בן זאב בתגובה לתוצאות הפועלים: "סימני השאלה בנוגע להנהלת הבנק עדיין ברקע"

טרנס קליגמן מאקסלנס: בצד התפעולי הבנק מתנהל כיאות, לא ניתן לייחס את ההתפטרות של המנכ"ל לאיזה שהוא בור שנפער והתגלה רק כעת"
קובי ישעיהו |

בנק הפועלים פרסם הבוקר את דו"חות 2008. הבנק דיווח על הפסד של 393 מיליון שקל ברבעון האחרון ו-895 מיליון שקל בשנת 2008. ההפסד גבוה מאזהרת הרווח אותה פרסם הבנק לפני חודש וחצי בה צפה הפסד של כ- 250 מיליון שקל ברבעון.

במפגש עם עיתונאים לאחר פרסום התוצאות אמר דני דנקנר, יו"ר הבנק, כי "אנחנו מצפים שהחל מהרבעון הראשון של 2009 נחזור לאיזון ורווחיות. לקחנו בתוכנית העבודה שלנו את העליה החדה בהפרשה לחובות מסופקים".

לאחר פרסום הדוחות הגיבו מספר אנליסטים בכירים את הערכותיהם לגבי הבנק והמניות. יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים, אומר כי "האמת, גם בנתון זה אין ממש הפתעה לאחר רצף אזהרות הרווח של הבנקים האחרים (ובפרט לאומי). ההכנסות המימון הנמוכות הושפעו מהפסדים של 226 מיליון שקל בתיק נגזרי האשראי של הבנק (CDS), מירידת ערך אג"ח מוסדות פיננסים בסך 220 מיליון שקל, מצורת הרישום החשבונאי של נגזרים פיננסים, אשר הביא להוצאות מימון של 175 מיליון שקל (הוצאה זו הינה חשבונאית, אבל להערכתנו תפגע לרעה גם בדו"חות של הרבעון הראשון) וכן מהשפעת המדד השלילי ומירידת הריבית בישראל ובעולם".

מרבית הפגיעה בהכנסות המימון, אומר בן זאב, מקורה בזעזועים בשווקים הפיננסים בעולם, אבל אין להתעלם מירידת הריבית שנגבתה על חובות מסופקים (תוצאה של המיתון). הבנק מצידו פועל במרץ להעלאת המרווח על האשראי.

בנוגע לזינוק בהפרשות אומר בן זאב כי הן מגלמות את ההרעה במצב הלווים. כמעט כל הגידול בהפרשות מקורו במגזר העסקי (חברות גדולות) בו הסתכמו ההפרשות בכ- 584 מיליון שקל. חשוב לשים לב לתמונת האשראי הבעייתי. סך האשראי הבעייתי גדל מכ-13.4 מיליארד שקל (6.2% מסך האשראי) בסוף רבעון שלישי לכ-13.67 מיליארד שקל (עדיין 6.2% מהתיק) בסוף השנה, גידול של 255 מיליון שקל בלבד.

אבל, אומר בן זאב, "חשוב לשים לב דווקא למרכיבי האשראי הבעייתי ? גידול של 270 מיליון שקל באשראי ללא הכנסה וזינוק חד באשראי המיועד לארגון מחדש מ-47 מיליון שקל בלבד בסוף רבעון שלישי של 2008 לכ-1.88 מיליארד שקל בסוף השנה. במילים אחרות: פועלים מבין שיהיה חייב לארגן מחדש אשראי בהיקפים גבוהים ללקוחות שנקלעו לבעיות".

לגבי ההוצאות התפעוליות אומר בן זאב כי "במבט ראשון ההוצאות אינן כה גבוהות, אך אלו לא כוללות הפרשה משמעותית לפרישת עובדים. הייתכן שפועלים מחכה עם ההתייעלות ? דווקא בסעיפי ההוצאות האחזקה התמונה לא טובה המרמזת על קושי בשליטה בהוצאות. למיטב זכרוני זהו רבעון שלישי ברציפות שאנו אומרים זאת".

לגבי הלימות ההון מציין בן זאב כי "בדומה להערכות שלנו 11.15%, מתוך זה 7.6% הון ראשוני (6.9% הון בסיסי ועוד 0.7% הון היברידי). הבנק יידרש לגיוס כתבי התחייבות בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל בחודשים הקרובים בכדי להגיע ל 12% הלימות הון". בשורה התחתונה אומר בן זאב כי הדוח היה חלש, כצפוי, "סימני השאלה בנוגע להנהלת הבנק עדיין ברקע".

אקסלנס: בצד התפעולי הבנק מתנהל כיאות

טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס, אומר כי "בנק הפועלים דיווח על הפסד רבעוני של 393 מיליון שקל לעומת הצפי שלנו להפסד של 270 מיליון שקל . ניתן לייחס את רוב ההפרש לגידול בהפרשה לחובות מסופקים מעבר לצפי שלנו".

"יש לציין שסך החוב הבעייתי של פועלים לא השתנה בהרבה בהשוואה לרבעון השלישי אולם חוב בסך 1.8 מיליארד שקל סווג כמיועד לארגון מחדש במקום בהשגחה מיוחדת דבר שהביא כנראה לגידול בהפרשה לחומ"ס. בצד התפעולי הבנק מתנהל כיאות וכמו-כן ההכנסות מריבית והעמלות התפעוליות היו מעבר לצפי אם כי זה קוזז ע"י גידול בהוצאות".

לפי התוצאות, אומר קלינגמן, "לא ניתן לייחס את ההתפטרות של המנכ"ל לאיזה שהוא בור שנפער בבנק שנתגלה רק כעת".

ג'וזף וולף, ראש מחלקת המחקר בברקליס קפיטל ישראל, מציין בעדכון שפרסם כי "המיתון והמכשולים הגלובליים מאתגרים מספיק עבור בנק הפועלים, מבלי להוסיף את התהפוכות הפנימיות בעת הנוכחית. השפעת הספקות שעולים בדבר זהותם של המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים המיועדים, משתקפים בתוצאות הרבעון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.