנצל פער במחיריו של נכס מסוים בשני שווקים או יותר, למטרת רווח. פעולת ארביטראז' פשוטה עשויה לכלול רכישת נכס בשוק שבו מחירו זול ומכירתו בשוק אחר במחיר גבוה יותר.


מי שצולל לעומק וקורא את מסקנות הביניים שפרסמה הוועדה יגלה כי המשמעות של ההמלצות היא פגיעה קשה באפשרויות של הציבור הישראלי לחסוך במסלולים לטווח הבינוני והארוך. מדובר בחיסכון אשר יסייע בסופו של דבר מבחינה כלכלית, להתמודד עם גיל הפרישה. במילים אחרות, ועדת הארביטראז' ממליצה על השמדת הערך בחסכונות של הציבור לטווח ארוך במסלולים שאינם הפנסיה עצמה. למעשה, ההמלצות יפגעו בצורה קשה, יגבילו ויחייבו במס, את אחד המוצרים המובילים בחסכון ארוך הטווח עבור הציבור הישראלי – "קופת גמל להשקעה".


ראשית, היסטוריה קצרה: בשנת 2008 חוקק תיקון 3 לחוק קופות הגמל שמעודד חסכון לקצבה ומבטל אפשרות לחסוך בקופת גמל הונית. הכוונה היתה טובה, אך תוצאות הלוואי התבטאו בירידה משמעותית בחסכון של הציבור. לכן, ב-2016 עבר תיקון נוסף לחוק – תיקון מס' 15 – ויצר מוצר חסכון חדש "קופת גמל להשקעה". תכליתו לאפשר לציבור חסכון הוני גמיש, לעודד שימוש גם כקצבה בגיל פרישה ולהוות אלטרנטיבה פשוטה וגמישה לחיסכון כמו קופות הגמל הישנות והאהובות. ב-2017 נולד גם האח הקטן – קופת גמל להשקעה ומסלול חסכון לכל ילד. הציבור הצביע ברגליים. הגידול השנתי הממוצע בצבירות בגמל להשקעה מ- 2017 עד 2024 הוא 54% והתשואה השנתית הממוצעת מ- 2017 עד 2024 עומדת על 6.86%.


אבל, בעוד יד אחת של המחוקק יצרה מוצר חסכון מושלם המעודד את הציבור לחסכון ארוך טווח והפחתת הנטל על קופת המדינה בגיל זקנה, היא דווקא סירסה אותו בידו השנייה. בלחץ הבנקים, שחששו שהציבור יעביר את כספו מהפיקדונות בעלי התשואה האפסית, לחסכון שבאמת עובד ומשיא תשואה - הגביל המחוקק את ההפקדה לקופה החדשה ל- 70,000 שקלים בשנה שעלו ל 81,711 שקלים ב-2025 בשל ההצמדה למדד.


הציבור הישראלי ניצל בשנים האחרונות את המסלול הזה על מנת לחסוך לתינוק שנולד, לחתן הבר מצווה, ללימודים לאוניברסיטה, להון עצמי לדירה, להחלפת המכונית, לשיפוץ המטבח, לנכדים ולנינים וכמובן שגם למטרה החשובה מכולן – לחזק את הפנסיה שלנו כדי שנוכל לחיות ברווחה באריכות ימים ובאיכות חיים. בתיקון נוסף לחוק, שנכנס לתוקף ממש בתחילת 2025, נימק המחוקק וטען כי הפיקדונות הבנקאיים במסלול "חסכון לכל ילד" הניבו תשואה של 22.5%, בעוד קופות הגמל להשקעה, במסלול סיכון מוגבר, הניבו 81%. המחוקק פעל על מנת שהמסלול בסיכון מוגבר יהיה המועדף ב"חסכון לכל ילד".


"קופת הגמל להשקעה" הפך למוצר חיסכון פופלורי בעיקר בזכות הפשטות שלו. הוא מאפשר פיזור השקעות מובנה ותשואה שנתית ממוצעת מרשימה בכל הקופות. ממש שגר ושכח. הוא גם נותן כלי למי שמעוניין לחסוך לטווח קצר או בינוני עבור מטרה, ואם הישראלי הממוצע מבקש להחליף את הרכב הפרטי שלו כל 5 שנים בתשלום של 50,000 מספיק שיפריש 735 ₪ בהוראת קבע.  גם מי שרוצה חסכון לטווח ארוך, נניח  300,000 שקל להגנה מפני מצב סיעודי, מספיק שיתחיל להפקיד 200 שקלים בחודש החל מגיל 25 אם סבתא וסבא מעוניינים לסייע לנכד שלהם בלימודים לתואר מספיק שהם יפקידו 131 ₪ מגיל לידה ועד לגיל 21 כדי שיהיה לו יותר מ-250,000 שקל שבוודאי יסייעו לתקופת הלימודים בתואר הראשון.

קיראו עוד ב"בארץ"


יתרונות נוספים של המסלול הוא בכך שהכסף מנוהל על ידי גופי הגמל, אשר מנהלים עבורנו את הפנסיות, ואין טובים ומפוקחים מהם בישראל. החשיפה של המסלולים הוא למגוון אפיקי השקעה בארץ ובחו"ל ופיזור ההשקעה מובנה. ניתן להוריש את הקופה לכל אדם, קיימת אפשרות לרשום קופה על שם קטין, ויש אופציה לניוד הקופה בין גופי השקעה שונים ללא משיכת הכספים. יתרון נוסף הוא האפשרות להמיר את החסכון לקצבה מובטחת לכל החיים ללא מס על הקצבה.


לסיכום, קופת הגמל להשקעה הפכה לאמצעי החסכון הנזיל העדיף עבור הציבור הישראלי. ככלל, ציבור שחוסך למען עתידו הוא התשתית לחברה יציבה ואיתנה כלכלית וחברתית. במקום להגביל אותו, צריכים דווקא להסיר חסמים חסרי הצדקה, ולתמרץ את הציבור לחסוך מגיל ינקות ועד לפנסיה ולאחריה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    זה כתבה סאטירית 12/03/2025 06:50
    הגב לתגובה זו
    אין שום תוספת מיסוי מתוכננת על קופת גמל להשקעה! מי שרוצה להישאר איתה יוכל להישאר ולא ייפגע. מדברים על הפחתת מיסוי באפיקים אחרים אז אתה הופך את זה לפגיעה בקופות גמל להשקעה
  • 5.
    מעניין (ל"ת)
    הקורא 11/03/2025 22:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 11/03/2025 16:50
    הגב לתגובה זו
    לגבי ביטול אירוע המס במעבר מקרנות מסוג אחר. דווקא נשמעת כהטבה לא כפגיעה.אלא אם כן אתה טוען שתנאי קופת הגמל יורעו.
  • 3.
    אנטולי 11/03/2025 15:54
    הגב לתגובה זו
    מבין את הקשיים שמשרד האוצר מתמודד איתם.עליו לממן את הביזה החרדית הנוראית.
  • 2.
    בוב 11/03/2025 15:15
    הגב לתגובה זו
    לברוח מהם רק צרות
  • צודק הם כבר לא מה שהיו דמי ניהול גבוהים ניהול גרוע גרמו לי הפסדים. חתכתי הפסדים וברחתי לאנליסט. (ל"ת)
    אנונימי 11/03/2025 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 11/03/2025 15:11
    הגב לתגובה זו
    כול החלטה ותקנה המיועדת לפגוע בכלי חיסכון אלה היא מעשה נבלה בישראל.
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 


זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.