גם מארוול במפטרים: כ-90 מתוך 1,100 עובדי החברה בישראל הולכים הביתה
חברת מארוול מצטרפת לגל ההולך וגואה של חברות במשק הישראלי בכלל, וחברות היי-טק בפרט, המצמצמות את מצבת כוח האדם. מרכז המו"פ הישראלי של קבוצת מארוול (סימול: MRVL), הפועלת בתחום של פתרונות סיליקון אחסון ותקשורת, הודיעה היום כי במסגרת ההערכות שלה אל מול המציאות הכלכלית החדשה מתכננת החברה להיפרד מכ-90 מתוך כ-1,100 עובדיה בישראל.
אליעז לביא, סגן נשיא בכיר במארוול ומנכ"ל מארוול ישראל, אומר כי, "הפרידה מעובדים היקרים לליבנו, מהווה רגע קשה וכואב מאוד, אך המציאות הכלכלית החדשה מחייבת ארגונים לנהוג באופן אחראי ולערוך בדיקה מחודשת של הוצאות החברה, על מנת שנוכל להבטיח את המשך פעילותינו באופן יעיל וריווחי לטווח הארוך. הפרידה מכ-90 מעובדינו נעשית לאחר תהליך מקיף של בדיקה. ההחלטה התקבלה רק לאחר שהיינו משוכנעים שאנו עושים את הצעד הנכון".
לביא מוסיף, כי "מארוול היא אחת החברות המובילות בעולם בתחומה, ושמנו לעצמנו כיעד להמשיך ולהוביל את השוק. אנו מביטים כעת קדימה וממשיכים במלוא המרץ לתמוך בקווי המוצר הקיימים כיום באפקטיביות וביעילות וכן לפתח את תחום הפעילות החדש שנכנס למארוול ישראל עם רכישתה של חברת איימבה".
מתוך דאגה רבה לעתיד עובדי מארוול ישראל, המסיימים בקרוב את עבודתם בחברה, החליטה הנהלת החברה להעניק להם חבילת פיצויים נדיבה וסיוע ותמיכה בייעוץ ובאיתור מקום עבודה חדש.
יצויין, כי בקבוצת מארוול לא התקבלה החלטה גורפת על צמצומים רוחביים על בסיס פרמטרים קשיחים, אלא גישה גמישה המנחה כל יחידה עסקית לבדוק כיצד נערכים אל מול האתגרים הכלכליים הגלובליים החריגים. החשיבה העסקית העומדת בבסיס זה היא להותיר את מספר העובדים הנדרש לחברה כדי לתמוך בפעילות הקיימת ובפעילויות נוספות שהוגדרו.
בראש קבוצת מארוול עומד סאהט סוטרג'ה, אחד משלושת מייסדיה, המכהן כיו"ר ומנכ"ל החברה. קבוצת מארוול מפתחת, מייצרת ומשווקת פתרונות בפס-רחב לדור הבא של שוק תקשורת הנתונים והאחסון. מארוול ישראל, פעלה עד כה ב-4 אתרים שונים, שנבעו מ-3 רכישות שונות שביצעה הקבוצה בישראל. אולם כחלק מהליך מיזוג תרבותי ותיפקודי החליטה החברה להתמקד בעבודה בשני אתרים מרכזיים בישראל: בצפון הארץ, ביוקנעם ובאזור המרכז, בפתח תקווה. מארוול ישראל מתמקדת בשלושה קווי מוצר - מתגי תקשורת והתוכנה עבורם, מערכות בקרה למפעילי וספקי טלקום וסלולר.
מניית מארוול נפלה בחודשים האחרונים מ-18 ל-6.57 דולר. החברה נסחרת לפי שווי של כ-4 מיליארד דולר. ברבעון האחרון הציגה החברה הכנסות של כ-791 מיליון דולר, רווח תפעולי של כ-72 מיליון דולר ורווח נקי של כ-71 מיליון דולר.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
