בן זאב בתגובה לתוצאות הפועלים: "סימני השאלה בנוגע להנהלת הבנק עדיין ברקע"

טרנס קליגמן מאקסלנס: בצד התפעולי הבנק מתנהל כיאות, לא ניתן לייחס את ההתפטרות של המנכ"ל לאיזה שהוא בור שנפער והתגלה רק כעת"
קובי ישעיהו |

בנק הפועלים פרסם הבוקר את דו"חות 2008. הבנק דיווח על הפסד של 393 מיליון שקל ברבעון האחרון ו-895 מיליון שקל בשנת 2008. ההפסד גבוה מאזהרת הרווח אותה פרסם הבנק לפני חודש וחצי בה צפה הפסד של כ- 250 מיליון שקל ברבעון.

במפגש עם עיתונאים לאחר פרסום התוצאות אמר דני דנקנר, יו"ר הבנק, כי "אנחנו מצפים שהחל מהרבעון הראשון של 2009 נחזור לאיזון ורווחיות. לקחנו בתוכנית העבודה שלנו את העליה החדה בהפרשה לחובות מסופקים".

לאחר פרסום הדוחות הגיבו מספר אנליסטים בכירים את הערכותיהם לגבי הבנק והמניות. יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים, אומר כי "האמת, גם בנתון זה אין ממש הפתעה לאחר רצף אזהרות הרווח של הבנקים האחרים (ובפרט לאומי). ההכנסות המימון הנמוכות הושפעו מהפסדים של 226 מיליון שקל בתיק נגזרי האשראי של הבנק (CDS), מירידת ערך אג"ח מוסדות פיננסים בסך 220 מיליון שקל, מצורת הרישום החשבונאי של נגזרים פיננסים, אשר הביא להוצאות מימון של 175 מיליון שקל (הוצאה זו הינה חשבונאית, אבל להערכתנו תפגע לרעה גם בדו"חות של הרבעון הראשון) וכן מהשפעת המדד השלילי ומירידת הריבית בישראל ובעולם".

מרבית הפגיעה בהכנסות המימון, אומר בן זאב, מקורה בזעזועים בשווקים הפיננסים בעולם, אבל אין להתעלם מירידת הריבית שנגבתה על חובות מסופקים (תוצאה של המיתון). הבנק מצידו פועל במרץ להעלאת המרווח על האשראי.

בנוגע לזינוק בהפרשות אומר בן זאב כי הן מגלמות את ההרעה במצב הלווים. כמעט כל הגידול בהפרשות מקורו במגזר העסקי (חברות גדולות) בו הסתכמו ההפרשות בכ- 584 מיליון שקל. חשוב לשים לב לתמונת האשראי הבעייתי. סך האשראי הבעייתי גדל מכ-13.4 מיליארד שקל (6.2% מסך האשראי) בסוף רבעון שלישי לכ-13.67 מיליארד שקל (עדיין 6.2% מהתיק) בסוף השנה, גידול של 255 מיליון שקל בלבד.

אבל, אומר בן זאב, "חשוב לשים לב דווקא למרכיבי האשראי הבעייתי ? גידול של 270 מיליון שקל באשראי ללא הכנסה וזינוק חד באשראי המיועד לארגון מחדש מ-47 מיליון שקל בלבד בסוף רבעון שלישי של 2008 לכ-1.88 מיליארד שקל בסוף השנה. במילים אחרות: פועלים מבין שיהיה חייב לארגן מחדש אשראי בהיקפים גבוהים ללקוחות שנקלעו לבעיות".

לגבי ההוצאות התפעוליות אומר בן זאב כי "במבט ראשון ההוצאות אינן כה גבוהות, אך אלו לא כוללות הפרשה משמעותית לפרישת עובדים. הייתכן שפועלים מחכה עם ההתייעלות ? דווקא בסעיפי ההוצאות האחזקה התמונה לא טובה המרמזת על קושי בשליטה בהוצאות. למיטב זכרוני זהו רבעון שלישי ברציפות שאנו אומרים זאת".

