בנק הפועלים מספק לכם ריבית גרועה בפיקדון לשנה; ומי הבנקים הטובים?
הביקורת כנראה עזרה - בנק מזרחי טפחות העלה את הריבית; לאומי מספק את הריבית הטובה ביותר; לטבלה המלאה
מדי חודש אנחנו מספקים לכם מידע על הריביות בבנקים - בפיקדונות, בעו"ש, בהלוואות, במשכנתאות. אנחנו מציגים זאת בשורה של כתבות, נתונים ודירוגים שמספקים לכם הבנה מי הבנקים ההוגנים. מעבר לכך, ולא פחות חשוב, הם מחייבים את הבנקים להיות על המשמר כי הם תחת זכוכית מגדלת וביקורת. בחודשים האחרונים בנק מזרחי סיפק ריביות עלובות ללקוחות שלו, מה שלא הפריע לו לקח ריביות גבוהות במשכנתאות (שזה אגב עניין היסטורי - הוא המוביל במערכת וגם היקר במערכת) וייתכן שהביקורת עזרה - לפי נתוני בנק ישראל עולה כי בחודש ינואר הוא העלה לכם דרמטית את הריבית על הפיקדונות.
ריבית נמוכה מאוד בבנק הפועלים
הפיקדון המועדף על הציבור הוא פיקדון לשנה בריבית קבועה. יש שאלה אם לא כדאי לגוון או לפזר על פיקדונות בריבית משתנה, אבל בפועל אתם מעדיפים את הפיקדון הקבוע לשנה. מנתוני בנק ישראל עולה שבעוד לאומי מספק את הריבית הממוצעת הטובה ביותר לשנה - 4.35% שהיא מעל המק"מ שמספק 4.21% (נכון לינואר), בנק הפועלים בניהולו של ידין ענתבי הוריד דרמטית את הריבית ללקוחות והוא נותן ריבית של 3.37% בלבד. זה הפרש של כמעט 1% מבנק לאומי.
מזרחי טפחות כאמור העלה את הריבית השנתית והוא נותן ללקוחות שלו ריבית של 4.28% בשנה. בנק ירושלים נותן 4.33%, אם כי לרוב הוא לא מהווה אלטרנטיבה כי הלקוחות מעדיפים לנהל את הפיקדונות שלהם במקום שבו יש להם חשבון בנק מרכזי. בכל מקרה, הריבית השקלית הקבועה הממוצעת במערכת הבנקאית בחודש שעבר היתה 4.02% שהיא מתחת למק"מ, אבל כאמור היו מקומות שנתנו לכם יותר.
- למה בפיקדונות משלמים יותר מס מקרנות כספיות - שיטת החישוב והמשמעות לחוסך?
- הפתעה - פיקדון בבנק עדיף על קרן כספית, אבל זה זמני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשביל ריבית - צריך לעבוד
הריביות הטובות לא יינתנו לכם בשל צבע העיניים שלכם. אתם צריכים לבקש-לדרוש. הריבית התעריפית של הבנק היא נמוכה במיוחד ואם לא תדרשו, לא תקבלו אותה. זה הפסד ענק. האמת שאם לא תדרשו אז הכסף כנראה יישכב בעו"ש באפס ריבית. לפני חודשיים הצפנו את ההתקדמות שאמורה להיות בקשר לריבית על העו"ש כדי להפסיק את עושק העו"ש. הכוונה של בנק ישראל היתה שלא להגיע לחקיקה על ריבית העו"ש ולהגיע למתווה עם הבנקים, אבל זה מתמסמס ובנק ישראל לא באמת מאלץ את הבנקים לשלם ריבית על העו"ש. הזמן עובר ואנחנו משלמים את המחיר. רובנו מקבלים אפס ריבית על העו"ש, חלקנו המאוד קטן 0.7% בשנה (בשקלול הציבור מקבל 0.05% על העו"ש). מדובר בהפסד של כ-10 מיליארד שקל לציבור, הפסד שהוא רווח של הבנקים. זה דורש פיתרון ואם בנק ישראל לא מסוגל לחייב את הבנקים לשלם ריבית הוגנת שייתן למחוקקים לחוקק חוק שיחייב את הבנקים לשלם ריבית. שני הכובעים של בנק ישראל - האחראים על היציבות-הרווחיות של הבנקים וגם המפקחים-הקובעים את הריביות שהם נותנים, הם נזק של כמעט כל אחד מכם. אגב, בעוד שאין ריבית על יתרה חיובית בעו"ש , יש ריבית של קרוב ל-13% על יתרה שלילית. זה הרבה יותר מצביעות וניתוק. הבנקים משחקים אותה חברתיים, תורמים, הם משקיעים מאות מיליונים בפרסומות שיסבירו לציבור כמה הם תורמים-חברתיים-קשובים לחיילים, למפונים לכולנו. אבל זה בעיקר כדי לטשטש את העושק הגדול בעו"ש. אגב, הם צודקים - בנק צריך הרוויח למען בעלי המניות שלו. הטעות והכישלון אצל בנק ישראל והמחוקק.
