מדוע משרד האוצר מבצע השמדת ערך לקופות הגמל להשקעה?
מסקנות הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שלומי הייזלר, המליצה לבטל את אירוע המס על קרנות נאמנות צפויים לעלות לכולנו ביוקר במכשירי החיסכון השונים
השווקים הפיננסים סערו בשבועיים האחרונים מאז נחשפו מסקנות הביניים של הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שלומי הייזלר, שקבעו כי יש לבטל את אירוע המס בקנייה ורכישה של קרנות נאמנות וכן לנהל את מוצרי החיסכון השונים בחשבונות השקעות ואירועי הפצה מאוחדים. המשמעות של ההמלצות הן שציבור החוסכים הישראלי, כלומר כולנו, נשלם בעתיד הקרוב דמי ניהול גבוהים יותר והפטור השנתי על הפקדות במסלולי החיסכון השונים לטווח הבינוני והארוך, מעבר לפנסיה, יהיה נמוך יותר לעומת מה שנהוג כיום.
הוועדה בראשות הייזלר, בה היו חברים גם יו"ר רשות שוק ההון הביטוח והחסכון עמית גל, ויו"ר רשות ני"ע ספי זינגר, זכתה לכינוי "ועדת הארביטראז'". ארביטראז', הוא מונח שלקוח מהשפה הצרפתית, שמתאר, בעולם הפיננסי, סיטואציה בה ניתן לנצל פער במחיריו של נכס מסוים בשני שווקים או יותר, למטרת רווח. פעולת ארביטראז' פשוטה עשויה לכלול רכישת נכס בשוק שבו מחירו זול ומכירתו בשוק אחר במחיר גבוה יותר.
מי שצולל לעומק וקורא את מסקנות הביניים שפרסמה הוועדה יגלה כי המשמעות של ההמלצות היא פגיעה קשה באפשרויות של הציבור הישראלי לחסוך במסלולים לטווח הבינוני והארוך. מדובר בחיסכון אשר יסייע בסופו של דבר מבחינה כלכלית, להתמודד עם גיל הפרישה. במילים אחרות, ועדת הארביטראז' ממליצה על השמדת הערך בחסכונות של הציבור לטווח ארוך במסלולים שאינם הפנסיה עצמה. למעשה, ההמלצות יפגעו בצורה קשה, יגבילו ויחייבו במס, את אחד המוצרים המובילים בחסכון ארוך הטווח עבור הציבור הישראלי – "קופת גמל להשקעה".
ראשית, היסטוריה קצרה: בשנת 2008 חוקק תיקון 3 לחוק קופות הגמל שמעודד חסכון לקצבה ומבטל אפשרות לחסוך בקופת גמל הונית. הכוונה היתה טובה, אך תוצאות הלוואי התבטאו בירידה משמעותית בחסכון של הציבור. לכן, ב-2016 עבר תיקון נוסף לחוק – תיקון מס' 15 – ויצר מוצר חסכון חדש "קופת גמל להשקעה". תכליתו לאפשר לציבור חסכון הוני גמיש, לעודד שימוש גם כקצבה בגיל פרישה ולהוות אלטרנטיבה פשוטה וגמישה לחיסכון כמו קופות הגמל הישנות והאהובות. ב-2017 נולד גם האח הקטן – קופת גמל להשקעה ומסלול חסכון לכל ילד. הציבור הצביע ברגליים. הגידול השנתי הממוצע בצבירות בגמל להשקעה מ- 2017 עד 2024 הוא 54% והתשואה השנתית הממוצעת מ- 2017 עד 2024 עומדת על 6.86%.
- "חצי מסוכני הביטוח מרוויחים פחות מהשכר הממוצע" - הצחקתם אותי
- שלמה אייזיק חייב ללכת הביתה; הנזק שלו לסוכני הביטוח הוא ענק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל, בעוד יד אחת של המחוקק יצרה מוצר חסכון מושלם המעודד את הציבור לחסכון ארוך טווח והפחתת הנטל על קופת המדינה בגיל זקנה, היא דווקא סירסה אותו בידו השנייה. בלחץ הבנקים, שחששו שהציבור יעביר את כספו מהפיקדונות בעלי התשואה האפסית, לחסכון שבאמת עובד ומשיא תשואה - הגביל המחוקק את ההפקדה לקופה החדשה ל- 70,000 שקלים בשנה שעלו ל 81,711 שקלים ב-2025 בשל ההצמדה למדד.