לגבי הלימות ההון מציין בן זאב כי "בדומה להערכות שלנו 11.15%, מתוך זה 7.6% הון ראשוני (6.9% הון בסיסי ועוד 0.7% הון היברידי). הבנק יידרש לגיוס כתבי התחייבות בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל בחודשים הקרובים בכדי להגיע ל 12% הלימות הון". בשורה התחתונה אומר בן זאב כי הדוח היה חלש, כצפוי, "סימני השאלה בנוגע להנהלת הבנק עדיין ברקע".

אקסלנס: בצד התפעולי הבנק מתנהל כיאות

טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס, אומר כי "בנק הפועלים דיווח על הפסד רבעוני של 393 מיליון שקל לעומת הצפי שלנו להפסד של 270 מיליון שקל . ניתן לייחס את רוב ההפרש לגידול בהפרשה לחובות מסופקים מעבר לצפי שלנו".

"יש לציין שסך החוב הבעייתי של פועלים לא השתנה בהרבה בהשוואה לרבעון השלישי אולם חוב בסך 1.8 מיליארד שקל סווג כמיועד לארגון מחדש במקום בהשגחה מיוחדת דבר שהביא כנראה לגידול בהפרשה לחומ"ס. בצד התפעולי הבנק מתנהל כיאות וכמו-כן ההכנסות מריבית והעמלות התפעוליות היו מעבר לצפי אם כי זה קוזז ע"י גידול בהוצאות".

לפי התוצאות, אומר קלינגמן, "לא ניתן לייחס את ההתפטרות של המנכ"ל לאיזה שהוא בור שנפער בבנק שנתגלה רק כעת".

ג'וזף וולף, ראש מחלקת המחקר בברקליס קפיטל ישראל, מציין בעדכון שפרסם כי "המיתון והמכשולים הגלובליים מאתגרים מספיק עבור בנק הפועלים, מבלי להוסיף את התהפוכות הפנימיות בעת הנוכחית. השפעת הספקות שעולים בדבר זהותם של המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים המיועדים, משתקפים בתוצאות הרבעון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

בלאקאדג, תמר אזולאי - קרדיט: רפי אלמליחבלאקאדג, תמר אזולאי - קרדיט: רפי אלמליח

בלאקאדג’ נכנסת למשכנתאות: שירן תמר-אזולאי תוביל את החברה החדשה

חברת המימון ליזמי הנדל״ן מרחיבה פעילות לשוק המשכנתאות החוץ בנקאיות, מתכננת להציע פתרונות לישראלים, למשקיעים ולתושבי חוץ ולהגביר את התחרות מול בנקים

ליאור דנקנר |

בלאקאדג’ (מיכמן מימון לשעבר) בלאקאדג' 0%  , הפועלת בתחום פתרונות המימון ליזמי נדל״ן ולבעלי שליטה, מודיעה על כניסה לתחום פעילות חדש - מימון משכנתאות ללקוחות פרטיים. לשם כך מקימה החברה חברת בת ייעודית שתעסוק במימון משכנתאות חוץ בנקאיות, ותפעל לצד קווי הפעילות הקיימים של הקבוצה. המהלך מציב בשוק שחקן נוסף שינסה לנגוס בחלק מהאשראי לדיור שנמצא היום בעיקר אצל הבנקים.


כניסה לשוק המשכנתאות החוץ בנקאיות

חברת הבת החדשה צפויה לקבל בחודשים הקרובים רישיון מורחב למשכנתאות, ולאחר קבלתו תתחיל להעניק פתרונות מימון לנוטלי משכנתאות פרטיים. בבלאקאדג’ מציינים כי הפעילות החדשה נשענת על תשתית תפעולית, מימונית, חשבונאית וטכנולוגית קיימת, כחלק מתפיסה רחבה יותר של מתן מעטפת מימון ללקוחות הקבוצה תחת קורת גג אחת.

לפי החברה, במסגרת פעילותה מתוכננת חברת הבת להציע מגוון מוצרים ופתרונות מימון לקהלי יעד שונים, בהם משקיעים, תושבי חוץ והלוואות לכל מטרה בשעבוד דירות מגורים. הכניסה לתחום המשכנתאות החוץ בנקאיות מצטרפת להרחבת פעילות החברה בשנה האחרונה גם לליווי בנייה בפרויקטי מגורים, ומרחיבה את הממשק של בלאקאדג’ עם שוק הדיור מצד היזמים ומצד משקי הבית.