בכל מקרה ובחזר לנתונים: בנוסף לריבית הממוצעת, יש גם את הנתונים על הריבית החציונית, זו הריבית שחצי מהאנשים מקבלים טובה יותר וחצי גרועה יותר. החציון הוא במקרים רבים טוב ונכון יותר מאשר הממוצע. כאן עולה תמונה גרועה עוד יותר ללקוחות בנק הפועלים - חצי מהם מקבלים ריבית שנתית של מתחת ל-2.61% וחצי מעל. כלומר, לא די שהממוצע עוב, אלא שחצי מהלקוחות לא מגיעים ל-2.61%.
גם כאן, בנק לאומי מוביל (לצד בנק ירושלים) ובנק מזרחי משתפר:
- משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
- שב"כ ייכנס לתמונה? "פרוטקשן הוא טרור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
קרנות כספיות מנצחות את הפיקדונות
פיקדון זו האפשרות הפופולארית בקרב רוב הציבור, אבל יש אפשרות שלרוב עדיפה יותר - הקרנות הכספיות כשלרוב גם המק"מ עדיף. מק"מ - מלווה קצר מועד מספק ריבית שנתית של 4.2%, אבל הוא נזיל. עם זאת יש עלויות קנייה ומכירה שמגיעים ביחד לכ-0.1%. מי שמקבל ריבית נמוכה בפיקדונות ומחפש נזילות, צריך לחשוב על מק"מים.
עם זאת, לפחות כרגע נראה, שהקרן הכספית עדיפה בתור מוצר חיסכון סולידי. היא מספקת תשואה לא ידועה מראש ולכן הציבור עדיין חושש ממנה, אבל היסטורית הקרנות האלו מספקות יות רממה שניתן לקבל בפיקדון. הן אמורות לייצר לכם תשואה של כ-4.3% בשנה, אך להבדיל מפיקדון בריבית קבועה שהתשואה בו מובטחת, כאן זה עשוי להשתנות בגלל שינויים ברייבת. מתישהו הריבית תרד, מדברים על אזור אפריל-מאי, ואז זה יתבטא בתשואה המגולמת בתוך הקרן, ועדיין - יש נזילות, יש יתרון במיסוי - משלמים מס של 25% על הרווח הריאלי בניכוי אינפלציה, בעוד שבפיקדונות זה 15% מהרווח הנומינלי. בהנחת אינפלציה של 2.6% בשנה, הקרנות הכספיות עדיפות בתשואה והן גם נזילות.
- 5.אני 11/02/2025 15:50הגב לתגובה זואינפלציה 2.6% איפה בארץ
- 4.ff 11/02/2025 13:47הגב לתגובה זולנצח את הבנקים בצורה הזו שכל האזרחים ימשכו את כל הפיקדונות ומה שיש בעוש ובכך לגרום למחנק אשראי לבנקים! רוצים את כספי הציבור שישלמו ריבית טובה!
- אנונימי 11/02/2025 14:30הגב לתגובה זוהבנק יראה שיש לו תחרות והוא יצטרך להתחרות. הבעיה היא הרגולציה שלא מחייבת כל בנק לפתוח את האפשרות של כספית כברירת מחדל בלי שהלקוח יבקש.
- 3.לא שווה. לבלל אין פיקדון טווח קצר בריבית גבוהה. (ל"ת)תרגיל של בלל. 11/02/2025 12:02הגב לתגובה זו
- 2.נכון. הריביות לטווח קצר לא מעניינות (ל"ת)מתאים רק למי שרוצה לנעול כסף לשנה. 11/02/2025 11:59הגב לתגובה זו
- 1.וואן זירו בריבית משתנה טובה (ל"ת)אנונימי 11/02/2025 11:53הגב לתגובה זו
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
