ידין ענתבי
צילום: ענבל מרמרי
דירוג הבנקים

בנק הפועלים מספק לכם ריבית גרועה בפיקדון לשנה; ומי הבנקים הטובים?

הביקורת כנראה עזרה - בנק מזרחי טפחות העלה את הריבית; לאומי מספק את הריבית הטובה ביותר; לטבלה המלאה

איתן גרסטנפלד | (6)

מדי חודש אנחנו מספקים לכם מידע על הריביות בבנקים - בפיקדונות, בעו"ש, בהלוואות, במשכנתאות. אנחנו מציגים זאת בשורה של כתבות, נתונים ודירוגים שמספקים לכם הבנה מי הבנקים ההוגנים. מעבר לכך, ולא פחות חשוב, הם מחייבים את הבנקים להיות על המשמר כי הם תחת זכוכית מגדלת וביקורת. בחודשים האחרונים בנק מזרחי סיפק ריביות עלובות ללקוחות שלו, מה שלא הפריע לו לקח ריביות גבוהות במשכנתאות (שזה אגב עניין היסטורי - הוא המוביל במערכת וגם היקר במערכת) וייתכן שהביקורת עזרה - לפי נתוני בנק ישראל עולה כי בחודש ינואר הוא העלה לכם דרמטית את הריבית על הפיקדונות.

 

ריבית נמוכה מאוד בבנק הפועלים

הפיקדון המועדף על הציבור הוא פיקדון לשנה בריבית קבועה. יש שאלה אם לא כדאי לגוון או לפזר על פיקדונות בריבית משתנה, אבל בפועל אתם מעדיפים את הפיקדון הקבוע לשנה. מנתוני בנק ישראל עולה שבעוד לאומי מספק את הריבית הממוצעת הטובה ביותר לשנה - 4.35% שהיא מעל המק"מ שמספק 4.21% (נכון לינואר), בנק הפועלים בניהולו של ידין ענתבי הוריד דרמטית את הריבית ללקוחות והוא נותן ריבית של 3.37% בלבד. זה הפרש של כמעט 1% מבנק לאומי. 


מזרחי טפחות כאמור העלה את הריבית השנתית והוא נותן ללקוחות שלו ריבית של 4.28% בשנה. בנק ירושלים נותן 4.33%, אם כי לרוב הוא לא מהווה אלטרנטיבה כי הלקוחות מעדיפים לנהל את הפיקדונות שלהם במקום שבו יש להם חשבון בנק מרכזי. בכל מקרה, הריבית השקלית הקבועה הממוצעת במערכת הבנקאית בחודש שעבר היתה 4.02% שהיא מתחת למק"מ, אבל כאמור היו מקומות שנתנו לכם יותר.



בשביל ריבית - צריך לעבוד

הריביות הטובות לא יינתנו לכם בשל צבע העיניים שלכם. אתם צריכים לבקש-לדרוש. הריבית התעריפית של הבנק היא נמוכה במיוחד ואם לא תדרשו, לא תקבלו אותה. זה הפסד ענק. האמת שאם לא תדרשו אז הכסף כנראה יישכב בעו"ש באפס ריבית. לפני חודשיים הצפנו את ההתקדמות שאמורה להיות בקשר לריבית על העו"ש כדי להפסיק את עושק העו"ש. הכוונה של בנק ישראל היתה שלא להגיע לחקיקה על ריבית העו"ש ולהגיע למתווה עם הבנקים, אבל זה מתמסמס ובנק ישראל לא באמת מאלץ את הבנקים לשלם ריבית על העו"ש. הזמן עובר ואנחנו משלמים את המחיר. רובנו מקבלים אפס ריבית על העו"ש, חלקנו המאוד קטן 0.7% בשנה (בשקלול הציבור מקבל 0.05% על העו"ש). מדובר בהפסד של כ-10 מיליארד שקל לציבור, הפסד שהוא רווח של הבנקים. זה דורש פיתרון ואם בנק ישראל לא מסוגל לחייב את הבנקים לשלם ריבית הוגנת שייתן למחוקקים לחוקק חוק שיחייב את הבנקים לשלם ריבית. שני הכובעים של בנק ישראל - האחראים על היציבות-הרווחיות של הבנקים וגם המפקחים-הקובעים את הריביות שהם נותנים, הם נזק של כמעט כל אחד מכם. אגב, בעוד שאין ריבית על יתרה חיובית בעו"ש , יש ריבית של קרוב ל-13% על יתרה שלילית. זה הרבה יותר מצביעות וניתוק. הבנקים משחקים אותה חברתיים, תורמים, הם משקיעים מאות מיליונים בפרסומות שיסבירו לציבור כמה הם תורמים-חברתיים-קשובים לחיילים, למפונים לכולנו. אבל זה בעיקר כדי לטשטש את העושק הגדול בעו"ש. אגב, הם צודקים - בנק צריך הרוויח למען בעלי המניות שלו. הטעות והכישלון אצל בנק ישראל והמחוקק. 


