בן זאב בתגובה לתוצאות הפועלים: "סימני השאלה בנוגע להנהלת הבנק עדיין ברקע"
בנק הפועלים פרסם הבוקר את דו"חות 2008. הבנק דיווח על הפסד של 393 מיליון שקל ברבעון האחרון ו-895 מיליון שקל בשנת 2008. ההפסד גבוה מאזהרת הרווח אותה פרסם הבנק לפני חודש וחצי בה צפה הפסד של כ- 250 מיליון שקל ברבעון.
במפגש עם עיתונאים לאחר פרסום התוצאות אמר דני דנקנר, יו"ר הבנק, כי "אנחנו מצפים שהחל מהרבעון הראשון של 2009 נחזור לאיזון ורווחיות. לקחנו בתוכנית העבודה שלנו את העליה החדה בהפרשה לחובות מסופקים".
לאחר פרסום הדוחות הגיבו מספר אנליסטים בכירים את הערכותיהם לגבי הבנק והמניות. יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים, אומר כי "האמת, גם בנתון זה אין ממש הפתעה לאחר רצף אזהרות הרווח של הבנקים האחרים (ובפרט לאומי). ההכנסות המימון הנמוכות הושפעו מהפסדים של 226 מיליון שקל בתיק נגזרי האשראי של הבנק (CDS), מירידת ערך אג"ח מוסדות פיננסים בסך 220 מיליון שקל, מצורת הרישום החשבונאי של נגזרים פיננסים, אשר הביא להוצאות מימון של 175 מיליון שקל (הוצאה זו הינה חשבונאית, אבל להערכתנו תפגע לרעה גם בדו"חות של הרבעון הראשון) וכן מהשפעת המדד השלילי ומירידת הריבית בישראל ובעולם".
מרבית הפגיעה בהכנסות המימון, אומר בן זאב, מקורה בזעזועים בשווקים הפיננסים בעולם, אבל אין להתעלם מירידת הריבית שנגבתה על חובות מסופקים (תוצאה של המיתון). הבנק מצידו פועל במרץ להעלאת המרווח על האשראי.
בנוגע לזינוק בהפרשות אומר בן זאב כי הן מגלמות את ההרעה במצב הלווים. כמעט כל הגידול בהפרשות מקורו במגזר העסקי (חברות גדולות) בו הסתכמו ההפרשות בכ- 584 מיליון שקל. חשוב לשים לב לתמונת האשראי הבעייתי. סך האשראי הבעייתי גדל מכ-13.4 מיליארד שקל (6.2% מסך האשראי) בסוף רבעון שלישי לכ-13.67 מיליארד שקל (עדיין 6.2% מהתיק) בסוף השנה, גידול של 255 מיליון שקל בלבד.
אבל, אומר בן זאב, "חשוב לשים לב דווקא למרכיבי האשראי הבעייתי ? גידול של 270 מיליון שקל באשראי ללא הכנסה וזינוק חד באשראי המיועד לארגון מחדש מ-47 מיליון שקל בלבד בסוף רבעון שלישי של 2008 לכ-1.88 מיליארד שקל בסוף השנה. במילים אחרות: פועלים מבין שיהיה חייב לארגן מחדש אשראי בהיקפים גבוהים ללקוחות שנקלעו לבעיות".
לגבי ההוצאות התפעוליות אומר בן זאב כי "במבט ראשון ההוצאות אינן כה גבוהות, אך אלו לא כוללות הפרשה משמעותית לפרישת עובדים. הייתכן שפועלים מחכה עם ההתייעלות ? דווקא בסעיפי ההוצאות האחזקה התמונה לא טובה המרמזת על קושי בשליטה בהוצאות. למיטב זכרוני זהו רבעון שלישי ברציפות שאנו אומרים זאת".
לגבי הלימות ההון מציין בן זאב כי "בדומה להערכות שלנו 11.15%, מתוך זה 7.6% הון ראשוני (6.9% הון בסיסי ועוד 0.7% הון היברידי). הבנק יידרש לגיוס כתבי התחייבות בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל בחודשים הקרובים בכדי להגיע ל 12% הלימות הון". בשורה התחתונה אומר בן זאב כי הדוח היה חלש, כצפוי, "סימני השאלה בנוגע להנהלת הבנק עדיין ברקע".
אקסלנס: בצד התפעולי הבנק מתנהל כיאות
טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס, אומר כי "בנק הפועלים דיווח על הפסד רבעוני של 393 מיליון שקל לעומת הצפי שלנו להפסד של 270 מיליון שקל . ניתן לייחס את רוב ההפרש לגידול בהפרשה לחובות מסופקים מעבר לצפי שלנו".
"יש לציין שסך החוב הבעייתי של פועלים לא השתנה בהרבה בהשוואה לרבעון השלישי אולם חוב בסך 1.8 מיליארד שקל סווג כמיועד לארגון מחדש במקום בהשגחה מיוחדת דבר שהביא כנראה לגידול בהפרשה לחומ"ס. בצד התפעולי הבנק מתנהל כיאות וכמו-כן ההכנסות מריבית והעמלות התפעוליות היו מעבר לצפי אם כי זה קוזז ע"י גידול בהוצאות".
לפי התוצאות, אומר קלינגמן, "לא ניתן לייחס את ההתפטרות של המנכ"ל לאיזה שהוא בור שנפער בבנק שנתגלה רק כעת".
ג'וזף וולף, ראש מחלקת המחקר בברקליס קפיטל ישראל, מציין בעדכון שפרסם כי "המיתון והמכשולים הגלובליים מאתגרים מספיק עבור בנק הפועלים, מבלי להוסיף את התהפוכות הפנימיות בעת הנוכחית. השפעת הספקות שעולים בדבר זהותם של המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים המיועדים, משתקפים בתוצאות הרבעון".
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
