בלילה שבין שבת לראשון מחיר הדלק יעלה ב-11 אגורות
המחיר לליטר בנזין בשירות עצמי יעלה בלילה בין שבת לראשון ב-11 אגורות, ל-7.31 שקלים לליטר, ובאילת העלייה תהיה ב-9 אגורות. לפי הודעת משרד האנרגיה, הסיבה המרכזית להתייקרות היא העלייה במחיר הבנזין הבינלאומי באזור אגן הים התיכון, שהשפיעה ישירות על עלויות
היבוא. עמלת התדלוק בתחנות בשירות מלא נותרה ללא שינוי
יוקר המחיה ממשיך לכרסם בכיסם של אזרחי הישראל: המחיר לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת בתדלוק עצמי יעלה ב-11 אגורות מהחודש הקודם, וייקבע על 7.31 שקלים לליטר, בעוד שבאילת המחיר יעלה ב-9 אגורות ויגיע ל-6.19 שקלים לליטר. מחיר הדלק בשירות מלא יעלה ל-7.55 שקלים לליטר, ובאילת 6.39 שקלים לליטר. העלייה תיכנס לתוקף החל מחצות הלילה שבין שבת לראשון (בין הראשון לשני בפברואר), כך הודיע היום משרד האנרגיה והתשתיות.
לפי הודעת משרד האנרגיה, הסיבה המרכזית להתייקרות היא העלייה במחיר הבנזין הבינלאומי באזור אגן הים התיכון, שהשפיעה ישירות על עלויות היבוא. מהנתונים שפרסם המשרד עולה כי המחיר הבינלאומי של הבנזין הכולל תוספות, עלה בשיעור של 6.82% לעומת החודש הקודם - מה שהוביל לעלייה בעלות הסופית של הבנזין בישראל. בנוסף, שער החליפין היציג של הדולר מול השקל רשם ירידה קלה של 2.12%, מה שהשפיע במידה מסוימת גם כן על חישוב המחיר בשקלים. עמלת התדלוק בתחנות בשירות מלא נותרה ללא שינוי – 24 אגורות לליטר באזורים החייבים במע"מ, ו-20 אגורות לליטר באילת.
לפי הנתונים
שפרסם משרד האנרגיה, החישוב של המחיר לליטר בנזין נעשה באמצעות המרכיבים הבאים:
- מחיר CIF W MED (מחיר הדלק הבינלאומי עם תוספות) – 2.05 שקלים לליטר (28% מהמחיר לצרכן).
- סל הוצאות שיווק – 0.62 שקלים לליטר (9% מהמחיר).
- מס בלו – 3.52 שקלים לליטר (48% מהמחיר).
- מע"מ – 1.12 שקלים לליטר (15% מהמחיר).
המחירים, שמתעדכנים מדי חודש, מבוססים על ממוצע מחירי הדלק באגן הים התיכון בחמשת ימי המסחר האחרונים של החודש החולף. לכן, כל שינוי נוסף במחירי הנפט בעולם, כמו גם בתנודות שער החליפין של הדולר מול השקל, עלול להשפיע על המחיר שייקבע עבור מרץ 2025.
- מחיר הדלק יעלה ב-4 אגורות ל-7.11 שקלים לליטר
- מחיר הדלק יעלה ל-7.23 שקל לליטר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלייה הנוכחית מצטרפת למגמה מתמשכת של התייקרות הדלק בחודשים האחרונים, כשצרכנים רבים ממשיכים לחפש דרכים לחסוך בהוצאות התדלוק - בין אם באמצעות בחירת תחנות עם מחירים נמוכים יותר, ובין אם באמצעות מעבר לכלי רכב חשמליים או היברידיים.
- 1.מירב 31/01/2025 10:02הגב לתגובה זוכל עוד ההנהגה החרדית בוזזת את קופת המדינה
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
