בנק הפועלים מספק לכם ריבית גרועה בפיקדון לשנה; ומי הבנקים הטובים?
הביקורת כנראה עזרה - בנק מזרחי טפחות העלה את הריבית; לאומי מספק את הריבית הטובה ביותר; לטבלה המלאה
מדי חודש אנחנו מספקים לכם מידע על הריביות בבנקים - בפיקדונות, בעו"ש, בהלוואות, במשכנתאות. אנחנו מציגים זאת בשורה של כתבות, נתונים ודירוגים שמספקים לכם הבנה מי הבנקים ההוגנים. מעבר לכך, ולא פחות חשוב, הם מחייבים את הבנקים להיות על המשמר כי הם תחת זכוכית מגדלת וביקורת. בחודשים האחרונים בנק מזרחי סיפק ריביות עלובות ללקוחות שלו, מה שלא הפריע לו לקח ריביות גבוהות במשכנתאות (שזה אגב עניין היסטורי - הוא המוביל במערכת וגם היקר במערכת) וייתכן שהביקורת עזרה - לפי נתוני בנק ישראל עולה כי בחודש ינואר הוא העלה לכם דרמטית את הריבית על הפיקדונות.
ריבית נמוכה מאוד בבנק הפועלים
הפיקדון המועדף על הציבור הוא פיקדון לשנה בריבית קבועה. יש שאלה אם לא כדאי לגוון או לפזר על פיקדונות בריבית משתנה, אבל בפועל אתם מעדיפים את הפיקדון הקבוע לשנה. מנתוני בנק ישראל עולה שבעוד לאומי מספק את הריבית הממוצעת הטובה ביותר לשנה - 4.35% שהיא מעל המק"מ שמספק 4.21% (נכון לינואר), בנק הפועלים בניהולו של ידין ענתבי הוריד דרמטית את הריבית ללקוחות והוא נותן ריבית של 3.37% בלבד. זה הפרש של כמעט 1% מבנק לאומי.
מזרחי טפחות כאמור העלה את הריבית השנתית והוא נותן ללקוחות שלו ריבית של 4.28% בשנה. בנק ירושלים נותן 4.33%, אם כי לרוב הוא לא מהווה אלטרנטיבה כי הלקוחות מעדיפים לנהל את הפיקדונות שלהם במקום שבו יש להם חשבון בנק מרכזי. בכל מקרה, הריבית השקלית הקבועה הממוצעת במערכת הבנקאית בחודש שעבר היתה 4.02% שהיא מתחת למק"מ, אבל כאמור היו מקומות שנתנו לכם יותר.
- למה בפיקדונות משלמים יותר מס מקרנות כספיות - שיטת החישוב והמשמעות לחוסך?
- הפתעה - פיקדון בבנק עדיף על קרן כספית, אבל זה זמני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשביל ריבית - צריך לעבוד
הריביות הטובות לא יינתנו לכם בשל צבע העיניים שלכם. אתם צריכים לבקש-לדרוש. הריבית התעריפית של הבנק היא נמוכה במיוחד ואם לא תדרשו, לא תקבלו אותה. זה הפסד ענק. האמת שאם לא תדרשו אז הכסף כנראה יישכב בעו"ש באפס ריבית. לפני חודשיים הצפנו את ההתקדמות שאמורה להיות בקשר לריבית על העו"ש כדי להפסיק את עושק העו"ש. הכוונה של בנק ישראל היתה שלא להגיע לחקיקה על ריבית העו"ש ולהגיע למתווה עם הבנקים, אבל זה מתמסמס ובנק ישראל לא באמת מאלץ את הבנקים לשלם ריבית על העו"ש. הזמן עובר ואנחנו משלמים את המחיר. רובנו מקבלים אפס ריבית על העו"ש, חלקנו המאוד קטן 0.7% בשנה (בשקלול הציבור מקבל 0.05% על העו"ש). מדובר בהפסד של כ-10 מיליארד שקל לציבור, הפסד שהוא רווח של הבנקים. זה דורש פיתרון ואם בנק ישראל לא מסוגל לחייב את הבנקים לשלם ריבית הוגנת שייתן למחוקקים לחוקק חוק שיחייב את הבנקים לשלם ריבית. שני הכובעים של בנק ישראל - האחראים על היציבות-הרווחיות של הבנקים וגם המפקחים-הקובעים את הריביות שהם נותנים, הם נזק של כמעט כל אחד מכם. אגב, בעוד שאין ריבית על יתרה חיובית בעו"ש , יש ריבית של קרוב ל-13% על יתרה שלילית. זה הרבה יותר מצביעות וניתוק. הבנקים משחקים אותה חברתיים, תורמים, הם משקיעים מאות מיליונים בפרסומות שיסבירו לציבור כמה הם תורמים-חברתיים-קשובים לחיילים, למפונים לכולנו. אבל זה בעיקר כדי לטשטש את העושק הגדול בעו"ש. אגב, הם צודקים - בנק צריך הרוויח למען בעלי המניות שלו. הטעות והכישלון אצל בנק ישראל והמחוקק.
