מדוע משרד האוצר מבצע השמדת ערך לקופות הגמל להשקעה?
מסקנות הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שלומי הייזלר, המליצה לבטל את אירוע המס על קרנות נאמנות צפויים לעלות לכולנו ביוקר במכשירי החיסכון השונים
השווקים הפיננסים סערו בשבועיים האחרונים מאז נחשפו מסקנות הביניים של הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שלומי הייזלר, שקבעו כי יש לבטל את אירוע המס בקנייה ורכישה של קרנות נאמנות וכן לנהל את מוצרי החיסכון השונים בחשבונות השקעות ואירועי הפצה מאוחדים. המשמעות של ההמלצות הן שציבור החוסכים הישראלי, כלומר כולנו, נשלם בעתיד הקרוב דמי ניהול גבוהים יותר והפטור השנתי על הפקדות במסלולי החיסכון השונים לטווח הבינוני והארוך, מעבר לפנסיה, יהיה נמוך יותר לעומת מה שנהוג כיום.
הוועדה בראשות הייזלר, בה היו חברים גם יו"ר רשות שוק ההון הביטוח והחסכון עמית גל, ויו"ר רשות ני"ע ספי זינגר, זכתה לכינוי "ועדת הארביטראז'". ארביטראז', הוא מונח שלקוח מהשפה הצרפתית, שמתאר, בעולם הפיננסי, סיטואציה בה ניתן לנצל פער במחיריו של נכס מסוים בשני שווקים או יותר, למטרת רווח. פעולת ארביטראז' פשוטה עשויה לכלול רכישת נכס בשוק שבו מחירו זול ומכירתו בשוק אחר במחיר גבוה יותר.
מי שצולל לעומק וקורא את מסקנות הביניים שפרסמה הוועדה יגלה כי המשמעות של ההמלצות היא פגיעה קשה באפשרויות של הציבור הישראלי לחסוך במסלולים לטווח הבינוני והארוך. מדובר בחיסכון אשר יסייע בסופו של דבר מבחינה כלכלית, להתמודד עם גיל הפרישה. במילים אחרות, ועדת הארביטראז' ממליצה על השמדת הערך בחסכונות של הציבור לטווח ארוך במסלולים שאינם הפנסיה עצמה. למעשה, ההמלצות יפגעו בצורה קשה, יגבילו ויחייבו במס, את אחד המוצרים המובילים בחסכון ארוך הטווח עבור הציבור הישראלי – "קופת גמל להשקעה".
ראשית, היסטוריה קצרה: בשנת 2008 חוקק תיקון 3 לחוק קופות הגמל שמעודד חסכון לקצבה ומבטל אפשרות לחסוך בקופת גמל הונית. הכוונה היתה טובה, אך תוצאות הלוואי התבטאו בירידה משמעותית בחסכון של הציבור. לכן, ב-2016 עבר תיקון נוסף לחוק – תיקון מס' 15 – ויצר מוצר חסכון חדש "קופת גמל להשקעה". תכליתו לאפשר לציבור חסכון הוני גמיש, לעודד שימוש גם כקצבה בגיל פרישה ולהוות אלטרנטיבה פשוטה וגמישה לחיסכון כמו קופות הגמל הישנות והאהובות. ב-2017 נולד גם האח הקטן – קופת גמל להשקעה ומסלול חסכון לכל ילד. הציבור הצביע ברגליים. הגידול השנתי הממוצע בצבירות בגמל להשקעה מ- 2017 עד 2024 הוא 54% והתשואה השנתית הממוצעת מ- 2017 עד 2024 עומדת על 6.86%.
- "חצי מסוכני הביטוח מרוויחים פחות מהשכר הממוצע" - הצחקתם אותי
- שלמה אייזיק חייב ללכת הביתה; הנזק שלו לסוכני הביטוח הוא ענק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל, בעוד יד אחת של המחוקק יצרה מוצר חסכון מושלם המעודד את הציבור לחסכון ארוך טווח והפחתת הנטל על קופת המדינה בגיל זקנה, היא דווקא סירסה אותו בידו השנייה. בלחץ הבנקים, שחששו שהציבור יעביר את כספו מהפיקדונות בעלי התשואה האפסית, לחסכון שבאמת עובד ומשיא תשואה - הגביל המחוקק את ההפקדה לקופה החדשה ל- 70,000 שקלים בשנה שעלו ל 81,711 שקלים ב-2025 בשל ההצמדה למדד.
