ידין ענתבי
צילום: ענבל מרמרי
דירוג הבנקים

בנק הפועלים מספק לכם ריבית גרועה בפיקדון לשנה; ומי הבנקים הטובים?

הביקורת כנראה עזרה - בנק מזרחי טפחות העלה את הריבית; לאומי מספק את הריבית הטובה ביותר; לטבלה המלאה

איתן גרסטנפלד | (6)

מדי חודש אנחנו מספקים לכם מידע על הריביות בבנקים - בפיקדונות, בעו"ש, בהלוואות, במשכנתאות. אנחנו מציגים זאת בשורה של כתבות, נתונים ודירוגים שמספקים לכם הבנה מי הבנקים ההוגנים. מעבר לכך, ולא פחות חשוב, הם מחייבים את הבנקים להיות על המשמר כי הם תחת זכוכית מגדלת וביקורת. בחודשים האחרונים בנק מזרחי סיפק ריביות עלובות ללקוחות שלו, מה שלא הפריע לו לקח ריביות גבוהות במשכנתאות (שזה אגב עניין היסטורי - הוא המוביל במערכת וגם היקר במערכת) וייתכן שהביקורת עזרה - לפי נתוני בנק ישראל עולה כי בחודש ינואר הוא העלה לכם דרמטית את הריבית על הפיקדונות.

 

ריבית נמוכה מאוד בבנק הפועלים

הפיקדון המועדף על הציבור הוא פיקדון לשנה בריבית קבועה. יש שאלה אם לא כדאי לגוון או לפזר על פיקדונות בריבית משתנה, אבל בפועל אתם מעדיפים את הפיקדון הקבוע לשנה. מנתוני בנק ישראל עולה שבעוד לאומי מספק את הריבית הממוצעת הטובה ביותר לשנה - 4.35% שהיא מעל המק"מ שמספק 4.21% (נכון לינואר), בנק הפועלים בניהולו של ידין ענתבי הוריד דרמטית את הריבית ללקוחות והוא נותן ריבית של 3.37% בלבד. זה הפרש של כמעט 1% מבנק לאומי. 


מזרחי טפחות כאמור העלה את הריבית השנתית והוא נותן ללקוחות שלו ריבית של 4.28% בשנה. בנק ירושלים נותן 4.33%, אם כי לרוב הוא לא מהווה אלטרנטיבה כי הלקוחות מעדיפים לנהל את הפיקדונות שלהם במקום שבו יש להם חשבון בנק מרכזי. בכל מקרה, הריבית השקלית הקבועה הממוצעת במערכת הבנקאית בחודש שעבר היתה 4.02% שהיא מתחת למק"מ, אבל כאמור היו מקומות שנתנו לכם יותר.



בשביל ריבית - צריך לעבוד

הריביות הטובות לא יינתנו לכם בשל צבע העיניים שלכם. אתם צריכים לבקש-לדרוש. הריבית התעריפית של הבנק היא נמוכה במיוחד ואם לא תדרשו, לא תקבלו אותה. זה הפסד ענק. האמת שאם לא תדרשו אז הכסף כנראה יישכב בעו"ש באפס ריבית. לפני חודשיים הצפנו את ההתקדמות שאמורה להיות בקשר לריבית על העו"ש כדי להפסיק את עושק העו"ש. הכוונה של בנק ישראל היתה שלא להגיע לחקיקה על ריבית העו"ש ולהגיע למתווה עם הבנקים, אבל זה מתמסמס ובנק ישראל לא באמת מאלץ את הבנקים לשלם ריבית על העו"ש. הזמן עובר ואנחנו משלמים את המחיר. רובנו מקבלים אפס ריבית על העו"ש, חלקנו המאוד קטן 0.7% בשנה (בשקלול הציבור מקבל 0.05% על העו"ש). מדובר בהפסד של כ-10 מיליארד שקל לציבור, הפסד שהוא רווח של הבנקים. זה דורש פיתרון ואם בנק ישראל לא מסוגל לחייב את הבנקים לשלם ריבית הוגנת שייתן למחוקקים לחוקק חוק שיחייב את הבנקים לשלם ריבית. שני הכובעים של בנק ישראל - האחראים על היציבות-הרווחיות של הבנקים וגם המפקחים-הקובעים את הריביות שהם נותנים, הם נזק של כמעט כל אחד מכם. אגב, בעוד שאין ריבית על יתרה חיובית בעו"ש , יש ריבית של קרוב ל-13% על יתרה שלילית. זה הרבה יותר מצביעות וניתוק. הבנקים משחקים אותה חברתיים, תורמים, הם משקיעים מאות מיליונים בפרסומות שיסבירו לציבור כמה הם תורמים-חברתיים-קשובים לחיילים, למפונים לכולנו. אבל זה בעיקר כדי לטשטש את העושק הגדול בעו"ש. אגב, הם צודקים - בנק צריך הרוויח למען בעלי המניות שלו. הטעות והכישלון אצל בנק ישראל והמחוקק. 