בכל מקרה ובחזר לנתונים: בנוסף לריבית הממוצעת, יש גם את הנתונים על הריבית החציונית, זו הריבית שחצי מהאנשים מקבלים טובה יותר וחצי גרועה יותר. החציון הוא במקרים רבים טוב ונכון יותר מאשר הממוצע. כאן עולה תמונה גרועה עוד יותר ללקוחות בנק הפועלים - חצי מהם מקבלים ריבית שנתית של מתחת ל-2.61% וחצי מעל. כלומר, לא די שהממוצע עוב, אלא שחצי מהלקוחות לא מגיעים ל-2.61%.
גם כאן, בנק לאומי מוביל (לצד בנק ירושלים) ובנק מזרחי משתפר:
- כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
קרנות כספיות מנצחות את הפיקדונות
פיקדון זו האפשרות הפופולארית בקרב רוב הציבור, אבל יש אפשרות שלרוב עדיפה יותר - הקרנות הכספיות כשלרוב גם המק"מ עדיף. מק"מ - מלווה קצר מועד מספק ריבית שנתית של 4.2%, אבל הוא נזיל. עם זאת יש עלויות קנייה ומכירה שמגיעים ביחד לכ-0.1%. מי שמקבל ריבית נמוכה בפיקדונות ומחפש נזילות, צריך לחשוב על מק"מים.
עם זאת, לפחות כרגע נראה, שהקרן הכספית עדיפה בתור מוצר חיסכון סולידי. היא מספקת תשואה לא ידועה מראש ולכן הציבור עדיין חושש ממנה, אבל היסטורית הקרנות האלו מספקות יות רממה שניתן לקבל בפיקדון. הן אמורות לייצר לכם תשואה של כ-4.3% בשנה, אך להבדיל מפיקדון בריבית קבועה שהתשואה בו מובטחת, כאן זה עשוי להשתנות בגלל שינויים ברייבת. מתישהו הריבית תרד, מדברים על אזור אפריל-מאי, ואז זה יתבטא בתשואה המגולמת בתוך הקרן, ועדיין - יש נזילות, יש יתרון במיסוי - משלמים מס של 25% על הרווח הריאלי בניכוי אינפלציה, בעוד שבפיקדונות זה 15% מהרווח הנומינלי. בהנחת אינפלציה של 2.6% בשנה, הקרנות הכספיות עדיפות בתשואה והן גם נזילות.
- 5.אני 11/02/2025 15:50הגב לתגובה זואינפלציה 2.6% איפה בארץ
- 4.ff 11/02/2025 13:47הגב לתגובה זולנצח את הבנקים בצורה הזו שכל האזרחים ימשכו את כל הפיקדונות ומה שיש בעוש ובכך לגרום למחנק אשראי לבנקים! רוצים את כספי הציבור שישלמו ריבית טובה!
- אנונימי 11/02/2025 14:30הגב לתגובה זוהבנק יראה שיש לו תחרות והוא יצטרך להתחרות. הבעיה היא הרגולציה שלא מחייבת כל בנק לפתוח את האפשרות של כספית כברירת מחדל בלי שהלקוח יבקש.
- 3.לא שווה. לבלל אין פיקדון טווח קצר בריבית גבוהה. (ל"ת)תרגיל של בלל. 11/02/2025 12:02הגב לתגובה זו
- 2.נכון. הריביות לטווח קצר לא מעניינות (ל"ת)מתאים רק למי שרוצה לנעול כסף לשנה. 11/02/2025 11:59הגב לתגובה זו
- 1.וואן זירו בריבית משתנה טובה (ל"ת)אנונימי 11/02/2025 11:53הגב לתגובה זו
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