הציבור הישראלי ניצל בשנים האחרונות את המסלול הזה על מנת לחסוך לתינוק שנולד, לחתן הבר מצווה, ללימודים לאוניברסיטה, להון עצמי לדירה, להחלפת המכונית, לשיפוץ המטבח, לנכדים ולנינים וכמובן שגם למטרה החשובה מכולן – לחזק את הפנסיה שלנו כדי שנוכל לחיות ברווחה באריכות ימים ובאיכות חיים. בתיקון נוסף לחוק, שנכנס לתוקף ממש בתחילת 2025, נימק המחוקק וטען כי הפיקדונות הבנקאיים במסלול "חסכון לכל ילד" הניבו תשואה של 22.5%, בעוד קופות הגמל להשקעה, במסלול סיכון מוגבר, הניבו 81%. המחוקק פעל על מנת שהמסלול בסיכון מוגבר יהיה המועדף ב"חסכון לכל ילד".
"קופת הגמל להשקעה" הפך למוצר חיסכון פופלורי בעיקר בזכות הפשטות שלו. הוא מאפשר פיזור השקעות מובנה ותשואה שנתית ממוצעת מרשימה בכל הקופות. ממש שגר ושכח. הוא גם נותן כלי למי שמעוניין לחסוך לטווח קצר או בינוני עבור מטרה, ואם הישראלי הממוצע מבקש להחליף את הרכב הפרטי שלו כל 5 שנים בתשלום של 50,000 מספיק שיפריש 735 ₪ בהוראת קבע. גם מי שרוצה חסכון לטווח ארוך, נניח 300,000 שקל להגנה מפני מצב סיעודי, מספיק שיתחיל להפקיד 200 שקלים בחודש החל מגיל 25. אם סבתא וסבא מעוניינים לסייע לנכד שלהם בלימודים לתואר מספיק שהם יפקידו 131 ₪ מגיל לידה ועד לגיל 21 כדי שיהיה לו יותר מ-250,000 שקל שבוודאי יסייעו לתקופת הלימודים בתואר הראשון.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
יתרונות נוספים של המסלול הוא בכך שהכסף מנוהל על ידי גופי הגמל, אשר מנהלים עבורנו את הפנסיות, ואין טובים ומפוקחים מהם בישראל. החשיפה של המסלולים הוא למגוון אפיקי השקעה בארץ ובחו"ל ופיזור ההשקעה מובנה. ניתן להוריש את הקופה לכל אדם, קיימת אפשרות לרשום קופה על שם קטין, ויש אופציה לניוד הקופה בין גופי השקעה שונים ללא משיכת הכספים. יתרון נוסף הוא האפשרות להמיר את החסכון לקצבה מובטחת לכל החיים ללא מס על הקצבה.
לסיכום, קופת הגמל להשקעה הפכה לאמצעי החסכון הנזיל העדיף עבור הציבור הישראלי. ככלל, ציבור שחוסך למען עתידו הוא התשתית לחברה יציבה ואיתנה כלכלית וחברתית. במקום להגביל אותו, צריכים דווקא להסיר חסמים חסרי הצדקה, ולתמרץ את הציבור לחסוך מגיל ינקות ועד לפנסיה ולאחריה.
- 6.זה כתבה סאטירית 12/03/2025 06:50הגב לתגובה זואין שום תוספת מיסוי מתוכננת על קופת גמל להשקעה! מי שרוצה להישאר איתה יוכל להישאר ולא ייפגע. מדברים על הפחתת מיסוי באפיקים אחרים אז אתה הופך את זה לפגיעה בקופות גמל להשקעה
- 5.מעניין (ל"ת)הקורא 11/03/2025 22:06הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 11/03/2025 16:50הגב לתגובה זולגבי ביטול אירוע המס במעבר מקרנות מסוג אחר. דווקא נשמעת כהטבה לא כפגיעה.אלא אם כן אתה טוען שתנאי קופת הגמל יורעו.
- 3.אנטולי 11/03/2025 15:54הגב לתגובה זומבין את הקשיים שמשרד האוצר מתמודד איתם.עליו לממן את הביזה החרדית הנוראית.
- 2.בוב 11/03/2025 15:15הגב לתגובה זולברוח מהם רק צרות
- צודק הם כבר לא מה שהיו דמי ניהול גבוהים ניהול גרוע גרמו לי הפסדים. חתכתי הפסדים וברחתי לאנליסט. (ל"ת)אנונימי 11/03/2025 15:49הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 11/03/2025 15:11הגב לתגובה זוכול החלטה ותקנה המיועדת לפגוע בכלי חיסכון אלה היא מעשה נבלה בישראל.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
