בן זאב בתגובה לתוצאות הפועלים: "סימני השאלה בנוגע להנהלת הבנק עדיין ברקע"
בנק הפועלים פרסם הבוקר את דו"חות 2008. הבנק דיווח על הפסד של 393 מיליון שקל ברבעון האחרון ו-895 מיליון שקל בשנת 2008. ההפסד גבוה מאזהרת הרווח אותה פרסם הבנק לפני חודש וחצי בה צפה הפסד של כ- 250 מיליון שקל ברבעון.
במפגש עם עיתונאים לאחר פרסום התוצאות אמר דני דנקנר, יו"ר הבנק, כי "אנחנו מצפים שהחל מהרבעון הראשון של 2009 נחזור לאיזון ורווחיות. לקחנו בתוכנית העבודה שלנו את העליה החדה בהפרשה לחובות מסופקים".
לאחר פרסום הדוחות הגיבו מספר אנליסטים בכירים את הערכותיהם לגבי הבנק והמניות. יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים, אומר כי "האמת, גם בנתון זה אין ממש הפתעה לאחר רצף אזהרות הרווח של הבנקים האחרים (ובפרט לאומי). ההכנסות המימון הנמוכות הושפעו מהפסדים של 226 מיליון שקל בתיק נגזרי האשראי של הבנק (CDS), מירידת ערך אג"ח מוסדות פיננסים בסך 220 מיליון שקל, מצורת הרישום החשבונאי של נגזרים פיננסים, אשר הביא להוצאות מימון של 175 מיליון שקל (הוצאה זו הינה חשבונאית, אבל להערכתנו תפגע לרעה גם בדו"חות של הרבעון הראשון) וכן מהשפעת המדד השלילי ומירידת הריבית בישראל ובעולם".
מרבית הפגיעה בהכנסות המימון, אומר בן זאב, מקורה בזעזועים בשווקים הפיננסים בעולם, אבל אין להתעלם מירידת הריבית שנגבתה על חובות מסופקים (תוצאה של המיתון). הבנק מצידו פועל במרץ להעלאת המרווח על האשראי.
בנוגע לזינוק בהפרשות אומר בן זאב כי הן מגלמות את ההרעה במצב הלווים. כמעט כל הגידול בהפרשות מקורו במגזר העסקי (חברות גדולות) בו הסתכמו ההפרשות בכ- 584 מיליון שקל. חשוב לשים לב לתמונת האשראי הבעייתי. סך האשראי הבעייתי גדל מכ-13.4 מיליארד שקל (6.2% מסך האשראי) בסוף רבעון שלישי לכ-13.67 מיליארד שקל (עדיין 6.2% מהתיק) בסוף השנה, גידול של 255 מיליון שקל בלבד.
אבל, אומר בן זאב, "חשוב לשים לב דווקא למרכיבי האשראי הבעייתי ? גידול של 270 מיליון שקל באשראי ללא הכנסה וזינוק חד באשראי המיועד לארגון מחדש מ-47 מיליון שקל בלבד בסוף רבעון שלישי של 2008 לכ-1.88 מיליארד שקל בסוף השנה. במילים אחרות: פועלים מבין שיהיה חייב לארגן מחדש אשראי בהיקפים גבוהים ללקוחות שנקלעו לבעיות".
לגבי ההוצאות התפעוליות אומר בן זאב כי "במבט ראשון ההוצאות אינן כה גבוהות, אך אלו לא כוללות הפרשה משמעותית לפרישת עובדים. הייתכן שפועלים מחכה עם ההתייעלות ? דווקא בסעיפי ההוצאות האחזקה התמונה לא טובה המרמזת על קושי בשליטה בהוצאות. למיטב זכרוני זהו רבעון שלישי ברציפות שאנו אומרים זאת".
לגבי הלימות ההון מציין בן זאב כי "בדומה להערכות שלנו 11.15%, מתוך זה 7.6% הון ראשוני (6.9% הון בסיסי ועוד 0.7% הון היברידי). הבנק יידרש לגיוס כתבי התחייבות בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל בחודשים הקרובים בכדי להגיע ל 12% הלימות הון". בשורה התחתונה אומר בן זאב כי הדוח היה חלש, כצפוי, "סימני השאלה בנוגע להנהלת הבנק עדיין ברקע".
אקסלנס: בצד התפעולי הבנק מתנהל כיאות
טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס, אומר כי "בנק הפועלים דיווח על הפסד רבעוני של 393 מיליון שקל לעומת הצפי שלנו להפסד של 270 מיליון שקל . ניתן לייחס את רוב ההפרש לגידול בהפרשה לחובות מסופקים מעבר לצפי שלנו".
"יש לציין שסך החוב הבעייתי של פועלים לא השתנה בהרבה בהשוואה לרבעון השלישי אולם חוב בסך 1.8 מיליארד שקל סווג כמיועד לארגון מחדש במקום בהשגחה מיוחדת דבר שהביא כנראה לגידול בהפרשה לחומ"ס. בצד התפעולי הבנק מתנהל כיאות וכמו-כן ההכנסות מריבית והעמלות התפעוליות היו מעבר לצפי אם כי זה קוזז ע"י גידול בהוצאות".
לפי התוצאות, אומר קלינגמן, "לא ניתן לייחס את ההתפטרות של המנכ"ל לאיזה שהוא בור שנפער בבנק שנתגלה רק כעת".
ג'וזף וולף, ראש מחלקת המחקר בברקליס קפיטל ישראל, מציין בעדכון שפרסם כי "המיתון והמכשולים הגלובליים מאתגרים מספיק עבור בנק הפועלים, מבלי להוסיף את התהפוכות הפנימיות בעת הנוכחית. השפעת הספקות שעולים בדבר זהותם של המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים המיועדים, משתקפים בתוצאות הרבעון".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