בכל מקרה ובחזר לנתונים: בנוסף לריבית הממוצעת, יש גם את הנתונים על הריבית החציונית, זו הריבית שחצי מהאנשים מקבלים טובה יותר וחצי גרועה יותר. החציון הוא במקרים רבים טוב ונכון יותר מאשר הממוצע. כאן עולה תמונה גרועה עוד יותר ללקוחות בנק הפועלים - חצי מהם מקבלים ריבית שנתית של מתחת ל-2.61% וחצי מעל. כלומר, לא די שהממוצע עוב, אלא שחצי מהלקוחות לא מגיעים ל-2.61%.


גם כאן, בנק לאומי מוביל (לצד בנק ירושלים) ובנק מזרחי משתפר:



קיראו עוד ב"בארץ"


 קרנות כספיות מנצחות את הפיקדונות

פיקדון זו האפשרות הפופולארית בקרב רוב הציבור, אבל יש אפשרות שלרוב עדיפה יותר - הקרנות הכספיות כשלרוב גם המק"מ עדיף. מק"מ - מלווה קצר מועד מספק ריבית שנתית של 4.2%, אבל הוא נזיל. עם זאת יש עלויות קנייה ומכירה שמגיעים ביחד לכ-0.1%. מי שמקבל ריבית נמוכה בפיקדונות ומחפש נזילות, צריך לחשוב על מק"מים. 


עם זאת, לפחות כרגע נראה, שהקרן הכספית עדיפה בתור מוצר חיסכון סולידי. היא מספקת תשואה לא ידועה מראש ולכן הציבור עדיין חושש ממנה, אבל היסטורית הקרנות האלו מספקות יות רממה שניתן לקבל בפיקדון. הן אמורות לייצר לכם תשואה של כ-4.3% בשנה, אך להבדיל מפיקדון בריבית קבועה שהתשואה בו מובטחת, כאן זה עשוי להשתנות בגלל שינויים ברייבת. מתישהו הריבית תרד, מדברים על אזור אפריל-מאי, ואז זה יתבטא בתשואה המגולמת בתוך הקרן, ועדיין - יש נזילות, יש יתרון במיסוי - משלמים מס של 25% על הרווח הריאלי בניכוי אינפלציה, בעוד שבפיקדונות זה 15% מהרווח הנומינלי. בהנחת אינפלציה של 2.6% בשנה, הקרנות הכספיות עדיפות בתשואה והן גם נזילות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אני 11/02/2025 15:50
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה 2.6% איפה בארץ
  • 4.
    ff 11/02/2025 13:47
    הגב לתגובה זו
    לנצח את הבנקים בצורה הזו שכל האזרחים ימשכו את כל הפיקדונות ומה שיש בעוש ובכך לגרום למחנק אשראי לבנקים! רוצים את כספי הציבור שישלמו ריבית טובה!
  • אנונימי 11/02/2025 14:30
    הגב לתגובה זו
    הבנק יראה שיש לו תחרות והוא יצטרך להתחרות. הבעיה היא הרגולציה שלא מחייבת כל בנק לפתוח את האפשרות של כספית כברירת מחדל בלי שהלקוח יבקש.
  • 3.
    לא שווה. לבלל אין פיקדון טווח קצר בריבית גבוהה. (ל"ת)
    תרגיל של בלל. 11/02/2025 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נכון. הריביות לטווח קצר לא מעניינות (ל"ת)
    מתאים רק למי שרוצה לנעול כסף לשנה. 11/02/2025 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וואן זירו בריבית משתנה טובה (ל"ת)
    אנונימי 11/02/2025 11:53
    הגב לתגובה זו
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".