בלילה שבין שבת לראשון מחיר הדלק יעלה ב-11 אגורות
המחיר לליטר בנזין בשירות עצמי יעלה בלילה בין שבת לראשון ב-11 אגורות, ל-7.31 שקלים לליטר, ובאילת העלייה תהיה ב-9 אגורות. לפי הודעת משרד האנרגיה, הסיבה המרכזית להתייקרות היא העלייה במחיר הבנזין הבינלאומי באזור אגן הים התיכון, שהשפיעה ישירות על עלויות
היבוא. עמלת התדלוק בתחנות בשירות מלא נותרה ללא שינוי
יוקר המחיה ממשיך לכרסם בכיסם של אזרחי הישראל: המחיר לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת בתדלוק עצמי יעלה ב-11 אגורות מהחודש הקודם, וייקבע על 7.31 שקלים לליטר, בעוד שבאילת המחיר יעלה ב-9 אגורות ויגיע ל-6.19 שקלים לליטר. מחיר הדלק בשירות מלא יעלה ל-7.55 שקלים לליטר, ובאילת 6.39 שקלים לליטר. העלייה תיכנס לתוקף החל מחצות הלילה שבין שבת לראשון (בין הראשון לשני בפברואר), כך הודיע היום משרד האנרגיה והתשתיות.
לפי הודעת משרד האנרגיה, הסיבה המרכזית להתייקרות היא העלייה במחיר הבנזין הבינלאומי באזור אגן הים התיכון, שהשפיעה ישירות על עלויות היבוא. מהנתונים שפרסם המשרד עולה כי המחיר הבינלאומי של הבנזין הכולל תוספות, עלה בשיעור של 6.82% לעומת החודש הקודם - מה שהוביל לעלייה בעלות הסופית של הבנזין בישראל. בנוסף, שער החליפין היציג של הדולר מול השקל רשם ירידה קלה של 2.12%, מה שהשפיע במידה מסוימת גם כן על חישוב המחיר בשקלים. עמלת התדלוק בתחנות בשירות מלא נותרה ללא שינוי – 24 אגורות לליטר באזורים החייבים במע"מ, ו-20 אגורות לליטר באילת.
לפי הנתונים
שפרסם משרד האנרגיה, החישוב של המחיר לליטר בנזין נעשה באמצעות המרכיבים הבאים:
- מחיר CIF W MED (מחיר הדלק הבינלאומי עם תוספות) – 2.05 שקלים לליטר (28% מהמחיר לצרכן).
- סל הוצאות שיווק – 0.62 שקלים לליטר (9% מהמחיר).
- מס בלו – 3.52 שקלים לליטר (48% מהמחיר).
- מע"מ – 1.12 שקלים לליטר (15% מהמחיר).
המחירים, שמתעדכנים מדי חודש, מבוססים על ממוצע מחירי הדלק באגן הים התיכון בחמשת ימי המסחר האחרונים של החודש החולף. לכן, כל שינוי נוסף במחירי הנפט בעולם, כמו גם בתנודות שער החליפין של הדולר מול השקל, עלול להשפיע על המחיר שייקבע עבור מרץ 2025.
- מחיר הדלק יעלה ב-4 אגורות ל-7.11 שקלים לליטר
- מחיר הדלק יעלה ל-7.23 שקל לליטר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלייה הנוכחית מצטרפת למגמה מתמשכת של התייקרות הדלק בחודשים האחרונים, כשצרכנים רבים ממשיכים לחפש דרכים לחסוך בהוצאות התדלוק - בין אם באמצעות בחירת תחנות עם מחירים נמוכים יותר, ובין אם באמצעות מעבר לכלי רכב חשמליים או היברידיים.
- 1.מירב 31/01/2025 10:02הגב לתגובה זוכל עוד ההנהגה החרדית בוזזת את קופת המדינה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
