פסימיות במכון היצוא: המשבר העולמי יגרום לנסיגה של 17% ביצוא הישראלי השנה

יצוא הסחורות ללא יהלומים צפוי לקטון בשנת 2009 בשיעור דולרי של 11%. יצוא ההיי-טק לא צפוי לרדת השנה
קובי ישעיהו |

המשבר הכלכלי שהחל עוד בתחילת שנת 2008 והואץ מחודש ספטמבר האחרון, צפוי להימשך גם במהלך 2009 ולהביא לירידות משמעותיות בהיקפי היבוא של מדינות היעד העיקריות של היצוא הישראלי. כך מעריכים במכון היצוא, בסקירה שפירסמו הבוקר.

כך, למשל, במדינות, הולנד, בריטניה, איטליה, טורקיה, צרפת, יפן ודרום קוריאה התחזית המעודכנת של "אקונומיסט" לשנת 2009 הינה לירידה בהיקף היבוא בשיעורים של כ-30%-25% , כמו גם בטייוואן, סינגפור, דרום קוריאה, איטליה, בריטניה והולנד. בארה"ב, צרפת, ספרד, יפן, אוסטרליה וקפריסין, התחזית הינה לירידה בשיעורים שבין 25%-20% בהיקפי היבוא בשנת 2009.

מדינות אלה מצויות ברשימת 20 יעדי היצוא העיקריים של ישראל. אפילו במדינות צומחות כגון ברזיל, הודו וסין צפויה ירידה בהיקף היבוא בשיעור של כ- 8%-10%, אומרים במכון היצוא.

בהנחה שתחזיות אלו יתממשו, ובהתבסס על המגמות ארוכות הטווח בחלקה של ישראל בהיקפי היבוא של מדינות אלו, צפוי יצוא הסחורות הישראלי ללא יהלומים לקטון בשנת 2009, בשיעור דולרי של כ- 11%, המהווה שינוי כמותי של כ- 7%.

יצוא היהלומים סבל במהלך 2008 מירידה משמעותית בהיקפי הביקוש שהביאו גם לירידה משמעותית במחירים. ברבעון האחרון של 2008 הגיעה הירידה ביצוא יהלומים לכ-53% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. במכון מעריכים כי יצוא היהלומים בשנת 2009 ישמר ברמה דומה לזו של הרבעון האחרון של 2008.

על בסיס הערכה זו, צפוי יצוא היהלומים מישראל לרדת ב- 2009 בשיעור של כ-50% לעומת 2008 ולהגיע לסך של כ- 4.6 מיליארד דולר, ירידה של כ- 4.5 מיליארד דולר לעומת 2008. סך יצוא הסחורות כולל יהלומים צפוי לרדת במונחים דולריים בשנת 2009 בשיעור של כ-19% ולהסתכם בכ- 44.6 מיליארד דולר.

על רקע המשבר הכלכלי ובמידה מסוימת גם כתוצאה מהשפעת מלחמה בעזה צפוי יצוא השירותים לרדת בשנת 2009 בשיעור של כ- 11% לכ-21 מיליארד דולר. זאת לעומת גידול של כ-12% במהלך 2008. ביצוא שירותי התיירות ושירותי התחבורה צפויה להירשם ירידה בשיעור של כ-11% ושל כ- 12% בהתאמה בשנת 2009 ואילו ביצוא שירותי מחשוב ומו"פ צפויה ירידה של כ- 15%.

במכון מעריכים אם כן שיצוא סחורות ושירותים של ישראל כולל יצוא היהלומים בשנת 2009 צפוי לרשום ירידה של כ- 17% בערכים דולריים ולהסתכם בכ-65 מיליארד דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףאסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסף

לאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.

רן קידר |
נושאים בכתבה פרופיט אסף בנאי

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.

פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה. 

פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.

עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.

הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.

היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.