בכל מקרה ובחזר לנתונים: בנוסף לריבית הממוצעת, יש גם את הנתונים על הריבית החציונית, זו הריבית שחצי מהאנשים מקבלים טובה יותר וחצי גרועה יותר. החציון הוא במקרים רבים טוב ונכון יותר מאשר הממוצע. כאן עולה תמונה גרועה עוד יותר ללקוחות בנק הפועלים - חצי מהם מקבלים ריבית שנתית של מתחת ל-2.61% וחצי מעל. כלומר, לא די שהממוצע עוב, אלא שחצי מהלקוחות לא מגיעים ל-2.61%.


גם כאן, בנק לאומי מוביל (לצד בנק ירושלים) ובנק מזרחי משתפר:



קיראו עוד ב"בארץ"


 קרנות כספיות מנצחות את הפיקדונות

פיקדון זו האפשרות הפופולארית בקרב רוב הציבור, אבל יש אפשרות שלרוב עדיפה יותר - הקרנות הכספיות כשלרוב גם המק"מ עדיף. מק"מ - מלווה קצר מועד מספק ריבית שנתית של 4.2%, אבל הוא נזיל. עם זאת יש עלויות קנייה ומכירה שמגיעים ביחד לכ-0.1%. מי שמקבל ריבית נמוכה בפיקדונות ומחפש נזילות, צריך לחשוב על מק"מים. 


עם זאת, לפחות כרגע נראה, שהקרן הכספית עדיפה בתור מוצר חיסכון סולידי. היא מספקת תשואה לא ידועה מראש ולכן הציבור עדיין חושש ממנה, אבל היסטורית הקרנות האלו מספקות יות רממה שניתן לקבל בפיקדון. הן אמורות לייצר לכם תשואה של כ-4.3% בשנה, אך להבדיל מפיקדון בריבית קבועה שהתשואה בו מובטחת, כאן זה עשוי להשתנות בגלל שינויים ברייבת. מתישהו הריבית תרד, מדברים על אזור אפריל-מאי, ואז זה יתבטא בתשואה המגולמת בתוך הקרן, ועדיין - יש נזילות, יש יתרון במיסוי - משלמים מס של 25% על הרווח הריאלי בניכוי אינפלציה, בעוד שבפיקדונות זה 15% מהרווח הנומינלי. בהנחת אינפלציה של 2.6% בשנה, הקרנות הכספיות עדיפות בתשואה והן גם נזילות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אני 11/02/2025 15:50
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה 2.6% איפה בארץ
  • 4.
    ff 11/02/2025 13:47
    הגב לתגובה זו
    לנצח את הבנקים בצורה הזו שכל האזרחים ימשכו את כל הפיקדונות ומה שיש בעוש ובכך לגרום למחנק אשראי לבנקים! רוצים את כספי הציבור שישלמו ריבית טובה!
  • אנונימי 11/02/2025 14:30
    הגב לתגובה זו
    הבנק יראה שיש לו תחרות והוא יצטרך להתחרות. הבעיה היא הרגולציה שלא מחייבת כל בנק לפתוח את האפשרות של כספית כברירת מחדל בלי שהלקוח יבקש.
  • 3.
    לא שווה. לבלל אין פיקדון טווח קצר בריבית גבוהה. (ל"ת)
    תרגיל של בלל. 11/02/2025 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נכון. הריביות לטווח קצר לא מעניינות (ל"ת)
    מתאים רק למי שרוצה לנעול כסף לשנה. 11/02/2025 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וואן זירו בריבית משתנה טובה (ל"ת)
    אנונימי 11/02/2025 11:53
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "סעודיה יכולה להיות לקוח משמעותי לכיפת ברזל"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".