פסימיות במכון היצוא: המשבר העולמי יגרום לנסיגה של 17% ביצוא הישראלי השנה
המשבר הכלכלי שהחל עוד בתחילת שנת 2008 והואץ מחודש ספטמבר האחרון, צפוי להימשך גם במהלך 2009 ולהביא לירידות משמעותיות בהיקפי היבוא של מדינות היעד העיקריות של היצוא הישראלי. כך מעריכים במכון היצוא, בסקירה שפירסמו הבוקר.
כך, למשל, במדינות, הולנד, בריטניה, איטליה, טורקיה, צרפת, יפן ודרום קוריאה התחזית המעודכנת של "אקונומיסט" לשנת 2009 הינה לירידה בהיקף היבוא בשיעורים של כ-30%-25% , כמו גם בטייוואן, סינגפור, דרום קוריאה, איטליה, בריטניה והולנד. בארה"ב, צרפת, ספרד, יפן, אוסטרליה וקפריסין, התחזית הינה לירידה בשיעורים שבין 25%-20% בהיקפי היבוא בשנת 2009.
מדינות אלה מצויות ברשימת 20 יעדי היצוא העיקריים של ישראל. אפילו במדינות צומחות כגון ברזיל, הודו וסין צפויה ירידה בהיקף היבוא בשיעור של כ- 8%-10%, אומרים במכון היצוא.
בהנחה שתחזיות אלו יתממשו, ובהתבסס על המגמות ארוכות הטווח בחלקה של ישראל בהיקפי היבוא של מדינות אלו, צפוי יצוא הסחורות הישראלי ללא יהלומים לקטון בשנת 2009, בשיעור דולרי של כ- 11%, המהווה שינוי כמותי של כ- 7%.
יצוא היהלומים סבל במהלך 2008 מירידה משמעותית בהיקפי הביקוש שהביאו גם לירידה משמעותית במחירים. ברבעון האחרון של 2008 הגיעה הירידה ביצוא יהלומים לכ-53% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. במכון מעריכים כי יצוא היהלומים בשנת 2009 ישמר ברמה דומה לזו של הרבעון האחרון של 2008.
על בסיס הערכה זו, צפוי יצוא היהלומים מישראל לרדת ב- 2009 בשיעור של כ-50% לעומת 2008 ולהגיע לסך של כ- 4.6 מיליארד דולר, ירידה של כ- 4.5 מיליארד דולר לעומת 2008. סך יצוא הסחורות כולל יהלומים צפוי לרדת במונחים דולריים בשנת 2009 בשיעור של כ-19% ולהסתכם בכ- 44.6 מיליארד דולר.
על רקע המשבר הכלכלי ובמידה מסוימת גם כתוצאה מהשפעת מלחמה בעזה צפוי יצוא השירותים לרדת בשנת 2009 בשיעור של כ- 11% לכ-21 מיליארד דולר. זאת לעומת גידול של כ-12% במהלך 2008. ביצוא שירותי התיירות ושירותי התחבורה צפויה להירשם ירידה בשיעור של כ-11% ושל כ- 12% בהתאמה בשנת 2009 ואילו ביצוא שירותי מחשוב ומו"פ צפויה ירידה של כ- 15%.
במכון מעריכים אם כן שיצוא סחורות ושירותים של ישראל כולל יצוא היהלומים בשנת 2009 צפוי לרשום ירידה של כ- 17% בערכים דולריים ולהסתכם בכ-65 מיליארד דולר.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.
מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.
- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.
