פסימיות במכון היצוא: המשבר העולמי יגרום לנסיגה של 17% ביצוא הישראלי השנה
המשבר הכלכלי שהחל עוד בתחילת שנת 2008 והואץ מחודש ספטמבר האחרון, צפוי להימשך גם במהלך 2009 ולהביא לירידות משמעותיות בהיקפי היבוא של מדינות היעד העיקריות של היצוא הישראלי. כך מעריכים במכון היצוא, בסקירה שפירסמו הבוקר.
כך, למשל, במדינות, הולנד, בריטניה, איטליה, טורקיה, צרפת, יפן ודרום קוריאה התחזית המעודכנת של "אקונומיסט" לשנת 2009 הינה לירידה בהיקף היבוא בשיעורים של כ-30%-25% , כמו גם בטייוואן, סינגפור, דרום קוריאה, איטליה, בריטניה והולנד. בארה"ב, צרפת, ספרד, יפן, אוסטרליה וקפריסין, התחזית הינה לירידה בשיעורים שבין 25%-20% בהיקפי היבוא בשנת 2009.
מדינות אלה מצויות ברשימת 20 יעדי היצוא העיקריים של ישראל. אפילו במדינות צומחות כגון ברזיל, הודו וסין צפויה ירידה בהיקף היבוא בשיעור של כ- 8%-10%, אומרים במכון היצוא.
בהנחה שתחזיות אלו יתממשו, ובהתבסס על המגמות ארוכות הטווח בחלקה של ישראל בהיקפי היבוא של מדינות אלו, צפוי יצוא הסחורות הישראלי ללא יהלומים לקטון בשנת 2009, בשיעור דולרי של כ- 11%, המהווה שינוי כמותי של כ- 7%.
יצוא היהלומים סבל במהלך 2008 מירידה משמעותית בהיקפי הביקוש שהביאו גם לירידה משמעותית במחירים. ברבעון האחרון של 2008 הגיעה הירידה ביצוא יהלומים לכ-53% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. במכון מעריכים כי יצוא היהלומים בשנת 2009 ישמר ברמה דומה לזו של הרבעון האחרון של 2008.
על בסיס הערכה זו, צפוי יצוא היהלומים מישראל לרדת ב- 2009 בשיעור של כ-50% לעומת 2008 ולהגיע לסך של כ- 4.6 מיליארד דולר, ירידה של כ- 4.5 מיליארד דולר לעומת 2008. סך יצוא הסחורות כולל יהלומים צפוי לרדת במונחים דולריים בשנת 2009 בשיעור של כ-19% ולהסתכם בכ- 44.6 מיליארד דולר.
על רקע המשבר הכלכלי ובמידה מסוימת גם כתוצאה מהשפעת מלחמה בעזה צפוי יצוא השירותים לרדת בשנת 2009 בשיעור של כ- 11% לכ-21 מיליארד דולר. זאת לעומת גידול של כ-12% במהלך 2008. ביצוא שירותי התיירות ושירותי התחבורה צפויה להירשם ירידה בשיעור של כ-11% ושל כ- 12% בהתאמה בשנת 2009 ואילו ביצוא שירותי מחשוב ומו"פ צפויה ירידה של כ- 15%.
במכון מעריכים אם כן שיצוא סחורות ושירותים של ישראל כולל יצוא היהלומים בשנת 2009 צפוי לרשום ירידה של כ- 17% בערכים דולריים ולהסתכם בכ-65 מיליארד דולר.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