הציבור הישראלי ניצל בשנים האחרונות את המסלול הזה על מנת לחסוך לתינוק שנולד, לחתן הבר מצווה, ללימודים לאוניברסיטה, להון עצמי לדירה, להחלפת המכונית, לשיפוץ המטבח, לנכדים ולנינים וכמובן שגם למטרה החשובה מכולן – לחזק את הפנסיה שלנו כדי שנוכל לחיות ברווחה באריכות ימים ובאיכות חיים. בתיקון נוסף לחוק, שנכנס לתוקף ממש בתחילת 2025, נימק המחוקק וטען כי הפיקדונות הבנקאיים במסלול "חסכון לכל ילד" הניבו תשואה של 22.5%, בעוד קופות הגמל להשקעה, במסלול סיכון מוגבר, הניבו 81%. המחוקק פעל על מנת שהמסלול בסיכון מוגבר יהיה המועדף ב"חסכון לכל ילד".
"קופת הגמל להשקעה" הפך למוצר חיסכון פופלורי בעיקר בזכות הפשטות שלו. הוא מאפשר פיזור השקעות מובנה ותשואה שנתית ממוצעת מרשימה בכל הקופות. ממש שגר ושכח. הוא גם נותן כלי למי שמעוניין לחסוך לטווח קצר או בינוני עבור מטרה, ואם הישראלי הממוצע מבקש להחליף את הרכב הפרטי שלו כל 5 שנים בתשלום של 50,000 מספיק שיפריש 735 ₪ בהוראת קבע. גם מי שרוצה חסכון לטווח ארוך, נניח 300,000 שקל להגנה מפני מצב סיעודי, מספיק שיתחיל להפקיד 200 שקלים בחודש החל מגיל 25. אם סבתא וסבא מעוניינים לסייע לנכד שלהם בלימודים לתואר מספיק שהם יפקידו 131 ₪ מגיל לידה ועד לגיל 21 כדי שיהיה לו יותר מ-250,000 שקל שבוודאי יסייעו לתקופת הלימודים בתואר הראשון.
- עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
יתרונות נוספים של המסלול הוא בכך שהכסף מנוהל על ידי גופי הגמל, אשר מנהלים עבורנו את הפנסיות, ואין טובים ומפוקחים מהם בישראל. החשיפה של המסלולים הוא למגוון אפיקי השקעה בארץ ובחו"ל ופיזור ההשקעה מובנה. ניתן להוריש את הקופה לכל אדם, קיימת אפשרות לרשום קופה על שם קטין, ויש אופציה לניוד הקופה בין גופי השקעה שונים ללא משיכת הכספים. יתרון נוסף הוא האפשרות להמיר את החסכון לקצבה מובטחת לכל החיים ללא מס על הקצבה.
לסיכום, קופת הגמל להשקעה הפכה לאמצעי החסכון הנזיל העדיף עבור הציבור הישראלי. ככלל, ציבור שחוסך למען עתידו הוא התשתית לחברה יציבה ואיתנה כלכלית וחברתית. במקום להגביל אותו, צריכים דווקא להסיר חסמים חסרי הצדקה, ולתמרץ את הציבור לחסוך מגיל ינקות ועד לפנסיה ולאחריה.
- 6.זה כתבה סאטירית 12/03/2025 06:50הגב לתגובה זואין שום תוספת מיסוי מתוכננת על קופת גמל להשקעה! מי שרוצה להישאר איתה יוכל להישאר ולא ייפגע. מדברים על הפחתת מיסוי באפיקים אחרים אז אתה הופך את זה לפגיעה בקופות גמל להשקעה
- 5.מעניין (ל"ת)הקורא 11/03/2025 22:06הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 11/03/2025 16:50הגב לתגובה זולגבי ביטול אירוע המס במעבר מקרנות מסוג אחר. דווקא נשמעת כהטבה לא כפגיעה.אלא אם כן אתה טוען שתנאי קופת הגמל יורעו.
- 3.אנטולי 11/03/2025 15:54הגב לתגובה זומבין את הקשיים שמשרד האוצר מתמודד איתם.עליו לממן את הביזה החרדית הנוראית.
- 2.בוב 11/03/2025 15:15הגב לתגובה זולברוח מהם רק צרות
- צודק הם כבר לא מה שהיו דמי ניהול גבוהים ניהול גרוע גרמו לי הפסדים. חתכתי הפסדים וברחתי לאנליסט. (ל"ת)אנונימי 11/03/2025 15:49הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 11/03/2025 15:11הגב לתגובה זוכול החלטה ותקנה המיועדת לפגוע בכלי חיסכון אלה היא מעשה נבלה בישראל.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
