בן זאב בתגובה לתוצאות הפועלים: "סימני השאלה בנוגע להנהלת הבנק עדיין ברקע"
בנק הפועלים פרסם הבוקר את דו"חות 2008. הבנק דיווח על הפסד של 393 מיליון שקל ברבעון האחרון ו-895 מיליון שקל בשנת 2008. ההפסד גבוה מאזהרת הרווח אותה פרסם הבנק לפני חודש וחצי בה צפה הפסד של כ- 250 מיליון שקל ברבעון.
במפגש עם עיתונאים לאחר פרסום התוצאות אמר דני דנקנר, יו"ר הבנק, כי "אנחנו מצפים שהחל מהרבעון הראשון של 2009 נחזור לאיזון ורווחיות. לקחנו בתוכנית העבודה שלנו את העליה החדה בהפרשה לחובות מסופקים".
לאחר פרסום הדוחות הגיבו מספר אנליסטים בכירים את הערכותיהם לגבי הבנק והמניות. יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים, אומר כי "האמת, גם בנתון זה אין ממש הפתעה לאחר רצף אזהרות הרווח של הבנקים האחרים (ובפרט לאומי). ההכנסות המימון הנמוכות הושפעו מהפסדים של 226 מיליון שקל בתיק נגזרי האשראי של הבנק (CDS), מירידת ערך אג"ח מוסדות פיננסים בסך 220 מיליון שקל, מצורת הרישום החשבונאי של נגזרים פיננסים, אשר הביא להוצאות מימון של 175 מיליון שקל (הוצאה זו הינה חשבונאית, אבל להערכתנו תפגע לרעה גם בדו"חות של הרבעון הראשון) וכן מהשפעת המדד השלילי ומירידת הריבית בישראל ובעולם".
מרבית הפגיעה בהכנסות המימון, אומר בן זאב, מקורה בזעזועים בשווקים הפיננסים בעולם, אבל אין להתעלם מירידת הריבית שנגבתה על חובות מסופקים (תוצאה של המיתון). הבנק מצידו פועל במרץ להעלאת המרווח על האשראי.
בנוגע לזינוק בהפרשות אומר בן זאב כי הן מגלמות את ההרעה במצב הלווים. כמעט כל הגידול בהפרשות מקורו במגזר העסקי (חברות גדולות) בו הסתכמו ההפרשות בכ- 584 מיליון שקל. חשוב לשים לב לתמונת האשראי הבעייתי. סך האשראי הבעייתי גדל מכ-13.4 מיליארד שקל (6.2% מסך האשראי) בסוף רבעון שלישי לכ-13.67 מיליארד שקל (עדיין 6.2% מהתיק) בסוף השנה, גידול של 255 מיליון שקל בלבד.
אבל, אומר בן זאב, "חשוב לשים לב דווקא למרכיבי האשראי הבעייתי ? גידול של 270 מיליון שקל באשראי ללא הכנסה וזינוק חד באשראי המיועד לארגון מחדש מ-47 מיליון שקל בלבד בסוף רבעון שלישי של 2008 לכ-1.88 מיליארד שקל בסוף השנה. במילים אחרות: פועלים מבין שיהיה חייב לארגן מחדש אשראי בהיקפים גבוהים ללקוחות שנקלעו לבעיות".
לגבי ההוצאות התפעוליות אומר בן זאב כי "במבט ראשון ההוצאות אינן כה גבוהות, אך אלו לא כוללות הפרשה משמעותית לפרישת עובדים. הייתכן שפועלים מחכה עם ההתייעלות ? דווקא בסעיפי ההוצאות האחזקה התמונה לא טובה המרמזת על קושי בשליטה בהוצאות. למיטב זכרוני זהו רבעון שלישי ברציפות שאנו אומרים זאת".
לגבי הלימות ההון מציין בן זאב כי "בדומה להערכות שלנו 11.15%, מתוך זה 7.6% הון ראשוני (6.9% הון בסיסי ועוד 0.7% הון היברידי). הבנק יידרש לגיוס כתבי התחייבות בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל בחודשים הקרובים בכדי להגיע ל 12% הלימות הון". בשורה התחתונה אומר בן זאב כי הדוח היה חלש, כצפוי, "סימני השאלה בנוגע להנהלת הבנק עדיין ברקע".
אקסלנס: בצד התפעולי הבנק מתנהל כיאות
טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס, אומר כי "בנק הפועלים דיווח על הפסד רבעוני של 393 מיליון שקל לעומת הצפי שלנו להפסד של 270 מיליון שקל . ניתן לייחס את רוב ההפרש לגידול בהפרשה לחובות מסופקים מעבר לצפי שלנו".
"יש לציין שסך החוב הבעייתי של פועלים לא השתנה בהרבה בהשוואה לרבעון השלישי אולם חוב בסך 1.8 מיליארד שקל סווג כמיועד לארגון מחדש במקום בהשגחה מיוחדת דבר שהביא כנראה לגידול בהפרשה לחומ"ס. בצד התפעולי הבנק מתנהל כיאות וכמו-כן ההכנסות מריבית והעמלות התפעוליות היו מעבר לצפי אם כי זה קוזז ע"י גידול בהוצאות".
לפי התוצאות, אומר קלינגמן, "לא ניתן לייחס את ההתפטרות של המנכ"ל לאיזה שהוא בור שנפער בבנק שנתגלה רק כעת".
ג'וזף וולף, ראש מחלקת המחקר בברקליס קפיטל ישראל, מציין בעדכון שפרסם כי "המיתון והמכשולים הגלובליים מאתגרים מספיק עבור בנק הפועלים, מבלי להוסיף את התהפוכות הפנימיות בעת הנוכחית. השפעת הספקות שעולים בדבר זהותם של המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים המיועדים, משתקפים בתוצאות הרבעון".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
